אוגרים מזון לקורונה? הרוב יילך לפח הזבל של ההיסטריה

בהלת הקורונה גורמת לנו לאגור מוצרים בכמויות של ימי מלחמה. אבל כמה מהם אנחנו באמת צריכים וכמה ימצאו את דרכם לאשפה? כמה נקודות למחשבה לפני שמרוקנים את הסופרמרקט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים מצטיידים לקראת האפשרות כי יוטל סגר, אתמול בבני ברק
יאיר בן דוד
יאיר בן דוד

כמו בימי מלחמה או לפני יום כיפור, המוני בית ישראל צובאים על המכולות ורשתות השיווק ומתכוננים למצור. ממלאים את המקרר ואת המדפים מכל טוב הסופר מחשש לבאות. רוב המזון הנאגר ימצא מן הסתם את דרכו לפח הזבל של ההיסטריה בסופו של דבר, אבל אגירת המזון המיותרת הזו היא רק סימפטום לבעיה גדולה בהרבה - בעיה שהיא מנת חלקנו לא רק בימי קורונה.

שליש מהמזון המיוצר בעולם מושלך מדי שנה לפח. בישראל בלבד, כך על פי נתוני ארגון "לקט" ו-BDO, מושלכים מדי שנה כ-2.5 מיליון טון של מזון בשווי הנאמד ב-19.75 מיליארד שקל. המשמעות היא שמשפחה ממוצעת משליכה בשנה טון מזון בסכום של כ-3,200 שקל. חצי מהמזון המבוזבז מושלך על ידי משפחות ומשקי בית והשאר על ידי הרשתות הגדולות ומסעדות.

"יש בזבוז אדיר של מזון וחלק גדול מאוד ממנו קורה אצלנו בבית", אומרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית The Natural Step, גוף הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית ועומד בין היתר מאחורי "היום הלאומי לצמצום בזבוז מזון" (צוין בשבוע שעבר). "בגלל שאנחנו נמצאים בתחילת הדרך, הנושא השנה היה כללי יחסית: להעלות את המודעות של אנשים להשלכות הכלכליות והסביבתיות הקשות של בזבוז המזון. תקוותנו היא שבשנים הבאות נוכל להקדיש כל יום כזה לנושא ספציפי יותר". ביום לצמצום בזבוז מזון השנה נטלו חלק בין היתר: דיזנגוף סנטר, ארומה, ניצת הדובדבן, חברות היי-טק, פייסבוק ישראל ועיריות.

מקרר בשר נטול סחורה בסופרמרקט בניו יורק, השבועצילום: MIKE SEGAR/רויטרס
מדפים ריקים בסופרמרקט בבריסל, בירת בלגיה, השבועצילום: AFP

שני נושאים מרכזיים שעליהם מבקשים ב-ב-The Natural Step לשים דגש מיוחד, הם הקשר בין צמצום מזון למשבר האקלים והקשר בין בזבוז מזון לערך המזון בקרב ילדים. "מעט מאוד ילדים נחשפים לתהליך יצור המזון ואנחנו חושבים שמאוד חשוב לחשוף אותם לכמות העבודה שכרוכה בכך. שיכירו את התהליך ובתקווה גם יצמצמו בצריכה", אומרת ביטרמן, "נושא חשוב נוסף הוא הקשר בין בזבוז מזון ליוקר המחיה. אנחנו מנסים למשל לקדם פרויקט שבו סופרמרקטים ורשתות מזון ימכרו מוצרים שקרובים לתאריך התפוגה במחיר מוזל במקום לזרוק אותם. אנשים לא יודעים מה ההבדל בין תאריך תפוגה מומלץ לתאריך תפוגה סופי, מה שיוצר המון בזבוז מיותר".

הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) הציג השנה בפורום הכלכלי הבינלאומי בדאבוס נתונים מדאיגים לפיהם בשנים 2010-2016 היתה פסולת המזון אחראית לכ-10% מפליטת גזי החממה. גם לשליש מזה, השליש המבוזבז, יש השפעה עצומה על התחממות כדור הארץ. לכן, לנושא הזה יש חשיבות רבה גם ברמה הגלובלית, אבל האם אפשר בכלל לדבר על פתרון לסוגיה הזו?

מיכל ביטרמןצילום: שחר תמיר

"יש הרבה מאוד פתרונות בהמון רמות, גם ברמת המשפחה ומשק הבית", אומרת ביטרמן, "אנחנו מנסים לעורר מודעות לדרכים יעילות לאחסון מזון, או לאיך לעשות קנייה מושכלת וחסכונית יותר. מעבר לזה, יש שורה שלמה של צעדים שאפשר לבצע ברמת המדיניות. הכיוונים שאנחנו חותרים אליהם הם להגדיר יעד לאומי לצמצום של בזבוז מזון ומדידה של הכמויות שהולכות לפח. כיוון נוסף הוא מיסוי על פסולת אורגנית. ברגע שסופרמרקט ימוסה על פסולת אורגנית - הוא ישקול שוב את הבזבוז שלו. אנחנו גם מנסים לדחוף לחקיקה של משרד הכלכלה בנוגע תמרוץ של מרכולים וסופרמרקטים שייעלו תהליכים ויצמצמו בזבוז".

אומרים שישראל היא מעצמה טכנולוגית. האם גם בתחום הזה יש בשורה?

"לצערנו, אפשר לספור על כף יד את הפתרונות לצמצום בזבוז מזון שמפותחים בארץ. אנחנו, כארגון, מנסים לגייס את היזמות הישראלית, לכנס משקיעים, סטארטאפים וחברות שפועלות בתחום כדי למצוא פתרונות מתקדמים לבעיה. יש פתרונות ברמה הביתית, כמו יישומים שנותנים אינדיקציה לתאריך תפוגה או כלים שהאוכל לא נדבק אליהם, ולכן גם לא מתבזבז".

"יש גם פתרונות ברמה המוסדית כמו כלים לניהול מלאי ברמה מדויקת יותר ובזבזנית פחות, כלי בישול שמותאמים לכמות הסועדים ומונעים בזבוז. ברמה הרחבה יותר, ישנם כלים לשיפור תהליכי גידול וייצור מזון ופתרונות אחסון לכל אורך שרשרת ייצור ושיווק המזון. מעט מאוד נעשה בתחום הזה בארץ, אבל אנחנו מאמינים שיכולה לצאת מפה בשורה גדולה"

ועם זאת, לצד הפתרונות המדינתיים, החברתיים והטכנולוגיים הגדולים, נדמה כי הפתרון החשוב ביותר נמצא בסופו של דבר ברמה האישית: כשאתם הולכים לסופרמרקט או למכולת ובודקים את איכות המוצר, את הטריות שלו ואפילו את המדבקות החדשות של ערכי התזונה, כדאי שתוסיפו בדיקה נוספת. שאלו את עצמכם: מה הסיכוי שהמוצר שאליו אתם שולחים את היד ילך בסוף לפח?

יאיר בן דוד

יאיר בן דוד | מידה טובה

איך בני אדם מקבלים החלטות מוסריות? האם לגברים ולנשים מוסר שונה? למה במקרים רבים המעשים שלנו שונים מהעמדות המוסריות שלנו, ולמה אנחנו מצפים מאחרים להתנהגות מוסרית אחרת ממה שאנחנו מצפים מעצמנו? המחקר הפסיכולוגי מנסה לספק תשובות לשאלות הללו.

ד"ר יאיר בן דוד הוא מרצה וחוקר בתחום הפילוסופיה של המוסר. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת תל-אביב בנושא "הדיבור הפנימי". לאחרונה הוציא את ספרו החדש "איך להיות טוב - מדריך מקוצר לפסיכולוגיה של המוסר" בהוצאת כנרת-זמורה-דביר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ