חתונת מחמוד ומורל: פארסה שיפוטית ומשטרתית, לא יותר

להב"ה הוא ארגון קיקיוני ופעילותו לא נתמכת על ידי מרבית הישראלים. הסיפור היחיד שראוי להתייחס אליו הוא המשך הרפיון של מערכות המשפט והאכיפה בהגנתם על הדמוקרטיה הישראלית המתפרקת. ואם כבר רומנטיקה: מה רמת הבקיאות המקראית והגיאוגרפית של נפתלי בנט בנוגע לט"ו באב?

אורי משגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי משגב

האם יש בכלל טעם להתייחס להפגנה של ארגון להב"ה נגד חתונתם של מחמוד ומורל? זאת שאלה שראויה להישאל, ולא רק מהעובדה הברורה שעצם העיסוק התקשורתי מעניק חשיפה ופרסום יקרים מפז לארגון קיקיוני ולנרקומנים של תקשורת כמו בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר. התשובה צריכה להינתן על פי פרמטר ברור: האם להפגנה ולמה שהתחולל סביבה יש השלכות ציבוריות ולאומיות. היא לא מובנת מאליה. להב"ה הוא לא רק ארגון קטן מאוד; הוא גם חרת על דגלו מאבק בתופעה לא נפוצה (יחסים רומנטיים בין יהודיות למוסלמים). זה אמנם ארגון שמזהם בפעולותיו את המרחב הציבורי וממיט חרפה על ישראל בעצם קיומו, אבל אין לו השפעה אמיתית. להערכתי רוב מוחלט בציבור הישראלי מתנגד למשנתו, ודאי שלדרכי פעולתו. הרוב הזה כולל גם תומכי ימין רבים. הקומץ שלוקח חלק בכינוסים של להב"ה מורכב בעיקר מבני נוער מוסתים ומטיפוסים מטורללים שנדחקו לשולי החברה (הנה תיאורו הקולע מהשטח של חברי צ'יקי ארד). נדמה לי שיש לכולנו נושאים חשובים יותר ובוערים יותר לעסוק בהם. יאיר אטינגר העיר בתבונה ב"הארץ" שעבור מי שחרד ברצינות מנושא ההתבוללות, הדיון האמיתי צריך להתמקד במאות אלפי "פסולי חיתון" ישראלים שלא נחשבים יהודים על פי ההלכה וחוקי הגיור הנוקשים הקיימים; אני עצמי, כאזרח העולם המודרני ב-2014, חייב להתוודות שעצם העיסוק בנושאים הללו, עם השימוש בביטויים כמו "התבוללות" ו"נישואי תערובת", גורם לי מבוכה וניכור לא מבוטלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ