בכלל לא חשבתי על חיות כשהפכתי צמחונית, רציתי להיות מגניבה

התנזרתי מבשר כי חשבתי כמה תל אביבי יהיה לשבת בארוחת שישי ולסרב בנימוס למזון או לבקש באירוע מנה משלי. מהספארי באפריקה חזרתי כבר עם פילוסופיית מזון שלמה

לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"אבי פער את פיו כששמע שהזמנתי המבורגר צמחוני"
"אבי פער את פיו כששמע שהזמנתי המבורגר צמחוני"קרדיט: לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר
לוסי גולדברג וגנר

שלום לכם,

התכנסנו כאן היום כדי לדון בנושא ערכי יותר, כמו שאתם אוהבים. אך לפני כן, ארשה לעצמי לכתוב כמה מלים על סלידתכם המשונה מריגושים זמניים, דברים שטותיים ומחשבות טיפשיות. אינני חושבת שיש בעיה בדברים מסוג זה. נכון, ייתכן שבלק ג'ל אין עומק או אולי קשה לייחס אליו חשיבות תהומית, אבל נשים מתקשטות בלק שחר ההיסטוריה. בעיניי אין שום בעיה לדון בנושא שכזה, גם אם לא מדובר בשיא הערכיות. השאלה היא מדוע אתם, קוראיי המסורים, מתקשים להודות בשטחיות או להיכנע לה?

אבלללללל, חשבתי רבות על נושאו של פוסט זה והגעתי כאמור למסקנה שהגיעה העת לערכיות, נזפנות, עומק ופילוסופיה. דעתי התחזקה אחרי שקראתי את התגובות הרועמות שלכם. הבנתי שקוראי "הארץ" מחפשים עומק בדבריי. ומכיוון שאני נערה מאוזנת, שחיה חיים מלאי כל טוב - בבלוג שלי אכתוב גם על לק ג'ל וגם על תהיות על אודות הקיום האנושי. אז נתחיל: לא האם תסכימו איתי שהאדם יכול לאכול גם דברים מזינים וגם דברים מושחתים? אז: צמחונות!

"הבנתי שהלב שלי לא יעמוד שוב במחשבה על לאכול חיה מתה"
"הבנתי שהלב שלי לא יעמוד שוב במחשבה על לאכול חיה מתה"צילום: לוסי גולדברג וגנר

הכל החל לפני כחצי שנה, כשהתחלתי להרהר במושג "צמחונות" ומשמעותו ואט אט התגבר רצוני לעשות שינוי בתפריט. עלי להבהיר, אז, חשקתי בתואר "צמחונית" לא כדי למנוע הרג חיות ולהציל את העולם מהרס עצמי, אלא מפני שלהיות צמחוני נשמע לי מגניב ותל אביבי. למה לא? כמה מיוחד יהיה לשבת בארוחת שישי וכשיציעו לי כדורי בשר או עוף בתנור, אסרב בחיוך קל ואומר: "לא תודה, אני צמחונית". כמה מגניב יהיה לבקש באירוע מנה משלי רק מפני שאני צמחונית.

התלהבתי והפכתי חדורת מטרה ונחישות לעבור לשדה הצמחונים, שמאוד גדל דרך אגב בשנים האחרונות. בחירה בדרך חיים שכזו מעידה על אופי, על אישיות ועל דעות. מי אני - לוסי גולדברג וגנר - שלא תסלול לעצמה נתיב כזה, רצוף תנאים והתקוממויות בשל אישיות מחוספסת ודעתנות שהתאפיינתי בה.

ואכן, חיי הצמחונות פרחו והפתיעו את כלל סובבי. אמי, שהיתה בטוחה שלא אשרוד אף לא יום אחד, נדהמה לנוכח סירוביי החוזרים לכל סוג דג, בשר או עוף. אבי, שנהגתי לבלות איתו בקביעות ב"סוסו אנד סאנס", פער את פיו כששמע שהזמנתי המבורגר צמחוני. האקס של אמא שלי, מלך הסטייקים והבשרים, הזהיר שאחלה במחלה סופנית אם לא אוכל בשר בעודו לועס סטייק 300 גרם מדיום רייר ודם ניגר מפיו. רק איריס (אשתו של דוד שלי), וטרינרית, חובבת חיות וצמחונית בעצמה, שיבחה את החלטתי והציעה כל תמיכה שאזדקק לה. אפילו רוֹחה, התל אביבית הנאמנה, צחקה עליי כשהסברתי לה בפעם השמינית שלא בא לי להרביץ איזה המבורגר עכשיו כי אני לא יכולה.

3
צילום: לוסי גולדברג וגנר
2
צילום: לוסי גולדברג וגנר

ככל שעבר הזמן הלכה והתעצבה במוחי גם האידאולוגיה לגבי כל הסיפור. התחלתי להאמין במשמעות הצמחונות. פיתחתי תובנות, מחשבות ורגשות כלפי סוגיית אכילת הבשר. לא האמנתי שאגיע למצב שבו לא ארצה לאכול בשר, אפילו אגעל מעצם המחשבה. "ההתחזקות" הזו לא היתה מתוכננת וכך יצא שאני צמחונית מלאה כבר שישה חודשים. 

יש לי הרבה מה לומר בנושא. דברים חכמים, דברים ערכיים, ממש כמו שרציתם. דברים כמו: "שיבוש של מעגל החיים", "התערבות בטבע", "התערבות בקיום ובשלמות". אפילו חשבתי על זה שבני האדם אוכלים את עצמם. הרי האדם התפתח מהקוף, כלומר אנחנו עוד סוג של חיה. שאלתי את עצמי: מדוע החיות מתות בכזאת קלות כדי שבני האדם יאכלו אותן מתוך תאווה, תחושת עליונות, ורעב? למה בשר נהיה אחד מהמאכלים האדיאליים בחברה שלנו? למה אנו מרגישים מוכרחים לאכול דבר שהיה חי כדי להשביע את תיאבוננו?

לפני כשבועיים טסתי לאפריקה, לספארי, ושם הבנתי שכנראה אהיה צמחונית לנצח. איך אוכל עוד פעם אחת בחיי לאכול חיה למראה הג'ירפה שרצה בחופשיות? אריה שנח בגאוותנות? צבועים שמתפלשים בבוץ? זברות שנשענות זו על זו כדי לנוח? הצ'יטה נינוחה? הבנתי שהלב שלי לא יעמוד שוב במחשבה על לאכול חיה מתה.

זה היה סיפור קצרצר על ילדה תל אביבית שהחליטה שהיא צמחונית כדי להיות מגניבה יותר, ואחרי חצי שנה פיתחה פילוסופיית מזון שלמה ונשבעה בה שלא תאכל שוב בשר לעולם. בעצם, מי יודע? אולי זה רק עוד שיגעון התבגרות.

להת'!

לוסי גולדברג וגנר

לוסי גולדברג וגנר | |לוסי בעיר הגדולה

חייה של ילדה מתבגרת שחיה בשני בתים, על הציר תל אביב-בת ים, עם הורים משריטים וחלומות גדולים. אינסטגרם: lucinda_omg

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ