פושטים חליפה ויוצאים לגמלאות: הדיפלומטים לשעבר הם משאב מבוזבז - מכון מיתווים - הבלוג של מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פושטים חליפה ויוצאים לגמלאות: הדיפלומטים לשעבר הם משאב מבוזבז

בניגוד למדינות אחרות בהן יוצאי משרד החוץ הופכים לסחורה חמה רגע אחרי שפרשו, אצלנו הם אינם מצליחים כמעט להשתלב בפוליטיקה או במערכות ציבוריות והניסיון היקר שלהם יורד לטמיון

תגובות
משרד החוץ בירושלים. השיח הביטחוני פוגע באינטרסים ארוכי הטווח
אוליבייה פיטוסי

ד"ר רועי קיבריק

השיח הביטחוני שולט בחברה ובממשלה הישראלית. בקמפיין הבחירות האחרון כמעט כל מפלגה ניפנפה בגנרל זה או אחר. סופרים כמה שנות שירות ביטחון או כמה מחבלים כל אחד הרג. כולם בישראל מכירים את הרמטכ"ל ואת אלופי הפיקוד. אבל מי יודע לנקוב בשמו של מנכ"ל משרד החוץ או שגריר ישראל בבריטניה?

זהו רק ביטוי קטן (ופחות חשוב) לדומיננטיות המוחלטת של השיח הביטחוני. הדומיננטיות הזו היא בעיה! ישראל בוחנת פעמים רבות מדי את המציאות דרך כוונת הרובה ומחפשת איומים, כמו שעושים בצבא, וזאת במקום להרים את הראש, לזהות הזדמנויות, לחפש שותפים ולהימנע מלהיכנס לבורות או מלחמות מיותרות. לכן, כפי שמראה גם דו"ח מבקר המדינה, מוצאת עצמה ישראל בסבבי לחימה בלתי נגמרים בעזה, בלבנון ובהר הבית, כשבסוף כל אחד מהם חוזרים לנקודת ההתחלה. וכאשר כבר בוחרת ישראל לפעול בכלים מדיניים ומנהלת משא ומתן עם חמאס כדי לדחות את הסבב הבא, אנשי הביטחון הם אלו שמובילים את המהלך, ההישגים הם קצרי מועד ופוגעים באינטרס המדיני-ביטחוני ארוך הטווח של ישראל לחיזוק המתונים באזור וביסוס אפשרות לבניית חיי שלום.

יש הכרח לחזק את מקומה של החשיבה המדינית בתהליכי קבלת ההחלטות, כמו גם את השיח הציבורי הביקורתי לגביה, במטרה לרדוף שלום ולבסס חיי שקט וביטחון. יש לקדם שיח מדיני מורכב, בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות, הכולל הבנה טובה יותר של הזירה הבינלאומית, תוך היכרות עם התפישות של שחקנים זרים את ישראל ומדיניותה בנושאים שונים, מודעות להתפתחויות ותהליכים גלובליים והיכרות עם מערכות היחסים בין מגוון השחקנים המרכיבים את הזירה.

השגריר לשעבר באו"ם דני גילרמן (משמאל) עם אלפרד אקירוב ואלי יונס. הלך לקרן מרקסטון
ניר קידר

ניתן לעשות זאת באמצעות מספר צעדים הכרחיים: יש להחזיר את משרד החוץ לליבת העשייה המדינית, לשנות את מבנה המל"ל ודרכי עבודתו, לשפר את עבודת הכנסת בתחום החוץ, לקדם חקיקה רלוונטית, לארגן מחדש את עבודת ועדת החוץ והביטחון, להקנות ידע בסיסי ביחסי חוץ ומדיניות במערכות החינוך השונות ובאמצעי התקשורת, ועוד.

בתוך מארג פעולות זה יש תפקיד חשוב גם ליוצאי משרד החוץ. לדיפלומטים לשעבר יכולה להיות תרומה משמעותית לחברה הישראלית דווקא בנקודה זו של חיזוק השיח המדיני. כל שנה מסיימים את עבודתם במשרד החוץ עובדים ותיקים בעלי ניסיון דיפלומטי רב. הם לוקחים עמם כישורים מדיניים, היכרות עם מדינות וארגונים שונים, רשת ענפה של קשרים חברתיים אותם פיתחו ברחבי העולם, יכולות ניתוח ויצירת קשרים, והבנה עמוקה של הזירה הבינלאומית ושל מקומה של ישראל בין העמים. הם מחזיקים ביכולת להציג לציבור את המתחולל בזירת יחסי החוץ ולעלות נושאי חוץ לדיון ציבורי, לתמוך או לבקר את המדיניות הישראלית משוחררים ממגבלות המנגנון הממשלתי ולהציג חלופות, להסביר את העולם לישראלים, ולהסביר לעולם את ישראל (אם ירצו בכך).

כאשר בוחנים את מעמדם ותפקידם של יוצאי שירות החוץ במדינות אחרות, מזהים כיצד הם זוכים להערכה רבה, מחזיקים בידע וביוקרה, מחוזרים על ידי גופים וארגונים שונים, ומשתלבים בעמדות מפתח בחברה. הם משתלבים במערכת הפוליטית המקומית והארצית, כדירקטורים בחברות עסקיות גלובליות, כאנשי סגל באקדמיה, כחוקרים במכוני מחקר, כפעילים מרכזיים בחברה האזרחית וכדמויות מרכזיות בתקשורת. במדינות אחרות, יוצאי שירות החוץ הם סחורה חמה ומבוקשת, ותרומתם לעיצוב השיח הציבורי משמעותית.

השגריר באו"ם לשעבר רון פרושאור (משמאל) עם הח"כ המיועד ניר ברקת
עדי כהן צדק

בישראל התמונה שונה. למשרד החוץ הישראלי יש כוח אדם מעולה, ולמרות זאת אין לאנשיו ייצוג במערכת הפוליטית, התרבותית, האוניברסיטאית והעסקית ההולם את יכולותיהם וכישוריהם. אמנם, חלק מיוצאי משרד החוץ מוצאים את דרכם לאקדמיה, לחברה האזרחית או לתפקידי דירקטורים, אך זה לא נעשה בצורה שיטתית, ללא כל הכוונה או מערכת מסייעת, והכל נשען על מוטיבציה ויכולות אישיות. התמונה, למרבה הצער, היא שהניסיון יקר הערך של פורשי משרד החוץ יורד לטמיון.

ישנם אתגרים רבים שיש להתגבר עליהם כדי לעודד את תרומתם של הדיפלומטים לשעבר לשיח הציבורי. ירידת קרנו של משרד החוץ, גיל הפרישה המאוחר, חוסר היכולת לצאת ולחזור לשירות במשרד החוץ במהלך הקריירה והיעדר התמחות אזורית, הינם רק חלק מהם. ניתן לחזק את המשרד, להשיב לו את יוקרתו ועוצמתו ובכך לחזק את עוצמתם ויוקרתם של עובדיו. ניתן להגביר את האפשרות של עובדי משרד החוץ להתנייד אל מחוץ למשרד במהלך הקריירה, כך שיוכלו לצבור ניסיון מקצועי בארגונים וגופים אחרים, דבר שיעמיד לרשותם רשת קשרים מגוונת לעת פרישה. אפשר לעודד התמחות אזורית או תכנית בתוך המשרד ולהוריד את גיל הפרישה. כדאי לבנות מנגנונים משותפים למשרד החוץ ועובדיו לשעבר לצורך עדכון, התייעצות ולמידה, כמו גם דאגה למיצוי זכויות והכנה לקראת הפרישה.

כמובן, שגם לפורשים עצמם צריך להיות חלק בשיפור מעמדם. עליהם לגלות יוזמה ולפעול להשתלב בציבור ובממשל - להעניק הרצאות לקהלים שונים, לתרום את פרשנותם באמצעי התקשורת, להיות פעילים ברשתות החברתיות, להעניק תדרוכים לחברי כנסת ולהשתתף בוועדות ובשדולות שפועלות במשכן, להעמיד את ניסיונם לטובת השלטון המקומי, להשתתף בדיונים ציבוריים ללא חשש להביע את עמדותיהם, ולהשתלב בארגוני החברה האזרחית ובעסקים.

לחברה הישראלית יש אינטרס לתקן את הפגמים המבניים, הארגוניים והפוליטיים, ולהזמין את פורשי משרד החוץ להמשיך ולתרום מניסיונם, הכשרתם, ידיעותיהם, ויכולותיהם המגוונות. פורשי משרד החוץ מחזיקים בכלים שיאפשרו לחברה הישראלית לאמץ גם את הזווית המדינית בבואה להבין את המציאות, לנתח אותה ולהחליט על דרך פעולה. חשוב לנו לשמוע אותם. חשוב לנו שהם לא יהיו רק דיפלומטים לשעבר, אלא ימשיכו להיות אנשי מפתח במדינה ובחברה הישראלית. 

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים של מיתווים. להרחבה, ראו נייר מדיניות על תפקידם של דיפלומטים לשעבר בציבוריות הישראלית שפורסם בעקבות סדנת מומחים של המכון בשיתוף קרן אברט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#