חכם, מוכשר ואינטליגנטי מאוד, רק חבל שאין בו טיפת פוטנציאל - מידה טובה - הבלוג של ד"ר יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חכם, מוכשר ואינטליגנטי מאוד, רק חבל שאין בו טיפת פוטנציאל

אם מאז ילדותך אמרו לך שכישוריך יביאו אותך לגדולות - למה בפועל זה לא קורה? אולי בגלל שבעולם החברתי שלנו נהוג להתייחס לאינטליגנציה וליכולות חברתיות ופחות לשליטה עצמית

תגובות
0
Getty Images IL

כולם אומרים לך שיש לך פוטנציאל. שיש לך אינטלגנציה גבוהה וכישורים חברתיים מיוחדים ולכולם היה ברור, מאז ילדותך, שהכישורים הללו יביאו אותך לגדולות. אז למה זה לא קורה? למה לא כתבת את יצירת המופת שכולם ציפו שתכתבי? למה לא הצלחת לסיים את התואר? למה כתבת רק את שני העמודים של התסריט עליו תמיד חלמת

בעולם החברתי שלנו נהוג להתייחס לאינטליגנציה וליכולות חברתיות כמנבאי הצלחה. כשאנחנו רואים ילד או ילדה חכמים במיוחד - אנחנו אומרים: "הם יהיו מדענים!". כשאנחנו רואים ילדים בעלי כישורים חברתיים יוצאי דופן במשחק, אולי נאמר שיהיו מנהיגים וש"בסוף הוא יהיה ראש ממשלה". האינטליגנציה באמת מנבאת הצלחה בחיים בצורה יפה מאוד, או לפחות כמו שאנו נוהגים למדוד הצלחה בחיים - בעזרת הישגים ועמידה בדרישות ספציפיות שפותחו על ידי החברה.

וולטר מישל מקבל תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטה העברית, 2006
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת קולומביה

אבל אינטליגנציה היא לא המנבא היחיד להצלחה. מחקרי דחיית הסיפוקים של ולטר מישל (מת לא מזמן) הפכו מזמן למכוננים בפסיכולוגיה. "מחקרי המרשמלו" שלו הראו שילדים שהצליחו להתאפק בגילאים צעירים, הצליחו אחר כך בחייהם הבוגרים בלימודים, במדדי הכנסה שלהם ואפילו בשמירה על החוק. אלה הדוגמאות המוכרות ביותר שהראו כמה חשובה היכולת לשליטה עצמית, עד כמה היא נקבעת בגילאים מוקדמים ועד כמה היא קובעת, לצד פרמטרים נוספים, את ההצלחה בחיים. "הפוטנציאל" שלנו, אם כן, נקבע במידה רבה על ידי השליטה העצמית ויכולת דחיית הסיפוקים שלנו. במחקרים הללו יש גם משהו פסימי שכן הם מראים שמידת ההצלחה שלנו נקבעת כבר בגיל הגן, ואין לנו הרבה מה לעשות בנדון. 

לעומת זאת, ישנם כאלה המאמינים שהיכולת שלנו לשליטה עצמית דווקא כן יכולה לעבור שינוי משמעותי במהלך החיים. חוקרים וחוקרות כמו פרופ' תמר רונן-רוזנבאום מאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטות המשלבות מרכיבים רבים ומגוונים בגילאים צעירים, החל מהוראה עצמית ועד למוזיקה. מרכיבים אלה אמורים להפוך אותנו בתהליך לא קצר לדחייני סיפוקים טובים יותר. תיאוריות אחרות מתייחסות לשליטה העצמית ממש כמו לשריר, כזה שאמנם מתעייף בטווח הקצר אבל נבנה ומתחזק בטווח הארוך. כל זאת כמובן בתנאי שמאמנים אותו ולא מבריזים על בסיס קבוע מחדר הכושר של החיים. גם לפי התיאוריות האופטימיות שכן "מאמינות" בסיכוי לשיפור, מדובר בתהליכים מורכבים וארוכי טווח, שכדי ליישמם על עצמנו ללא מסגרת מחייבת, נדרשת, ובכן, שליטה עצמית.

מבחן המרשמלו

כדאי לזכור גם שעל מחקרי דחיית הסיפוקים ההתפתחותיים הוטלו צללים כבדים. מחקרים שניסו לשחזר את ממצאי מחקריו של מישל, לדוגמה, הראו כי מעמד סוציו-אקונומי בילדות מנבא הצלחה בחיים בצורה טובה יותר משליטה עצמית (טוב, הכיס של ההורים שלנו הוא גם חלק מהפוטנציאל שלנו). אבל נושא השליטה העצמית הפך מאז מישל לאחד הנושאים הנחקרים ביותר בפסיכולוגיה ההתפתחותית. החשיבות של השליטה העצמית בגיל צעיר להצלחה קיבלה תימוכין גם ממחקרים נוספים רבים.

לכן גם אם כולנו חכמים, נבונים, מוכשרים, עם כישרון למשחק או לשירה וגם אם יש לנו חלומות גדולים, זה ממש לא אומר שיש לנו פוטנציאל. אדם עם אינטליגנציה גבוהה אבל בלי כוח רצון אמיתי הוא כמו ויל האנטינג רק בלי הלוק של מאט דיימון. במצב שכזה, במקרים רבים, התבונה והיצירתיות לבדן יעזרו לנו בעיקר לדמיין את ההצלחה שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#