תערוכת האקספו בדובאי: הצצה לתקופה המכוננת ביחסי ישראל והמפרץ - מכון מיתווים - הבלוג של מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכת האקספו בדובאי: הצצה לתקופה המכוננת ביחסי ישראל והמפרץ

השנים האחרונות עומדות בסימן התקרבות הדדית בין ישראל ומדינות המפרץ, כעת יותר מתמיד הכדור נמצא בידי ישראל - ואם תרצה תוכל להפוך את המציאות להכרה רשמית

תגובות
נתניהו עם שר החוץ של עומאן יוסף בן עלאוי בוורשה
עמוס בן גרשום/ לע"�

ד"ר מורן זגה
 
בעוד שבישראל נרגשים במשך תקופה ארוכה מהאירוויזיון, מדינות המפרץ הערביות אינן נחות לרגע מאירוח אירועים בינלאומיים. באוקטובר 2020 תיפתח בדובאי (איחוד האמירויות הערביות) התערוכה הבינלאומית היוקרתית בה מציגות אומות העולם את הישגיהן הטכנולוגיים, האקספו (Expo). האקספו נחשב לאירוע השלישי בחשיבותו בעולם, אחרי האולימפיאדה והמונדיאל (שיתקיים שנתיים לאחר מכן בקטר השכנה).

בזמן ש-132 מדינות כבר היו רשומות לתערוכה באוגוסט 2018, דובאי עדיין המשיכה להתלבט בשאלת השתתפותה של ישראל. ב-25 לאפריל 2019, מנהלת אקספו דובאי הוציאה הודעה רשמית וחגיגית כי כל המדינות מוזמנות לתערוכה. "במשך יותר מ-170 שנה תערוכות אקספו העולמיות היו אירועים א-פוליטיים שהתמקדו בקידום האנושות למען הטוב הכללי, באמצעות חדשנות, דיאלוג תרבותי, יצירתיות ושיתוף פעולה. אנו גאים להמשיך מסורת זו.", נכתב בלשון ההודעה. על כך הגיב נתניהו בברכה בעמוד הטוויטר שלו וציין כי "זהו עוד ביטוי למעמדה העולה של ישראל בעולם ובאזור". בין אם דברי נתניהו מדויקים אם לאו, קיום התערוכה בדובאי והשתתפות ישראל בה מהווים הזדמנות מדינית יוצאת דופן לישראל, שיש להיערך אליה בחוכמה ולפעול למיצוי הפוטנציאל שבה.
 
אחת מתוצאות הלוואי של האביב הערבי היא התחזקותן הפוליטית של מדינות המפרץ הערביות, לאור היציבות שהפגינו באירועים שטלטלו כמעט את כל המזרח התיכון. מדינות המפרץ ניצלו זאת על מנת להרחיב את השפעתן בזירה האזורית והבינלאומית. השפעה זו ניכרת היום בתחומים רבים, החל בתשתיות אמירתיות בקרן אפריקה, דרך מהלכים דיפלומטיים רמי-דרג בהובלת ערב הסעודית (וניסיון של עומאן לעשות זאת גם כן), וכלה באירועים בינלאומיים המתקיימים בכל המדינות הללו, למעט כווית שנותרה כמעט מבודדת. ישראל צריכה להבין את מוקדי הכוח החדשים במזרח התיכון ולשרטט מפת בריתות בהתאם. השתלבותה במעגל ההזדמנויות ההולך ונרקם סביב מדינות המפרץ יניב עבורה רווח כפול, שכן מעגל זה אינו כולל רק שיתופי פעולה דו-צדדיים או אזוריים, אלא גם בינלאומיים.
 
תערוכת האקספו היא דוגמה לאירוע בעל פוטנציאל כלכלי אדיר עבור המדינות המשתתפות בה, והזדמנות להשפיע על עיצוב תדמיתן הבינלאומית, דרך חשיפה למיליוני מבקרים ומפגשים בלתי-אמצעיים בין נציגים דיפלומטיים ודמויות מפתח בתחומים שונים מכל העולם. השתתפות ישראל באירוע זה, המתקיים במדינה ערבית-מוסלמית עמה אין ולא היו לה קשרים רשמיים, היא אכן הישג משמעותי. מעבר לחשיבות הכלכלית והתדמיתית, השתלבות ישראל בתערוכה המתקיימת באיחוד האמירויות משקפת במידה רבה את אופי היחסים בין המדינות כיום. עבור איחוד האמירויות, הלגיטימציה להשתתפות ישראל נובעת מכך שמדובר באירוע בינלאומי ובמסגרת רב-צדדית, בדומה להשתתפות משלחות ישראליות בכנסים, תחרויות ואירועים דומים שנערכו בשנים האחרונות במדינה. כמארחת האירוע, דובאי מצופה על ידי הקהילה הבינלאומית להעניק אליו גישה עבור כלל מדינות העולם.

החלטתה העקרונית לארח אירועים בינלאומיים כגון האקספו בהינתן התנאים הללו מצביעה על פשרנותה בקבלת נוכחות ישראלית בשטחה, אולם אין בכך כדי להעיד על קיום יחסים ישירים רשמיים בין המדינות. עבור ישראל, ישנו ערך פוליטי רב בהשתלבות במרחב המזרח תיכוני ובכניסה למעגל ההזדמנויות המתרחשות בו, ובמיוחד באזור המפרץ. כמו כן, ייתכן שאירוע זה יהווה פתח לכניסת תיירים ישראלים כמבקרים בתערוכה, כפי שקטר הודיעה על פתיחת שעריה לישראלים במהלך המונדיאל.
 
נכון להיום, ממשלת איחוד האמירויות מבחינה בין הקשרים הדו-צדדיים עם ישראל לבין שיתופי הפעולה הבינלאומיים עמה, כשהיא מאפשרת מרחב פעולה גדול לסוג האחרון. במסגרת זו, כבר שלוש שנים פועלת נציגות ישראלית באבו דאבי, בירת המדינה, תחת קורת הגג של סוכנות האו"ם לאנרגיות מתחדשות. גם תרגולים משותפים של חילות האוויר ושיתופי פעולה עסקיים בתחומי היהלומים והסייבר, למשל, מתקיימים בין המדינות דרך מסגרות רב-לאומיות. גישה זו מסבירה את ההתחממות ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות בעיקר במסגרות רב-צדדיות, אשר זוכות לכותרות בתקשורת הישראלית בעיקר בזכות אופיין הפומבי והסמלי.

איחוד האמירויות הייתה החלוצה מבין מדינות המפרץ במתן אישור להצגת סמלי לאום לנבחרת ספורט ישראלית, בטורניר הג'ודו הבינלאומי שנערך באבו דאבי באוקטובר 2018. באירוע זה קיבלו המארחים האמירתים גם את שרת התרבות והספורט מירי רגב לפי כל כללי הטקס. אירועי ספורט בינלאומיים נוספים המתקיימים במדינה, כמו טורניר הטניס, מרוץ המכוניות ואף אולימפיאדת הנכים, כללו בשנים האחרונות השתתפות גוברת וגלויה של משלחות ישראליות.
 
הקשרים הדו-צדדיים בין המדינות, לעומת זאת, נתונים למגבלות מצד איחוד האמירויות, כשהמדינה מתנה את קיומם בפתרון הסוגיה הפלסטינית. איחוד האמירויות אינה חוסכת ביקורת מישראל בנוגע לצעדים אותם היא מגדירה כעוול כלפי העם הפלסטיני. על כן, תחומים כמו תרבות, מחקר, תיירות, תעשייה ותקשורת אינם זוכים לשיתוף פעולה מצדה, וזאת על אף האינטרסים ההדדיים בקיומם. בתחום המדיני, ישנם מדי פעם דיווחים על מפגשים בין בכירים משתי המדינות, דוגמת פגישת נתניהו עם שר החוץ של איחוד האמירויות בספטמבר 2012 וביקור אבי גבאי באיחוד האמירויות בינואר השנה, שם פגש שרים רמי דרג. עם זאת, מפגשים אלו נועדו להתקיים בחשאי (על אף שהודלפו לתקשורת) ואינם נחשבים לפריצות דרך ביחסים הרשמיים בין המדינות.  
 
במקביל, אנו עדים לאחרונה לתופעה חדשה, בה גורמים במפרץ מביעים תמיכה בישראל ברשתות החברתיות ויותר קולות קוראים לביסוס הקשרים הישירים בין המדינות. בציוץ בטוויטר, שאל חלף אל-חבתור, איש עסקים חשוב מאיחוד האמירויות, מדוע מדינות המפרץ אינן חותמות על הסכם שלום עם ישראל, כפי שעשו בעבר מצרים, מרוקו וירדן. קולות אלו אינם רואים בישראל אויב ומחשיבים את שיתוף הפעולה עמה כחיוני ליציבות האזור ולהתפתחותו. על אף שהם אינם משקפים את הקו הרשמי של הממשלה, מדובר בשינוי הדרגתי, מנושא שהיה בעבר טאבו לתפיסות מקובלות יותר ויותר. עמדות אלו יוצרות סדק בתביעה המסורתית שהציבה את הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני במוקד החסמים לנורמליזציה עם ישראל.
 
הפער שקיים בין העמדה הרשמית של הממשלה באיחוד האמירויות כלפי ישראל לבין החיזור ההדדי ביניהן מעיד שישראל ניצבת בפני תקופה מכוננת ביחסים אלו. בתקופה זו, רצוי כי ישראל תדע למנף את הפתיחות היחסית של מדינות המפרץ באמצעות פעולות שיגבירו את מעורבותה באזור. כפי שישראל חתרה לקבל הזמנה רשמית לתערוכת האקספו, עליה להמשיך לאתר הזדמנויות, למפות את האירועים הבינלאומיים הצפויים במדינות המפרץ, ולבקש להשתתף בהם. ראוי כי ישראל גם תזמין את מדינות המפרץ להשתתף באירועים בינלאומיים שמתקיימים בשטחה.

סוגיה חשובה העולה מהאינטראקציות הגוברות הללו, היא הצורך להכיר את התרבות, הערכים, הרגישויות והחוקים המקומיים בהכנה מראש של המשלחות היוצאות מישראל. על כל אלו רצוי שיפקח וינהל גוף ממשלתי אחד, שיגבש תכנית סדורה ליחסי ישראל עם מדינות המפרץ ויהיה מופקד על הקשרים בין המדינות בערוצים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והאזרחיים. כך תוכל נוכחות ישראל במרחב המפרצי להפוך למקובלת יותר ואף להתרחב. אולם, אם ישראל מעוניינת בפתיחת דלתות משמעותית יותר, עליה לקדם את פתרון הסוגיה הפלסטינית במהלך אותנטי אשר יקנה לה זכויות רבות במדינות המפרץ.
 
ד"ר מורן זגה היא חוקרת גאופוליטיקה באוניברסיטת חיפה, עמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, ועמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. לאחרונה פרסמה מחקר על יחסי ישראל-איחוד האמירויות, אותו ניתן לקרוא כאן  

דובאי
GIUSEPPE CACACE / אי־אף־פ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#