המרן החילוני? האם לאריק איינשטיין היה קו פוליטי

בשביל להבין אם מלך ישראל ייצג בכלל, גם אם בעל כורחו, עמדה רעיונית ומחנה אידיאולוגי - צריך לצאת למסע בשירים שהוא עצמו כתב. למרבה ההפתעה המסקנות מובהקות, ומתארות תהליך כרונולוגי של חלום, התפכחות, נסיגה ותבוסה

אורי משגב
אורי משגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי משגב
אורי משגב

על דבר אחד אין ויכוח: לו אריק איינשטיין היה קם לרגע לתחייה ומציץ אתמול מהארון שהוצב בכיכר רבין, הוא היה מת מייד בשנית, והפעם בייסורים. הענווה שלו הייתה לא רק נדירה, אלא ממש פתולוגית. הוא גם הסביר פעם במילים מפורשות שמבחינתו עובדת היותו זמר מצליח לא מזכה אותו בשום פריבילגיות של דובר רעיוני או מייצג ציבור. זה כמובן לא אומר שאסור היה להתאבל על איינשטיין כפי שהתאבלו עליו המוני ישראלים. אולי להפך. בפעם הראשונה בקריירה שלו הוא באמת לא נמצא שם, לא יכול להפריע עם הצניעות הנודניקית שלו, וגם לא לגרום לייסורי מצפון לכל מי שביקש להאדיר את שמו או סתם לעסוק במפעל חייו בעודו בחיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ