"שלטון הגנבים העשירים" חוטף מאיתנו את היכולת להיות מוסריים - מידה טובה - הבלוג של ד"ר יאיר בן דוד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שלטון הגנבים העשירים" חוטף מאיתנו את היכולת להיות מוסריים

מחקרים רבים מצביעים על כך שהעולם הופך עם השנים למתקדם יותר וליברלי יותר, אך יש גם דעות הפוכות. שיחה עם פרופ' דרסיה נרוואז המצביעה על השפעות הלאומנות והפופוליזם בחינוך

תגובות
דונלד טראמפ מחזיק שני תינוקות במהלך הקמפיין לנשיאות, 2016
Stacie Scott/אי־פי

"אנחנו חיים בטוב שבעולמות האפשריים" טען במאה ה-17 הפילוסוף גוטפריד לייבניץ ומיד קומם עליו את "החמוצים" בני זמנו. נדמה כי "מלחמת החפירות" סביב השאלה אם העולם הולך ונעשה מקום טוב יותר או דווקא ההיפך נמשכת עד היום. מדובר בדיון ארוך, כמעט כאורכה של ההיסטוריה, אך בשנים האחרונות, לנוכח עליית הלאומנות והפופוליזם, נדמה שהוא זוכה להתעוררות מחודשת. 

במאמר שפרסמתי בבלוג זה בחודש שעבר הצגתי סדרה של מחקרים המצביעים על כך שהעולם כולו, על כלל התרבויות והחברות שבו, הופך מתקדם יותר מבחינת ערכיו המוסריים. אבל על פי אותו מאמר, ההתקדמות הזו טומנת בחובה גם בעיה: יש מדינות ותרבויות שמתקדמות בקצב מהיר בהרבה מאחרות, מה שיוצר "אי שיוויון מוסרי" שמעמיק את "הנתק המוסרי" בעולם.

מיד חטפתי, ובצדק, על כך שבפירוט הערכים המוסריים תיארתי רק ערכים ליברליים, המשקפים הסתכלות מסוימת, ומעט מצומצמת יש לומר, על מוסר. במאמר הזכרתי בין היתר את הפסיכולוג וההוגה סטיבן פינקר, ששטח כתב הגנה מפואר על הנאורות בספרו המומלץ "נאורות עכשיו". כתב ההגנה הזה מתבסס על שלל עדויות עד לאן הלך העולם בזכות הנאורות, עד כמה פחתה האלימות והצטמצמו המלחמות, ועד כמה אנחנו אכן מתקדמים לעבר "הטוב שבכל העולמות האפשריים".

הרצאה של פרופ' נרוואז על החלת עקרונות מוסריים ילידיים בתרבות המודרנית

עם זאת, יש הוגים וחוקרים שמסרבים להשתתף בחגיגה האופטימית הזו. אחת הבולטות שבהם היא פרופ' דרסיה נרוואז, חוקרת מוסר מאוניברסיטת נוטרדאם, הנחשבת למומחית בתחום "ההתנהגות המוסרית", כלומר בכל אותם מאפיינים התפתחותיים, חשיבתיים ומעשיים שגורמים לחברה להתנהג באופן שהיא תופשת כמוסרי. שוחחתי איתה על הנושא. 

האם את באמת חושבת שניתן לנבא התנהגות מוסרית? האם מספר המרכיבים שקובעים אותה לא גדול מדי?

"אצל רוב האנשים לא ניתן לחזות במדויק התנהגות מוסרית, אלא אם מדובר באנשים לא מוסריים באופן קבוע או אדישים במיוחד לסביבה. התנהגות מוסרית דורשת התאמה בין המון דברים. העיקריים הם: המטרה שיש לך, מצב הרוח שלך, היכולת שלך לעזור, המוטיבציה המוסרית שלך ואם אתה בכלל שם לב שיש צורך בפעולה מוסרית".

חוקרים מוכרים כמו פרופ' פיליפ זימברדו (אבי ניסוי הכלא של סטנפורד) טוענים שמה שקובע את ההתנהגות המוסרית שלנו הוא בעיקר הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. לשיטתו, בסיטואציות קיצוניות במיוחד - כולנו יכולים להגיע לרוע שלא נופל מזה של הנאצים. כמה מקום זה משאיר, אם בכלל, לאישיות שלנו ולמצפון המוסרי שלנו?

"אדם שגדל עם תכונות מוסריות לקויות, כפי שקורה להמון אנשים במדינות המתועשות של ימינו, יהיה בעל מצפן מוסרי מינימלי. לכן, הוא יושפע הרבה יותר מהסיטואציה שבה הוא נמצא מאשר מאותו מצפון מוסרי שאתה מדבר עליו. כמין, בני האדם בילה 99% מההיסטוריה שלו בקבוצות קטנות. הקבוצות הללו סיפקו לנו את קן להתפתחות מוסרית אמיתית. הן עזרו להצמיח אנשים עם שליטה עצמית ועם יכולת שיתוף פעולה ואמפתיה. אם אדם בקבוצה לא היה משתף פעולה עם אחרים - הוא לא היה שורד. לכן, התכונות המוסריות וההישרדות הלכו יד ביד. היום, לעומת זאת, אנחנו מזניחים העניין בקרב ילדים ואז הם הופכים לא מחונכים, ממוקדים בעצמם, ואפילו גרוע מכך".

כשהקן לקוי

את הראייה האנוכית ומצפון המוסרי המינימלי שלנו כיום תולה נרוואז בתרבות שבה חיים אזרחי העולם המערבי ובחינוך שהם מקבלים. "אני חושבת שאנשים במדינות המתועשות רוכשים היום פחות מיומנות חברתית ופחות אמפתיה, בין השאר בגלל טיפול לקוי ולא אופטימלי בילדות", היא אומרת, "הדבר נפוץ במיוחד בארה"ב, שבה תינוקות נשלחים לעתים קרובות למעונות יום זרים. מעבר לכך, בארה"ב, התרבות הפכה לכזו שמונעת בעיקר מאינטרס האישי בגלל אחיזת החנק של הניאו-ליברליזם ב-40 השנים האחרונות. זו תרבות שגרמה לכך שכולם, חוץ מהעשירים ביותר, לחוצים ונאבקים כדי לעבור את היום".

פרופ' דרסיה נרוואז
אוניברסיטת נוטרדאם

הלחץ המתמיד הזה, כך לפי נרוואז, הוא שמונע מאיתנו מבחינה פסיכלוגית לחשוב בצורה קהילתית. "התרבות היום תומכת לגמרי בקלפטו-פלוטוקרטיה (שלטון הגנבים העשירים - י.ב.ד)", היא אומרת, "בחיי היומיום אנחנו עדים לשחיתות נרחבת ולהתנהגות לא מוסרית בעליל. לעתים קרובות מאוד הכוחות הדומיננטיים, כמו התאגידים והמדיה, יוצרים במתכוון 'נקודות עיוורות' של התנהגות מזיקה. לכן הסטנדרטים של התנהגות אנושית נעים כלפי מטה".

"אנחנו מתרגלים לחשוב שאנשים הם מטבעם אנוכיים ותוקפניים, אנחנו אפילו מצפים מהם להיות כאלו", היא ממשיכה, "אנחנו לא מבינים שקן התפתחות נורמלי אמור לעצב אישיות רגועה, קהילתית, חכמה ובוגרת. במקום זה, בגלל שהקן לא תקין, אנחנו גדלים אל מתח מתמיד. אנשים רבים בארה"ב מרגישים שבירים מאוד ומנסים לפצות על כך בתחושת עליונות ודומיננטיות רק כדי לעבור את היום. את זה אפשר לתרגם בקלות ל-'Make America White Again', או במלים אחרות עליונות לבנה".

סוגיית הניתוק המוסרי בין מדינות המערב לבין שאר העולם מטרידה ומדאיגה את נרוואז במיוחד. "אותן מדינות שמכונות 'המדינות המתורבתות', במיוחד במאות שאחרי עליית הקפיטליזם, מרגישות נפרדות ועליונות על פני כל ישות אחרת בכדור הארץ. זה הוביל לחורבן של כמעט כל מערכת אקולוגית על הפלנטה שלנו. התרבות הדומיננטית פשוט הורסת את בית הגידול שלנו ומשמידה המון מינים. לעומת זאת, חברות ילידיות חיות בשיתוף פעולה עם הסביבה, מכבדות אותה. בחברות כאלה הכל צריך להיות כל הזמן במאזן אקולוגי, זהו מרכיב מרכזי במוסריות ובמוסר אמיתיים"

חשוב להדגיש שהעמדה בה מחזיקה נרוואז אינה סותרת בהכרח את הממצאים הרבים על כך שהעולם נעשה עם הזמן מקום פחות אלים, ושהערכים שבהם מאמינים האנשים (או לפחות אלה שהם מדווחים עליהם) הופכים ליברליים יותר. עם זאת, מחקריה וטיעוניה של נרוואז בהחלט מציבים תמרור אזהרה גדול: אם החברה לא תדאג לחינוך מוסרי ראוי - אנחנו אמנם נמשיך להיות "בסדר" בסביבת החיים הנוכחית שלנו, אבל ברגע שתנאי החיים שלנו ישתנו (וזה קרה בעבר הלא ממש רחוק), המצפן להתנהגות מוסרית לא יכוון אותנו עוד. לכן, בסיטואציות קיצוניות, כמו קונפליקטים ועימותים, אנחנו לא נהיה שונים בהרבה מבני אדם שנסחפו אחרי סיטואציות, כמעט ללא התנגדות מוסרית, בזמנים אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#