אלבומי המטאל של העשור: דת׳ מטאל שוודי בארץ החלומות

באלבומו השני השיג Morbus Chron את מה שרוב הלהקות לא מצליחות להשיג גם אחרי דרך ארוכה - לשנות את חוקי המשחק וליצור יצירת מופת של אווירה ופחד

רון בן טובים
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רון בן טובים

להקה: Morbus Chron (מורבוס כרון)

אלבום: Sweven

שנה: 2014

הוצאה: Century Media

שיר אהוב: "Chains"

עטיפת האלבום "Sweven"
עטיפת האלבום "Sweven"

העובדות היבשות: האלבום השני של להקת הדת׳ מטאל השוודית שהחלה את דרכה כפרויקט סגידה לאלילי הדת׳ האמריקאיים Autopsy. ההערצה הזו ניכרת באלבום הבכורה המצוין מ-2011, Sleepers in the Rift, שבו שילבה דת׳ מטאל מסורתי עם אווירת חלום וסאונד וינטג׳. כשנה לאחר צאת האלבום השני, נושא כתבה זו, הלהקה התפרקה.

העובדות הלא יבשות: בעוד מורבוס כרון התהוותה כניסיון לחקות את אחת הלהקות הכי ייחודיות בכל הזמנים, שירת הברבור שלה היתה, אולי לא במפתיע, אחד מאלבומי הדת׳ מטאל הייחודיים ביותר של האלף הנוכחי. תוך שהוא משלב כמות שווה של פסיכדליה, רוק אצטדיונים, דום מטאל אווירתי ודת׳ מטאל רצחני, Sweven בלט בים הלהקות והאלבומים חדשים מהרגע שיצא לאוויר העולם וזכה להרבה מאוד תשומת לב. העוצמה ומיידיות המשיכה נעוצים היו שניהם בתחושה הכל כך נדירה (בכל מוזיקה אך במטאל בפרט) של מסתורין וקסם.

חלק מסדרת כתבות זו ערכתי ראיון בהתכתבות עם הסולן והגיטריסט רוברט ״רובה״ אנדרסון על התפקיד שהיה אולי ל-Sweven בפירוק המהיר יחסית של הלהקה, ועל הצורה שבה הוא רואה את האלבום הזה היום. את הגרסה המלאה של הראיון אפשר למצוא בבלוג החיצוני שלי.

האם יש רגע בחייך ששינה את הדרך בה חשבת על מוזיקה, או שגרם לך לרצות להיות מוזיקאי?

"הדרך שבה אני חושב על המוזיקה שלי ועל מוזיקה בכלליות משתנה כל הזמן. אבל ללא ספק חוויתי שינוי בזמן העבודה על Sweven. חוויתי מעבר מגישה יחסית קלילה למקום שבו אני לוקח את המוזיקה כעסק רציני יותר. נעשיתי קשור רגשית לחומרים בצורה חזקה הרבה יותר מבעבר ולרוב זו היתה חויה נהדרת. הדבר שהכי השתוקקתי לו בעבר היה הצורך להרגיש חלק ממשהו. המוזיקה ודאי שהיתה חשובה, אבל הצורך האמיתי היה לבטא את עצמי אמנותית. ההבנה שכנראה שאין משהו אחר בעולם שחשוב לי יותר באה הרבה יותר מאוחר. העבודה על Sweven היתה ציון דרך אישי עבורי במובן שזה גיבש את התחושה שלי ביחס למה זה אומר לכתוב מוזיקה".

כמה זה היה חשוב לך להרגיש חופשי בזמן הכתיבה של Sweven? האם הרגשת חופשי יותר מאשר באלבומים אחרים?

"זה חשוב ביותר. לא היינו מוציאים עוד אלבום אז זה לא היה המצב. חשוב לי להדגיש שאף פעם לא הרגשנו מוגבלים או תחומים כשכתבנו את החומרים לאלבום הראשון. הדבר היחיד שרצינו לעשות בזמנו היה להוציא אלבום שנשמע כמו סוג הדת׳ מטאל שיצא לפני שנות התשעים, תקופה שהחשבנו כפסגה של הסוגה הזו. אני מניח שזה שם אותנו בקופסה קטנה יחסית עם חוקים ברורים, אבל עדיין הרגשנו חופשיים לחלוטין".

איך אתה שומר על חופש בזמן שאתה עובד מול ההשראות שלך?

"הכל רימיקס. אני לא יכול למחוק מוזיקה ששמעתי מהרגע שנולדתי עד להווה. אני תוצר של קלט מוזיקלי, בדיוק כמו כולם. אבל כן היה הבדל משמעותי בגישה שלי לאלבומים השונים. Sleepers in the Rift החצין את ההשראות שלו. נכון, יש קטעים מוזרים פה ושם, אבל ברוב הזמן זה אנחנו מספרים מחדש את האלבומים הקלאסיים שאהבנו. ב-Sweven ניסיתי בכל מאודי לתת לדברים פשוט לזרום מבלי להתערב באופן מודע. יש דרכים שונות לגשת לזה ושם נחה החירות".


"אני יכול להבין איך יצירות עבר שלך יכולות להגביל אותך, במיוחד אם מדובר בלהקה גדולה שייצרה סאונד מסוים לאורך זמן. אנחנו לא מצאנו את עצמנו בסיטואציה הזו אף פעם. היינו להקה מתחילה עם אלבום אחד בקטלוג. לא היה שום לחץ חיצוני נראה לעין והרגשנו חופשיים לעשות את מה שרצינו. בסופו של יום זה עניין של סדרי עדיפויות, כשביטוי אמנותי אותנטי הוא העדיפות העליונה".

האם ל-Sweven היה קשר להחלטה של הלהקה להתפרק זמן קצר יחסית אחרי שיצא?

"היה לו בטוח חלק אבל לא בדרך שאתה מתאר אלא בעובדה שהאלבום יצר חיץ ביני לבין אדווין [אפטונפאלק, הגיטריסט המוביל של הלהקה]. חילוקי הדעות לא היו קשורים לאלבום. העניין היה יותר לאן ניתן ללכת הלאה. אני רציתי להמשיך ולחקור לכיוונים שככל הנראה היו מרחיקים אותנו עוד יותר ממה שהיינו, בעוד הוא הרגיש שהוא הגיע לקצה של מה שהוא יכול להמשיך ולכנות Morbus Chron. הבנתי מאיפה הוא מגיע. אף פעם לא ראיתי את הלהקה כמשהו שאינו פרויקט שחלקתי עם חברי הקרוב. הקמנו את הלהקה מתוך תחושת מטרה משותפת וכשמצאנו את עצמנו לא מסכימים על הכיוון יותר - אז ההחלטה היתה לסיים את זה יחד ולהשאיר את זה מאחורינו כששנינו שמחים".

2

כשמסתכלים על זה מנקודת מבט של סוגה, אז Sweven הוא בהחלט אלבום שונה. מעין גרסה רופפת יותר של דת׳ מטאל. אתה בכלל חושב עליו במושגים של דת׳ מטאל?

"אף פעם לא חשבתי במושגים של סוגה. מה שרציתי לעשות במיטב המאמצים היה משהו שונה. כשאתה עונה על שאלות שבאות אחרי שהאלבום כבר יצא - אתה מבין שהיה קושי למקם אותנו. אני חושב שהליבה היא של דת׳ מטאל, אבל באותו הזמן אני לא טיפש - זה כנראה לא האלבום הראשון שתמליץ למישהו שרוצה לשמוע דת׳ מטאל פשוט וישיר. למען האמת, לא ממש אכפת לי איך אנשים קוראים לזה. הרבה להקות שאני אוהב, אולי רובן, לא נכנסות בקלות לקטגוריות ספציפיות. בסופו של דבר זו רק מוזיקה, טובה או רעה.

חלק מהקסם של Sweven, עבורי לפחות, היא התחושה של איזה ״כובד״ כללי או של אווירה ״כבדה״ שהם לא בהכרח תוצאה של ריפים מוחצים ודחוסים? מה הצורה שבה אפשר ליצור ״כבד״ בדרכים קצת אחרות?

"קשה למקם את זה. כשאני חושב על מוזיקה כבדה, אני לא בהכרח חושב על הגיטרות המונמכות של קניבל קורפס או אפילו על הבי מטאל בכלליות. קח להקה כמו Bohren and der Club of Gore - עבורי הם הכי קרובים להגדרה של 'כבד' מכל מה שאני יכול לחשוב עליו כרגע. אני עולה כמעט 100 ק״ג כשהפסנתר נכנס ב "I'm Rauch". כמו שאמרת זה יותר אווירה כללית שאפשר ליצור במגוון דרכים. אפשר להיות כבדים עם גיטרה חשמלית ואפשר עם אקוסטית, עם שכבות על שכבות של מוזיקה או עם עיבוד יחסית מרווח".

כשאתה מביט לאחור: יש משהו ב-Sweven - בתהליך או בשיר מסוים - שאתה גאה בו במיוחד?

"אני יכול להצביע על נקודות כאלה ואחרות או פשוט על האלבום כולו כיצירה אחידה. אני חושב שמה שמעורר בי הכי הרבה גאווה, ובנגנים האחרים באופן שווה, הוא שהצלחנו לסיים אותו. זה היה קשה, התאמנו כמו משוגעים, כולם נתנו את הכל. אני מוריד את הכובע בפני אדווין, אדם ודאג על היכולת להתמיד. בנימה יותר אישית, אם יש משהו שאני נאבק איתו הוא לסיים פרויקטים עד הסוף. התהליך כולו היה קרב שבו כמעט הפסדתי יותר מפעם אחת. שנאתי את האלבום הזה עד לנקודה שאפשר היה פשוט לשחרר אותו. אני שמח שלא ויתרתי לפני שהבנתי את זה".

אם אתם רוצים לקרוא עוד על סדרה זו - תרגישו חופשיים לבדוק את דף הפייסבוק של מאשין מיוזיק. אתם מוזמנים גם לתרום דרך דף ה-Patreon של הבלוג

רון בן טובים | |מאשין מיוזיק

רון בן-טובים, יליד 1981, מרצה לספרות אנגלית, בעל נטייה לפתח אובססיות בהקשרים מוזיקליים, וגם באחרים. כותב את הבלוג מאשין מיוזיק מאז 2010. אנסה כאן לדבר וללהג כמה שרק יהיה אפשר על היפ הופ, הארדקור, ומטאל על סוגיו השונים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ