אורי משגב
אורי משגב

אנחנו עדים לימים האחרונים של שלטון נתניהו. הגסיסה תהיה איטית ומכוערת. בתוך שבוע הוא נתפס פתאום כראש ממשלה לא רלוונטי. משיק כלכלת בחירות מופקרת בנוסח "להיטיב עם העם!" של בגין. שודד את הקופה הציבורית עם הזרמות במאות מיליונים ל"שותפים הטבעיים" בהתנחלויות ובישיבות. מתכתש במרכז הליכוד עם הדני-דנונים והפייגלינים. קופץ במסוק לפוטו-אופ מעל דליפת הנפט בערבה, ושוהה במקום 35 דקות. הציבור הרחב נוחר בבוז. את תבוסתו הראשונה, לאהוד ברק ב-1999, המשילו אז ל"פריחת הדובדבן". מושא המטאפורה היה ברק, והכוונה הייתה לצירוף נסיבות סמויות שמבשילות ברגע הנכון לכדי פריחה מרהיבה. הפעם הסיפור הוא הפוך. המושא הוא נתניהו, והדימוי המתאים הוא אולי "הרקבת התפוז", או משהו דומה. כמו פרי שמחמיץ ומתקלקל ומבאיש מבפנים, כשרק הקליפה עדיין מאריכה ימים ונראית כרגיל. עד שגם היא תיפול חלל ב-17 במארס.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ