יאיר בן דוד
ד"ר יאיר בן דוד
הדמיה של נסיעה במכונית אוטונומית. החלטות מיטביות גם מבחינה מוסרית
הדמיה של נסיעה במכונית אוטונומית. החלטות מיטביות גם מבחינה מוסריתקרדיט: metamorworks / Getty Images/iSto
יאיר בן דוד
ד"ר יאיר בן דוד

בעוד שנים לא רבות כנראה שלא נצטרך לנהוג. הכבישים יהיו מלאים במכוניות אוטונומיות ואנחנו רק נצטרך לעלות ולרדת מהן. המכוניות האלה יידעו מה לעשות בכל רגע נתון, אך לצד זאת הן יצטרכו לדעת כיצד לקבל החלטות מוסריות קשות מאוד. תחשבו על זה: מכונית אוטונומית נוסעת עם נוסע אחד כשלפתע אשה הדוחפת עגלת תינוק פורצת לכביש. המכונית לא יכולה לעצור, זה או לדרוס או לסטות לעבר קיר ולהרוג בוודאות את הנוסע. מה עדיף לעשות? האם החיים של אחד הצדדים שווים יותר? לכאורה, זו שאלה שאין לה תשובה חד-משמעית.

פרויקט שאפתני במיוחד המכונה "ניסוי המכונה המוסרית" (The Moral Machine experiment) הוביל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) לטעון כי הצליחו לברר את העדפותיהם המוסריות של בני אדם ביותר מ-100 מדינות. בפרויקט, הקימו החוקרים אתר אינטרנט (שהפך לוויראלי) ובו הוצגה למיליוני גולשים וגולשות מרחבי הגלובוס הדילמה שהצגתי כאן באמצעות אנימציה. מה שהשתנה בכל פעם, וזה הקאץ', הוא זהותם של יושב המכונית והנדרסים הפוטנציאליים: לפעמים היה מדובר בגבר, לפעמים באשה, לפעמים ברופאה, לעתים בהומלס, פושע ועוד. בדרך זו בדקו החוקרים אם ניתן לזהות דפוסים באופן קבלת החלטות מוסריות בקרב בני לאומים שונים. או במלים אחרות: כיצד אנשים ממדינות שונות שופטים לחיים או למוות.

התוצאות, מיותר לציין, מרתקות, ונתחיל דווקא מהממצאים הצפויים יותר: מסתבר כי בכל הלאומים מעדיפים להציל מספר גדול יותר של אנשים, גם תוך הקרבה של מעטים. לכולם גם ישנה העדפה ברורה לצעירים: ככל שהנפגע צעיר יותר - כך יטו המשתתפים להצילו. לילדים, ואין זה משנה אם מדובר בבנים או בבנות, יש מעמד מיוחד בהקשר זה - הם עומדים בראש "פירמידת הערך" של חיי האדם. מרבית המשיבים ענו כי יצילו קודם כל תינוק בעגלה, לאחר מכן ילדה, ילד ואז אשה בהריון.

על ניסוי המכונה המוסרית

התוצאות הופכות למעניינות יותר כשמגלים פערים תרבותיים-גיאוגרפיים. שבאסיה - הן במדינות כמו יפן וטייוואן והן במדינות קרובות יותר אלינו כמו סעודיה ופקיסטאן - "העדפת הצעירים" נמוכה יותר ונראה שהכבוד שרוכשים בהן למבוגרים מצמצם את ההטיה הגורפת לטובת צעירים. בנוסף, בתרבויות אלה, בהן החברה מעמדית יותר מאשר במערב אירופה למשל, ישנה נטייה גדולה יותר להציל אנשים ממעמד גבוה על חשבון אחרים.

באופן לא מפתיע, בכל המדינות היתה העדפה ברורה לחיים של בני אדם על פני חייהן של חיות מחמד כמו כלבים וחתולים. אבל, במדינות אמריקה הלטינית ובאלה הדוברות צרפתית נמצא כי ההעדפה הזו קטנה בהרבה. לכך, החוקרים לא ממש מצאו הסבר. ממצא מעניין נוסף הוא ההעדפה הברורה כמעט בכל המדינות לחיי נשים על פני חיי גברים. ההעדפה הזו הופכת משמעותית יותר במדינות שבהן רווחתן של נשים גבוהה יותר. גם כאן, ההעדפה הגבוהה ביותר לחיי נשים התקבלה דווקא במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות דוברות צרפתית. ספק רק אם המניע לכך הוא פמיניסטי. במדינות אלה נמצאה למשל גם העדפה ברורה לחייהן של רזות על פני מלאות...

והנה עוד דילמה לעולם המכוניות האוטונומיות

בשורה התחתונה, אם נשרטט את "מדרג המעמדות העולמי" כפי שהוא עולה מממצאי הפרויקט, הוא ייראה כך: 1. תינוק בעגלה, 2. ילדה, 3. ילד, 4. אשה בהריון, 5. רופא, 6. רופאה, 7. אשה רזה, 8. אשה מנהלת, 9. גבר רזה, 10. גבר מנהל, 11. אשה שמנה, 12. גבר שמן, 13. הומלס, 14. גבר זקן, 15. אשה זקנה, 16. כלב, 17. פושע, 18. חתול.

לצד דפוסי העדפה כמעט מעמדיים של גיל, מקצוע או מגדר (נראה שאם החוקרים היו בודקים גם גזע - התוצאות היו מציגות תמונה עגומה מאוד על המין האנושי - י.ב.ד), נדמה כי ישנם גם כמה עקרונות מוסריים המשותפים לכולם: בכל המדינות הובעה העדפה מובהקת לשומרי חוק על פני פושעים, ובכולן הובעה העדפה להציל את הולכי הרגל על פני היושבים במכונית. הרכב נתפש כצד "הפוגע" בדילמה הזו ואילו הולכי הרגל נתפשים כצד "הנפגע", גם כשהטעות היא של האשה שפורצת לכביש עם עגלת תינוק.

לצד הצגת השונה והמשותף בתפישת ערך חיי אדם וערכים מוסריים ברחבי העולם, מציעים עורכי המחקר להשתמש בעמדות של בני אדם שונים ולאומים שונים לצורך הקבלת החלטות שישפיעו על תכנון המכונית האוטונומית. אבל לאור חוסר השוויון המוחלט בין בני אדם, לא ברור אם זה יהיה רעיון טוב.

יאיר בן דוד

ד"ר יאיר בן דוד | |מידה טובה

איך בני אדם מקבלים החלטות מוסריות? האם לגברים ולנשים מוסר שונה? למה במקרים רבים המעשים שלנו שונים מהעמדות המוסריות שלנו, ולמה אנחנו מצפים מאחרים להתנהגות מוסרית אחרת ממה שאנחנו מצפים מעצמנו? ומתי נסמוך על מחשבים ורובוטים שיקבלו החלטות מוסריות בשבילנו?

המחקר הפסיכולוגי מנסה לספק תשובות לשאלות הללו. בבלוג אפרוש בפני הקוראים מחקרים בתחום ואנסה לספר, באופן חלקי לפחות, את סיפור הפסיכולוגיה של המוסר בשנים האחרונות.

____________________

יאיר בן דוד הוא חוקר בתחומי הפסיכולוגיה התפתחותית והפסיכולוגיה של המוסר באוניברסיטת תל אביב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ