הדלק שמצית את בקבוקי התבערה של "טרור ההכפשות" - מידה טובה - הבלוג של יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדלק שמצית את בקבוקי התבערה של "טרור ההכפשות"

המתכנתים של מארק צוקרברג הם אחת הסיבות לכך שהבחירות הנוכחיות עמוסות בכל מה שכשר אך מסריח. כל עוד איש אינו משלם מחיר על הפצת כזבים - אין גם סיבה לעצור את "התפשטות האש"

תגובות
סרטון הליכוד TV

כל מי שעקב אחרי מערכות בחירות לכנסת בחייו בוודאי שם לב ל"נפילת המדרגה" שמאפיינת את זו הנוכחית. פייק ניוז, "טרור הכפשות", סרטוני תעמולה מבתי עלמין והאשמות בעבירות מין - הכל כשר והכל מסריח. יש שיתלו את הסיבה לכך בטקטיקות התעמולה ומסע הדה-לגיטימציה שמנהל ראש הממשלה; יש שיאשימו את מאורו הגדול, דונלד טראמפ, שהכניס ללקסיקון העולמי ולמערכת הבחירות בארה"ב את הביטוי "פייק ניוז"; ויש שיצביעו על הקיטוב האידאולוגי שרווח בעולם בכלל ובישראל בפרט. אבל, לצד כל אלה, ובהתאם למחקרים, האשם נמצא גם במדיום.

אחד מהכלים החזקים והמשמעותיים ביותר באכיפת כללים התנהגות בקבוצות וחברות, הוא ענישה בעקבות זעם מוסרי. במקרים רבים הענישה הזו באה לידי ביטוי בחוק ובהליכים משפטיים, ובמקרים אחרים, לא רשמיים, אך נפוצים לא פחות, בצורה של הפצת מידע שלילי או מכפיש כלפי מי שביצע לכאורה עוול מוסרי כלפי אחר, כלפי החברה או כלפי המדינה.

ניסויים בתורת המשחקים מראים שאנחנו מוכנים לשלם מחיר כדי להעניש ולבטא זעם מוסרי, גם אם לא באופן רשמי. דוגמה מעולה לכך אפשר למצוא במשחק "האולטימטום". נניח שאני מקבל 100 שקל ומבקשים ממני לחלוק את הסכום איתך, הקורא. אני אציע חלוקה כראות עיני אבל אם לא תסכים - שנינו לא נקבל שקל. אם אחליט להיות נדיב עם עצמי ואקח 80 שקל - האם תקבל את החלוקה הממש לא הוגנת הזו ותעדיף 20 שקל על פני שום דבר?

"טראמפ הוא האיש שהכניס ללקסיקון העולמי את המונח פייק ניוז"
עמוס בידרמן

מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים כי אנשים מוכנים לא לקבל חלוקה לא הוגנת "אולטימטום". כלומר, הם מוכנים לשלם מחיר רק כדי להעניש את המחלק הלא הוגן. מסתבר שלמחיר שאנשים משלמים כדי לבטא זעם מוסרי - יש ערך. שהרי לא נשתמש בענישה באופן לא נכון או לא מדוד, אם יש לה מחיר אבל אין לה ערך.

בחיים בקהילות הקטנות, בהן התפתחנו, יש מחיר גם לענישה ולהפניית זעם מוסרי למקום הלא נכון. למשל, אם תושב כפר קטן ושלו יפיץ על מי מהתושבים רכילות שלילית, וזו תתברר כלא נכונה. אותו מפיץ חסר אחריות יהפוך אז בעצמו מוקד לבושה חברתית ואף לסנקציות. לעומת זאת, בכפר הגלובלי, המתכנתים של מארק צוקרברג שינו את הכללים: מפיצי מידע שלילי מסתתרים במקרים רבים מאחורי פרופילים שאנחנו לא באמת מכירים. לכן, הם בדרך כלל גם לא ישלמו שום מחיר חברתי/יספגו זעם מוסרי כשדבריהם יתגלו כשקריים.

היעדר המחיר הזה הוא אחת הסיבות המרכזיות להתפשטות הבלתי מבוקרת של שיימינג ושל פייק ניוז ברשת. כל עוד איש אינו משלם מחיר על זעם חברתי - אין לאיש סיבה גם לעצור את "התפשטות האש". כך הופכות הרשתות החברתיות לדלק בבקבוקי התבערה של טרור ההכפשות. וכשאין אשמים, אין אמצעי טיפול ואין ענישה מותאמת - לא ניתן גם לחסלו.

לעתים נדירות ניתן למצוא את "האחראים" להפצת הפייק ניוז. זה קורה כמעט תמיד כשהאחראי לרפש הוא גם גורם רשמי. למשל, כשכוכב "הליכוד TV", אבישי עברי, הצטלם על רקע קברים של חללי צה"ל - הוא שילם מחיר על כך שעשה זאת מטעם גורם רשמי. בגלגוליו הקודמים ברשת הוא לא היה משלם מחיר שכזה.

בעיה נוספת היא שבדרך כלל האחריות להכפשות מתפזרת על המון מתווכים חסרי חשיבות. חלק מסייעני הטרור הזה לוקחים בו חלק בשוגג גמור ואותם קשה להאשים. כמה פעמים אחד מחבריכם הפיץ פייק ניוז או הכפשת שווא, ולא היתה לכך שום השלכה מבחינתכם? נראה שעד שהחברה תמצא פיתרון, לא בהכרח חוקי אלא חברתי דווקא, להענשת מכפישים קל להניח שמערכת הבחירות המלוכלכת הזו גם לא תהיה האחרונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#