האם לאמונה במידע שקרי יש קשר לעמדה פוליטית? - מידה טובה - הבלוג של ד"ר יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם לאמונה במידע שקרי יש קשר לעמדה פוליטית?

מחקרים מראים כי רושם ראשוני נחקק במוח ואף "מתנגד" לכל מידע סותר. בעולם הפייק ניוז זו הופכת לבעיה משמעותית אך מסתבר שיש גורמים חיצוניים המשפיעים על כך

תגובות
גלית דיסטל אטבריאן
תומר אפלבאום

"אין משני לרושם ראשוני", אמר בזמנו משיח מסדרת הרשת "משיח" והתייחס בכך למחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנות השבעים והראה שכמעט שלא ניתן להתעלם או למחוק רושם ראשוני שאדם או חוויה יצרו אצלנו. הרושם ראשוני נמצא אצלנו במוח כדי להישאר ואף "מתנגד" לכל מידע סותר.

בעולם הפייק ניוז, בעיית הרושם הראשוני מקבלת "דחיפה" משמעותית. רבים זעמו כששמעו לפני יותר משבוע שד"ר קרולה הילפריך, מרצה באוניברסיטה העברית, סילקה בבושת פנים סטודנטית מהכיתה רק בגלל שזו לבשה מדים. רבים אף קראו לפטרה וחרונם זלג גם לעבר האוניברסיטה עצמה ולעבר נשיאה, פרופ' אשר כהן. אלא שהסיפור האמיתי שמאחורי "אגדת הילפריך" כבר מוכר לכולנו. השאלה המעניינת שנותרה היא מה נשאר במוחם של אותם אנשים זועמים כשהבינו שכמעט שום פרט בחדשות המקוממות ששמעו או קראו - אינו נכון. האם עמדתם כלפי מי שהועלתה על מוקד שבה לקדמותה? האם אנחנו יכולים למחוק לגמרי את הרושם הראשוני כשהבנו, בדיעבד, שמדובר בפייק ניוז?

בעידן הפייק ניוז בעיית הרושם הראשוני מקבלת דחיפה משמעותית
Getty Images IL

מחקר שפורסם בכתב העת Intelligence מצביע על כך שהתשובה תלויה, בין השאר, במידת האינטליגנטיות שלנו. החוקרים יונאס דה קירסמאקר וארנה רואטס בחנו את הנושא מבלי לגעת בהקשר פוליטי עכשווי, אלא מה קורה כשמספרים לנו על דמות שאנחנו לא מכירים (למשל, אחות בבית חולים בשם נטלי), מוסיפים שהיא ביצעה מעשה לא מוסרי בעליל (למשל גנבה תרופות כדי לקנות בגדי מעצבים) ולאחר מכן, "מגלים" לנו שהסיפור לא היה ולא נברא. האם למרות הגילוי הסיפור עדיין השפיע על האופן שבו נטלי נתפשה?

ובכן, מתוצאות המחקר מסתבר שאנחנו מסוגלים למחוק את הרושם שפייק ניוז יוצר אצלנו בצורה מרשימה מאוד - כמעט כל הרושם השלילי על נטלי נמחק עם הידיעה שמדובר בפייק ניוז. אבל, וזה אבל חשוב, בדיקת הקשר בין רמת האינטלגנציה שלנו (שנמדדה במבחן מקוצר כחלק מהמחקר) לעמדות המשתתפים במחקר הראתה שככל שאנחנו אינטילגנטים יותר - כך הרושם השלילי נמחק בצורה טובה יותר, עם היוודע האמת.

בהקשר זה מעניין להזכיר מחקר אחר שצוטט באחרונה באתר ערוץ 20 ולפיו רוב מפיצי הפייק ניוז הם ימנים מעל גיל 65. את הברית הזו בין אנשי ימין מבוגרים לפייק ניוז אפשר להסביר בכמה דרכים: ראשית ישנה טענה מעניינת של חוקרים בתחום שעל פיה בשל הירידה ביכולות קוגניטיביות, אנשים מבוגרים מאמינים יותר למידע שקרי, ולכן גם יקחו חלק בהפצתו.

הפוסט של גלית דיסטל אטבריאן

בנוסף, ממצאים מעניינים ומעט פרובוקטיביים מצביעים על כך שהאינטלגנציה של אנשי ימין ושל שמרנים, הן בארה"ב והן במדינות אחרות ברחבי העולם, היא בדרך כלל נמוכה יותר משל אנשי שמאל. כדי לא לעשות כאן כמעשה גלית דיסטל אטבריאן, חשוב לציין כאן שהמחקר לא השווה בין אנשי ימין לשמאל בארץ, אלא רק על מפלגות דמויות המפלגה הרפובליקאית בארה"ב.

אם גם לאמונה במידע שקרי שמתבטא בפייק ניוז וגם להשפעה של חדשות כוזבות על העמדות שלנו אפילו לאחר שמתבררת האמת, יש קשר שלילי עם אינטילגנציה, ממצאי המחקרים יכולים להסביר בצורה טובה את התפוצה הרחבה ואת ההשפעה הרחבה של פייק ניוז, דווקא בקרב אנשי ימין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#