לא צמחוני ולא טבעוני, אבל בזכות אנשים כמוני אפשר להציל את העולם

בבחירות 1999 גרפה ש"ס 17 מנדטים. הסיבה לאותו הישג פנומנלי טמונה בהצלחתה לגייס ציבור מסורתי שאינו מקפיד על קלה כבחמורה. באותה שיטה ניתן גם לצמצם את תעשיית הבשר

יאיר בן דוד
יאיר בן דוד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
על האש צמחוני ביום העצמאות. ללכת על גזירה שהציבור יכול לעמוד בה
על האש צמחוני ביום העצמאות. ללכת על גזירה שהציבור יכול לעמוד בהקרדיט: דניאל לילה
יאיר בן דוד
יאיר בן דוד

אני ממש לא צמחוני. ברוב ימי השבוע אני אמנם לא אוכל בשר, אבל בסופי שבוע כן, בעיקר בארוחות אצל ההורים (לא אומרים לא לאוכל של אמא). אני לא תופש את עצמי כאדם מוסרי במיוחד, ובניגוד לרבים אני מאמין שצמחוניים ובמיוחד טבעוניים הרבה יותר מוסריים ממני. אבל, דווקא בזכות אנשים שמפחיתים בצריכת הבשר, כמוני, ולא בזכות הצמחונים והטבעונים, העולם יינצל. 

אנסה להסביר: בבחירות 1999 רשמה ש"ס הישג בלתי נתפש של 17 מנדטים. זה היה שוק בעולם הפוליטי, בעיקר הדתי-חרדי. עד אז, לא קרה שמפלגה של חובשי כיפות קיבלה תמיכה שמתקרבת אפילו לנתון הפנומנלי הזה (המפד"ל, לדוגמה, הגיעה בימי הזוהר שלה ל-12 מנדטים). איך קרה שמפלגה שחרתה על דגלה את הביטוי "להחזיר עטרה ליושנה" ואת חיזוק החינוך הדתי קיבלה כל-כך הרבה כוח וקפצה משישה מנדטים בראשית אותו עשור לכמעט פי שלושה?

התשובה טמונה לא רק בקיפוח שחש חלק גדול מציבור המצביעים של ש"ס. גורם נוסף וחשוב לא פחות בהצלחה הזו היה הפניה של ש"ס אל הציבור המסורתי - זה שמקיים חלק מהמצוות, שלא מקפיד על קלה כבחמורה, אלא על חלק מהקלה וחלק מהחמורה. הציבור הזה אמנם לא אדוק וקפדן כמו מצביעי המפלגות החרדיות האחרות, אבל טמון בו יתרון גדול אחר: הוא הרבה יותר גדול.

הפגנת "אנונימוס" ב-2017 בכיכר רבין נגד תעשיית הבשר והפגיעה בבעלי חיים
הפגנת "אנונימוס" ב-2017 בכיכר רבין נגד תעשיית הבשר והפגיעה בבעלי חייםצילום: תומר אפלבאום

יש בהגות ההלכתית (אל תדאגו, זה יסתיים לפני שתספיקו לומר "הדתה") את המושג "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה". כלומר, יש משהו בעייתי בחוק - אם הציבור שאמור לקיים אותו לא יכול לעמוד בו. על הטבעונות והצמחונות אפשר להסתכל בצורה דומה. רבים מחבריי הטובים הפכו לצמחונים או לטבעונים לתקופה מסוימת. כמנהג העדה, הם הקפידו כמובן לספר לכולם על השינוי שעברו ועל כמה טוב הוא הכניס לחייהם. רבים מתוכם הם כיום צמחונים לשעבר או טבעונים לשעבר. הספיק להם להיכשל פעם או פעמיים כדי להבין שהם לא באמת מסוגלים לעמוד בכך, ומיהרו לשוב אל סיר הבשר.

זה נכון שלרבים מאיתנו, ובמיוחד תושבי מרכז תל אביב, נראה שכולם סביבנו הופכים צמחונים או טבעונים, אך צריכת הבשר בישראל (ובעולם) רק הולכת ועולה. אם מסתכלים קצת החוצה, רואים שהטבעונות נתפשת כפריבילגיה של שכבות מבוססות שיכולות להרשות לעצמן מזון שהוא גם לא בשרי וגם טעים. יש אמנם לא מעט מזה, אבל בעיקר במרכז תל אביב.

ידוע שלצריכת הבשר יש השלכות קטלניות על כדור הארץ. גם מי שלא ממש אכפת לו מבעלי חיים או מהקשר בין תעשיית הבשר לסבל שלהם, יודע שתעשיית הבשר אחראית ל-15%-18% מפליטת גזי החממה (בדגש על בקר ומוצריו). לרבים מאיתנו כבר ברור שכשאנחנו אוכלים בשר - אנחנו בעצם אוכלים את עצמנו. אבל אם נהיה כנים, זה לא מה שיוביל אותנו להפסיק לצרוך בשר. שוב, זה אולי יקרה ברדיוס של 500 מטר מ"אינדירה" או מ"קפה אנסטסיה", אבל לא מעבר לכך. ישראל תמשיך לצרוך בשר והסלוגן "אמא הבטחת לנו עוף לשבת" יישאר לא רק קריאה לעזרה אלא סמן תרבות.

לכן, הפתרון היחיד לרובנו, הציבור שאינו יכול לעמוד בדרישות הצמחונות ובוודאי הטבעונות, הוא לא להפוך לכאלה, אלא פשוט להפחית את הצריכה ולהימנע מבשר כשיש אלטרנטיבה. או במלים אחרות: להיות "צמחונים מסורתיים". באופן אישי, אני נמנע מאכילת בשר כשיש לי פתרון תזונתי אחר: אוכל פלאפל במקום שווארמה, חומוס ללא בשר וכדומה, אבל כשעושים על האש, פעם ב... , אני גם לא נמנע. זה לא מושלם, אבל ככה הורדתי 75% מצריכת הבשר שלי. לגבי הבריאות, אל דאגה, אני עדיין צורך הרבה מעל כמות הבשר שנדרשת לגוף מבחינה תזונתית.

אם אדם עם שליטה עצמית מינימלית, כמוני, מצליח לעמוד בכך - אני בטוח שרבים יצליחו גם כן, ובקלות. צמחונות למחצה ("חצימחונות") היא כמובן פתרון חלקי שלא יחסל את תעשיית הבשר ונגזרותיה, אבל היא תצמצם את ממדיה וכך גם יתאפשר גידול הומני יותר של בעלי חיים בגלל הפחתת הצפיפות. בשורה התחתונה, בניגוד לצמחונות או לטבעונות, זוהי לגמרי גזרה שהציבור כן יכול לעמוד בה.

יאיר בן דוד

יאיר בן דוד | |מידה טובה

איך בני אדם מקבלים החלטות מוסריות? האם לגברים ולנשים מוסר שונה? למה במקרים רבים המעשים שלנו שונים מהעמדות המוסריות שלנו, ולמה אנחנו מצפים מאחרים להתנהגות מוסרית אחרת ממה שאנחנו מצפים מעצמנו? המחקר הפסיכולוגי מנסה לספק תשובות לשאלות הללו.

אני ד"ר יאיר בן דוד, חוקר בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה של המוסר ומרצה לפסיכולוגיה של המוסר באוניברסיטת חיפה. בבלוג אנסה לספר לכם, באופן חלקי לפחות, את סיפור הפסיכולוגיה של המוסר בשנים האחרונות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ