בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרמית יצהר הגדולה: השתיקה המוצדקת של בני גנץ

מעמוס עוז ועד נפתלי בנט, מששת ראשי השב"כ ועד שר הביטחון: כולם יכולים להירגע. ניתוח מאורעות השנים האחרונות ביצהר וסביבתה מוכיח שהן הטרוריסטים והן החיילים עשו בדיוק את מה שניתן היה לצפות מהם

101תגובות

ייתכן שבני גנץ יודע מה הוא עושה. הרמטכ"ל סופג בשבוע האחרון אש על שתיקתו המוחלטת והמתמשכת ביחס לאירועי יצהר. לכאורה בצדק. זה מאוד לא פיקודי ולא קולגיאלי מצדו. אולי הוא סתם פחדן. אולי הוא מאוהב במדי הטפלון. אולי הוא מתכנן רחוק קדימה. אבל אולי הוא גם מסרב לקחת חלק במצעד הצביעות וההתחסדות. אולי דמעות תנין זה לא הקטע שלו. אולי הוא יודע בדיוק מה קורה בשטח תחת פיקודו. אולי, ולו רק בתת-מודע, מבין גנץ שיש דבר יותר גרוע מפרץ ההשתוללות האחרון של "קיצוני" יצהר: מסכת הגינויים להשתוללות.

אני לא מתכוון להסבר העמוק יותר, שלפיו למסומן (במקרה הזה פורעי יצהר) יש תפקיד חשוב – הוא מסמן את גבולות הקונצנזוס. אם מתנחלי יצהר הם "קיצונים", מחוץ למחנה, אזי שאר מפעל הכיבוש וההתנחלות הוא בתוכו. ניסיתי לכתוב על זה בעבר, אבל היום אני לא רוצה להתפלסף. נאמר רק שהמייצג המובהק של השיטה הזו, שניתן לתארה כ"לכבוש ולהתנחל באופן מוסדר ומנומס", הוא שר הביטחון משה יעלון. מבחינתו ראוי לטפל ביד קשה בפורעי יצהר, וביד השנייה, באותה עת ממש, להרחיב את ההשתלטות הישראלית על "אדמות מריבה" בפאתי "גושי ההתיישבות", להלבין מאחזים ולאכלס בחזרה בניין מחלוקת בלב חברון.

אלא שבמקרה של יצהר, יש גם הסבר פשוט ומעשי בהרבה. על משקל "תרמית הרוקנרול הגדולה" של מלקולם מקלארן, כאן מדובר על תרמית יצהר הגדולה. וזה לא נוגע רק לנפתלי בנט הצדקן, שהזדעזע עד עמקי מקלדתו ניקוב צמיגיו של מח"ט הגזרה, אל"מ יואב ירום ("הלילה אני לא כועס עליכם, אני יותר עצוב בגללכם"). בניגוד לבנט, לרבים מהמגנים והמזדעזעים יש כוונות טהורות, וגם משקל ערכי ומוסרי משמעותי יותר. אבל הם כולם, עד האחרון שבהם, חוטאים לעניין. וזה כולל את עמוס עוז, שהזדרז לשגר הערה ספק-משעשעת לסדר במסגרת מדור המכתבים למערכת של "הארץ". ואת ששת שומרי הסף, אותם ראשי שב"כ בדימוס מסרטו החשוב של דרור מורה ש"ידיעות אחרונות" מיהר לכנס להצהרת חירום בעמוד הראשון ("זה טרור"). האמת שהם לא מדייקים. ניקוב צמיגי המפקדים והשחתת המוצב הצה"לי אינם טרור. הם גרילה – פעולה חבלנית נגד מטרות צבאיות.

מוטי מילרוד

טרור הוא הטלת אימה על אוכלוסיה אזרחית ותקיפתה כדי להשיג מטרות פוליטיות. זה מה שפורעי יצהר עושים כבר שנים ארוכות, כמעט באין מפרע. אבל זה לא גרם לעמוס עוז להיחרד ממקום מושבו. גם לא ל"ידיעות אחרונות" לקרוא לדגל את ששת ראשי השב"כ. ודאי שלא הזיז את קצה הכיפה של נפתלי בנט. הרי פוסט הגינוי בפייסבוק התחיל במילים המפורשות, מנהמת לבו: "למי פינצ'רתם?". כלומר כל עוד פינצ'רתם, שרפתם, עקרתם, השחתתם והיכיתם בגזרת השכנים, הכל היה בסדר. רק למה נגעתם בגיבור ישראל יוצא הסיירות יואב ירום?

סיפור חייו ושירותו של ירום באמת מהווים מופת מבחינות רבות. אבל שרשרת הגינויים סביב שיגורו לפאנצ'ריה וכיבוש המוצב הצה"לי הם מופת רק לדבר אחד: צביעות שאין כדוגמתה. כך גם הזעזוע מתפקודם של ששת המילואימניקים, שהתבקשו על ידי הפורעים לעמוד מנגד ומילאו אחר ההוראה. מה בעצם רוצים מהם? הרי זה מה שהם וחבריהם חונכו לעשות בנסיבות הללו. לעמוד מנגד, כשמחבלי יצהר עושים כרצונם.

לא אלאה אתכם בפרטים. הנה רק סקירה כללית וממצה. ההתנחלות יצהר חולשת על ששה כפרים פלסטינים בסביבתה. מצפון, בכיוון השעון – מאדמא, בורין, חאוורה, עינבוס, עוריף, עסירה אל קבלייה. בשלוש וקצת השנים האחרונות, החל מ-2011 תועדו על ידי בצלם 64 מקרי התנכלות המוגדרים "חמורים" בפרמטרים של הארגון. הרשימה כוללת אלימות פיזית, הצתת בתים ורכבים, עקירה והשחתה של שדות ומטעים. ב-9 מתוך 64 האירועים נרשמו תלונות גם על עמידה מנגד של כוחות הביטחון. כלומר נוכחות של חיילים או שוטרים בשטח במהלך האירוע, ללא כל התערבות. 9 הוא מספר המזל גם של היבט אחר כאן – רק בתשעה מהמקרים נפתחה לבסוף חקירה צבאית או משטרתית.

אבל גם פתיחת החקירה הנכספת איננה אינדיקציה לכלום. כי דו"ח אחר, שפרסם השבוע ארגון "יש דין", מציג סטטיסטיקה עגומה לא פחות – מתוך 37 תלונות שהוגשו בעקבות אירועי התנכלות בשטח ששת הכפרים ולוו משפטית על ידי מתנדבי הארגון, רק תלונה 1 (במילים: אחת) הגיעה לידי כתב אישום.

מחוז ש"י של משטרת ישראל הוא פארסה מוכרת ועם הזמן, בעקבות עבודה של עיתונאים כמו עמיתי חיים לוינסון, גם יותר מוכרת לציבור. אבל חשוב להזכיר שגם לצה"ל יש סמכויות התערבות ואכיפה נרחבות למדי בשטחי הגדה. עוד ב-2007 הבהירה הפרקליטות הצבאית לחיילים, במסמכים רשמיים, כי "ככלל, חייל צה"ל רשאי לעכב כל אדם (ובכלל זה ישראלים, פלסטינים, וזרים), המצוי באזור יהודה ושומרון... כאשר לחייל קיים יסוד סביר לחשוד כי אותו אדם עבר עבירה או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או בטחונו". במסמך אחר מאותה עת הדגישה הפרקליטות את "חובת ההתערבות של חיילים למניעת ביצוע עבירה... אין החייל רשאי לעמוד מנגד באפס מעשה".

מוטי מילרוד

אבל הם עומדים מנגד. כבר שנים שהם עומדים מנגד. בדיוק כפי שהרמטכ"ל שלהם עומד מנגד, והצבא עומד מנגד, והשב"כ עומד מנגד, והמשטרה עומדת מנגד. ולכן כל מסכת הגינויים והצקצוקים נראית לי קצת מגוחכת, ואפילו גרועה מהפוגרומים עצמם. משום שהיא כבר מעידה על היבטים מערכתיים ולא נקודתיים או מקומיים. על מדיניות ולא על סטיות תקן. על הכלל ולא על היוצא מהכלל.

הרי יש דרך ברורה מאוד להבהיר לעצמנו כמה רעועה וסלקטיבית המדיניות הישראלית ביחס ליצהר וסביבותיה. נקרא לה שיטת התרחישים. תרחיש אחד כבר הועלה על ידי רבים: מה היה קורה אילו חבורת פורעים מעסירה אל קבלייה או מעוריף הייתה מחבלת בג'יפ המח"ט או פושטת על מוצב צה"לי באזור. ההנחה הסבירה היא שהם היו מטופלים באש חיה. התרחיש השני, שפחות דובר עליו, הוא מה היה קורה אילו חבורת הפורעים מיצהר הייתה מניחה לג'יפ המח"ט, לחיילים ולמוצב – ופונה במקום זה לפשוט על הכפרים הפלסטינים, על תושביהם, בתיהם, רכביהם ושדותיהם. ובכן, כאן אין צורך להניח הנחות. זה קורה כבר שנים ארוכות, במסגרת פעולות הטרור שהתקבעו משום מה בתודעה תחת השם המשוקץ "תג מחיר" – וכולם עומדים מנגד. וכל עוד זה לא ישתנה, המעט שנותר לעשות הוא להשפיל מבט ולסתום את הפה. כלומר ליישר קו עם בני גנץ, אולי אפילו להצדיע לו.

משגב מבינתי

איך ידע ראש הממשלה נתניהו לקבוע במהירות שיא, כשדם הנרצח והפצועים עוד לא יבש וכוחות הביטחון רק מגששים את תחילת המצוד אחר הרוצח, שהרצח ליד תרקומייא הוא תוצר ישיר של ההסתה ברשות הפלסטינית? זה על סמך מידע מודיעיני, או סתם במסגרת מומחיות הריקוד על הדם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו