נתניהו: לא צ'רצ'יל, שמיר

למעט העדר הצניעות והמופת האישי, קווי הדמיון בין כהונת ראש הממשלה הנוכחי לזו של יצחק שמיר מדהימים ממש, ומגוונים בהרבה משניתן להעלות על הדעת. האם זה מרמז גם על סוף פוליטי דומה?

אורי משגב
אורי משגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי משגב
אורי משגב

בנימין נתניהו מעריץ את ווינסטון צ'רצ'יל ועושה הכל כדי להצטייר כבן דמותו. מכיוון שאינו סומך על ניואנסים ועל סאבטקסט, פעמים רבות נראים המאמצים גסים ומעוררי גיחוך. כך למשל כשצולם במטוס במהלך טיסתו ללונדון (להלוויית מרגרט ת'אצר הוא כן ראה לנכון להגיע), בעודו אוחז בביוגרפיה שחורה ואימתנית של צ'רצ'יל. אבל בחינה היסטורית מרמזת שמוטב היה לנתניהו להחזיק בידיו את "סיכומו של דבר", האוטוביוגרפיה של יצחק שמיר, או את "כסלע איתן" המקבץ מאמרים אודותיו. קווי הדמיון בין כהונתו של שמיר כראש ממשלה לבין כהונתו השנייה של נתניהו הם לא פחות ממדהימים. הם גם הרבה יותר מגוונים ועמוקים משניתן להעלות על הדעת במחשבה חטופה; לא ניתן לתמצת אותם בזריזות ב"סרבנות מדינית" או לפטור אותם כ"דריכה במקום". מרתק לעיין בהשוואה הזו, גם מתוך עניין היסטורי טהור, אבל מעוד סיבה חשובה. מכיוון שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה במרווחי זמן, ראוי לתהות בנקודת הזמן הנוכחית האם סופו הפוליטי של נתניהו לא יהיה כשל שמיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ