קבורת שרון: בתוך הגדר, מחוץ לנהלים

בגזרת ההספדים והקלישאות אי אפשר להתחרות בנשיא פרס. על אחוזת הקבר הפרטית בחיק הטבע ניתן לפחות לפתח דיון היסטורי מעניין, כל הדרך מגבעת הכלניות עד להר הרצל

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי משגב
אורי משגב

הציווי "אחרי מות קדושים אמור" אינו באמת רלוונטי כאשר מסכמים את דרכה של דמות ציבורית. ודאי לא בקליבר של אריאל שרון, לטוב ולרע. במקרה הנוכחי, הרי שבאופן אישי אני מעדיף בכלל את הכלל "והמשכיל בעת ההיא יידום". מילא מפל הקלישאות ברוח "הקרב האחרון" של מי ש"נאבק על חייו" אחרי שהיה שמונה שנים בתרדמת; על זה כבר דיברנו כאן. מילא הירי באוטומט של התקשורת המיינסטרימית. מילא מבול ההספדים המדוקלמים ברשתות החברתיות, לא רק של מפורסמים נפוחים אלא גם של אזרחים צעירים יחסית ומשוחררים יחסית - כולל כמה מידידי הטובים ביותר -  שגוזרים על עצמם לפתע מין מכובדות  משונה, כאילו כבוד המת ומקומו בהיסטוריה תלויים רק בסטאטוס המאוזן שלהם בפייסבוק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ