אמרתם אמיר אוחנה? תחשבו ברק אובמה!

למינויו של אוחנה לשר המשפטים יש משמעות אדירה גם אם הוא לא יעשה דבר עד הבחירות ואח"כ יפנה מקומו. העניין הוא שכל שינוי של תפישה פסיכולוגית דורש תהליך פסיכולוגי

ד"ר יאיר בן דוד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר אוחנה במהלך הפריימריז לליכוד. שינוי שדורש תהליךקרדיט: אליהו הרשקוביץ
ד"ר יאיר בן דוד

למינויו של אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים יש משמעות אדירה, גם אם הוא לא יעשה שום דבר מהותי עד הבחירות החוזרות. משמעות המינוי הזה לא תבוא לידי ביטוי במישור החוק והמשפט וגם לא תתבטא במישור הפוליטי, שכן אי אפשר לדעת איך יסדר בנימין נתניהו את לוח השחמט אחרי הבחירות כדי להגן על המלך. המשמעות שבמינוי אוחנה היא משמעות פסיכולוגית.

כשקיבל ברק אובמה את פרס נובל לשלום זמן קצר במיוחד לאחר היבחרו, נתקלה ההחלטה בביקורות קשות ובבוז מקיר לקיר. "הוא לא עשה כלום", "הוא קיבל את הפרס על היותו במחנה הפוליטי הנכון", זעמו המבקרים. בראייה היסטורית הביקורת לכאורה היתה מאוד במקום, שהרי עד היום עדיין לא ברור איך קידם אובמה את השלום העולמי יותר מדונלד טראמפ לדוגמה.

לא ברור, אבל רק לכאורה. עצם עלייתו של אובמה לשלטון יצרה בארה"ב אפקט שאף זכה בעולם המחקר הפסיכולוגי לכינוי "The Obama effect" (עם קשר כמובן לסרט בעל אותו השם שיצא באותן שנים). מחקרים הראו שבתקופה שלאחר היבחרו של הנשיא השחור הראשון, הדעות הקדומות כלפי אפריקאים-אמריקאים פחתו. לדוגמה, התפישה של שחורים כעצלנים יותר וחכמים פחות התמעטה בקרב האמריקאים, גם אם לא נעלמה לגמרי. מחקרים אחרים הראו שאפילו חשיפה לאזכור השם אובמה יכולה להפחית דעות קדומות של לבנים כלפי שחורים בארה"ב.

אובמה בעת קבלת פרס נובל לשלום ב-2009צילום: סוזן וולש

אך "אפקט אובמה" לא הסתכם בהפחתת דעות קדומות. ישנתם מחקרים המצביעים על כך שהבחירה בו שיפרה את התפישה העצמית של שחורים בארה"ב, וכפועל יוצא מכך גם את הביצועים שלהם במשימות ובמבחנים אקדמיים. מה שאפקט אובמה מראה, במלים פשוטות, הוא שלעצם קיומה של דמות המייצגת מקבוצת מיעוט - ישנה השפעה משמעותית הן על המיעוט ועל התפישה העצמית שלו והן על האופן שבו הוא נתפש בעיני ציבור.

השפעה ציבורית כזו חורגת מהשאלה מה אותן דמויות מייצגות עשו או לא עשו בחיים עצמם. לכן, כמו שהמחקרים הצביעו על אפקט אובמה, כך אפשר לדבר גם על "אפקט אוחנה". כשבכיר איחוד מפלגות הימין, בצלאל סמוטריץ', האיש שלא קיבל את תיק המשפטים, מצייץ בטוויטר שאוחנה "הוא חבר ואיש ראוי ואני כמובן מאחל לו הצלחה גדולה" - ציבור עוקביו רואה את ההתייחסות הזו להומו מוצהר והדבר משפיע עליו ברמה הפסיכולוגית. באותה דרך, עצם מעמדו החדש של אוחנה משפיע באופן כללי על הציבור הימני.

הציוץ של בצלאל סמוטריץ'

לכל מי שיטען שמדובר בהשפעה פסיכולוגית בלבד וישאל "איפה התכל'ס", צריך לזכור שגם התפישה של חיים גאים כבעיתיים או של מיעוטים כנחותים היא פסיכולוגית בסופו של דבר. זו תפישה פסיכולוגית שהביאה במהלך הדורות למעשים נוראיים וכדי לשנות אותה נדרש, ובכן, תהליך פסיכולוגי, כזה שלפעמים בא לידי ביטוי באפקטים כמו אפקט אוחנה.

ד"ר יאיר בן דוד |מידה טובה

איך בני אדם מקבלים החלטות מוסריות? האם לגברים ולנשים מוסר שונה? למה במקרים רבים המעשים שלנו שונים מהעמדות המוסריות שלנו, ולמה אנחנו מצפים מאחרים להתנהגות מוסרית אחרת ממה שאנחנו מצפים מעצמנו? ומתי נסמוך על מחשבים ורובוטים שיקבלו החלטות מוסריות בשבילנו?

המחקר הפסיכולוגי מנסה לספק תשובות לשאלות הללו. בבלוג אפרוש בפני הקוראים מחקרים בתחום ואנסה לספר, באופן חלקי לפחות, את סיפור הפסיכולוגיה של המוסר בשנים האחרונות.

____________________

יאיר בן דוד הוא חוקר בתחומי הפסיכולוגיה התפתחותית והפסיכולוגיה של המוסר באוניברסיטת תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ