הקריירה הקצרה שלי כמניקוריסטית מדופלמת

לק ג'ל הוא התגלמות אלוהים בפני האדם, אבל, מה לעשות, עולה הרבה. את הפתרון מצאתי באתר של רשת איפור ואביזרי טיפוח זולים במיוחד. וכשכולן כבר עמדו אצלי בתור - צצה הבעיה

לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יקר, אבל מחזיק המון זמן. לק ג'ל
יקר, אבל מחזיק המון זמן. לק ג'לקרדיט: לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר

לק ג'ל. התגלמות אלוהים בפני האדם. האם אי פעם מישהו עצר את יומו לרגע אחד כדי לחשוב כמה מדהים זה לק ג'ל? ובכן, כנראה שלא, ולכן אני קיימת. היום אני כאן כדי להכיר לכם את נפלאותיו. כן כן - התמכרתי.

אני מניחה שלפני הכל אאלץ להסביר מה זה לק ג'ל. אז ככה: אתם ודאי יודעים שאצל כל אחת (צעירה או מבוגרת) טיפוח הציפורניים נמצא בראש סדר העדיפויות. לכסות את הציפורניים בשכבות של צבע וגוונים הוא דבר מובן מאליו לכל הנשים שסביבי. יש כמובן תמיד את אלו שימרדו, כמו אמא שלי למשל, אבל אנחנו עוד נגיע אליה.

ההבדל הגדול בין לק רגיל ללק ג'ל הוא פשוט: לק רגיל מסוגל להישאר חמישה ימים לכל היותר מבלי להתקלף, ולק ג'ל יכול להחזיק לפחות שלושה שבועות. "נו, אז למה למרוח רגיל?" אתם בטח שואלים. אז זהו, התשובה לא כזאת פשוטה. הוא עולה הרבה יותר, לוקח יותר זמן למרוח אותו, ואי אפשר להשתמש בו בבית אלא אם קנית לק ג'ל מיוחד או את המנורה המיוחדת שאיתה מייבשים. ויש עוד חסרון אחרון חביב, אבל כדי לבנות את המתח נעצור בינתיים כאן.

"נכנסנו, בחרתי צבע, התרגשתי, אפילו העלתי סטורי"
"נכנסנו, בחרתי צבע, התרגשתי, אפילו העלתי סטורי"צילום: זהר וגנר

אז כן, ללק ג'ל יש לא מעט חסרונות. ובכל זאת, רוב הנשים בעולם מסתובבות ברחוב כשציפורניהן מכוסות היטב בשלוש שכבות ג'ל מבריק לפחות. וגם אני, כאמור, הפכתי למכורה. זה קרה ביום חורפי אחד, כשבועיים לפני יום הולדת 11. ביליתי עם אבא בדיזנגוף סנטר והוא ביקש ממני לחשוב איזה מתנות ופינוקים אני רוצה לקבל. התשובה היתה חד-משמעית. קודם כל, לק ג'ל. לא בדיוק ידעתי במה מדובר, אבל גם לא היה לי איכפת. זה מה שרציתי.

חיפשנו יחד מקום לטיפוח הציפורניים באזור דיזנגוף סנטר - ומצאנו! אז עוד לא ידעתי שבכל מקום שתעמדי בעיר תמצאי מקום כזה במרחק של שבעה צעדים. נכנסנו ובחרתי צבע. התרגשתי. אפילו העלתי סטורי. התיישבתי כמו גברת על הכסא ומישהי מאוד נחמדה רכנה לעבר ציפורניי והחלה לכסות אותן בוורוד מנצנץ. זה לא היה כזה כיף... בעיקר ארוך ומייגע, אפילו שורף ומציק כשקילפו לי את העור מסביב לציפורן עם מכשיר משונה, אבל הסיפוק כשיצאתי משם היה כל-כך גדול שקשה לתאר אותו. אושר!

וכך, ימי הזוהר של הלק ג'ל השתלטו על חיי. כל חודש הייתי נוסעת שמחה וצוהלת עם אבא על האופנוע למכון ציפורניים אחר. אחד זול יותר, אחר זול פחות, לאחד יש יותר צבעים, לאחר יש זירקונים. כולם היו מרוצים, עד שבאחד הימים ניגשתי לאמא וביקשתי ממנה בתמימות שטר של מאה שקל כדי שאוכל ללכת למכון ציפורניים להסיר את הלק (לא יורד בפשטות בבית), אך היא החליטה שזה מוגזם והטילה, כרגיל, וטו על כל הסיפור.

"רוב הנשים בעולם מסתובבות ברחובות כשציפורניהן מכוסות היטב בשלוש שכבות"
"רוב הנשים בעולם מסתובבות ברחובות כשציפורניהן מכוסות היטב בשלוש שכבות"צילום: לוסי גולדברג וגנר

שברון הלב נמשך רק ימים בודדים. ליתר דיוק, עד שנכנסתי לאתר של רשת איפור ואביזרי טיפוח זולים במיוחד. גיליתי שיש להם אגף של ציוד להכנת לק ג'ל ביתי. כזה שכל אחת יכולה לעשות לעצמה בבית. הבנתי מיד שזה מאלוהים והזדרזתי לקחת את כרטיס האשראי של אמא ולהקליד את פרטיו כמה שיותר מהר. עבר שבוע, הגיע המשלוח לביתי, פתחתי אותו והתחלתי לחפש סרטוני יוטיוב שמסבירים בדיוק מה צריך לעשות - כיצד להסיר, איך למרוח. שייפתי, הדבקתי, טבלתי, הסרתי, שטפתי, המתנתי, מה לא עשיתי. ותאמינו או לא, זה כמעט לגמרי עבד! לק הג'ל הקודם שהיה על ציפורניי ירד (בעקשנות, אבל ירד) ולק ג'ל נמרח.

הייתי מאוד גאה בעצמי, אבל אתם יודעים מי עוד יותר היתה גאה? אמא שלי! ברגע שעינייה קלטו את מעשיי המחושבים והמדויקים במלאכת הציפורניים, נמחקו כל עקרונותייה והיא מיד הזמינה תור למניקור אצלי ביום שלמחרת.

מאותו יום, ביתנו הפך מכון טיפוח לציפורניים. השכנים שסבלו מריח עז של אצטון בחדר המדרגות לא הבינו מהיכן הוא מגיע, בעוד אמא ואני חוגגות. כל פעם שהתחדשנו במניקור חדש, אמא שלפה מחשבון ותקתקה בו את הסכום וצהלה: "עוד מאה נחסכו!" ושלל אמירות כאלה. עד מהרה גם חברותיי וחברותיה של אמא נעמדו בתור, ממתינות למאסטרית הציפורניים, הלא היא לוסי גולדברג וגנר.

אך כמו שלכל דבר טוב יש סוף רע, גם הסוף של שמחת הלק ג'ל הגיעה די מהר. ככל שמרחנו יותר ויותר שמנו לב למשהו מדאיג: הציפורניים נהיות חלשות יותר, צבען הופך צהבהב, הן נשברות במהירות וצומחות באיטיות רבה. כך זה הלך והחמיר עד שהציפורניים כמעט נתלשו לי. המראות היו מחרידים. כשכבר לא יכולנו לגעת בשום דבר, לא לפתוח שום קופסה, החלטנו להפסיק הכל בבת אחת. כל אחת נשבעה בחייה שלא תעשה יותר לק ג'ל לעולם. כנראה נמות עוד מעט כי בחיים לא נצליח לקיים הבטחה שכזאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ