געגועי לזרח ורהפטיג: פארסה ושמה בנט

בקצה הגשר ההרוס של הציונות הדתית יושב האח היהודי נפתלי ומציע נחמה עגומה לחיילים בגשם. אולי הוא בבחינת חבלי משיח. אני מאמין שאחריו חייב לבוא תיקון. עד אז, הנה תזכורת היסטורית סמלית לאנטיתזה המפד"לית של בנט, ולתפקידה במלחמת ששת הימים

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי משגב
אורי משגב

אם מה שקרה לציונות הדתית מאז כיבוש הגדה המערבית הוא טרגדיה, נפתלי בנט הוא שלב הפארסה. אני מאמין שאחריו יבוא תיקון. מגיע לנו, לכולנו, חילונים ודתיים כאחד, הרבה יותר. כך שלמעשה צריך לחרוק שיניים ולנשוך שפתיים על הפצעתו בחיינו. אולי הוא בבחינת חבלי משיח, או חמורו של משיח, אני לא ממש מבין במשיחיות. בינתיים, כשאני רוצה להתעודד קצת לאורה של הגאולה המתקרבת, או סתם להתחמם בימי גשם קרים, אני קופץ לביקור בחשבון הפייסבוק של נפתלי. סתם כדי לבדוק לאיזו שלולית של רדידות הוא קיפץ הפעם. לזכותו ייאמר שהוא לא מאכזב. תמיד מבטא את הרעיון הלא נכון והלא צודק והלא חכם. כאילו תכנתו אותו. אולי זו מורשת ההייטק. הנה פיסת שירה שלו ממוצאי שבת, תחת תמונה של אחינו במעיל חאקי מימי השירות הצבאי:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ