שקט, מכילים: מדוע הלוויות החללים בהר דב עברו בשתיקה

בגן העדן הפוליטי של נתניהו ויעלון, הישראלים לא שואלים שאלות ומותם של חיילים בפעולת תגובה של חיזבאללה על התקיפה בגולן נתפס כגזירה משמיים. כך מתקבע דפוס שבטי, קמאי, ולפיו חיינו בארץ הזאת אמורים להתנהל בתוך מעגל סגור של נקמת דם

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי משגב
אורי משגב

רב סרן יוחאי קלנגל וסמל ראשון דור חיים ניני נקברו אתמול בחלקות הצבאיות. מדוע לא השתתפו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון בהלוויותיהם? עד כה סירבו השניים לקחת אחריות על התקיפה "המיוחסת" לישראל בגולן הסורי, ושבעקבותיה ביצע חיזבאללה את פעולת התגובה בגבול לבנון; מן הראוי היה שלפחות על מותם המיותר של קצין וחייל יקחו אחריות, אם לא שילוחית אז מיניסטריאלית. אבל נתניהו ויעלון צלחו בשקט יחסי את מאורעות השבוע האחרון: חרחור מלחמה קטלני ויזום בגבול מתוח-אך-שקט בתקופת בחירות, הכנסת מדינה שלמה לכוננות ספיגה, ולבסוף סגירת חשבון מצד האויב - שבאופן מפתיע לא ציית לפרשנים הצבאיים שהסבירו שתגובתו תהיה פרי תכנון ארוך טווח, ותפתיע בזמן ובמקום לא צפויים. במקום מתוקן כל זה לא היה עובר. אבל ישראל של ימינו היא מקום מקולקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ