ועידת בחריין - ניסיון להעמיד מרכבה כלכלית לפני הסוס המדיני - מכון מיתווים - הארץ

ועידת בחריין - ניסיון להעמיד מרכבה כלכלית לפני הסוס המדיני

נשיא ארה"ב החליט להתערב בסכסוך הישראלי-ערבי באמצעות חשיבה "מחוץ לקופסה" ולבית המלוכה במנאמה יש סיבות טובות לסייע לו. אלא שהרעיון המקורי הזה לא יכול להביא לפתרון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דונלד טראמפ. יש להניח כי שיקולי כבוד ואגו לא יאפשרו לו לסגת מהוועידה
דונלד טראמפ. יש להניח כי שיקולי כבוד ואגו לא יאפשרו לו לסגת מהוועידהקרדיט: Evan Vucci/אי־פי

פרופ' אלי פודה

הוועידה שמתכנן ממשל טראמפ בבחריין ב-25-26 ביוני היא ניסיון להעמיד את המרכבה הכלכלית לפני הסוס המדיני. ההיסטוריה מלמדת כי מרבית הוועידות הבינלאומיות בסוגיית הסכסוך הישראלי-ערבי התמקדו עד כה בחיפוש אחר פתרון מדיני. כך היה בוועידת לוזאן (1949), ועידת ז'נבה (1973), ועידת מדריד (1991), ועידת אנאפוליס (2007) ועוד. מאידך, ארבע הוועידות האזוריות הכלכליות שנערכו בשנים 1994-1997, כולל גם ערוץ השיחות הרב-צדדי בסוגיות מים, סביבה, בקרת נשק ופליטים, לא נעשו במנותק מהתהליך המדיני (הסכמי אוסלו והשלום עם ירדן) והן היו אמורות לחזק ולבסס אותו. עם התמוססות תהליך אוסלו, הגיעו גם ועידות אלה למבוי סתום.

ההחלטה האמריקאית למקם את הוועידה בבחריין היא ללא ספק חידוש. בחריין לא הרבתה עד כה לארח ועידות בינלאומיות. היא מעולם לא אירחה, למשל, ועידת פסגה ערבית. שליט בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, הסכים לכך מכמה סיבות: ראשית, הוא עומד בראש אליטה סונית השולטת באי שרוב תושביו (70%) הם שיעים. החשש של האליטה מפני השתלטות השיעים, בסיוע רוח גבית עזה מאיראן השכנה, מדיר שינה מעיניה. החשש הזה אינו דמיוני. בזמן "האביב הערבי" ב-2011 פרצו מחאות של האוכלוסייה השיעית בבחריין נגד האליטה, אולם עזרה צבאית מהירה שהגיעה מהשכנה סעודיה הצליחה לדכא את ההפגנות. 

שנית, מזה שנים רבות נשענת בחריין על סיוע ותמיכה של ארה"ב. למעשה, מפקדת הצי החמישי ממוקמת באי, הסכם הגנה בין המדינות נחתם ב-1991, הסכם סחר חופשי נחתם ב-2006 ויותר מ-200 חברות אמריקאיות פעילות באי הקטן. אירוח הוועידה אפוא הוא מחיר לא גבוה שהממלכה והמשפחה השלטת בה משלמים על הישענות על ארה"ב מצד אחד ועל סעודיה מצד שני. יתרה מזו, שיתוף הפעולה בין סעודיה לבחריין מאפשר לראשונה לעשות שימוש בשנייה כבלון ניסוי למדיניות שעלולה להיתקל בהתנגדות בעולם הערבי. סעודיה באופן מסורתי מהלכת בזהירות בשדה המוקשים המדיני הערבי והאיסלאמי, וזאת בשל מיקומה כשומרת המקומות הקדושים לאיסלאם.

הפגנות שיעים במנאמה במהלך "האביב הערבי" ב-2011
הפגנות שיעים במנאמה במהלך "האביב הערבי" ב-2011צילום: AP

ההחלטה לקיים את הוועידה בבחריין נוחה גם מבחינת היחס לישראל. בשנים האחרונות מגלים שליטי בחריין פתיחות כלפי ישראל ולא מהססים גם להציג אותה באופן פומבי, וזאת בניגוד להתנהגות הסעודית המתנהלת בעיקר בחשאי, מאחורי דלתות סגורות. לישראל ובחריין אין קשרים דיפלומטיים. מנאמה גם לא הקימה נציגות בישראל בתקופת אוסלו (בניגוד לעומאן, קטאר, מרוקו, תוניסיה ומאוריטניה), אך קשרים פומביים וחשאיים מתקיימים מאז בין שתי המדינות. יוסי שריד, כשר לאיכות הסביבה, היה הבכיר הראשון שביקר במנאמה במסגרת השיחות של קבוצת העבודה המולטי-לטרלית בנושאי מים וסביבה באוקטובר 1994. הקשרים עלו מדרגה בשנות ה-2000, כששמעון פרס, כשר לשיתוף פעולה אזורי, נפגש עם יורש העצר של בחריין.

שיאם של קשרים אלה היה כשפרס, כנשיא, וציפי לבני, כשרת החוץ, נפגשו עם המלך חמד בניו יורק ב-2009. על פי מסמכי ויקיליקס, המלך חמד סיפר לשגריר האמריקאי ב-2005 כי ארצו מקיימת קשרי מודיעין וביטחון עם ישראל באמצעות המוסד. בשיחה אחרת של שר החוץ של בחריין עם נציג דיפלומטי אמריקאי נאמר כי בחריין מקיימת קשרים "שקטים, עסקיים" עם ישראל. יותר מכך, המלך הורה לשר ההסברה שלו להפסיק את השימוש במונחים "אויב" או "ישות ציונית" כדי לתאר את ישראל.

מלך בחריין חמד בן עיסא אל ח'ליפה (מימין) ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בין סלמן, נובמבר 2018
מלך בחריין חמד בן עיסא אל ח'ליפה (מימין) ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בין סלמן, נובמבר 2018צילום: \ Bandar Algaloud / Courtesy of

בחריין מקיימת גם קשרים בין-דתיים עם מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס ומינתה בדצמבר 2018 את הרב מארק שנאייר ליועץ מיוחד של המלך למרכז העולמי שהקים לדו-קיום בשלום. מרכז זה, בשיתוף עם מרכז ויזנטל, ארגן ביקור משלחת של 24 אנשי דת שונים מבחריין בישראל בדצמבר 2017. הביקור התקיים למרות שימים אחדים קודם לכן הכיר טראמפ בירושלים כבירת ישראל. יהודייה בשם הודא עזרא נונו כיהנה כשגרירת בחריין בארה"ב בשנים 2008-2013.

כל הרקע הזה מעמיד את בחריין בעמדה מצוינת לארח את הועידה הכלכלית של טראמפ. ואולם, שליטי בחריין לא "הפכו את עורם" לגבי הסוגיה הפלסטינית. בכל הצהרותיהם בפומבי ובחשאי הם דואגים להבהיר כי התקדמות פתרון סוגיה זו היא תנאי מקדים לכל נורמליזציה עם ישראל. הבעיה העיקרית היא שהפלסטינים מחרימים את הוועידה, ובכך מאיימים לטרפד את סיכויי הצלחתה. ההתנגדות הפלסטינית לוועידה מובנת משום שטראמפ נתפס - ובצדק - כמתווך לא הוגן בין הצדדים ומשום החשש ש"השלום הכלכלי" יהווה תחליף לשלום המדיני, האמיתי. בנוסף, כל ההדלפות עד כה מצביעות על כך שגם התוכנית המדינית של טראמפ, לכשתפורסם, עומדת להיות "רזה" מבחינת הפלסטינים. מאידך, התגובה הפלסטינית מעמידה אותם, שוב, בצד של דוחים ומחרימים סדרתיים (תכנית האו"ם, 1947; מתווה קלינטון, 2000; שיחות אולמרט-אבו מאזן 2007-8 ועוד).

נתניהו בפגישה עם ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט. בחריין - מיקום נוח לישראל
נתניהו בפגישה עם ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט. בחריין - מיקום נוח לישראלצילום: חיים צח / לע"מ

נכון לכתיבת שורות אלה, סעודיה, איחוד האמירויות ואפילו קטאר המצויה בסכסוך עמוק עם שאר מדינות המפרץ, הביעו את הסכמתן להשתתף בוועידה. רוסיה וסין מתחו ביקורת ולא ישתתפו. עמדת ירדן ומצרים לא ברורה (בדומה לזו של האיחוד האירופי). הממלכה ההאשמית במיוחד מצויה בין הפטיש האמריקאי (והישראלי) לבין הסדן הפלסטיני והיתה רוצה להתחמק מהאירוע הזה ללא פגע. לא רק הפלסטינים וירדן קלקלו את "המסיבה", סבב הבחירות הנוסף והמיותר בישראל - בנוסף לכל אישומי נתניהו - מאיימים לקלקל את לוח הזמנים לפרסום התוכנית המדינית מיד לאחר הבטחת הסיוע הכלכלי מצד המדינות הערביות העשירות והמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים לפלסטינים (קרן המטבע, בנקים שונים ועוד).

הניסיון ההיסטורי המאכזב לגבי תרומת ועידות כלכליות לתהליך מדיני והאירועים האחרונים מביאים לידי מסקנה שעדיף היה לו טראמפ היה דוחה - או לחלוטין מבטל - את הוועידה הכלכלית בבחריין. יש להניח כי שיקולי כבוד ואגו לא יאפשרו לו לסגת מהמהלך. טראמפ החליט להתערב בסכסוך באמצעות חשיבה "מחוץ לקופסה", ואכן הוא הצליח. זו אולי הפעם הראשונה שמנסים לפתור סכסוך מבלי להתייעץ, לשתף או לתאם עם אחד הצדדים בסכסוך. רעיון מקורי זה לא יכול להביא לפתרון, יש בו דווקא פוטנציאל להגביר את הלהבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

פרופ' פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית ומכהן כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. הוא חבר הוועד המנהל של מיתווים

מיתווים
מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל  |מכון מיתווים

מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית הוא מכון למחקר ומדיניות שהוקם בשנת 2011 במטרה לשפר את מדיניות החוץ של ישראל, להגביר את השייכות האזורית של ישראל במזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ולקדם שלום ישראלי-פלסטיני.

מכון מיתווים עוסק בייצור ידע והמלצות באמצעות עריכת מחקרים, כינוס צוותי חשיבה ומומחים, ביצוע סקרים ובקידום שימוש מדיני בידע שנוצר. כמו כן, עוסק המכון בעבודה עם חברי כנסת, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, כלי תקשורת, דיפלומטים זרים, ומכונים שותפים באזור ומעבר לו. המכון מורכב ממומחים בעלי רקע מדיני, אקדמי, דיפלומטי וציבורי. בלוג זה יציג מאמרי דעה ופרשנות פרי עטם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ