בטוויטר, "השגרירויות" של ישראל ואיחוד האמירויות כבר מקבלות קהל

העמקת הקשר האזרחי-תרבותי בין ירושלים לאבו-דאבי ב-2019 הוסיף עומק ליחסים ומייצר שיתופי פעולה בעלי אופי מתמשך. היחסים הרשמיים עדיין רחוקים, אך באוקטובר יגיע רגע מכונן נוסף

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שר החוץ ישראל כץ באבו-דאבי, אשתקד
שר החוץ ישראל כץ באבו-דאבי, אשתקדקרדיט: רון לאביוד

ד"ר מורן זגה

איחוד האמירויות היא ככל הנראה המדינה הערבית שהרחיבה יותר מכל את קשריה עם ישראל בשנה החולפת. ביחסים בין שתי המדינות יש כיום מאפיינים רבים של קשרים דיפלומטיים רשמיים, החל משיתופי פעולה ביטחוניים וכלה בתחומים כמו דת ותיירות. אולם, מצג זה מתעתע במידה רבה, שכן היחסים נתונים לתקרת זכוכית שנובעת מהיעדר נורמליזציה, מהאווירה הפוליטית התנודתית, ומהקיפאון בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.

המושג "נורמליזציה" מעולם לא שיקף הגדרה דיכוטומית של קיום או היעדר יחסים עם ישראל. ובכל זאת, בשנים האחרונות נדמה כי הפך לאפור ומורכב יותר מאי פעם. ביחסים בין איחוד האמירויות נפרצים לישראל ערוצים חדשים של שיתופי פעולה, וב-2019 בלט בכך התחום האזרחי-תרבותי. אם קודם לכן היו הקשרים האזרחיים בין המדינות מעטים ומוגבלים למסגרות בינלאומיות, בשנה החולפת הם הפכו מגוונים הרבה יותר, באופן שמעיד יותר מכל על התקרבות משמעותית. ערוץ זה מוסיף ממד עמוק יותר ליחסים ומייצר שיתופי פעולה בעלי אופי ממושך יותר שטומנים בחובם דיאלוג בין עמים ולא רק בין שכבה צרה של מדינאים ואנשי עסקים.

החיבור בין המדיני לאזרחי הוא תופעה מעניינת בהקשר זה. משרד החוץ, שבשנים הקודמות היה שחקן שולי בפיתוח הקשרים עם איחוד האמירויות, לקח ב-2019 תפקיד מרכזי יותר. דף הטוויטר שהקים, "ישראל במפרץ", משמש כמעין שגרירות וירטואלית ומהווה פלטפורמה להרחבת המודעות והעמקת הקשרים בין העמים, בהינתן המגבלות הפיזיות והדיפלומטיות. העמוד זוכה כבר ל-30 אלף עוקבים, וזאת ללא קשר לעלייה של כ-50% שנרשמה בשנה שעברה במספר העוקבים ממדינות המפרץ הפרסי אחר עמוד הטוויטר הראשי של משרד החוץ "ישראל בערבית". בשנה זו גם נרשמה עלייה במספר התגובות, השיתופים והלייקים בעמודי משרד החוץ ברשתות החברתיות וכן עלייה בשיעור התגובות החיוביות של משתמשים ממדינות המפרץ. החיבור הדיפלומטי-אזרחי בממד הווירטואלי זכה השנה גם ליוזמות אמירתיות. שלא כבעבר, שגרירויות איחוד האמירויות בעולם פרסמו איחולים ברשתות החברתיות לרגל החגים היהודיים, ואלה הובילו לשיח אזרחי - ישראלי ואמירתי - ער וחיובי.

ב-2019 חלה גם התחממות ביחסים סביב יוזמות בין-דתיות. תחום זה, שהיה נחלתן של בחריין ומרוקו בשנים האחרונות, הפך למשמעותי עבור איחוד האמירויות, שהכריזה על השנה החולפת כשנת הסובלנות. במסגרת זו, היא חיזקה את הלגיטימציה לקיום חיי דת של הקהילה היהודית בדובאי (אם כי עדיין לא הכירה בה באופן רשמי); הכריזה על הקמת מרכז לשלוש הדתות המונותאיסטיות (Abrahamic Center) באבו-דאבי; העניקה אישור רשמי לתפקיד רב בשלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו-דאבי; וקיימה אירועים רב-תרבותיים בהשתתפות נציגים יהודים ודרוזים, חלקם ישראלים. כך, למשל, התארח המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, מוואפק טריף, בוועידת הסובלנות העולמית בדובאי בחסותו של האמיר מוחמד בן ראשד אל-מכתום.

ביקור המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, מוואפק טריף, בוועידת הסובלנות העולמית בדובאי

על אף שיש להבחין בין שיתופי פעולה בהקשר הדתי לבין שיתופי פעולה בהקשר הלאומי, קשה לנתק לגמרי את החיבור בין היהדות לישראליות. תחום זה גם זוכה ללגיטימציה גבוהה יותר, שכן המסרים המועברים בו הם אוניברסליים ומשרתים את הנרטיב הפלורליסטי של איחוד האמירויות. לצד היחסים הווירטואליים והבין-דתיים, ממשיכות מגמות שיתופי הפעולה מהשנים הקודמות, בעיקר סביב אירועים אזרחיים בינלאומיים, כגון אירוח ספורטאים בתחרויות ג'ודו (בהן מוצגים כבר שנתיים סמלי הלאום של נבחרת ישראל) ותלמידים באולימפיאדת הרובוטיקה.

אולם, מעל לכל, החלטת איחוד האמירויות לאפשר את השתתפות ישראל בתערוכת אקספו הבינלאומית בתחומה החל באוקטובר 2020, הפכה לגורם המרכזי שמעצב כיום את היחסים הישירים בין ירושלים לאבו-דאבי. השתתפות ישראל באקספו היא באחריות משרד החוץ והיא משמשת הזדמנות לשיתופי פעולה דיפלומטיים, כלכליים ואזרחיים. במהלכה, יוצב בדובאי ביתן ישראלי למשך כחצי שנה ויתקיימו בו תצוגות של חדשנות טכנולוגית ישראלית ומופעים של אמנים ישראלים. הפגנת נוכחות ישראלית מסוג זה במדינה ערבית-מוסלמית תהיה חסרת תקדים.

ברור כי יגיעו ישראלים רבים לתערוכה, למרות שעדיין אין בהירות בנוגע להסדרי אשרות הכניסה לבעלי תעודות זהות ישראליות. במידה שתתאפשר כניסה גורפת לישראלים, יהיה בכך תקדים נוסף ביחסים. תיירות ישראלית, שצפויה להתפתח בעקבות העלייה במודעות לאיחוד האמירויות כיעד, על רקע תערוכת אקספו, תתרום עוד לחיזוק הקשרים האזרחיים עמה. ואכן, נראה כי מידת הסיקור של איחוד האמירויות בתקשורת הישראלית גברה באופן משמעותי וההתעניינות לביקור בה גדלה בהתאם. יחד עם זאת, הערוץ התיירותי, שהיה בעבר חד-צדדי בעיקרו, החל להתפתח גם בכיוון ההפוך ובשנה החולפת חלה עלייה במספר הפניות מהמפרץ הפרסי לבקר בישראל. עיתונאים, פעילי רשת ונציגים אחרים כבר ביקרו בישראל במסגרת מספר משלחות רשמיות שארגן משרד החוץ.

מוחמד בן ראשד אל-מכתום, אמיר דובאי
מוחמד בן ראשד אל-מכתום, אמיר דובאיצילום: IMF / ויקיפדיה

הקשרים הביטחוניים עם איחוד האמירויות נותרו כנראה כשהיו במהלך השנה שחלפה. התרגולים האוויריים המשותפים עם צבאות ישראל, איחוד האמירויות, ארה"ב, איטליה ויוון התקיימו גם ב-2019 וידיעות על שיתופי פעולה סביב עסקות רכישת וקניית ציוד צבאי ממשיכות לזלוג מדי פעם לתקשורת. בהיבט המדיני, רבים מהקשרים המתקיימים בחסות בינלאומית נקשרים לחשיבותה האזורית והבינלאומית של איחוד האמירויות, ועבור ישראל בפרט. כמדינה המארחת אירועים בינלאומיים רבים, בכירים ישראלים ממשיכים להגיע אליה במסגרות אלו. ואולם, הנוכחות הישראלית הגוברת בה ופתיחת הדלתות הרחבה מצד האמירתים אינם מעידות על מדיניות סדורה ביחס לישראל, ובכירים שונים במדינה מבטאים גישות שונות למגמת ההתקרבות לישראל.

2019 התאפיינה בצעדים מעשיים יותר מהצד הישראלי לפיתוח הקשרים וליצירת שיח חיובי בין הצדדים. ניכר כי ישנן יותר פניות יזומות של גורמי ממשל ישראלים אל מדינות המפרץ בכלל, ואל איחוד האמירויות בפרט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממשיך להצהיר על רצונה של ישראל להתקרב למדינות המפרץ. מינויו של ישראל כץ לשר החוץ נתנה לכך רוח גבית. בתפקידו הקודם כשר התחבורה, פעל כץ להרחבת הקשרים עם מדינות המפרץ באמצעות יוזמת "מסילות השלום". ביוני אף ביקר כץ באיחוד האמירויות והבטיח לקדם את מדיניות הנורמליזציה.

גם מהצד האמירתי השנה החולפת התאפיינה בהפגנת פתיחות רבה יותר לישראל ולקהל הישראלי והיהודי. הנדבכים החדשים שהתווספו לקשר מסמנים כיוון חיובי, אך יחד עם זאת, יודגש כי ההתפתחויות הללו אינן משנות את הסטטוס המדיני, ושתי המדינות עדיין רחוקות מפריצת דרך לכינון יחסים רשמיים. באקספו 2020 נהיה עדים למבחן משמעותי בתהליך שיפור היחסים. התנהלות מתחשבת ושקולה של הקהל הישראלי ושל מארגני הביתן, תוביל לחיזוק הקשר הבלתי אמצעי בהיקפים שהצדדים טרם התנסו בו.

ד"ר מורן זגה היא עמיתת מדיניות במיתווים, וכן עמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. לגרסה ארוכה יותר של מאמר זה, באתר מיתווים, לחצו כאן

מיתווים

מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל | |מכון מיתווים

מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית הוא מכון למחקר ומדיניות שהוקם בשנת 2011 במטרה לשפר את מדיניות החוץ של ישראל, להגביר את השייכות האזורית של ישראל במזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ולקדם שלום ישראלי-פלסטיני.

מכון מיתווים עוסק בייצור ידע והמלצות באמצעות עריכת מחקרים, כינוס צוותי חשיבה ומומחים, ביצוע סקרים ובקידום שימוש מדיני בידע שנוצר. כמו כן, עוסק המכון בעבודה עם חברי כנסת, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, כלי תקשורת, דיפלומטים זרים, ומכונים שותפים באזור ומעבר לו. המכון מורכב ממומחים בעלי רקע מדיני, אקדמי, דיפלומטי וציבורי. בלוג זה יציג מאמרי דעה ופרשנות פרי עטם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ