הקשר בין נתניהו לעונה החדשה של לואי ת'רו

בסדרה תיעודית ששודרה בחודש שעבר בבי-בי-סי מבקר ת'רו מאושפזים בבית חולים לחולי נפש, שביצעו פשעים חמורים אך נמצאו לא כשרים לעמוד לדין. אחד מהם מספר לו כיצד ראש הממשלה השפיע על התנהגותו במהלך התקף פסיכוטי

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"נסעתי במכונית במהירות מופרזת, לא עצרתי ברמזורים אדומים, יכולתי בקלות להרוג מישהו", מספר אחד המאושפזים בבית חולים לחולי נפש באוהיו על ההתקף הפסיכוטי שלו. "למה עשית את זה?" שואל אותו לואי ת'רו. "חשבתי שעוקבים אחרי מהחלל", משיב המטופל שחיוך קל על פניו. "חשבת שעוקבים אחריך מסיבה מסוימת?" ממשיך ת'רו. "כן, הם חשבו שאני המהדי, המשיח המוסלמי, אני חשבתי שאני אלוהים, שאני כל יכול, חשבתי שבנימין נתניהו צופה בי מישראל...הוא אמר לי להאיץ את הנסיעה, אז האצתי", ממשיך המטופל. "נתניהו אמר לך להאיץ?" ממשיך ת'רו בחוסר אמון, "כן, בנימין נתניהו אמר לי להאיץ אז האצתי", משיב המטופל. "זה קצת מצחיק עכשיו לא?", אומר לו ת'רו. "כן, זה מצחיק כי זה נשמע מטורף. זה לא הגיוני", מסכם המטופל.

הקטע הזה לקוח מסדרה תיעודית חדשה של לואי ת'רו ששודרה בחודשים מרץ-אפריל בבי-בי-סי 2. הסדרה, שכללה רק שלושה פרקים, זכתה לביקורות מצוינות בתקשורת הבריטית. בשני הפרקים הראשונים של הסדרה, הנקראים By Reason of Insanity  (עקב חוסר שפיות), ת'רו משוחח עם מאושפזים בבית חולים לחולי נפש, שביצעו פשעים אך נמצאו לא כשרים נפשית לעמוד למשפט.

לואי ת'רוצילום: בי-בי-סי

ת'רו עורך סרטים תיעודיים כבר משנת 1998, לרוב הוא נוהג לבקר במקומות יוצאי דופן ומראיין אנשים החיים בקצה או בשולי החברה. בין היתר הוא ביקר בבתי כלא שמורים, במעונות של פדופילים שהשתחררו מהכלא, ביקר חוקרי עב"מים, מתקשרים עם חוצנים, חברי מפלגה ניאו נאצית, שחקנים בתעשיית הפורנו ואף מתנחלים בגדה. איכשהו ת'רו תמיד מצליח להישאר ניטרלי עם מרואייניו. יש לו יכולת לשאול שאלות שכולנו רוצים לשאול, בזמן הנכון, ובאופן כזה שהן לא יוצרות התנגדות אצל המרואיינים. יש לו יכולת לדבר עם אנשים עם דעות קיצוניות, שחלקם עשו פשעים נוראיים, כאילו הוא מדבר עם השכן ממול. הוא לא מקרין טיפה של עליונות על מרואייניו ולא שופט אותם, ובכך הוא מצליח לרכך אותם והם מרגישים נוח לדבר.

באופן מוזר המטופל שהזכיר את נתניהו לא היה המטופל היחיד שהעולם הפוליטי נכנס לתוך ההתקף הפסיכוטי שלו. מטופל נוסף האמין כי הוא משפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב. הוא סיפר לת'רו כי תקף שוטר וזה ירה בו 3 פעמים ברגליו כדי להדוף אותו. "שמעתי קול שאמר לי שאני צריך להתאבד על ידי כך שאגרום לשוטר לירות בי ולהרוג אותי", הוא מסביר, "אך התוכנית שלי לא יצאה לפועל כי השוטר שתקפתי ירה ברגליי". אך למחרת שהתעורר בבית חולים הוא ראה שהסיפור שלו מופיע בחדשות. "הרגשתי גאווה כי האמנתי שאשפיע על הבחירות ובזכותי ברק אובמה יבחר להיות נשיא ארה"ב, וזה דבר מצוין", הוא אומר לת'רו בשיא הרצינות.

"למה חשבת שזה ששוטר ירה בך יוביל לכך שאובמה יבחר?", תהה ת'רו. "כיוון שהוא ירה בי ביום מרטין לותר קינג, וזה לא יום טוב לשוטר לירות במישהו. אובמה הוא שחור וחשבתי שזה יעבוד". בשלב הזה ת'רו לא מצליח לעצור בעצמו ופורץ בצחוק, "טוב אולי יש בזה איזה הגיון..", הוא אומר, ושואל את הפסיכיאטרית שנמצאת בחדר לדעתה. הפסיכיאטרית שותקת  ופניה נשארות חתומות. בחדרו של המטופל תלוי פוסטר של מרטין לותר קינג עם המשפט – "רק האור יוכל לחושך; רק האהבה תוכל לשנאה". המרואיין מספר שהוא מעריץ של מרטין לותר קינג, וכמוהו הוא רוצה להביא לשינוי בעולם.

ת'רו בביקור בכלא השמור סן קוונטין בסן פרנסיסקו בסרטו מ-2010

בין מרואייניו של ת'רו, אישה מבוגרת שמסבירה לו ארוכות למה היא מאמינה שהיא שפויה ולמעשה מחזיקים אותה במקום בכפייה. כשתרו מזכיר לה שהיא דקרה אישה עם מספריים באוטובוס, היא אומרת שזה לא נכון, שזה שקר. היא אומרת שלא מאמינים לה שהיא שפויה כיוון שהיא למעשה ישו אבל בצורת אישה, ולכן קשה להאמין לזה.

מטופל נוסף שמעלה הרבה תהיות הוא בחור צעיר בן 25. הוא תקף מינית את אמו כשהיה בן 18. הרופאים קבעו כי הוא סובל מהפרעה מאנית דפרסיבית, אישיות נרקיסיסטית והפרעות אישיות אחרות. בראיון עם אמו, שסובלת מפוסט טראומה בעקבות האירוע, אך עדיין מבקרת את בנה בבית החולים פעם בשבוע, היא מראה לת'רו תמונות שלו כשהיה ילד. בתמונות נראה שעיניו משתנות לאורך השנים והופכות להיות אפלות יותר. ת'רו שואל אותה אם היא מבחינה בהבדל. היא מאשרת. כשת'רו שואל אותה למה לדעתה הוא עשה את זה, היא אומרת שהוא פשוט רצה לעשות את זה ולכן עשה את זה. 

האמירה הזאת והסרט כולו מעלה תהיות לגבי אחריותם של המטופלים למעשיהם - איפה נגמרת אישיותם ואיפה מתחילה אי השפיות?, האם באמת אפשר לטעון שהם אינם אחראים למעשיהם?. השאלות האלו נמצאות כל הזמן ברקע ונותרות ללא מענה. לקראת סוף הפרק השני בסדרה תרו מדבר עם אחד המטופלים, שאחת הפסיכיאטריות טוענת כי הוא מעמיד פנים כמשוגע כדי לא להישפט על מעשי השוד שביצע. כשת'רו מעמת אותו עם החשדות של הפסיכיאטרית הוא אומר  - "אני לא אומר שאני מתחזה ואני לא אומר שאני לא מתחזה, אני בוחר את מילותיי בקפידה".

לימור טבת | |לונדון אנדרגראונד

מיקום: לונדון. עיסוק: יועצת לילדים ומבוגרים

"איזה כיף לך" היא התגובה הראשונה של רוב האנשים ששומעים שאני גרה בלונדון, היא גם היתה התגובה שלי לאנשים שאמרו לי שהם גרים בלונדון לפני שעברתי. סיבות לא חסרות – משיכה אל השונה, אל האירופאי, הנקי, המנומס, השקט והאסתטי. משיכה אל התרבות הבריטית, המוסיקה, ההומור המשובח והטלוויזיה המצוינת. אצל רבים המחשבה על חיים בלונדון קשורה גם לקידום בקריירה, למשכורות גבוהות יותר, ובאופן כללי לעלייה באיכות החיים.


במקביל אצל רבים יש תחושת מיאוס מהמצב הקיים בישראל. מיאוס ממדינה שעושה רושם שהולכת ונהיית פחות דמוקרטית ושיוויונית ויותר קיצונית, דתית  וגזענית. מדינה שמטיפה לפחד קיומי במקום לתקווה. מדינה בה הפערים החברתיים הולכים ועולים, מדינה שלא דואגת לחלשים ומדינה בה שולט הקפיטליזם החזירי. מדינה שלא מאפשרת לחיות בכבוד או להתקדם, ומדינה בה ההון מחובר לשלטון, וכן גם לעיתון. אז למה לא לחיות במקום אחר, מקום טוב יותר. מקום בו "הייאוש נעשה יותר נוח". האמנם?

אני יכולה להעיד שהתשובה היא לא חד משמעית. הסתבר לי שבהרבה מובנים אין הבדל גדול בין ישראל לבריטניה, גם פה בבריטניה שולט הקפיטליזם החזירי וההון מחובר לשלטון, גם פה יש גזענות, היטפלות לעניים בעוד העשירים רק הולכים ונהיים עשירים יותר. גם בבריטניה, כמו בישראל, הדמוקרטיה וחופש הפרט מתערערים על חשבון ה"ביטחון", ועל כך יעידו המצלמות במעגל סגור שבכל פינה, כמו לקוחות מספרו של ג'ורג' אורוול "1984". גם פה מדברים על הצורך העז בשינוי, על חוסר הצדק המשווע, ועל תופעת החברות ב"מועדון". כמעט כל יום יש פה כתבות על איך זה יכול להיות שבבריטניה, אחת המדינות העשירות בעולם, כמות העניים שמשתמשים בתלושי מזון רק הולכת וגדלה.

כן החיים קלים יותר בבריטניה מבחינת יוקר המחייה (משכורות לעומת הוצאות), הפרדת דת ומדינה ואווירת ה"חיה ותן לחיות". יש גם סוג של שקט ביטחוני (אם כי גם פה מושמע איום תמידי המטיף לפחד קיומי - במקום מאיראן מ"הטרור"), אבל נראה ששורש הבעיה נמצא גם כאן בבריטניה, כמו כנראה בכל העולם המערבי.  

לארכיון הפוסטים של לימור טבת, לחצו כאן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ