בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משגב לעם

בג"צ 88/18: משגב נגד היועץ המשפטי לממשלה

עתרתי הבוקר לבית המשפט העליון בניסיון אחרון למנוע מאביחי מנדלבליט לקיים בעצמו את השימוע המתוכנן לשרה נתניהו. אין לי מושג מה יחליטו השופטים, אבל זה המעט שיכולתי לעשות. הנה העתירה במלואה

173תגובות
אביחי מנדלבליט
גיל כהן מגן

בית המשפט העליון בירושלים

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

העותר:

אורי משגב

-נגד-

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה, מר אביחי מנדלבליט

על ידי:
פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, רחוב צלאח א-דין 29, ירושלים
 

2. הגברת שרה נתניהו

מעון ראש הממשלה, בלפור 6, ירושלים

עתירה להוצאת צו דחוף על תנאי/ צו ביניים
 

"דין ידלין – כדין בוזגלו"

            (היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק, 1976)

"אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה"

(בית המשפט העליון, בג"צ פורז, השופט אהרון ברק)

בקשה להוצאת צו דחוף על תנאי/ צו ביניים

1. אבקש בזאת מבית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, להוציא בדחיפות צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי לממשלה, מר אביחי מנדלבליט (משיב 1), לנמק בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר, ובהתחשב בעובדה שמועד השימוע המדובר נקבע לתאריך 17 בינואר 2018, מדוע לא יימנע מלקיים בעצמו את השימוע הפלילי לנאשמת גברת שרה נתניהו (משיבה 2) בתיק החקירה המכונה "פרשת המעונות", ויאצול את הסמכות לקיים את השימוע על גורם מוסמך אחר בפרקליטות המדינה, כפי שמתירות לו ההנחיות הקיימות.
2. במקביל, אבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים ולפיו לא יערוך משיב 1 את השימוע למשיבה 2 עד לקיום דיון בעניין בבית המשפט וקבלת החלטה.

תמצית

3. עניינה של עתירה זו בתיק החקירה המכונה "פרשת המעונות". בתאריך 8 בספטמבר 2017 הודיע המשיב 1 כי הוא שוקל להעמיד לדין בפרשה זו את שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות, מרמה והפרת אמונים – בכפוף לשימוע.
4. בתאריך 13 בנובמבר פניתי לפרקליטות המדינה בשאלה מתי צפוי להתקיים השימוע לגברת נתניהו, ובפני מי. בתגובה נמסר לי מלשכת פרקליט המדינה כי "מועד השימוע לגב' נתניהו נקבע ליום 17.01.2018, בפני היועץ המשפטי לממשלה" (נספח א').
5. בתאריך 19 בנובמבר 2017 פניתי למשיב 1 במכתב רשמי שבו ביקשתי להסב את תשומת לבו לעובדה שעצם קיום השימוע על ידו טומן בחובו חשש לניגוד עניינים מובהק ואינו סביר. בנוסף טענתי בפניו שהגברת נתניהו אינה נבחרת ציבור ואינה ממלאת כל תפקיד ציבורי רשמי ולכן תמוהה העובדה שבחר לטפל באופן אישי בתיק החקירה שלה. ביקשתי מהמשיב 1לנמק בתוך חודש מדוע לא יימנע מעריכת השימוע לגברת נתניהו (נספח ב'). עד היום לא נתקבלה מהמשיב 1 כל תגובה או התייחסות לפנייה זו.
6. המשיבה 2, כאמור, אינה נבחרת ציבור ואינה נושאת בתפקיד ציבורי רשמי. החקיקה הקיימת ותקדימים משפטיים אינם מספקים כל הצדקה נראית לעין לקיום השימוע הפלילי בעניינה דווקא על ידי משיב 1. יתרה מזאת – למשיב 1 היכרות אישית מתמשכת עם המשיבה 2 ועם בעלה, שהמשיב כיהן כמזכיר הממשלה הקודמת שלו עד לתפקידו הנוכחי כיועץ המשפטי לממשלתו הנוכחית. היכרות זו מעלה חשש לניגוד עניינים מובהק. המשיב פסל את עצמו בעבר ביוזמתו מטיפול משפטי בשלושה מקרים שבהם התעורר אצלו חשש לניגוד עניינים על סמך היכרות אישית, כולל היכרות שנרקמה במהלך עבודתו בלשכת ראש הממשלה - אך נמנע לעשות כך הפעם - למרות שמעורבותו כלל אינה נדרשת על פי החקיקה והתקדימים. לתחושתי, הרווחת גם בציבור, החלטתו לקיים בעצמו את השימוע גורמת לפגיעה קשה בעיקרון השוויון בפני החוק, מערערת בכך את שלטון החוק, וממילא חותרת תחת מעמדה של מדינת ישראל כמדינת חוק שעקרונות הצדק עומדים כנר לרגליה.
7. לאור זאת, לאחר שמיציתי את כל ההליכים שהיו בידי, אבקש מבית המשפט הנכבד להורות למשיב 1 לנמק מדוע לא יימנע מקיום השימוע ויאצול את הסמכות לקיומו על גורם מוסמך אחר בפרקליטות המדינה. במקביל, אבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים ולפיו לא יערוך משיב 1 את השימוע למשיבה 2 עד לקיום דיון בעניין בבית המשפט וקבלת החלטה
8. הערה: משיבה 2 צורפה לעתירה מכיוון שלהחלטה עשויה להיות השפעה על מצבה המשפטי במהלך השימוע ובעקבותיו, למרות שהדעת נותנת כי לה ולבאי כוחה לא אמורה להיות כל מעורבות בזהות הגורם שיקיים את השימוע.

זכות העמידה

9. הנני עותר לבית המשפט כאזרח פרטי, החרד לחוסנה של ישראל כמדינת חוק. בעשותי כן, אני ממלא תפקיד של עותר ציבורי, המייצג אינטרס ציבורי ראשון במעלה.
מבחינה זו, אני מבקש לאפשר לבית המשפט בשבתו כבג"צ למלא את ייעודו הטהור והבסיסי ביותר – היכל הצדק, שדלתו פתוחה בפני כל. מסיבה זו גם בחרתי לכתוב את העתירה בעצמי, ולבוא בשערי בית המשפט כשאינני מיוצג בידי עורך דין.

העותר

10. הנני בן 43, יליד קיבוץ חפציבה ותושב יפו, נשוי ואב לארבעה. שירתי כקצין בצה"ל, השלמתי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, וב-19 השנים האחרונות אני עובד כעיתונאי פעיל. מקום עבודתי הנוכחי הוא עיתון "הארץ", שבמסגרתו גם פרסמתי מספר לא מבוטל של מאמרים בנושא פרשת המעונות, חקירות ראש הממשלה נתניהו ואופן הטיפול המשפטי של המשיב 1 וכפיפיו בפרשה ובחקירות. בתאריך 27 ביולי 2017 עתרתי לבית המשפט העליון נגד המשיב 1 ומשיבים נוספים בבקשה להורות ללא דיחוי על קבלת החלטה מלאה וסופית בתיק המעונות, לאור ההשתהות בטיפול בה (בג"צ 6067/17, אורי משגב נגד היועץ המשפטי לממשלה ומשיבים נוספים). עתירה זו נמחקה לאחר שהמשיבים הזדרזו להודיע על הגשת כתבי אישום נגד החשודים בפרשה בכפוף לשימוע, ימים ספורים לפני שפקע המועד לתשובה שקצב להם בית המשפט. אני רואה בעצמי אזרח מודאג ומעורב פוליטית, פטריוט ישראלי החרד לדמותה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית אבל חדור אמונה ביכולתה להמשיך לתפקד ככזו ולגבור על סכנות השחיתות וההשחתה המאיימות עליה.

משגב מהפייסבוק - דלג

העובדות

11. תחת כותרת הגג "פרשת המעונות" כונסו למעשה ארבע חקירות שונות, שבבסיסן חשדות פליליים ביחס לרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, לעתים לצד נאשמים נוספים. עם השלמת החקירה העבירה המשטרה סיכום ובו המלצה להגשת כתבי אישום בכל ארבע הפרשיות.
12. בתאריך 8 בספטמבר 2017 הודיע המשיב 1 כי הוא שוקל להעמיד לדין בפרשה זו את המשיבה 2, רעיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות, מרמה והפרת אמונים – בכפוף לשימוע.
13. לאורך כל הדרך, בחר משיב 1 ללוות את הפרשה ולהוביל בעצמו את הטיפול בתיק. בכך המשיך את דרכו של קודמו בתפקיד, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהורה בזמנו על פתיחת חקירה פלילית בפרשה. יודגש: הגברת נתניהו איננה נבחרת ציבור ואינה ממלאת תפקיד רשמי כלשהו. אולם לבחירה זו של וינשטיין ומנדלבליט היה היגיון כל עוד שררה הנחה שייתכן ובפרשה יהיה מעורב גם ראש הממשלה נתניהו, ואז יהפוך תיק החקירה לבעל רגישות ציבורית גבוהה (ראש הממשלה נתניהו והמשיבה 2 הנם זוג נשוי המתגורר יחד ומקיים משק בית משותף במעונות הרשמיים המשמשים למגורי ראש הממשלה ומשפחתו). אלא שעם השלמת החקירה והגשת סיכומי המשטרה הוברר שראש הממשלה אינו נאשם בפלילים בפרשה.
14. אין זה מעניינה של עתירה זו לעסוק במידת ההיגיון שבהחלטה זו. ברם, מרגע שהוברר כי ראש הממשלה אינו מעורב, לא נותרה הצדקה להמשך הטיפול האישי של משיב 1 בפרשה. למרות זאת בחר המשיב 1 להמשיך להוביל בעצמו את הטיפול בפרשה – בניגוד לחקיקה הקיימת ולתקדימים משפטיים, ולמרות החשש לניגוד עניינים עקב היכרות אישית קודמת עם הנאשמת בתיק, משיבה 2. לבחירה זו של המשיב 1 לא נמסרו מטעמו מעולם נימוקים או הסברים.
15. עתירה זו היא לפיכך בבחינת "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא", אולם יש לה חשיבות עליונה בעיתוי הנוכחי: מצב בו יתעקש משיב 1 לערוך בעצמו למשיבה 2 גם את השימוע - שבפועל הנו הליך שיפוטי לכל דבר ואחת מתוצאותיו האפשריות היא החלטה של המשיב 1 שלא להעמיד לדין כלל את הנאשמת, אחרי שבהובלתו כבר התכווץ תיק המעונות המקורי מארבעה אישומים נפרדים לכדי אישום בודד - עלול לגרום לפגיעה קשה בעיקרון השוויון בפני החוק.
16. ההנחיות הקיימות מבהירות באלו מצבים אמור היועץ המשפטי לממשלה להחליט בעצמו על פתיחה בחקירה. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2200 (90.004) המעודכנת לחודש יולי 2016, נקבע כי הסכמתו של היועץ נדרשת לגבי "פתיחה של חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, שופט, דיין או קאדי". כמו כן נכתב בהנחיה כי "כל פתיחה בחקירה נגד שר בממשלה או שר לשעבר, בקשר למעשה הקשור לתפקידו כשר, תובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה". בהמשך מפורטות הוראות לגבי חקירת אישי ציבור נוספים, כגון חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות, שבהם ההחלטה על פתיחת חקירה היא בסמכות המשטרה ונדרש רק יידוע של היועץ. יודגש: כל ההתייחסויות נוגעות לנושאי משרה ציבורית, ואין כלל התייחסות לאזרחים פרטיים מסוגה של משיבה 2.
17. ההנחיות הקיימות מבהירות גם באלו מצבים אמור היועץ המשפטי להחליט בעצמו על הגשת כתב אישום. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1004 (50.008, 51.002) המעודכנת ל 11/07, נקבע כי כתבי אישום שקיימת לגביהם "רגישות ציבורית מיוחדת" יוגשו על ידי היועץ או בהסכמתו. בהנחיה נכתב כי "כך למשל הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, חבר כנסת או נושא משרה שיפוטית טעונה אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. הוא הדין גם לנושאים אחרים שתיתכן לגביהם רגישות ציבורית כמו עבירות של פגיעה ביחסי חוץ, המרדה, גזענות או עבירות ביטוי אחרות". בנוסף, נקבע בהנחיה כי אישור מראש של היועץ להגשת כתב אישום נדרש כאשר כתב האישום מוגש נגד "רשות מקומית, ראש רשות מקומית או נבחר אחר של הרשות המקומית". יודגש: משיבה 2 והעבירות שבהן היא חשודה אינן עונות לאף אחת מההגדרות. בנוסף, בהנחיה הובהר כי "היועץ המשפטי לממשלה רשאי להסמיך את פרקליט המדינה או המשנים לו לאשר הגשת כתב אישום, שאישורו נדרש על פי הנחיה זו שלא מכוח החוק, לגבי עניין או סוגי עניין מסוימים".
18. זהות מקיים השימוע מובהרת בהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה המעודכנת לאפריל 2017, ומפנה להנחיית היועץ מס' 4.3001 (51.015), בזו הלשון:

"(א) השימוע בעל פה ייערך, ככלל, בפני מי שאמור להחליט על הגשת כתב האישום. הוא הדין לגבי שימוע בכתב. ואולם רשאי ראש יחידת התביעה הרלבנטית להסמיך אדם אחר מקרב היחידה לעניין זה".

"(ב) מקום שנקבע בחוק כי לא יוגש כתב אישום אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה, או מקום שנקבע בחוק או בהנחיות, כי הגשת כתב אישום טעונה היועץ המשפטי לממשלה (ראו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1004 'אישור מוקדם להגשת כתב אישום'), יתקיים השימוע בפניו, ויחליט הוא בעניין, אלא אם סבר, שיש מקום להסמיך אדם אחר לעניין זה. הוא הדין שסמכות הגשת כתב האישום או אישורו כאמור הואצלה לגורם אחר".

19. מכך עולה כי ההחלטה על הגשת אישום כנגד משיבה 2 בידי משיב 1 חרגה מההנחיות הקיימות, ולא הייתה הצדקה לבחירתו להגיש את כתב האישום בעצמו. אולם גם אחרי שבחר לעשות כן, עדיין שמורה למשיב 1 הסמכות החוקית לאצול את קיום השימוע על גורם אחר – פרקליט המדינה או אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה.
20. יתרה מזאת: ניסיון העבר מלמד שלמרות האמור לעיל בסעיף 16 אודות הצורך ביידוע היועץ בנוגע לפתיחה בחקירה של אישי ציבור, במקרים רבים ההחלטה על הגשת כתבי אישום ניתנה ע"י פרקליט המדינה והליך השימוע בוצע ע"י פרקליט המדינה או מי מטעמו: פרקליט המדינה החליט להגיש כתב אישום נגד יוסי בן דוד, ראש עירית יהוד-מונסון, בגין מרמה, הפרת אמונים ועבירות מס, ואילו השימוע התנהל בפני פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה); פרקליט המדינה החליט להגיש כתב אישום וערך בעצמו את השימוע נגד חיים ברביבאי, ראש עיריית קרית שמונה, בגין לקיחת שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד; פרקליט המדינה אישר לאחרונה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע הצפוי להתנהל בפני פרקליטת מחוז מרכז נגד יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור ועבירות תכנון ובניה, הטרדת עד, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית ועבירות מס; ועוד.
21. ב-1977 אמנם טיפל בעצמו היועץ המשפטי לממשלה, אהרון ברק, בפרשת חשבון הדולרים של רעיית ראש הממשלה לאה רבין. אולם במקרה זה היה מדובר בחשבון בנק משותף, שראש הממשלה רבין התעקש לשאת בגינו באחריות משותפת (בניגוד להחלטת ראש הממשלה נתניהו בפרשת המעונות, שמסיבות השמורות עמו בחר להרחיק את עצמו מהאישומים שהופנו נגד רעייתו ביחס לעבירות לכאורה שנעברו במשק הבית המשותף שלהם).
22. הימנעותו של משיב 1 מקיום השימוע בעצמו נדרשת במיוחד לאור החשש מניגוד עניינים בינו לבין משיבה 2, על בסיס היכרות אישית מתמשכת. משיב 1 כיהן כמזכיר ממשלת נתניהו בשנים 2013-2015. מתוקף תפקידו קיים קשרי עבודה רציפים ואינטימיים עם ראש הממשלה נתניהו, בעלה של משיבה 2. במסגרת קשרים אלו היה בא ויוצא במעון ראש הממשלה בירושלים, ולעתים בא במגע גם עם משיבה 2. בין השאר נכחו יחד משיב 1 ומשיב 2 באוקטובר 2013 במסיבת יום הולדת לראש הממשלה שנערכה בחדר ישיבות הקבינט; העיתונאי יואב יצחק דיווח על פגישת עבודה בין ראש הממשלה נתניהו למשיב 1 שאליה התפרצה משיבה 2 (נספח ג'); וקיימות עוד דוגמאות רבות שלא אלאה בשלב זה את בית המשפט בגינן.
23. רק בשבוע שעבר ביקרה משיבה 2 עם בעלה בניחום אבלים אצל משיב 1, שישב שבעה אחרי פטירת אמו, עדה מנדלבליט ז"ל (מידע זה אושר על ידי משרד המשפטים בעקבות פנייתי). ביקור זה התקיים בתאריך 29 בדצמבר 2017, פחות משלושה שבועות לפני מועד השימוע שנקבע למשיבה 2 בפני משיב 1.
24. יתרה מזאת, ראש הממשלה נתניהו, למרות הרגישות הנובעת מעובדת היותו של משיב 1 היועץ המשפטי לממשלתו ומי שעתיד לקיים את השימוע לרעייתו, הצהיר בפומבי עוד ביום שבו הודיע משיב 1 על כוונתו להגיש את כתב האישום כי "סיפרו לנו על רהיטי הגן, החשמלאי, הבקבוקים, המלצרים, המטפלת - נשאר בסוף רק הסיפור ההזוי והשקרי של החמגשיות שאת רובן המכריע הזמין מני נפתלי. גם זה יתנדף בשימוע". כלומר ראש ממשלת ישראל, על הזיקה הברורה שבינו לבין משיב 1, הרשה לעצמו להתנבא ביחס לתוצאות הצפויות של השימוע המתוכנן למשיבה 2.
25. משיב 1 חתם עם כניסתו לתפקידו הנוכחי על הסדר למניעת ניגוד עניינים שנשלח לשרת המשפטים בתאריך 27 בינואר 2016. עד כה פסל את עצמו משיב 1 מעיסוק בשלושה מקרים על בסיס ניגוד עניינים (נספח ד'). שניים מתוכם רלבנטיים במיוחד לעניין עתירה זו. האחד הוא תיק החקירה של גיל שפר, שנחשד בעבירות מין וכיהן כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה בזמן שמשיב 1 כיהן כמזכיר הממשלה; משיב 1 הצהיר שיימנע ממעורבות בחקירה "נוכח טיב היכרותו עמו". השני הוא שלמה איזקסון, שופט שנפתחה נגדו חקירה פלילית בגין מעורבותו בתאונת דרכים; משיב 1 הסביר כי יימנע ממעורבות בתיק בגלל ש"מדובר בחברות אישית מימי השירות הצבאי". איזקסון עצמו אמר ל"הארץ" כי "אין שום קשר בינינו. הפעם האחרונה שפגשתי אותו הייתה בשמחה, לפני שש או שבע שנים. דיברתי אתו שתי דקות בכניסה, החלפנו מלות נימוס. דיברתי אתו כששירתי בפרקליטות הצבאית, אני כבר לא שם 20 שנה. הוא גם היה שופט צבאי, וישבנו יחד בישיבות של שופטים צבאיים שדנים בעניינים השוטפים של העבודה. לא ביקרתי אף פעם בביתו, הוא לא ביקר בבית שלי, הוא לא היה בשום שמחה שלי ולא הזמין אותי לשום שמחה שלו".
26. עינינו הרואות: משיב 1 ראה לנכון לפסול את עצמו בשל חשש לניגוד עניינים על סמך היכרות עם אדם שעבד עמו בלשכת ראש הממשלה, ואף על סמך היכרות עבר רחוקה עם אדם שלדבריו נפגש איתו בפעם האחרונה לשתי דקות לפני שש או שבע שנים - אך נמנע מלפסול את עצמו בשל חשש דומה במהלך הטיפול המשפטי במשיבה 2, שעמה יש לו היכרות קרובה ועדכנית בהרבה (וזאת מבלי להיכנס לעובי הקורה של היכרותו וקשריו עם בעלה), וכעת הוא מתעקש לקיים לה גם את השלב הסופי והמכריע בדמות שימוע לפני העמדה לדין.
27. כל זאת כשקיים פתרון קל, חוקי ומתבקש לתסבוכת זו, המעוגן בהנחיות ומבוסס על תקדימי עבר, ולו למען הסר ספק ובשם מראית העין: משיב 1 יכול לאצול את הסמכות לביצוע השימוע על פרקליט המדינה או אחד מכפיפיו (שמראש, כפי שהוסבר לעיל, היו אמורים לקבל את האחריות להובלת הטיפול בתיק).
28. התוצאה היא מועקה ציבורית ואזרחית קשה. מהות המועקה: פגיעה קשה בעיקרון השוויון בפני החוק. הפיכת מבחן בוזגלו המפורסם לאות מתה. אובדן אמון במוסד היועץ המשפטי לממשלה (עד כדי כך שבחוגים מסוימים, למרבה הצער, הודבק לו הכינוי המתריס "היועץ המשפחתי לממשלה").
29. ברור ונהיר לי שהתערבותו של בג"צ בעבודת היועץ המשפטי לממשלה ובשיקול דעתו אינה רצויה כדבר שבשגרה, ויש להפעילה רק במקרים חריגים. עם זאת, לא מדובר בטאבו או במהלך פסול מיסודו. מהלך מסוג זה נדון בעבר בהרחבה בפני בית המשפט העליון, על כל מורכבותו והזהירות הנדרשת בהפעלתו. לפיכך אני פונה לבית המשפט כדי לקבל סעד משפטי בנושא – רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. על כף אחת של המאזניים מונחת אמנם התערבות חריגה של בית המשפט בעבודת היועץ; אולם על הכף השנייה מונחת תקפותו של עיקרון השוויון בפני החוק, מועקה ציבורית ואזרחית כבדה, ומה שבשלב זה נראה על פניו כהתנהלות בלתי סבירה של משיב 1.

הטענות

30. החלטתו של משיב 1 לקיים בעצמו את השימוע למשיבה 2 מהווה פגיעה קשה בעיקרון השוויון בפני החוק, חורגת מההנחיות ואינה מבוססת על תקדים דומה.
31. בפני משיב 1 עומד פתרון פשוט, חוקי, מבוסס על ההנחיות, מעוגן בתקדימי עבר ועונה על עיקרון השוויון בפני החוק.

מיצוי הליכים

32. בתאריך 19 בנובמבר 2017 פניתי למשיב 1 במכתב רשמי שבו ביקשתי מהמשיב לנמק בתוך חודש מדוע לא יימנע מעריכת השימוע לגברת נתניהו, והבהרתי לו שבמידה והחלטתו תיוותר בעינה, הנני שומר לעצמי את הזכות לעתור לבג"צ  (נספח ב'). מכתב זה נשלח למשיב 1 בדואר רשום, שעל התקבלותו דווח לי במסרון סלולרי של רשות הדואר, וכן בדואר אלקטרוני שנקלט במערכת הפניות הרשמית ליועץ המשפטי לממשלה (נספח ה').
33. במקביל, פרסמתי במלואו את המכתב ששיגרתי למשיב 1 במסגרת מאמר שכתבתי ב"הארץ", תחת הכותרת "ניגוד עניינים מובהק: לא ייתכן שמנדלבליט יקיים את השימוע לשרה נתניהו" (נספח ו'). פרסום זה נעשה עקב חשיבותו הציבורית של הנושא, ורצון להבטיח כי כוונתי לעתור לבג"צ לא תיעלם מעיני משיב 1 עקב תקלות מנהלתיות שונות. עד עצם היום הזה לא קיבלתי תגובה או התייחסות כלשהי לפנייתי ממשיב 1. לפיכך, במלאת 44 ימים מרגע הגשת הפנייה ופרסומה ברבים, אני מממש את זכותי לעתור לבית המשפט בבקשה לעשיית צדק.

לסיום

34. לאור כל הטעמים שפורטו לעיל, אבקש שבית המשפט הנכבד יוציא צו על תנאי כמפורט בפתיחת העתירה, ויורה למשיב 1 לנמק בתוך פרק זמן ככל האפשר, ובהתחשב בעובדה שמועד השימוע המדובר נקבע לתאריך 17 בינואר 2018, מדוע לא יימנע מעריכת השימוע למשיבה 2 בתיק המכונה "פרשת המעונות" ויאצול את הסמכות לביצועו על גורם מוסמך אחר בפרקליטות המדינה. במקביל אבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים ולפיו לא יערוך משיב 1 את השימוע למשיבה 2 עד לקיום דיון בעניין בבית המשפט וקבלת החלטה.
35. לתחושתי, עקרונות הצדק הטבעי והשוויון בפני החוק מחייבים היענות לבקשה זו. קיים פתרון פשוט וחוקי לתמונת המצב המטרידה שתוארה כאן, גם אם כדי להגיע אליו נחוצה אמירה משפטית וערכית ברורה.

נספחים מצורפים:

א. הודעת פרקליטות המדינה על מועד השימוע וזהות מקיים השימוע

ב. מכתב הפנייה מטעמי למשיב 1
ג. דיווח של העיתונאי יואב יצחק באתר "מחלקה ראשונה"
ד. דיווח של העיתונאית רויטל חובל בעיתון "הארץ"
ה. טופס הפנייה מקוונת מטעמי ללשכת המשיב 1
ו. מאמר מפרי עטי באתר "הארץ"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו