"הצרעת של אירופה" נבלמה, לעת עתה - מכון מיתווים - הארץ

"הצרעת של אירופה" נבלמה, לעת עתה

הסתערות הימין הקיצוני על הפרלמנט האירופי הוציאה רבים מאדישותם, אך כוחו של הגוש עלול להתחזק אם יתחדש המשבר הכלכלי ביבשת. מול זה, ישראל צריכה קודם כל להאזין לחשש היהודים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מתאו סאלוויני ומארין לה פן בפגישה ברומא. שיפור התדמית בעבור הון פוליטי
מתאו סאלוויני ומארין לה פן בפגישה ברומא. שיפור התדמית בעבור הון פוליטיצילום: MAX ROSSI/רויטרס

הנריקה צימרמן

ההסתערות של הימין הקיצוני האירופי על הפרלמנט האירופי ועל מוסדות האיחוד האירופי נעצרה, לפחות בינתיים, בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר. הגוש השמרני (הגדול ביותר בפרלמנט החדש) והגוש הסוציאליסטי איבדו את הרוב המוחלט ממנו נהנו במשך 40 שנה ויצטרכו לכונן קואליציה עם מפלגות אחרות כמו הליברלים והירוקים. במערכת הבחירות העל-לאומית הזו, שהיא הגדולה בעולם, נבחרו 751 צירים מ-28 מדינות. 

החשש מפני הימין הקיצוני סייע להוציא מספר שיא של בעלי זכות בחירה מהאדישות ואל הקלפיות. כ-51% מתוך 425 מיליון בעלי זכות בחירה מימשו את זכותם, זהו נתון שיא בשני העשורים האחרונים. ב-28 חברות האיחוד פועלות כיום 21 תנועות ימניות קיצוניות ופופוליסטיות. בכמה מהן זוכה הימין הקיצוני לרוב מוחלט או יחסי. רוב התנועות הללו קראו בעבר לפרישה מהאיחוד, אך כיום פועלות על מנת לשנות את האיחוד מבפנים ובאופן מתואם.

סגן ראש ממשלת איטליה ויו"ר "הליגה הצפונית", מתאו סאלוויני, טוען שאירופה משתנה. סאלוויני, שיהיה ממובילי הגוש הימני קיצוני והיורו-סקפטי בפרלמנט האירופי, מייצג קו לאומני, שונא-זרים וריכוזי. הוא אינו מסתיר את הערצתו לבניטו מוסוליני ולעתים משתמש בביטויים דומים לשלו. ביום ההולדת של מנהיג איטליה הפשיסטית צייץ סאלוויני בטוויטר: ״כל כך הרבה אויבים, כל כך הרבה כבוד״, בפראפרזה על אמירה של הדיקטטור. כמו כן, כשביקר לאחרונה בעיר פורלי, בחר סאלוויני במרפסת של מוסוליני כבמה לנאום אל ההמונים.

סאלוויני, היום. מפלגתו הפכה לאחת הנציגות המקומיות הגדולות ביותר בגוף המחוקק האירופי
סאלוויני, היום. מפלגתו הפכה לאחת הנציגות המקומיות הגדולות ביותר בגוף המחוקק האירופיצילום: Antonio Calanni/אי־פי

בהונגריה, מפלגת "Fidesz" של ויקטור אורבן זכתה בכ-52% מהקולות בבחירות האירופיות. בצרפת, "החזית הלאומית" של מארין לה-פן זכתה בכ-23% (לעומת כ-25% ב-2014). בגרמניה, "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) זכתה ב-11% לעומת 7% לפני בבחירות שעברו. בסלובקיה, זכו הניאו-נאצים להישג המשמעותי ביותר שלהם כש"סלובקיה שלנו", הכוללת אנטישמים ומכחישי שואה למיניהם, זכתה ב-12% (120 אלף קולות מול 9,000 בלבד ב-2014).

המטרה המשותפת של הימין הקיצוני האירופי היא לשתול סוס טרויאני בלב היבשת, להדגיש מסרים של פחד ולקבע מחדש גבולות בין המדינות. תומכי מפלגות אלה רוצים להגן על אירופה הלבנה, הנוצרית והלאומנית, ללא מהגרים וזרים. המשבר הכלכלי שהתרחש לפני כעשור, בצירוף עם משבר הפליטים מהמזרח התיכון ואפריקה, החריפו את הוויכוח על עצם הצורך באיחוד בין 520 מיליוני אירופים וחידדו את הסכנה שמרחפת מעל הנוצריות. 

רוחות הרפאים מימי מלחמת העולם השנייה עלולות להתחזק עוד יותר אם יתחדש המשבר הכלכלי. אבל, מרד הפופוליסטים של המאה ה-21 הוא לאו דווקא מרד של עניים. זו מחאה של מעמד ביניים שמרני שחש כי גזלו ממנו זכויות, משרות וגאווה לאומית. אנשים אלה הם המפסידים הגדולים מהגלובליזציה. מפעמת בהם נוסטלגיה לגדולה של פעם, חלקם אף חולמים לשוב להיות חלק מאימפריה.  

סטיב באנון, יועצו לשעבר של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, בילה לפני הבחירות לפרלמנט האירופי זמן רב ביבשת. מטרתו היתה לארגן את הגוש הימני-לאומני באופן שיכתיב את עתיד היבשת, הן דרך בריסל והן דרך המדינות החברות באיחוד. נראה כי אחרי איטליה, צרפת היא המטרה הבאה של הימין הקיצוני. דווקא בשתי המדינות האלה, הנמנות על מייסדות הקהילה האירופית אחרי שתי מלחמות עולם, רואים כי תנועות אנטי-אירופיות ניצחו. נשיא צרפת עמנואל מקרון כינה בתגובה את סאלוויני, לה-פן ואורבן "צרעת מתפשטת".

גבר בספרד מצביע יחד עם בתו בקלפי בברצלונה, ביום ראשון
גבר בספרד מצביע יחד עם בתו בקלפי בברצלונה. שיעור ההצבעה - הגבוה ביותר בשני העשורים האחרוניםצילום: AFP

דווקא הימין הלאומני האירופי, זה שמעורר את כל השדים מהעבר העגום של היבשת, מנסה לזכות בתעודת כשרות מישראל. סאלוויני מגנה בכל הזדמנות את האנטישמיות ואף טרח לבקר לאחרונה בירושלים וב"יד ושם". לעומתו, ז'אן-מארי לה-פן, מנהיגה הקודם של החזית הלאומית בצרפת, לא ברח מהכחשת השואה וטען שהשמדת היהודים היתה ״פרט שולי״ במלחמה. בתו, מארין, הדורשת את צרפת לצרפתים, מנסה להרחיק אנטישמים ממפלגתה ואף גייסה יהודים כדי לנקות את שמה. בבחירות לנשיאות צרפת ב-2017 היא זכתה ביותר משליש מהמצביעים. שאיפתה היא להפוך בקרוב לנשיאת הרפובליקה. 

לישראל יש אינטרסים משמעותיים בכל הקשור לנעשה ביבשת השכנה. אירופה מעניקה לה גב כלכלי, ביטחוני, חברתי ותרבותי משמעותי. היחסים בין הצדדים עמוקים, טובים ומתמשכים למרות קיומם של חילוקי דעות פוליטיים. לא פעם מותח האיחוד ביקורת על ישראל בנושא הפלסטיני. מאידך, ממשלות ישראל האחרונות ניסו לתקוע טריז בין מדינות מערב וצפון אירופה. הגוש בהובלתם של סאלוויני ולה-פן ינסה להשפיע על החקיקה ועל המדיניות האירופית, לקרוץ בכל פעם שרק אפשר לישראל ולצמצם את הביקורת הפוליטית ביבשת על המדיניות של ירושלים.

אלא שרוב היהודים באירופה לא נופלים בפח הזה. הם מבינים שמעבר למלים היפות, חלק ממנהיגי הימין הקיצוני רק מנסים לנעול את הקסנופוביה ואת האנטישמיות בארון בתמורה לרווח תדמיתי ופוליטי. מנהיגים יהודים ורבנים בוחנים מקרוב את תוצאות הבחירות ומביעים דאגה מהקמת גוף ימני קיצוני בלב היבשת, ממש במרכז קבלת ההחלטות בבריסל.

גם בישראל יש לא מעט שחשו צמרמורת כשסאלוויני הניח זר בהיכל "יזכור". פעם אחר פעם דחה הנשיא, ראובן ריבלין, כל ניסיון לקשר אינטרסנטי או ערכי עם הימין הלאומני האירופי ובבחירות לנשיאות צרפת הוא אף הביע, בצעד חריג, תמיכה במקרון. אמנם לא מומלץ לנתק יחסים עם מדינות אירופיות שבהן הגיע הימין הקיצוני לשלטון, אבל מדיניות של ״כבדהו וחשדהו״ היא המתבקשת. בוודאי לא מדיניות של טקסי ידידות. ריבלין הבין שמדובר בנשף מסיכות. גם משרד החוץ מבין זאת וקרא שלא להיות בקשר עם גורמים דוגמת "מפלגת החירות" באוסטריה או "אלטרנטיבה לגרמניה".

על ישראל להמשיך ולחזק את הקשר עם אירופה בשלל התחומים - מדע, ביטחון, כלכלה, תרבות, טכנולוגיה - גם כשלזו יש ביקורת בנושא הפלסטיני. עם זאת, על ישראל לגלות רגישות לחשש הקהילות היהודיות ולהעדיף בני ברית דמוקרטיים, גם אם לעתים יש עמם חילוקי דעות. יש להקשיב לציבור היהודי המקומי, אשר חש על בשרו את ההשלכות של כל החלטה שמתקבלת בירושלים, וחושש מהמגמה.

חרף התחזקותו, הימין הקיצוני-לאומני באירופה לא הצליח לחולל את השינוי לו ייחל בבחירות האחרונות. אזרחי היבשת בחרו ברובם במפלגות שנאמנות לאינטגרציה ולערכי הדמוקרטיה-הליברלית. אך המאבק מול הימין הקיצוני צפוי להימשך ולישראל יש בו תפקיד - עליה למקם את עצמה בצד הערכי הנכון ולסייע בבלימת "הצרעת".

הנריקה צימרמן הוא כתב ועיתונאי זוכה עשרות פרסי עיתונות וזכויות אדם, שמסקר את תופעת הימין הקיצוני באירופה ומרצה בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי.

מיתווים
מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל  |מכון מיתווים

מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית הוא מכון למחקר ומדיניות שהוקם בשנת 2011 במטרה לשפר את מדיניות החוץ של ישראל, להגביר את השייכות האזורית של ישראל במזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ולקדם שלום ישראלי-פלסטיני.

מכון מיתווים עוסק בייצור ידע והמלצות באמצעות עריכת מחקרים, כינוס צוותי חשיבה ומומחים, ביצוע סקרים ובקידום שימוש מדיני בידע שנוצר. כמו כן, עוסק המכון בעבודה עם חברי כנסת, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, כלי תקשורת, דיפלומטים זרים, ומכונים שותפים באזור ומעבר לו. המכון מורכב ממומחים בעלי רקע מדיני, אקדמי, דיפלומטי וציבורי. בלוג זה יציג מאמרי דעה ופרשנות פרי עטם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ