הצרה האמיתית עם עירית לינור

מדובר אמנם בשיבוט מוכר ומעייף מסדרת "המתפכחים", אבל עם חידוש לצד הפופוליזם: ריקנות אידיאולוגית ושטחיות עיתונאית

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי משגב
אורי משגב

אפתח בווידוי. מדובר בדילמה נצחית: לעולם לא אדע אם נכון להתייחס למישהי כמו עירית לינור ולהבליה. לכאורה ההתייחסות משחקת לידיה, ומעניקה לה את החמצן שעליו היא מתקיימת: תשומת לב. לינור היא נרקומנית של צומי. אבל זה לא נגמר כאן. יש עוד אלמנט חיוני בפוזיציה ה"חדשה" וה"מרעננת" שלה (שבה היא אוחזת כבר נצח-נצחים; הזמן עובר לאט כשסובלים). לינור ודומיה חיים על אהבת ההמונים המדומיינים. קוראים לזה פופוליזם. ולכן כל התייחסות אליה מניעה אקט שבו היא תוכל לגלגל עוד מנה נרקוטית של פופוליזם. מצד שני, גם להתעלמות מתופעות כמו לינור יש מחיר. אתה נותן להן להתנפח ולצבור תאוצה ופתאום אתה מגלה שלפניך כדור שלג. תחשבו על יאיר לפיד, או ינון מגל, או שרון גל. מישהי כמו לינור בהחלט נמצאת כרגע על המסלול המהיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ