האם העולם פחות מוסרי? לא, הבעיה היא שאתם מתרחקים ממנו - מידה טובה - הבלוג של ד"ר יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם העולם פחות מוסרי? לא, הבעיה היא שאתם מתרחקים ממנו

אם תשאלו כל בר דעת הייתכן שהעולם כיום הוא מקום מוסרי יותר, סביר שהרוב יהנהנו לשלילה ויספקו שלל הסברים. אבל מי שעוקב אחרי הנתונים מרחבי הגלובוס מגלה מציאות אחרת לגמרי

תגובות
דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
JOSHUA ROBERTS/רויטרס

אקדמאים חמורי סבר שמאמינים ב"מדע" נוהגים לבוז בדרך כלל להרצאות של "טד". הן "פופוליסטיות מדי" בשבילם. לכן התפלאתי כשאחד מחברי שעונה לתיאור הזה שיתף על קיר הפייסבוק שלו את הרצאתו של ד"ר כריסטיאן וולצל בנושא "קידמה מוסרית: מרחיבים את הידע האנושי" ואף הוסיף כאחד האדם: "הטד הכי חשוב שראיתי".

בהרצאה של וולצל אי אפשר למצוא כריזמה, להטוטי מלים או סיפורים על חוויות חיים חד-פעמיות שרווחים בדרך כלל בטד. אבל ייתכן מאוד שזו באמת אחת ההרצאות החשובות שתשמעו. בעיקר כי היא מציגה את ממצאי ה-World Value Survey שמראים כי בניגוד גמור לתפישה הרווחת, העולם הולך ונהיה מקום מוסרי יותר.

קידמה מוסרית: מרחיבים את הידע האנושי

אם תשאלו כל בר דעת הייתכן שהעולם כיום הוא מקום מוסרי יותר, סביר להניח שהתשובה תהיה שהוא הרבה פחות. סביר גם שלנשאל יהיו שלל עדויות והסברים התומכים בגרסתו: עלייתו של דונלד טראמפ, רמת השיח ברשתות החברתיות, שובה של הלאומנות לפוליטיקה, היקף השחיתות ועוד ועוד. אבל כדי לקבל תמונה אמיתית על המציאות לא מספיק לשאול את מי שנמצא בסביבתנו, צריך להתבסס על מחקר מעמיק יותר. וכזה הוא בדיוק המחקר שד"ר וולצל מתייחס אליו.

המושג "סקר עומק" אולי משמש בשבועות האחרונים כבדיחת בחירות, אבל ישנם עולמות שבהם הוא באמת מעיד על עומק. World Value Survey הוא סקר ענק שנערך ביותר ממאה מדינות ובוחן לאורך שישה עשורים איך אנשים מתארים את הערכים והעמדות המוסריות שלהם. בניגוד למחקרים שמסתמכים על מדגם הומוגני של סטודנטים ממדינות מערביות, קורפוס הסקרים הזה מכסה מדינות בעלות דתות וסוגי משטר שונים וכשעוברים עליו מגלים ממצאים מרתקים.

ראשית נאמר שכדי לא לאבד את התמונה הכללית, החוקרים נוהגים לחלק את הערכים הנבדקים למשפחות שונות: ערכים של קדושה (קדושת הדת, הלאום והמשפחה) לעומת ערכים חילוניים; ערכים פטריארכליים (העדפה של גברים, סמכות מוחלטת של הורים על ילדיהם) לעומת ערכים אוטונומיים (שוויון בין גברים לנשים, חופש לילדים, הגדרה עצמית) ועוד. לא מפתיע שבין משפחות הערכים הללו ההבדל הקיצוני ביותר הוא בין שתי תרבויות - האיסלאם מחד והנצרות הפרוטסטנטית מאידך.

אבל מעבר לממצא הטריוויאלי הזה, ישנו גם ממצא נוסף, חשוב יותר, המצביע על הכיוון שאליו העולם צועד. בעוד שרבים נוהגים לחשוב שערכים הם עניין שאינו משתנה, עיון ב-World value survey לאורך שנים מראה עד כמה תפישה זו רחוקה מהמציאות. בכל המדינות שנסקרו - נוצריות, מוסלמיות, חילוניות ודתיות - קיימת מגמה ברורה של "מעבר ערכים" משמעותי מקדושה לחילונות, מפטריאכליות לחופש. אלא שהמעבר הזה אינו נעשה באופן שווה. התנועה הכללית היא לצד הליברלי אך היא מתרחשת במהירות רבה יותר במדינות המערב.

הרצאה של סטיבן פינקר: האם העולם משתפר או מידרדר?

וכך, לצד תנועה טקטונית לעבר תפישות "מוסריות יותר" בכל מדינות העולם, מתרחב גם "אי שוויון ערכי" ביניהן. כפי שהכלכלה הליברלית מקדמת את הרווחה של כולם אבל באותו זמן גורמת להתעצמות אי השוויון (העשירים מתעשרים יותר), כך ההליכה לעבר מוסריות ליברלית טומנת בחובה העמקה באי השוויון הערכי והוא זה שמנכיח את ההבדלים בין עמים ותרבויות. לכן נוצר רושם מוטעה בקרב ליברלים כאילו העולם פחות מוסרי. זה לא העולם שמתרחק מהם ערכית, זה הם שמתרחקים מהעולם.

טרנספורמציית הערכים הזו והאופן שבו היא מתרחשת היא כמובן גם גם הבסיס לתגובות הנגד אליה. אבל השורה התחתונה היא אותה שורה תחתונה: World value survey דווקא מחזק טענה שנתפשת כשגויה - העולם כן הופך למקום "טוב יותר". במובן זה, צודק הפילוסוף השנוי במחלוקת סטיבן פינקר בטענתו שחרף הדעה הרווחת והבעיות הקיימות - העולם במאה ה-21 הוא הטוב ביותר בכל העולמות שידענו מעולם.

חשוב לציין בהקשר זה כי יש הסוברים שהעולם כיום אינו ליברלי יותר ואלים פחות בגלל שינויים מוסריים אצל האדם, אלא בגלל שהתשתית המדינית, הכלכלית והחברתית, בעיקר במדינות המערב, הנותנת לאזרחים את הפריווילגיה להיות מוסריים. אבל ברגע שתשתית זו תתערער - תנוע המטוטלת לצד השני ונהפוך להכי פחות מוסריים אי פעם. בטענה הספציפית כזו, מבית מדרשה של פרופ' דרסיה נרוואז, אגע בפעם הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#