האם הייתם הורגים אדם אחד כדי להציל כמה אחרים? ומה זה אומר עליכם? - מידה טובה - הבלוג של יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הייתם הורגים אדם אחד כדי להציל כמה אחרים? ומה זה אומר עליכם?

דילמות מוסריות היפותטיות משמשות את מחקר הפסיכולוגיה של המוסר ככבר כמעט 100 שנה, זאת למרות שהגיעו בכלל מתחום הפילוסופיה. כיום חוקרים רבים תוהים: האם ניתן לעמוד על אופיו של אדם בהסתמך על מה שהוא אומר שיעשה במקרים כמעט בלתי אפשריים?

תגובות

הוריקן הארווי פגע בחופי דרום ארצות הברית וגורם להצפות בעיר יוסטון, טקסס. תארו לעצמכם את התרחיש הבא: צוות חילוץ מקומי אוסף פצועים מבין הבתים בעזרת סירת הצלה ומעניק להם טיפול רפואי ראשוני. על סירת ההצלה יש שישה פצועים, אך בגלל מספר הפצועים הרב, הסירה מתחילה לשקוע. בפני צוות החילוץ עומדת ברירה: להשאיר את כל הפצועים על הסירה, ובכך לסכן בטביעה את כלל הפצועים, שבשל מצבם אינם מסוגלים לשחות, או לזרוק פצוע אחד למים, ובכך לעצור את טביעת הסירה ולהציל את שאר הפצועים. מה צריך הצוות לעשות?

דילמות מוסריות היפותטיות כמו זו מעלה משמשות לצורכי מחקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר כבר כמעט 100 שנה. דילמות כאלה משמשות לבחינת סוג המוסר בו אנחנו עושים שימוש והעקרונות עליהם מתבסס ההיגיון המוסרי שלנו.

תושבים מפונים מבתיהם בעקבות שטפונות הוריקן הארווי ביוסטון, השבוע
דיוויד ג'יי פיליפ / אי-פי

הדילמה המוסרית שהצגתי היא וריאציה של הדילמה המוסרית המכונה "דילמת הטרולי", או בעברית "דילמת הקרונית", אחת הדילמות בהן נעשה השימוש הרב ביותר (ויהיו שיטענו שימוש רב מדי) במחקר בפסיכולוגיה של המוסר: קרונית מידרדרת לעבר קבוצה של חמישה אנשים, ועומדת לדרוס אותם. אתם יכולים למנוע את ההרג הזה, בעזרת הטיית מתג שיגרום לקרונית לפנות לעבר מסילה אחרת, אבל, על המסילה האחרת עומד אדם אחד, שהטיית הקרונית למסילה שעליה הוא נמצא תהרוג אותו באופן ודאי. האם תבחרו להטות את הקרונית לעבר המסילה בה נמצא האדם וכך תצילו את חמשת האנשים, או שלא תעשו כלום, והחמישה יהרגו על ידי הקרונית?

יודעים מה הייתם עושים במקרה כזה? דילמת הטרולי הגיעה מעולם הפילוסופיה, ועברה במהלך השנים המרה פסיכולוגית. פיליפה פוט, ההוגה של הדילמה, רצתה להבהיר בעזרתה את ההבדל בין שני סוגים של מוסר: מוסר "תוצאתני", שעל פיו הקביעה אם מעשה מוסרי או לא נבחנת על פי תוצאותיו בלבד, ומוסר "דאונטולוגי", שבו הקביעה אם מעשה מוסרי או לא מוכתבת על פי כללים מוגדרים מראש, ללא קשר לתוצאות.

במקרה של דילמת הטרולי, אם אתם פועלים על פי מוסר "תוצאתני" כמובן שתבחרו להטות את הקרונית. מבחינתכם מה שחשוב כאן הוא התוצאה, ולכן תעדיפו מוות של אדם אחד, על פני מוות של חמישה. לעומת זאת, אם אתם פועלים על בסיס מוסר דאונטולוגי, לא תבצעו פעולה אקטיבית שיכולה ליטול חיי אדם, מכיוון שזה אסור, ולא משנה מהי התוצאה. הרי מי שמכם ליטול חיים של אדם אחד בשביל להציל כמה?

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה של המוסר הראו לדוגמה, כי רוב האנשים שמוצגת בפניהם דילמת הטרולי, עונים שהם היו מסיטים את הקרון לעבר אדם אחד כדי להציל חמישה, אבל כאשר הם נשאלים אם היו דוחפים אדם לעבר המסילה כדי לעצור קרון נוסע לעברם של חמישה אנשים, התשובה היא בדרך כלל שלא. ההבדל בין התשובות, לטענת חוקרים רבים, מראה שלא ניתן לטעון שיש בני אדם שהם תמיד "תועלתניים" ובני אדם שהם תמיד "דאונטולוגיים".

מחקר שערך פרופ' ג'וש גרין מאוניברסיטת הרווארד הראה שכאשר סורקים את מוח הנבדקים בעת מענה על דילמות מסוגה של דילמת הטרולי, החלטות שכוללות הקרבה של אדם אחד למען רבים מביאות לפעילות יתר באזור ה-DLPFC במוח, אזור המקושר בדרך כלל לחשיבה רציונלית ושקולה יותר. לעומת זאת, החלטות שבהם הנבדקים נמנעו מלהרוג אדם אחד גם לצורך הצלה של כמה, הפעילו אזורים מוחיים שבדרך כלל מופעלים בעת דאגה אמפתית לאחר וכן בעת תגובה לפגיעה. הממצאים הללו מחזקים את הטענה שדילמות מסוג זה לא מבחינות בין מוסר "תוצאתני" למוסר "דאונטולוגי" אלא בין מוסר שכלי ורציונלי לבין מוסר מונחה רגש.

אז מהי "התשובה הנכונה" לדילמת הטרולי? ומה זה אומר עלינו אם החלטנו להרוג אדם אחד כדי להציל כמה אנשים? חוקרים בפסיכולוגיה מעדיפים להימנע מתשובות לשאלות של מה צריך או לא צריך לעשות, ומעדיפים להשאיר את העיסוק בכך לפילוסופים. מחקרים בתחום שנערכו בשנים האחרונות מראים כי התשובה שאנשים נותנים לדילמות המוסריות הללו, נמצאת בקשר גבוה עם התכונות שלהם.

כך למשל, מחקר מהשנים האחרונות מראה שפסיכופתים נוטים יותר לקבל החלטות שכוללות הקרבה של חיי אדם אחד לטובת הצלת רבים. בנוסף לכך, המחקרים שתשובות שתומכות בהקרבת אדם אחד לטובת הצלת רבים בדילמות מסוג זה, באות בדרך כלל בקשר גם עם תכונות מעניינות אחרות כמו אנטי סוציאליות, שתיינות, ורמות גבוהות של טסטוסטרון, אבל מאידך גם עם שימוש תכוף יותר בחוש הומור. אז איזו מהתכונות הללו מאפיינת אתכם? והאם ההומור שווה הכל?

לדילמות הללו ישנה גם משמעות נוספת. הצורה שבה אתם עונים על שאלות אלה תשפיע גם על הרושם שאתם יוצרים, ועל המידה בה אחרים יתפסו אתכם ככשירים לקבלה לעבודה. מחקרים בתחום מראים שקיים סיכוי רב יותר שמעסיקים יקבלו אתכם לעבודה אם תעדיפו להימנע מלהרוג אדם בשביל להציל מספר אנשים בדילמות היפוטתיות אלה.

מחקרים נוספים מראים כי יש תפקידים שנתפסים כמתאימים יותר דווקא לאנשים שמוכנים להקריב אדם אחד בשביל להציל כמה. מחקר שנערך בשנה שעברה הראה שאנשים יעדיפו שרופא המשפחה שלהם יהיה אדם שמקבל החלטות שלא כוללות הקרבת בן אדם אחד לטובת הצלת מספר אחרים, אבל שמנהל המחלקה בבית החולים דווקא כן. ואכן, אם חושבים על כך באופן אינטואיטיבי, מאנשים בתפקידים ניהוליים ובעמדות בכירות, כמו ראשי ממשלה, הרמטכ"ל או ראש קופת חולים גדולה, אנחנו מצפים לקבל החלטות ששוקלות את טובת הכלל, גם אם הדבר בא על חשבון האדם הבודד.

פרופ' פול קונווי מאוניברסיטת פלורידה, מומחה לפסיכולוגיה של המוסר וספציפית לדילמות מסוג זה, טוען כי היום בו ראיונות עבודה יכללו גם דילמות מוסריות כבר הגיע. לטענתו, חברות שעושות שימוש בדילמה המוסרית בראיון עבודה מחפשות פחות את תשובתו של המועמד, אלא את הנימוק שהוא נותן לתשובתו. "החברות רוצות לראות שאתם יכולים לקבל החלטות באופן שקול ורציונלי, לעיתים אפילו תוך 'הקרבת' אינטרסים של אדם אחד או של מעטים", מסביר קונווי, "למעסיקים עתידיים חשוב לראות שהמועמד מסוגל לראות את טובת הכלל".

יריד תעסוקה בארה"ב
ריק ווילקינג / רויטרס

לרובנו לא מזדמן להימצא בתרחישים דומים במהלך החיים, וחוקרים רבים שואלים כיום את השאלה: אם אף אחד מאיתנו לא ראה לאחרונה קרונית מידרדרת לעבר קבוצת אנשים ונאלץ לדחוף אדם כדי לעצור אותו, האם הדילמות הללו עדיין רלוונטיות לחיים שלנו? ולמה עדיין משתמשים בהן?

פרופ' גרין טוען ששדילמות (מסוג דילמת הטרולי) לא באות לנבא מה נעשה בחיים האמיתיים, וייתכן מאוד שגם אם היינו עומדים בפני מקרים דומים הלחץ והנסיבות היו גורמים לנו לפעול אחרת לגמרי ממה שהנחנו שנפעל. אבל, הן כן מלמדות אותנו על המנגנונים הפסיכולוגים המנחים אותנו. העובדה שדילמות שונות מפעילות מנגנונים מוחיים שונים, וכן הקשר בין התשובות לדילמות אלו לבין תכונות אישיות, בהחלט מראים שניתן ללמוד מהן הרבה על הפסיכולוגיה האנושית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#