בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משגב לעם

ניצחונם של פרץ וגבאי מחייב את מקצועני העדתיות המזרחית בחשבון נפש

שני המרוקאים השאירו אבק ל"נסיכים" ול"פריוולגים" מ"הסמול הלבן", וקברו יחד איתם גם את ההתמכרות לפוליטיקת הזהויות ההרסנית

219תגובות
עמיר פרץ ואבי גבאי
מוטי מילרוד

אני מאמין שהאורות במשרדי מקצועני העדתיות המזרחית דלקו עד שעה מאוחרת אתמול. הסיוט התגשם. מתפקדי מפלגת העבודה נהרו בהמוניהם לקלפיות והעלו לסיבוב השני צמד מועמדים ראויים ממוצא מזרחי. לא סתם מזרחי, מרוקאי! האחד נולד במרוקו וגדל בעיירת הפיתוח שדרות, השני בן להורים מרוקאים שגדל עם שבעת אחיו ואחיותיו בשכונת עולים ירושלמית ענייה. שני המועמדים הם אנשים שבנו את עצמם בעשר אצבעות, והעמידו קריירה מפוארת בתחומי עיסוקם. זה כמובן לא מתקן אחורה דבר, אבל זה כן סמלי מאוד. בדיוק כפי שנכתב כאן ובמקומות רבים בשנים האחרונות, השיח האקדמי-תקשורתי של מקצועני העדתיות התגלה ככלי ריק ביחס להווה ולמציאות הפוליטית העכשווית של המחנה הדמוקרטי בישראל. את הדקלומים על "סמול-לבן" ייאלצו מעתה המקצוענים לאפסן, או לעדכן.

בעצם כשזה נוגע אליהם, או לפחות לחלקם, כלום לא בטוח. למרות שתמונת המציאות שלהם בהחלט ספגה מכה אנושה. אחרי הכל, בדרך לסיבוב השני השאירו פרץ וגבאי אבק לשני נסיכים מובהקים על פי ההגדרות המקובלות של המקצוענים (הרצוג ובר-לב, בנים-של בכירי צבא וממשל, שבעצמם עשו קריירה באליטה המשפטית והביטחונית). גם אראל מרגלית, מועמד מפסיד נוסף, קולע להגדרות המקובלות של המקצוענים אודותה "פריווילגים" למרות שבעשייתו העסקית והפוליטית טרח ופעל למען הפריפריה הרבה יותר ממירי רגב וגם חלק מחסידיה ולקקניה.

בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אדלסון
מוטי מילרוד

עם העובדות קצת קשה להתווכח הפעם: שני המועמדים המזרחיים גרפו יחד כ-60% מקולות מתפקדי העבודה, על כל הקיבוצניקים והאשכנזים שלה. לראשונה בתולדות המפלגות בישראל, ייערך סיבוב פריימריז להנהגה בין שני מועמדים מזרחיים. במפלגת העבודה המושמצת, מבית מפא"י המשוקצת, ייבחר זו הפעם השלישית יו"ר ממוצא מזרחי (קדמו לו בן אליעזר ופרץ בבחירתו הקודמת). בראש המפלגה, אגב, גם עמדה כבר פעמיים אשה (גולדה מאיר, שלי יחימוביץ'). את הליכוד הובילו מאז ייסודו רק גברים אשכנזים. אז לפני שניכנס להבדלים בין עמיר פרץ לאבי גבאי, ולפני שנדון ביתרונותיהם ובחסרונותיהם לקראת הסיבוב השני והמכריע (גילוי נאות: אישית אני תומך בגבאי, והצהרתי כבר עם הצטרפותו למרוץ על אמונתי ביכולתו להביא למחנה המתון בשורה חדשה ומצביעים חדשים) – מותר גם להתרווח לרגע לאחור ולהגיד משהו ברור ברמה הלאומית.

אז ככה, בפעם האלף: שלטון הימין הלאומני-דתי הורס את ישראל ומזיק יותר מכל דווקא לשכבות החלשות והמוחלשות. ראוי להפנות את האש אליו ולעשות כל מאמץ רעיוני ואלקטורלי לשנות את התמונה. מפלגת העבודה, עם כל מגושמותה וחוסר הכריזמה שלה, עשתה אתמול מחדש צעד ראשון וחשוב בדרך הזאת. הגיע הזמן שגם הסייענים של נתניהו ורגב בשורות המחנה הדמוקרטי יעשו צעד דומה. אפילו אם זה דורש מהם חשבון נפש וגמילה מההתמכרות לפוליטיקת הזהויות ההרסנית שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו