משבר האקלים הוא מנוף לשיתוף פעולה אזורי

רק מיקוד המאמצים יאפשר היערכות יעילה והסתגלות מותאמת למציאות הסביבתית המשתנה. כדי להשיג תוצאות בנות קיימא, על ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן לראות במשבר הזדמנות משותפת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הכנרת, בשנה שעברה. טמפרטורות באזורנו צפויות לעלות בכארבע מעלות בממוצע עד 2050

נדב טל

אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר האקלים אינו זוכה להתייחסות ראויה בישראל, בה נושאים סביבתיים ממילא נדחקים לפינה. גם במערכת הבחירות הנוכחית, המפלגות בישראל כמעט שלא מתייחסות לנושא, ונראה כי הציבור טרם הפנים את העובדה שאסונות סביבתיים עלולים לגרור נזקים בלתי הפיכים עם השפעות הרסניות וארוכות טווח.

השפעת משבר האקלים על המזרח התיכון צפויה להיות גדולה ממקומות אחרים בעולם. הטמפרטורות באזורנו צפויות לעלות בכארבע מעלות בממוצע עד 2050, ובאזורים מסוימים יהיה ככל הנראה בלתי אפשרי לבני אדם להמשיך ולחיות. מקורות המים ייפגעו באופן חמור ובצורות עלולות לדלל את מאגרי המים הטבעיים, וזאת דווקא באזור הסובל ממצוקת המים הגדולה בעולם. ניהול כושל של משק המים כבר גרם לפגיעה. בישראל נוצרו מכתשים הידרולוגים באקוויפר החוף ואיכות המים הורעה. ברצועת עזה שאיבת יתר הורידה את מפלס האקוויפר ומי הים חדרו למי התהום והמליחו אותם. בירדן, הגידול הטבעי באוכלוסייה וזרם הפליטים מסוריה הקטינו את אספקת המים השבועית לתושבי עמאן ביותר ממחצית.

ביקור הנשיא ריבלין במתקן ההתפלה בשורק. לישראל אין תלות במקורות מים טבעייםצילום: מארק ניימן / לעמ

ממשלת ישראל כבר גיבשה מספר תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הציגה בשנה שעברה את ה-Green Deal הישראלי, ושר האנרגיה יובל שטייניץ הציג שנה קודם לכן תוכנית להעלאת היעד לצריכת אנרגיה מתחדשת מ-17% ל-30% עד 2030, בהתאם להסכם פריז. המציאות מחייבת הגדרת יעדים מדויקים עוד יותר והצגת דרכי פעולה להשגתם.

חוסר ביטחון אזורי במים ובמזון עלול להוביל גם לחוסר יציבות פוליטית ואלימות. מיקוד מאמצים משותף יאפשר היערכות יעילה והסתגלות מותאמת למציאות המשתנה. מדינות האזור נדרשות לראות במשבר האקלים הזדמנות לבחינה מחודשת של מדיניותן, ולפעול בשיתוף פעולה חוצה-גבולות כדי להשיג תוצאות בנות קיימא, שיובילו ליותר שוויון ושגשוג. EcoPeace Middle East, כארגון סביבתי אזורי, מתמקד בדיוק במטרה זו. הוא מקדם פרויקטים סביבתיים משותפים לישראל, הרשות הפלסטינית וירדן. בין היתר הוא מציע לרתום את השמש והים כדי להשיג ביטחון אנרגטי לצד יציבות בנושא המים בתוכנית שפרסם לאחרונה בשם Green Blue Deal. עיקרי התוכנית הם:

ביטחון מים ואנרגיה - יש לקדם הסכמים בנושא אנרגיה מתחדשת ומים (לצד הסכמי הגז האזוריים), כחלק ממהלך בינלאומי להתמודדות עם משבר האקלים. הסכמים שכאלה יחזקו קשרים בין מדינות האזור על-ידי יצירת תלות הדדית בין מים מותפלים ואנרגיה סולארית. ישראל והרשות הפלסטינית יפיקו מים מותפלים (הרשות הפלסטינית תעשה זאת במתקני התפלה ברצועת עזה) וימכרו אותם לירדן, ואילו ירדן תמכור לרשות הפלסטינית ולישראל אנרגיה מתחדשת. כך תוכל כל אחת מהשותפות למהלך לנצל את היתרון היחסי שלה. כבר כעת מתקיימים מגעים בין יזמים ומשקיעים מהאזור כדי לבנות את הבסיס לפרויקטים גדולים בתחומים אלה.

הסכם מים בין ישראל לפלסטינים - משק המים האזורי השתנה לבלי הכר עם כניסת טכנולוגיית ההתפלה. ממצב של תלות במקורות המים הטבעיים וחוסר אונים מול שנות בצורת, ליצירת מים שפירים ממי ים. ב-1995, כשנחתם הסכם אוסלו ב' ובו הסדר מים עם הפלסטינים, חלוקת המקורות היתה על-פי ההיצע במאגרים הטבעיים בלבד. הקמת מפעלי התפלה לאורך חופי ישראל גרמה לכך שהלחץ על מקורות המים הטבעיים ירד, והדבר אפשר לנהל את משק המים האזורי בצורה אחרת. כיום, ישראל יכולה להקל על מצוקת המים ברשות הפלסטינית על-ידי קידום הסכם מים ללא התייחסות למחלוקות הפוליטיות האחרות, שיכלול מחויבות מצד הפלסטינים לעצור את הזרמת השפכים המזהמים לנחלים בישראל.

בריכה בוורד יריחו שבבקעת הירדן. כל השחקנים לאורך הנהר הסיטו מיםצילום: אוהד צויגנברג

שיקום נחלים, מגוון ביולוגי, חקלאות בת-קיימא ותיירות - בקעת הירדן היא אזור גבול שבו חיים כ-800 אלף איש – ישראלים, פלסטינים וירדנים. המערכת האקולוגית בבקעה, הליבה הביולוגית של האזור ואחד הצמתים החשובים בעולם לנדידת ציפורים, נמצאת תחת איום בשל הסטת מים וזיהום. 95% מהמים המתוקים בבקעה הוסטו, מחציתם על-ידי ישראל ומחציתם על-ידי סוריה וירדן. הפלסטינים נותרו מאז 1967 ללא גישה למי הנהר, והמים שלהם מזוהמים על-ידי מקורות ירדנים, ישראלים ופלסטינים. התוצאה היא אובדן של 50% מהמגוון הביולוגי. ה-Green Blue Deal של EcoPeace רואה במשבר האקלים הזדמנות לקידום שיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. זאת, כדי לשקם את הנהר ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו, לחדש את המגוון הביולוגי באזור ולמשוך תיירות וצליינות שיתרמו להעלאת ההכנסות ולחילוץ אנשים מעוני.

חינוך לשלום ולקיימות - לאור הקפאון בתהליך השלום והמדיניות הלעומתית שנוקטות מדינות האזור זו כלפי זו, קיים קושי מובנה בשיתוף פעולה אזורי, גם אם מדובר באינטרסים משותפים. מכאן עולה הצורך להשקיע מאמצים בדורות הבאים, בדגש על חינוך סביבתי לצד קידום השלום. המטרה היא לייצר שיח בין העמים, שמבוסס על מכנה משותף. לאור זאת, ב-26 השנים האחרונות, EcoPeace מוביל תוכנית חינוכית בשם "מים ושכנות טובה", בה בני נוער פלסטינים, ירדנים וישראלים עוסקים יחדיו, במסגרת בתי הספר, בסוגיות הנוגעות למים. פרויקט זה התפתח עם השנים וכולל תוכניות למגוון גילאים כמו תוכנית מנהיגות אזורית המיועדת לצעירים; תוכנית "נאמני מים" לבני נוער; ותוכנית יזמות חברתית ירוקה לסטודנטים. לפי ה-Green Blue Deal, חינוך לקיימות ושלום יהיו חלק אינטגרלי מתוכנית הלימוד במערכות החינוך באזור.

תוואי הירדן ומתחם קאסר אל יהודצילום: מוטי מילרוד

כבר כעת, טרם השגת הסכם ישראלי-פלסטיני על סוגיות הליבה, ניתן לבסס שיתוף פעולה אזורי יעיל ואיכותי בתחומי סביבה. ישראל צריכה לחתור לבניית ערוצי תקשורת חדשים באזור, המבוססים על שיתוף אינטרסים וההבנה שאין מנוס מלאמץ תוכניות פעולה משותפות להתמודדות עם משבר האקלים. תוכניות שכאלו צריכות לכלול יעדים ברורים להפחתת זיהומים, הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות והסתכלות מחודשת על משק המים, תוך הכנת העמים והמדינות להשלכות שינויי האקלים.  

נדב טל הוא הידרולוג, יועץ סביבתי ורכז תחום המים בארגון EcoPeace Middle East מאז 2015. ניתן לקרוא כאן את הדו"ח המלא של הארגון 

מיתווים

מכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל | מכון מיתווים

מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית הוא מכון למחקר ומדיניות שהוקם בשנת 2011 במטרה לשפר את מדיניות החוץ של ישראל, להגביר את השייכות האזורית של ישראל במזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ולקדם שלום ישראלי-פלסטיני.

מכון מיתווים עוסק בייצור ידע והמלצות באמצעות עריכת מחקרים, כינוס צוותי חשיבה ומומחים, ביצוע סקרים ובקידום שימוש מדיני בידע שנוצר. כמו כן, עוסק המכון בעבודה עם חברי כנסת, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, כלי תקשורת, דיפלומטים זרים, ומכונים שותפים באזור ומעבר לו. המכון מורכב ממומחים בעלי רקע מדיני, אקדמי, דיפלומטי וציבורי. בלוג זה יציג מאמרי דעה ופרשנות פרי עטם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ