בלוגים

בקצה הסקאלה / הבלוג של מיכל ממן

I got it covered pt.2

להקת רחוב בניו אורלינס הוכיחה שוב למיכל ממן את הטענה: קאבר מוצלח מחייב חדשנות. פלייליסט שני בחיפוש אחר הקאבר המושלם, הפעם באגף השירים השקטים והרגועים

את החבר׳ה פה בתמונה למעלה צילמתי בניו אורלינס באפריל 2014. הלכנו להנאתנו ברובע הצרפתי, שמענו מוזיקה עולה מכל פינת רחוב, שתינו דאקירי תות מכוסות פלסטיק ענקיות כמו שעושים בניו אורלינס. ואז ראינו אותם - ספק להקה ספק הומלסים ואולי בעצם גם וגם, יושבים על המדרכה עם כלב חמוד מנמנם בתוך נרתיק יוקלילי.

אהבתי את מה שהם ניגנו, עצרנו לידם וגם הנחנו כמה מטבעות במיטה של הכלב. השיר נשמע לי מוכר והתחלתי לשיר עם הזמרת חלק מהמילים, אבל עדיין לא זיהיתי את השיר. עד שהגעתי לחלק הזה: Doctor, doctor won't you please prescribe somethin, A day in the life of someone else? הם שרו את Don’t let me get me של פינק! שיר שאני אוהבת ומכירה היטב, אבל כמעט שלא זיהיתי אותו. המוזיקאים המוכשרים של ניו אורלינס עשו ממנו מטעמים, והוכיחו את התזה שלי - אם אין לך מה לחדש, אל תקברר.

מיכל ממן
להמשך הפוסט

I got it covered

האם אפשר להפוך שיר גרוע למוצלח או שגורלו נחרץ לעד? קאבר לא צריך להמציא מחדש מלים ומנגינה, אז מה בכלל עושה אותו למה שהוא ואיך עושים אותו טוב?

עיבוד הוא מחולל קסם אמיתי בשיר. בדומה למה שאינסטגרם עושה לתמונות האוכל והאחיינים הבינוניות של כולנו, אפשר לקחת שיר מחורבן עד סביר ולהוציא ממנו את המיטב בעזרת עיבוד מקורי וחכם.

קחו לדוגמה את Barbie girl, זוכרים אותו? השיר האדיוטי של להקת אקווה מסוף שנות התשעים. דאנס-פופ דבילי בלי טיפת עניין מוזיקלי, אך עם זאת קליט בצורה מעצבנת. השיר הזה היה יכול להישאר על רצפת חדר העריכה המטפורית של עולם המוזיקה ולאף אחד לא היה אכפת. לעולם. רק כשהגיע בן ל׳אונקל סול ועשה לו שיפוץ יסודי, יכולתי להאמין שאפשר לחצוב מהשיר הזה משהו בעל ערך. 

מיכל ממן
להמשך הפוסט

Proud As Hell

ברוח העונה: הפלייליסט חוגג אהבה בגאווה

יוני היה חודש עמוס ומוצלח. לא רק שגאות וגאים חגגו וצעדו בכל העולם, בשישי האחרון פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית כי נישואים חד מיניים מוגנים על ידי החוקה בכל 50 המדינות. מאמריקה תפתח הטובה! בשורות נפלאות לכל ההומואים, הלסביות, הטרנסיות, הטרנסים, הבי, לנזילים-מינית ולכל הלא סטרייטים. האמריקאים.

ומה מצבנו כאן בישראל הנאורה והדמוקרטית? כאן אנחנו צריכים להתמודד עם המונח המעליב והמקורי להחריד ״פסולי חיתון״. אצלנו אישה לא יכולה להתחתן עם אהובתה, גבר שחולק את חייו עם גבר אחר לא יוכר כבן זוגו, וגם זוגות סטרייטים למהדרין לא נמלטים מידה הארוכה של הרבנות. נישואים אזרחיים? לא אצלנו. במדינת ישראל תתחתנו רק כדת וכדין, רק בטבעת זו, רק כדת משה וישראל, וכמובן, אי אפשר לשכוח, רק אם אתם יהודים כשרים.

מיכל ממן
להמשך הפוסט

זכות הבחירה

חברי צוות העיצוב הגרפי של קמפיין הבחירות של מרצ בוחרים את המוזיקה שליוותה אותם בעבודה לקראת ההצבעה הגורלית

לפעמים החיים מזמנים לך הזדמנויות שאת חייבת לקחת, לקפוץ עליהן כמוצאת שלל רב. גם אם זה אומר שבמשך שלושה חודשים לא תראי את הבית, את בן הזוג, את החתולה, את המשפחה והאחיינים, את החברים או אור יום. לפני שלושה חודשים הצטרפתי לצוות העיצוב הגרפי של קמפיין הבחירות של מרצ, ולמרות העבודה הקשה והשעות הארוכות זו היתה אחת ההחלטות המוצלחות בחיי. לקראת הבחירות ערכתי פלייליסט שמורכב מהשירים שמלווים אותנו בעבודה בסטודיו, וביקשתי גם מחברי המטה לבחור את השירים שלהם. סיננתי את הספייס גירלז ואת האייטיז טראש שאנחנו מאזינים להם בשעות הלילה, ואתם מקבלים את פלייליסט המהפכה, השירים והבחירות של מטה הקמפיין שלנו. בהצלחה לכולנו!

הנה כמה היילייטים מעניינים:

מיכל ממן
להמשך הפוסט