בלוגים

המסע לישראל האחרת / הבלוג של משה בן עטר

הברית הלא קדושה בין נתניהו ובנט לחמאס

ראש הממשלה ויו"ר הבית היהודי לא רוצים למוטט את השלטון בעזה מכיוון שכל עוד הוא שם - אין מו"מ ואין התקדמות מדינית. זהו תנאי הכרחי, לפי חזון הימין, להגשמת הציונות. חמאס מסייע לשניהם

המלחמה בין נפתלי בנט לאביגדור ליברמן על השליטה במשרד הביטחון לאחר הבחירות נמשכת במלוא עוצמתה. היא חסרת מעצורים ונטולת אדרה ממלכתית מחייבת. מדובר בשני שרים בכירים היושבים בקבינט המדיני-ביטחוני ומשמיצים אחד את רעהו. השבוע האשים ליברמן את בנט כי תמך בקבינט בהעברת הכספים לחמאס, בתגובה להאשמתו של בנט כי הכספים הם "דמי פרוטקשן" להשגת שקט מדומה וכי הדבר פוגע בהרתעה. זה לא הפריע לשני השרים המתלהמים, הדוחפים לצאת לקרב, לקבל את המתווה להפסקת אש כשידו של חמאס על העליונה.

האמת צריכה להאמר - בנט כמו נתניהו אינו מעוניין למוטט את שלטון חמאס בעזה. שניהם מעוניינים בהמשך שלטונם של איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר משום שהם משרתים היטב את השקפת העולם של הליכוד והבית היהודי. כל עוד חמאס ממשיך לשלוט ונמשך הנתק בין יהודה ושומרון לרצועת עזה - אין משא ומתן ואין התקדמות מדינית. כשאין התקדמות מדינית אפשר להמשיך במפעל ההתנחלויות ולמנוע את כינונה של המדינה הפלסטינית שהבית היהודי מתנגד נחרץ להתהוותה. לכן, על פי חזון הימין הישראלי, הברית הבלתי קדושה בין החמאס לנתניהו והבית היהודי הכרחית להמשך הגשמת הציונות. נתניהו לא רק מקדם את האג'נדה הזאת, הוא מוביל אותה בעצמו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, בתל אביב בנובמבר האחרון
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

ברקוביץ' לא ינצח בבחירות בירושלים

החילונים מוליכים עצמם שולל אם הם חושבים שעופר ברקוביץ' יכול לנצח בסיבוב השני מחר. בסוף, ההיגיון הדתי-חרדי-מזרחי ועמדת הרבנים הם שמנהלים את "הדמוקרטיה" בעיר והשפעתם על ליאון תהיה עצומה

הבחירות בירושלים מסמלות את האפליה על רקע דת, גזע ומין בעיר. בדרך כלל, מפלגות הרוב השולט הדתי-חרדי מדירות נשים, התושבים הערבים אינם חלק מהתהליך והשכונות הערביות מופלות לגמרי לרעה בחלוקת המשאבים. זאת ועוד, מנהיגים ופעילים ירושלמים קוראים להצביע למועמד דתי ומזרחי. הדבר צפוי להשפיע גם על תוצאות הסיבוב השני שיתקיים מחר (שלישי) ועל אופי ההתנהלות העיר.

החילונים בירושלים מוליכים את עצמם שולל. המצב מטעה משום שהרבנים אינם קוראים עיתונים, אינם עוקבים אחרי הרשתות החברתיות ואינם מושפעים מהאווירה בקרב הציבור החילוני. הם חיים בתוך העולם שלהם, עולם התורה, מקצתם בזים לכל דבר נאור ומגלים אתנוצנטריות כלפי העולם החילוני. אלה האישים שיחרצו את גורלה של העיר לשנים הקרובות. כל מי שנמצא בתוך העולם החילוני חי במציאות המתעתעת הזאת. נדמה לך שהעולם שאתה חי בתוכו הוא הקובע. אבל לא - ההכרעה נופלת על ידי רבנים והרוב הגדול נשמע לדבריהם כדין תורה שיש לכבד.

משה ליאון ועופר ברקוביץ'. מגמת עזיבת החילונים תימשך
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הבחירות לרשויות המקומיות – סנונית המבשרת את בוא האביב

דפוסי ההצבעה מצביעים על רצון לשינוי והתנערות מסיאוב שלטוני ועל התייצבות של הדור החדש לצד אלטרנטיבה ראויה, כשזו קיימת. הלך רוח הזה ישפיע גם על הבחירות לכנסת

אנו נוהגים לומר שהבחירות לרשויות המקומיות אינן קשורות לבחירות לכנסת ויש לעשות הבחנה בין פינוי האשפה וצורכי החינוך המקומיים לבין החלטות הנוגעות לשלום ומלחמה. באמירה הזאת יש מידה לא מבוטלת של אמת, אבל לאור ניתוח מסוים של תוצאות הבחירות, אני מרשה לעצמי לחלוק הפעם במידת הזהירות הנדרשת על קביעה גורפת זו.

הבחירות לרשויות המקומיות מבשרות רצון לשינוי, התנערות מסיאוב ועייפות מן המנגנונים הקיימים, וזה חלק מהתהליך שהחברה עוברת. הישראלים משתוקקים להחליף ישן בחדש. זה חלק מהטרנד. תאוות הסיפוקים אינה פוסחת על הפוליטיקה. ביום הבחירות ביקרתי במטות רבים בכל מיני אזורים בארץ וחשתי בהצבעות המחאה. הבחירות לרשויות המקומיות הן טפטוף שעשוי להפוך למבול משום שכל שלטון זורח מגיעה שעתו לשקוע.

נבחרות בלוך וקליש
גיל כהן מגן; דוברות חיים בחיפה
להמשך הפוסט

ישראל השתגעה, והכל בגלל בן אדם אחד

מנדלבליט נוקט סחבת באמצעות איחוד תיקי החקירה נגד ראש הממשלה. פרק הזמן עד הבחירות יצמצם את יכולתו להמציא תירוצים נוספים. אם לא יסיים עבודתו - יש עילה לתבוע אותו בגין שיבוש חקירה

ישראל השתגעה - כל המערכת הפוליטית מגויסת כדי להבטיח את עתידו של בנימין נתניהו ומשבשת לשם כך את מערכות השלטון. בשום מדינה מתוקנת לא הולכים לבחירות לפי גחמה של אדם אחד. אם יחליט נתניהו יהיו בחירות ולא - לא יהיו. הכל תלוי בקצב התקדמות החקירות. הוא יודע שיש להכריז על בחירות לפני שתינתן המלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. המשבר התורן - חוק הגיוס - היה רק תירוץ. עכשיו, כשירד הנושא מסדר היום, צריך לחפש תירוץ חדש מדוע יש לפזר את הכנסת.

וייתכן שאין צורך בתירוץ. "אי אפשר למשול!", יאמר נתניהו לעם. ולאנשיו יאמר, הלחצים והתביעות גדלים, הבקשות הפופוליסטיות של שנת בחירות הן בלתי נסבלות. נמנע אותן ונגיד לעם שנחסוך כך מיליונים - ועל הדרך נזכה בעוד כמה דיווידנדים של מצביעים שיקבלו הוכחה שראש הממשלה שומר על הכסף הציבורי וזה ימצא חן בעיניהם.

נתניהו ומנדלבליט בפתח ישיבת הממשלה
מרק ישראל סלם
להמשך הפוסט

יגאל עמיר לא רצח את השלום, להיפרד מהפלסטינים זו מטרה

23 שנה אחרי רצח יצחק רבין ולקראת העצרת במוצ"ש בכיכר, ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שהפלסטינים היו אלה שהכשילו את תהליך אוסלו. השלום שאנו מייחלים לו אינו בפתח אך זה עדיין היעד שאליו צריך לחתור

בשבוע שעבר מלאו 23 שנים לרצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין וסוף השבוע יצויין ה-4 בנובמבר בעצרת בכיכר. ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שיגאל עמיר לא רצח את השלום ואת שגשוג האזור. רוצחי השלום היו המנהיגים הפלסטינים בראשות יאסר ערפאת שהמשיכו לגבות את הטרור הרצחני בעקבות הסכם אוסלו, לא השלימו עם קיומה של ישראל, נתנו חמצן בידי מתנגדי השלום הישראלים והרסו את אמון הישראלים בו. הנזק שנגרם בדעת הקהל קיים עד עצם היום הזה. יגאל עמיר הוא רוצח שפל ומתועב אבל לא הוא שינה את כיוון ההיסטוריה - הפלסטינים עשו זאת.

מחנה השלום הישראלי, שיש לו כוונות טובות, לא עשה חשבון נפש אמתי. הוא לא הסיק את הלקחים הממשיים מכישלון התהליך - שאי אפשר להשיג בבת אחת הסדר כולל בינינו לבין הפלסטינים. הפלסטינים אינם רוצים בכך באמת ואינם מסוגלים לכך. גם התרבות הפוליטית שלהם לא השתנתה. הם חושבים אחרת מאתנו. התנהלותם היתה לצנינים בעיני רבים משוחרי השלום, ואלה התפכחו מאז ואינם מוכנים ליפול בפח שהקיצונים הפלסטינים מבקשים לטמון למדינת ישראל.

משפחת רבין בטקס בהר הרצל בשבוע שעבר
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

ירושלים תבחר במשה ליאון, ואין בכך שום בשורה עבורה

כל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר יודע כי התלבטות הרוב לא היתה בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. ירושלים זקוקה לרפורמטור גדול וליאון אינו כזה

ראש העיר הבא של ירושלים יהיה משה ליאון. זה ברור לגמרי הן מניתוח תוצאות הסיבוב הראשון והן לכל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר, בעיקר הרבנים ואנשי הדת. המתלבטים הירושלמים מהזרם המסורתי, הדתי, הימני - זה שקובע את זהות ראש העיר - לא התלבטו בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. כעת, מרווח ההתלבטות הזה יצטמצם.

משה ליאון ייבחר משום שהוא חובש כיפה. הרבנים לא יוכלו להכריע אחרת. אדם ירא שמיים עדיף מבחינתם על חילוני ולכן סביר להניח שהם יחבקו את ליאון הקרוב אליהם יותר ברוחו, בהוויה שהוא משדר וברקע שממנו הוא בא. ראוי מבחינתם להעדיף אדם דתי על פני אדם שאינו דתי. בבתי הכנסת האשכנזים והספרדים תהיה לליאון עדיפות ברורה וגם אם היו חרדים שחצו את הקווים והצביעו למועמד חילוני - הרי שתופעה זו נמצאת בשוליים.

משה ליאון ורעייתו ביום הבחירות
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הרצח בפיטסבורג - פני האגואיזם החברתי של טראמפ

הניאו-ליברליזם הפרוע בארה"ב הוא קרקע פורייה לאנטישמיות. בעוד הנשיא מתעלם מתהליכים מסוכנים המתרחשים בהשראתו, החברה האמריקאית הפכה לכזו של שווים ושווים יותר. מכאן קצרה הדרך לתביעת העליונות הגזעית

עצוב לראות את מעשה הרצח של 11 מתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג. רוברט באוורס, לאומן מטורף החרד לעליונות הגזע הלבן והמשך תנועת המהגרים לארה"ב ובכלל זה ההגירה היהודית, ביצע מסע נקם הנובע משנאה ואנטישמיות.

ההתקפה הזו מסמנת נקודת מפנה בחיי הקהילה היהודית. לפי הליגה נגד השמצה, ב-2017 הוכפל במספר מקרי האנטישמיות בארה"ב וחלה עלייה של 59% במספר  המקרים בקמפוסים. האנטישמיות אינה צומחת בלי עשבים שוטים המתהווים בתוכה והיא מתפרצת כלפי כל מי ששונה ומאיים על ההגמוניות שהיא מטפחת. הפעם היהודים נפלו קורבן לטירוף המערכות שאוחז בארה"ב בשנים האחרונות. מדובר בגל מתעצם והולך של שנאה אשר מטפחים מנהיגים בכירים, מטיפים וניאו-נאצים, כדוגמת "קו-קלוקס-קלן". 

אנשי קהילת סקווירל היל מתכנסים להדלקת נרות לזכר קורבנות הירי, אתמול
AFP
להמשך הפוסט

אז מה אם הוא גנב קצת, העיקר שעשה דברים טובים

הבחירות לרשויות המקומיות הן מבחן מוסרי עבור המצביעים. עליהם לסמן לאנשי ציבור בשלטון המוניציפלי קו ברור: הורשעת? מעלת? ספגת קלון? לך הביתה

פרשיות שחיתות רבות שטרם נפלה בהן הכרעה עומדות ותלויות נגד ראשי רשויות מקומיות. ישנם מקרים שהיתה הרשעה, אבל זה לא מפריע למורשעים לנסות ולזכות שוב באמון הבוחר. הם יודעים שהציבור של היום סלחן יותר כלפי תופעות של גניבה, מעשים פסולים והרשעה עם קלון. נו, אז מה אם גנב קצת? בסופו של דבר הציבור קובע, ופני המנהיג כפני הציבור, ואם הציבור החליט לכופף את אמות המידה המוסריות - אין לערער על קביעתו. רשימת ראשי הרשויות הללו פורסמה בתקשורת וידועה לציבור.

נפגשתי לאחרונה עם תושבים רבים שמוכנים לסלוח לראשי עריהם או למועמדים לכהונה זו על פשעיהם הציבוריים. "לא נורא", אמרו לי, "אין בעיה שייקח קצת גם בשבילו, העיקר שיעשה למעננו..." הנורמות הללו חדרו עמוק לתודעת ציבורים רבים, והן מאיימות על המוסר החברתי, משמשות דוגמה רעה לילדינו ומשחירות את פני המדינה. מקומם לראות תמונות של מועמדים בעלי עבר מפוקפק המבקשים לייצג את האינטרסים שלנו ולדאוג שכספנו ילך לשיפור אזור מגורינו.

יצחק רוכברגר. רוצה להיבחר שוב
אילן אסייג
להמשך הפוסט

החוק להפללת הזנות - גול עצמי למאבק בהטרדות המיניות

הקשחת המאבק בזנאים אינה הדרך לבטא אמירה ערכית נכונה מכיוון שהיא רק תלבה הטרדות מיניות ומעשי אונס, זירה חשובה עוד יותר ביחסים בין המינים. אם המטרה היא לצמצם את הזנות יש לפעול במסגרות החינוך ולא במסגרות חוקיות

החוק להפללת לקוחות זנות עבר אמש (שני) בקריאה ראשונה בכנסת. חברות הכנסת שיזמו אותו מציינות כי מדובר באמירה ערכית וכי הן מבקשות להוציא אל מחוץ לחוק את ניצול גופה של האשה והשימוש בו לצרכיו של הגבר. לכן קובע החוק קנס של 1,500 שקל על גבר שניצל זונה וסכום זה יוכפל אם יצרו גבר עליו בשנית.

אלא שאליה וקוץ בה. מלחמה בזנות עשויה אולי להרתיע חלק מהגברים אבל היא רק תגביר את ההטרדות המיניות ומעשי האונס שהח"כיות מבקשות לצמצם. בכך הן למעשה מבקיעות גול עצמי למאבק בהטרדות המיניות, שהוא החמור ביותר ביחסי גברים-נשים במרחב הציבורי בכל העולם. אכן יש כאן אמירה ערכית, אבל לפעמים ראוי להקריב מערכת ערכים מסוימת לטובת מערכת ערכים הנעלים ממנה.

אישה יושבת בחדר מואר בתאורה אדומה אפלולית, דלת החדר פתוחה ומבעדה נראים גבר ואישה נוספת
גטי אימג`ס
להמשך הפוסט

לרעיונות גדולים, כמו היפרדות חד-צדדית, נדרש זמן להבשיל

העקרונות שהציג ב-1999 דן שיפטן להפרדה מושכלת מהפלסטינים זוכים כעת לתמיכת המכון למחקרי ביטחון לאומי. לנוכח הכאוס המדיני, הבחירות הקרובות צריכות לעסוק בהם

חלפו כמעט 20 שנה מאז פרסם המזרחן דן שיפטן את ספרו "כורח ההפרדה", שבו הציע לישראל ליזום הפרדה מושכלת, חד-צדדית, הנובעת מתוך הערכה שבעת הזאת אין סיכוי להשיג שלום עם הפלסטינים. לאחרונה הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי תוכנית מדינית חדשה המציעה לישראל הפרדה ביהודה ושומרון מתוך שליטה ביטחונית מוחלטת על כל השטח ובכלל זה בקעת הירדן.

כאשר הציג שיפטן את חזונו רוב המערכת הפוליטית עדיין האמינה שיש סיכוי להשיג הסכם קבע לשלום עם הפלסטינים. היום מתרחבת ההכרה שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר והשאיפה צריכה להתמקד בחתירה להסדרים זמניים חד-צדדיים. ההפרדה צריכה למנוע את כינונה של מדינה רב-לאומית בין הירדן לים. לעם נדרש זמן להבשיל לביצוע מהלכים מדיניים. שינוי של תרבות פוליטית וחברתית מתהווה עם הזמן לאחר התנסויות, התפתחויות, זרמי חשיבה חדשים הנובעים מכישלונות, לאחר שמוצו מהלכים שלא צלחו וכן חילופי דורות.

דן שיפטן
חגי פריד
להמשך הפוסט

אביגדור ליברמן - תפסיק לאיים ותחליף דיסקט

שר הביטחון הוא דברן חסר תקנה. דיבוריו, כמו גם אלה של נתניהו, משקפים את אזלת היד של הממשלה. במקום זאת, יש להפנים שתגובה צבאית נוספת היא חסרת תועלת ושראוי להחליף את כיוון החשיבה ולדבר עם חמאס

הוא שוב מאיים... הפעם הוא אומר שצריך להנחית מכה קשה על חמאס. שר הביטחון אביגדור ליברמן קם כל בוקר עם איום חדש-ישן. יותר מזה, הוא קורא לקבינט לקבל החלטה להכות. בינתיים הילדים בבאר שבע יישארו היום (רביעי) בבתים אחרי פגיעת הרקטה. כולנו מכירים את המשפט מהסרט "הטוב, הרע והמכוער": if you want to shoot - shoot, don't talk". חמאס כבר מזמן לא לוקח אותו ברצינות.

דברן חסר תקנה, ליברמן, בריון המלים ונעדר המעשים. התנהלותו בנוגע לנעשה בדרום מזכירה את זו של מנחם בגין, שעלה פעם אל דוכן הכנסת על רקע ביקורת על חוסר תפקוד הממשלה ואמר: "אני מבקש להודיע לכנסת כי הממשלה בישראל עומדת למשול...".

ליברמן באוגדת עזה
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

פרשת לוסי אהריש - כשפוליטיקאים הופכים למכת מדינה

מימין ומשמאל עושים הון פוליטי מההקצנה תוך הזרמת אדרנלין רעיל לעורקי התקשורת והציבור. ההחלטה עם מי להתחתן היא עניין אישי שאין להתערב בו. באותה נשימה, זכותו של יהודי לשמור על ייחודו ולא להיות מואשם בגזענות

לוסי אהריש התחתנה עם יהודי. אין אפוטרופוס לאהבה, זה עניין אישי ואין להתערב בו, אך הפוליטיקאים משני צדי המתרס הביעו כל אחד עמדה הפוכה כדי להשיג עוד מעט פרסום מהאירוע. אין להתפלא על כך שכן הפוליטיקאים הפכו למכת העולם. אורן חזן ושלי יחימוביץ עלו בתגובותיהם על כל האחרים. היא כותבת לבייס שלה והוא כותב לבייס שלו. איך אמר לי חבר, זאת "בייסוקרטיה" של החברה. התגובות חיזקו את חזן והשיגו את מטרתן מעל למצופה. מרכז הליכוד כבר הוכיח שכשהוא אוהב משהו וחושש לדבר עליו מפאת הביקורת - הוא מסכים.

חזן אינו מפתיע בגסות הרוח שלו ומגלה בהתנהגותו סימנים פסיכופטיים. הוא פרסם הודעה פוגענית המאשימה את לוסי אהריש "שפיתתה נפש יהודי לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית" והזמין אותה להתגייר. חזן עולה על העצבים, הוא מתריס ומתסיס. הוא אוהב לחולל שערוריות. זהו הסגנון היום - מתייחסים אליך רק אם אתה מקים מהומה ואם אתה מרגיז ומקומם. באירוע זה, פוליטיקאים רבים קיבלו הזדמנות להגיב - זו היתה הרמה להנחתה. יש להם במה לחבוט ועוד קצת פרסומת לפני הפריימריס הצפויים וזו הזדמנות טובה לרצות את ציבור המצביעים שלהם ולתת להם את מה שהם אוהבים לשמוע.

אורן חזן ושלי יחימוביץ
מוטי מילרוד ואוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

מנהיגי המרכז-שמאל, התכנסו בחדר וצאו רק שיעלה עשן האחדות

אגו הוא המרכיב שמשבש את שיקול הדעת, מונע אחדות שורות והקמת מחנה שיוכל להפיל את שלטון נתניהו. כל אחד ממוביליו משוכנע שיש צורך בוויתור אישי עד שזה מגיע אליו. השעה ההיסטורית דוחקת, העם משתוקק לאחדות הזו

אגו הוא דבר חיובי בכל הקשור לשמירה על ביטחונו העצמי של מנהיג. ואולם לפעמים הוא חזק יותר מן התבונה הפוליטית, וכשמדובר בעתיד של מדינה צריך לדעת לדחוק אותו. במחנה המרכז-שמאל מתקשים להתגבר על האגו והוא צץ שוב ושוב בלא הרף. זוהי הסיבה לכך שאיחוד הכוחות נמנע, והשינוי הדרוש לחברה ולמדינה מבושש לבוא. זה שנים רבות שמנהיגי המחנות אינם מצליחים להתאחד כדי להביא שינוי לישראל. הם שקועים בעצמם ואינם מסוגלים לראות את המרחב הדורש עתיד אחר במחיר של ויתור אישי למען הכלל.

הכלל הראשון לאיחוד צריך להיות שלא פוסלים ולא מחרימים איש. הרבה מנהיגים אינטליגנטים מבינים זאת היטב כשמדברים על הצורך באיחוד כוחות ובאחדות פנימית. הצרה היא שכאשר נכנסים לפרטים ומתגלה הצורך בוויתורים הדדיים כדי לקשור את החוטים, פתאום מתגלים הפערים, השנאות והניכור, ופורצת ביקורת שאינה נותנת סיכוי ובולמת את יצירתה של כוורת רצויה בדרך לשינוי הכיוון של ההיסטוריה. המשותף בין כולם רב על המפריד. אפשר להשיג הסכמות מהר מכפי שחושבים. אך כל אחד מהמנהיגים תומך באחדות בתנאי שהוא יוביל את המחנה. וכן...  אסור לשכוח, בלי פלוני גס הרוח ובלי אלמוני שייזכר לו לדיראון עולם ויכוח מתריס מלפני שנים, אין סליחה ומחילה אלא בגלגול הבא. ובינתיים שוכחים את העיקר.

קריקטורה שבה יאיר לפיד מאיץ בתומכיו לא לענות לטלפונים ממטה גבאי
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

ממשלה שלא רוצה לטפל ביוקר המחייה - שתזוז הצדה

בכל הקשור למחירי המזון והדיור, הממשלה הזאת צריכה לקבל ציון אפס. ולא, אל תספרו לי על המדד, אני מסתכל על מה שקורה בסופרים ובשווקים. פעם נהגו לומר לצרכנים "תשברו את השוק", היום צריך לשבור את הממשלה

אם נכנסתם לאחרונה לסופר או ערכתם קניות בשוק, ודאי הבחנתם שהמחירים גבוהים. אני רוכש ארבעה-חמישה מוצרים ומשאיר כ-100 שקל. ביקרתי השבוע בשוק ונחרדתי ממחיר הענבים לקילו - 34 שקל. 28 שקל הם מחירי הפירות הנעים בדרך כלל סביב 16-18 שקל לקילו. פשוט טירוף. כשנכנס שר האוצר ללשכתו הוא הציב את הורדת יוקר המחייה והדיור בראש סדר העדיפויות שלו ואחרי קרוב לארבע שנים אנו עדים לאכזבה של ממש. אפקט המחאה החברתית מתרחק והמחירים מזנקים מחדש.

בכל הקשור להורדת יוקר המחייה, הממשלה הזאת צריכה לקבל ציון אפס. זהו כישלונה הכלכלי הגדול ביותר. היא לא טיפלה במונופולים, נכנעה לרשתות, אינה מוכנה להתעמת עם שום גורם משמעותי, לא ביטלה מכסים על יבוא היכן שצריך ונתנה לחמדנים שהבינו שהצרכן פראייר לעשות עליו סיבוב. ועכשיו, אחרי ששכר המינימום עלה, אפשר לעגל מחירים ואיש לא יבחין שממשיכים לעבוד עליו.

4-5 מוצרים ומגיעים למאה שקל
רמי שלוש
להמשך הפוסט

נחוץ הסכם טראמפ-פוטין ליציבות בגבול הצפון

נתניהו הציג יחסי קרבה בולטים עם נשיא רוסיה אך אלה התבררו כאחיזת עיניים. עכשיו, כשהנמר הרוסי פוער את פיו, אנו רצים אל האריה האמריקאי השואג כדי לבקש חבל הצלה. ישראל חייבת לחבר ביניהם כדי לשמור על מרחב התמרון שלה

ולדימיר פוטין הוא מנהיג חזק הנהנה מאשראי בלתי מוגבל בארצו. אדוארד לוקאס בספרו "המלחמה הקרה החדשה" מצביע על כך שרוסיה "שואבת חיזוק ממשאבי הטבע, ממשטרה חשאית יעילה ומתקשורת חונקת והערך הראשון שלה אינו החופש אלא יציבות כלכלית". רוסיה שנשלטת היום על ידי חבורת ק.ג.ב, מפעילה בנחישות כוחות מזוינים ומצפצפת על המערב. תוקפנותו של פוטין נחשפה בחצי האי קרים, בגיאורגיה, באוקראינה ובניצול הזדמנות טובה שנקרתה בסוריה כדי לבסס את אחיזתו ולהקים נמלי ים ואוויר באזור שארה"ב נטשה. זהו המנהיג שאיתו צריך לייצר מכנה משותף כדי להגן על גבולנו הצפוני.

האינטרסים הרוסים אינם זהים לאלה של ישראל. לרוסיה יש אינטרסים במזרח התיכון כמו במקומות רבים בעולם. ברור עם זאת שאין לרוסיה עניין שישראל תסתבך עם סוריה. ולכן, כך לפי מומחים במערב, טילי S-300 שיסופקו לדמשק יהיו בשליטה רוסית ובפועל עשויים להגביל יותר את חופש הפעולה האווירי הסורי. רוסיה מחזיקה בסוריה כבן ערובה כלפי המערב ומבקשת בדרך זו להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה בידי המערב ומאוד מעיקות עליה.

טראמפ ופוטין בפסגת הג'י-20 בהמבורג, בשנה שעברה. מהבית הלבן נושבת רוח של ידידות כלפי פוטין וחשדנות, אפילו טינה, לבעלות הברית הוותיקות
Carlos Barria/רויטרס
להמשך הפוסט

שפלותו של המין האנושי בוקעת מהירוק הפורח של יער פונאר

כבן להורים מעיראק, חוויות השואה לא היו חלק מהזהות המשפחתית שעליה גדלתי. אולם בבית הספר החרדי בו למדתי, סיפורי השואה הטביעו בי חותם עמוק יותר מכל אירוע מכונן בחיי. השבוע ביקרתי בווילנה, זו שהיתה "ירושלים דליטא"

השבוע מלאו 75 שנים לחיסול גטו וילנה והשמדת אחת הקהילות היהודיות החשובות בעם היהודי. יצאתי לשם בשליחות הקונגרס היהודי העולמי כדי לשאת דברים בטקסים הממלכתיים לזכר הנספים. וילנה היתה עיר יהודית ולא לחינם נדבק בה התואר "ירושלים דליטא". עוצמתה הרוחנית והתרבותית הקרינה על מזרח אירופה כולה והפיחה בה רוח יהודית במשך מאות שנים. 70 אלף מיהודי ליטא נרצחו באכזריות והובלו כצאן לטבח ביער פונאר הסמוך לווילנה. סיפרתי לראש העיר שהמספר הזה הוא פי שלושה מכל חללי מערכות ישראל מאז הקמת המדינה.

השבוע, 75 שנים אחרי שהקהילה היהודית הפורחת של וילנה נעלמה באש וקוצים מורעלים, ליטא אינה עוד מה שהיתה. המדינה הבלטית היא בית יוצר לרבבות יהודים יוצרים והוגים, מעצבי תרבות ורוח. ביער פונאר צומחים כעת עצים והכל בו ירוק. הליטאים באים לכאן כדי ליהנות מהטבע, הפריחה והשקט, ורק האנדרטה הממוקמת במרכז היער מזכירה את שפלותו של המין האנושי.

האנדרטה בלב יער פונאר
משה בן עטר, בסיוע הקונגרס היהודי העולמי
להמשך הפוסט

ראוי להטיל ספק בתחזיות של מומחי הצבא

דו"ח נציב קבילות חיילים לשעבר, השפעת שינויים ערכיים בחברה על הצבא והלקחים ממלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון השנייה מחייבים את כולנו לברוח מפרדיגמות. ראוי שתהיה ביקורת מחמירה על כשירות צה"ל

העיתונאי בוב וודוורד מביא בספרו על נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את עדותו של דרק הארווי , חבר המועצה לביטחון לאומי, הטוען שישראל לא תוכל להגן על עצמה מפני מתקפה מסיבית של חיזבאללה והדבר "עלול לגרום קטסטרופה". בתדרוך שנתן לטראמפ טוען הארווי את מה שאנחנו יודעים: חיזבאללה צבר כ-150 אלף רקטות לעומת 4,500 שהיו ברשותו ב-2006.

הארווי טועה. ישראל יכולה להשאיר אדמה חרוכה בלבנון במלחמה הבאה - עוצמת האש של צה"ל חזקה מאי פעם. במקביל לתחזית של פקידים וסוכנויות מודיעין אמריקאיים, נחשף לאחרונה דו"ח של האלוף יצחק בריק הטוען כי צה"ל אינו ערוך למלחמה הבאה. במסמך מציג בריק, בעבר נציב קבילות חיילים, תמונה מדאיגה על מצב כוח האדם בכל הזרועות וכן במערך הלוגיסטי, תמונה שמשפיעה על איכות הצבא. הכול בסדר, טוענים בצה"ל. הליקויים תוקנו והצבא ערוך לכל תרחיש. עם זאת מוסיפים שם כי "כשירות הצבא לעולם תהיה חסרה". 

כוח צה"ל בכניסה ללבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה
Emilio Morenatti / AP
להמשך הפוסט

בערב יום הכיפורים, הביטו על הבדידות וחפשו חבר לחיים

אברהם היה אלמוני, צנוע ונחבא אל הכלים. בדידותו העיקה עלי, אך בפגישותינו ידעתי שאפשר להמתיק סוד. סיפורינו יישארו עלומים לנצח. כעת, משהלך לעולמו, אני יודע: חבר לחיים הוא צורך נפשי של האדם

הוא היה אלמוני, צנוע ונחבא אל הכלים ויותר מכול - אדם בודד. הכרתי את אברהם לפני שנים רבות. הוא רצה חום וקרבה חברית. חשתי בבדידותו הרבה והיא העיקה עלי מאוד. התקרבתי אליו כי הרגשתי שהוא זקוק לחבר, לאהבה שאינה תלויה בדבר. במשך שנים ישבנו בקביעות פעם בשבועיים בבית קפה תל-אביבי או בביתו ושוחחנו - זה נתן לו אנרגיות. אברהם היה איש טוב, קר רוח וסבלני, חכם ונדיב באופן נדיר, סוג של צדיק תמים בדורותיו. הוא סייע במתן בסתר לאנשים רבים.

נדיבותו היתה עד אין קץ. לפני כמה שנים החליט לעזוב את ביתו הגדול והרחב בשכונת בבלי בתל-אביב ולעבור לדיור מוגן כדי שלבתו ולמשפחתה יהיה בית טוב לגור בו. שאלתי אותו: "אתה מפנה את ביתך כדי שלבתך יהיה בית? טרם מלאו לך 70!". "אני רוצה לעזור לילדה", ענה לי, "וחוץ מזה חסרה לי חברה". בדידותו הציקה לי גם אחרי שסיפר לי על פרקי הזמן שהוא שרוי בדיכאון עד שלפעמים אינו רואה טעם בחייו. מאז הגיע לדיור המוגן, לפני כשנתיים, הוא חש בטוב ולאחרונה גם הכיר חברה - אלמנה שמתגוררת במקום, וזה שיפר את מצב רוחו.

איור של אדם בודד
איור: ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

מחיר הזלזול הפלסטיני בארה"ב

כמו אחרי העברת השגרירות לירושלים וקיצוץ הסיוע לאונר"א, גם כעת העולם אדיש לפלסטינים. סביר שהם ימתינו לתוצאות הבחירות בקונגרס כדי להחליט על צעדיהם, אבל גם אם ייאותו לחידוש הדיאלוג - יעשו זאת למראית עין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שינה את הכללים. החלטת הממשל לסגור את משרדי אש"ף בוושינגטון מבהירה לרשות הפלסטינית שאין מתנות חינם. המעצמה העולמית אינה מוכנה עוד לשחק לפי כללי העבר, לפיהם בבוקר מקללים את הנשיא ומחרימים את ארה"ב ובערב מבקשים כסף כדי להתקיים. זה לא הולך יחד. במשך עשרות שנים הזרימה ארה"ב מיליארדי דולרים לרשות הפלסטינית ולארגונים בינלאומיים שסייעו לחינוך, לבריאות, לסעד ולתעסוקה, ועכשיו היא אינה מוכנה עוד למשחק הזה. ההשתלחות הפרועה של סאיב עריקאת, שכינה את מדיניות ארה"ב "בריונות", אינה מקובלת בהתנהלות מול מעצמה ולא תגרום לה לשנות את מדיניותה.

בטווח הקצר הפלסטינים ישמרו על כבודם. המנהיגים לא יוכלו לחרוג מן התרבות הפוליטית הנהוגה אצלם, אולם בטווח הבינוני הם לא יוכלו להמשיך ולהחזיק בחבל בשני קצותיו, להתעלם מארה"ב ומהשפעתה הגדולה על הקהילה הבינלאומית. הפלסטינים לא ירוויחו מכך שום דבר חוץ מן הכבוד המפוקפק שהוביל אותם אל סף התהום בכל שנות הסכסוך המתמשך.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בבית לחם, במאי האחרון
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

עיוורים, אהוד ברק צריך לחזור להנהגת המרכז-שמאל

ראש הממשלה לשעבר הוא האלטרנטיבה הטובה ביותר שהאופוזיציה יכולה להציג לדרכו המסוכנת של נתניהו. ברק טעה לא מעט בעבר אבל רק מנהיג כזה יכול לחולל שינוי. האחריות הלאומית חייבת לנצח את הפוליטיקה הקטנה

אהוד ברק צריך לחזור להנהגת המדינה. הוא המדינאי הבולט ביותר שגוש המרכז-שמאל יכול להציג כיום לציבור. אלה שאינם מתלהבים מהרעיון הזה מזכירים לי חולה שמסרב ליטול תרופה מרה עד שהוא נאלץ לקבל אותה ממש לפני מותו. האתגרים המדיניים והביטחוניים שישראל עומדת בפניהם מורכבים ודורשים הכרעות קשות של מנהיג חזק המסוגל ליטול סיכונים. האיש הזה הוא אהוד ברק.

ישראל זקוקה ל"בריאה מחודשת" בדרכה. לשינוי היסטורי למען הדורות הבאים. היא חייבת ליצור את התנאים להפרדה בינה לבין הפלסטינים, לשנות את השיח ולחזק את הדמוקרטיה, לייצר מנגנוני שינוי ולצעוד לקראת ישראל אחרת. הפסיכו-היסטוריון אריקסון כבר הצביע על הרגע הקריטי של המפגש בצומת היסטורי עם אישיות מנהיגותית.

אהוד ברק. עסקנים חוסמים את חזרתו
עופר וקנין
להמשך הפוסט

ישראל היא שתיפגע מצמצום הסיוע האמריקאי לאונר"א

מי שחושב שהכבדת הנטל על הפלסטינים תידחף את מנהיגיהם לשבת אל שולחן הדיונים - טועה. לישראל צריך להיות אינטרס ברור: שהמצב הכלכלי שלהם ישתפר והמצב ההומניטרי לא יחמיר

בצמצום הסיוע לאונר"א משדרת ארה"ב לפלסטינים שהם לא מעניינים אותה. היא נותנת מהלומה למאבק על "זכות השיבה", שהוא לב הטיעון הפלסטיני, ואינה מקבלת עוד את ההגדרה "פליט" שכן הם אינם מבקשי מקלט. הדבר ישפיע על היקף התמיכה שמקבלים הפלסטינים, יקבע שאין מקום עוד למחנות פליטים ובטווח הארוך - יחליש את המאבק הפלסטיני ויאותת להם כי עליהם להפנים שאין פליטים לנצח.

טראמפ לא רק אומר "אמריקה תחילה" - הוא גם עושה. במשך עשרות שנים מימנה ארה"ב ארגונים בינלאומיים: החל מנאט"ו, דרך ארגוני זכויות אדם וכלה בארגוני סיוע דוגמת אונר"א. עכשיו היא שואלת את עצמה מה יצא לה מזה ומבקשת לצמצם את הנטל שנפל עליה. השגרירה הנמרצת של ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, אינה מבינה מדוע צריך לממן את הפלסטינים ביותר ממיליארד דולר כשהם צועקים "מוות לאמריקה!!!"

ילדות בבית ספר של אונר"א בעזה, במארס
Adel Hana/אי־פי
להמשך הפוסט

מה קורה כשהמורה מפסיק לחנך

בישראל אין מחסור במשאבים עבור חינוך. ההשחתה בחברה נובעת במידה לא מבוטלת מהעובדה שהמערכת אינה מתמודדת באופן יסודי עם שאלות של מוסר וערכים. כשהמורה מפסיק לחנך ומעמדו נשחק, התוצאה היא אי שוויון והישגים נמוכים

בשנים האחרונות חל שיפור בהישגי התלמידים אבל הפערים בחינוך נמשכים. שנת הלימודים בפתח ולכן ראוי לחזור ולהזכיר את הדו"ח המקיף של בנק ישראל מלפני כמה חודשים (דין וחשבון 2017). יש בו נתונים מעודדים על מצב המשק והמלצה להימנע מהפחתת מסים, בין היתר כדי לטפל באי השוויון המדאיג בין המרכז לפריפריה במערכת החינוך.

הדו"ח הוא תמרור אזהרה נוסף המתריע על הצורך הדחוף לייעל את מערכת החינוך השחוקה והמאובנת, שבה הפער בין ההשקעה לבין התוצאות בפועל הולך וגדל. כל המבחנים הישראליים והבינלאומיים מוכיחים זאת. האוצר שקובע כיום את מדיניות החינוך יכול  לנצל את הגאות הכלכלית כדי לבצע את המהפכה הכוללת הנדרשת כדי להתמודד עם אתגרי העתיד.

תלמידים בעת בחינה במתמטיקה
יאסר ואקד
להמשך הפוסט

אורי אבנרי – השקפה נאורה בעולם לבנטיני

על הגיבור האולטימטיבי של השמאל הישראלי

אורי אבנרי היה אידאולוג, לוחם, ציוני נחוש באמונתו עד יום מותו. משחר נעורי בשכונות הימין של העיר ירושלים עקבתי אחריו. בסביבה הקרובה שגדלתי בה הוא נחשב לבוגד שנוא. "העולם הזה" היה עיתון שאסור לקרוא. דווקא משום כך, דמותו סקרנה אותי והרהרתי רבות באיש שנחשב זר משהו לסביבתו משום שרצה לתת לערבים מדינה. עצם המחשבה על כך היתה בבחינת בגידה באותם ימים. נבואתו שתקום מדינה פלסטינית לא התממשה, וככל הנראה היום היא רחוקה יותר מאי פעם. אורי אבנרי לא עיצב את התודעה שלנו כפי שטוען עורך "הארץ", אלוף בן, אלא רק את תודעת השמאל, וגם בקרב השמאל יש כאלה שכבר התנערו ממשנתו. תפיסותיו פורצות הדרך נחלו כישלון בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך שינוי הערכים כתוצאה מהשינויים בעולם הגלובלי עשויים לשנות את המציאות.

אבנרי לא הבין את התרבות הפוליטית הערבית לעומקה. זה כנראה המחדל הגדול ביותר של השמאל כולו. אין מדובר באי הבנה גרידא, אלא בהתעלמות מכוונת שמאפיינת אנשים שמאמצים אידאולוגיה מסוימת ואינם ניגשים לבחון את המציאות מתוך הבנתה המורכבת. יש להם אידאולוגיה אירופית במהותה, ולתוכה הם מכניסים את המציאות שהם מאמינים בה. מעניין שכמה מהמנהיגים הבולטים של השמאל התחילו את דרכם בימין. היתה להם אידאולוגיה מובנת מאוד.

אורי אבנרי בפתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים, 1965
משה פרידן / לע"מ
להמשך הפוסט

כיצד היה מגיב אחד העם לנוכח המתרחש בישראל?

הרהורים ביום השנה לפטירתו של אחד העם, שלא האמין במדינה יהודית וקרא ליהודים להגר לאמריקה

השבוע חל יום פטירתו של אחד העם, הנחשב לאבי הציונות הרוחנית. כולנו זוכרים מעט את דמותו מבית הספר – האיש המזוקן בתמונה שרצה שהעם היהודי יהיה אור לעצמו ויאיר על סביבתו. הוא ביקש להקים חברה ערכית שרוח נביאי ישראל מהווה בה מופת ומקרינה על העם היהודי כולו. כיצד היה מגיב אחד העם לנוכח המתרחש בישראל של היום, המוסר החברתי וההשחתה של מערכות ציבוריות, המשבר בחברה הישראלית, סדר היום החלול של המפלגות והנורמות החברתיות הפסולות שחדרו לחיינו.

ראוי להדגיש כי המציאות השוררת במדינת ישראל היא מציאות שהוא לא צפה. אחד העם לא האמין שאפשר להקים מדינה יהודית. הוא סבר שזו משיחיות שקר שתביא לנו אסון. הוא היה בטוח שהערבים לא יניחו לזה לקרות. הוא היה משוכנע שהצהרת בלפור לא תביא מדינה, אלא אוטונומיה יהודית בלבד. אנגליה לא עמדה מאחורי הצהרת בלפור ואחרי עשר שנים נסוגה ממנה למעשה. אחד העם התנגד לציונות המדינית של הרצל, אך בסופו של דבר הרצל ניצח בוויכוח הזה מפני שהיה ריאליסט – הקמת מדינה היתה הכרח קיומי. המדינה קמה והציונות המדינית ניצחה. זה היה עיקר הפולמוס בין שני האישים.

אשר צבי (הירש) גינצברג
אוסף שבדרון / הספרייה הלאומית
להמשך הפוסט

להגיש בג"ץ נגד היועץ המשפטי

גם אם סיכוייו להתקבל אינם גבוהים, יש להגיש בג"ץ נגד היועץ המשפטי שאינו עושה את עבודתו כנדרש. בקצב המסמוס הזה בסופו של דבר לא ייצא כלום מהחקירות. זו כשלעצמה השחיתות הגדולה ביותר

אין לי אמון ביועץ המשפטי לממשלה שמונה על ידי נתניהו. אני גם חושד במערכת אכיפת החוק. לכאורה נראה שהיא מועלת בתפקידה כלפי שלטון החוק וכלפי אזרחי ישראל שומרי החוק, ואינה שומרת על השוויון בפני החוק. עיכוב ההחלטות בנוגע לתיקים 1000 ו-2000, שחקירתם הסתיימה ויש המלצות, בנימוק שיש להמתין למסקנות החקירות בתיקים האחרים, הוא מגה-פיגוע בשלטון החוק וכאזרח הוא מעורר בי אי אמון. לפי דעת הגורמים המקצועיים, תידרש כחצי שנה ואולי יותר עד לקבלת המסקנות בתיקים האחרים. לפני כחודשיים נטען שיידרשו כחודשיים, ועכשיו מעלים סיבות חדשות שלא לפרסם את החלטת הפרקליטות. מערכת אכיפת החוק היתה לכלי שרת בידי משפחת נתניהו. האופוזיציה שותקת ומגלה אוזלת יד בחידלונה. היום אפשר לומר כי אין אופוזיציה בישראל – האופוזיציה עסוקה בעצמה.

מתקבל הרושם שיש טיוח של חקירת נתניהו. האופוזיציה נותנת יד לדבר בעצם שתיקתה. הגיע הזמן לפעולה. יש להגיש בג"ץ נגד היועץ המשפטי (גם אם סיכוייו להתקבל אינם גבוהים) כדי שבית המשפט יורה ליועץ לסיים את הפרשה בתוך זמן סביר. הגורמים של החברה האזרחית והמערכות הפוליטיות אינם עושים את עבודתם כנדרש. בקצב המסמוס הזה בסופו של דבר לא ייצא כלום מהחקירות. זו כשלעצמה השחיתות הגדולה ביותר והיא בלתי נסבלת. באמצעות מהלכים מורכבים ומתוחכמים שמים את מערכת אכיפת החוק ללעג ולקלס.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

סקוטלנד מצננת, אבל הישראלים מעדיפים את החום האירופי

בקוסמופוליטיות הסקוטית יש מקום לכולם

לישראלים שמבקשים לברוח מהחום הקיצי המעיק בארץ וגם באירופה מומלץ להגיע לסקוטלנד – מקום מצוין להצטנן בו. בשבועיים שטיילתי שם לא פגשתי ישראלים. הם כנראה מעדיפים לבלות את חודשי הקיץ באתרים הקלסיים של אירופה, ורבים מהם מתאכזבים לנוכח גל החום המשבש את הנאתם. סקוטלנד שונה – מזג האוויר בה נוח, כ-17 מעלות צלזיוס בממוצע, והיא משופעת בגבעות ירוקות ואגמים כחולים, מקום למרגוע ושלווה. האנשים אדיבים ומאירי פנים והמחירים נוחים והוגנים. סקוטלנד היא מקום נהדר לטיולי טבע, יש בה נופים קסומים ועוצרי נשימה. הגשם מטפטף לסירוגין אבל הוא מהנה לעומת החום והלחות בארץ. לפני ימים אחדים שבתי משם עם כמה סיפורים של מפגשים אקראיים מרגשים.

שטנו בלוך לומונד. בספינה הבחנתי במשפחה שעוררה את סקרנותי. זוג כהי עור עם שני ילדיהם. כהרגלי, פתחתי בשיחה שהחלה במזג האוויר והגשם ששטף את ירכתי הספינה ומשם הפליגה למרחקים. בני המשפחה היגרו מניגריה לאנגליה וכיום הם מתגוררים במנצ'סטר. האב הוא דוקטור להנדסה חקלאית. כשסיפרתי לו שאני מישראל, אורו עיניו. "השתלמתי בחקלאות בישראל והתגוררתי בקיבוץ בנגב", סיפר בשמחה. "יש לי רקע יהודי, הורי סיפרו לי על כך לפני שנים. ערכו לי ברית מילה, הורי הדליקו נרות בשבת ושמרו על מנהגים יהודיים". מתיאו אקו משייך עצמו לבני קהילת האיגבו מהשבטים האבודים בניגריה החולמים לעלות לישראל. "כמה אנשים יש בשבט האבוד?" שאלתי. "כשני מיליון", השיב. חשבתי לתומי כי מתיאו וחבריו עדיין לא חדרו לתודעתם של חסידי ארץ ישראל השלמה, שאולי היו מוכנים לקפוץ על ההזדמנות וליישב אפילו מחצית מהם לאורך הירדן ולפתור את הבעיה הדמוגרפית אחת ולתמיד.

תיירים באדינבורו
Anna Mente / Shutterstock.com
להמשך הפוסט

להוריד את אחוז החסימה בבחירות לכנסת

ההפגנה בתל-אביב מוכיחה שיש לאפשר לכוחות המתונים בקרב ערביי ישראל להקים רשימה לכנסת

המאבק של ערביי ישראל לשוויון אזרחי גמור הוא תופעה חיובית לטווח הארוך. ההפגנה שהיתה בתל אביב השבוע היא חלק מתהליך זה, והיא מעלה את הצורך לחזק את המגמות החיוביות ואת הרצון לשילוב ובכך להחליש את מגמת הבדלנות שעשויה לסכן את היציבות החברתית. בקרב ערביי ישראל יש תהליך מואץ של ישראליזציה שיש לטפח ולהעצים אותו. ההפגנה של ערביי ישראל שנערכה השבוע בתל-אביב היא ההוכחה לכך.

מבקרי ההפגנה ימצאו סיבות לשלול אותה. הציבור שלהם אוהב את זה. המיעוט השולי שהניף את דגלי פלסטין וקרא קריאות בגנות ישראל אינו צריך להכתיב את הקצב ואת הטון. במאבק חברתי מן הסוג הזה יהיו תמיד צדדים החשים שנדחקו לשוליים וחלקים אחרים שאינם משלימים עם קיום המדינה. אבל הרוב מבקש שינוי. הוא רוצה להשתלב והוא מבקש עתיד לילדיו. הוא מצביע בעד הרשימה המשותפת משום שאין לו אלטרנטיבה אחרת. מבחינתו זוהי הצבעה זהותית תרבותית. לכן השינוי הראוי המתבקש הוא הורדת אחוז החסימה בבחירות לכנסת.

דגל ישראל ופלשתין מונפים בהפגנה נגד חוק הלאום
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

הבריתות העולמיות החדשות: קפיטליזם נגד קפיטליזם

מתיחת הפנים הגלובלית תיצור סוג חדש של יחסים בין מדינות

לאחרונה חתמו האיחוד האירופי ויפן על הסכם סחר חדש שמבטל כמעט את כל המכסים בין המדינות. 600  מיליון בני אדם יהיו חלק מהעסקה הזאת והיא תשפיע עליהם. "הניו יורק טיימס" מעריך שמדובר בשליש מהכלכלה העולמית. ההסכם עשוי להגביר את ההשקעות ההדדיות. אין חלל ריק במדיניות הבינלאומית. טראמפ ייזכר כמי שהאיץ את יצירת השינוי במבנה הכוח הגלובלי וטלטל את המערכת. הוא פתח במלחמת הסחר כשהטיל מכסים על מוצרים מסין, מאירופה ומשכנתו קנדה וביטל את השותפות הטרנס-פסיפית. הוא עצמו העיד שהוא רואה באירופה כעין "אויב", ומדיניותו דוחפת ליצירת כללים חדשים שנחוצים ליציבותן של מדינות, לביטחונן ולכלכלתן.

המלחמה הקרה משנה פנים והמערכת הבין-גושית משתנה. כבר אי אפשר לחשוב במושגים של "בעלות בריתה של ארצות הברית באירופה" כשקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, טוענת שאין לסמוך עוד על ארצות הברית – אירופה צריכה לדאוג לעצמה. נאט"ו קיימת כדי ליצור אגרוף מערבי, אבל נגד מי? יחסי הכוחות הכלכליים והמדיניים באירופה מתעצבים מחדש, אז מי צריך את הברית הצפון-אטלנטית? נאט"ו זקוקה למתיחת פנים והיא עושה כדי פעול יותר נגד הטרור העולמי. במציאות של אי ודאות היא עדיין חוששת מהתוקפנות של רוסיה, שהופגנה כלפי המדינות הסובבות אותה. בינתיים נוצרות בריתות חדשות, שחוצות יבשות וגושים שהתמוגגו, והן יוצרות אינטרסים כלכליים שמבטאים את הכוחות החדשים הצומחים באסיה, באירופה ובעולם כולו וייתכן כי בעתיד הם ייתרו את הברית. יש אפשרות שהאינטרסים הכלכליים יעמדו מעל הערכים הדמוקרטיים שאירופה חולקת עם ארצות הברית.

נשיא ארה"ב טראמפ בוועידת נאט"ו בבריסל
ג'ונתן ארנסט / רויטרס
להמשך הפוסט

חזית מרכזית רחבה – תנאי למהפך שלטוני

בלי חיבורים בגוש המרכז-שמאל נתניהו ימשיך בשלטונו

מפלגת העבודה נאבקת על חייה ומנסה לנהל מסע שיקום. אבי גבאי משתדל מאוד – הוא נלחם. הסקרים מראים על ירידה צפויה במספר המנדטים ומפלגת העבודה חסרה ככל הנראה את הכושר לחולל שינוי (מינוייה של ציפי לבני ליו"ר האופוזיציה הוא צעד בכיוון הנכון). אם בני גנץ, הלהיט התורן, מצטרף למפלגה - הסקרים נותנים למחנה הציוני 24 מנדטים. יאיר לפיד נשחק ושוב אינו אבן שואבת למנהיגים שיש להם ברירה. פליטי לפיד פונים לליכוד שמתחזק – לא למפלגת העבודה. מפלגת העבודה אינה יכולה לחולל שינוי בכוחותיה שלה – רק גוש יכול לחולל מהפך.

הליכוד פועל להמאיס על הציבור את גנץ ואת ברק – שני אנשים שמאיימים היום על שלטון נתניהו. הפעולה מלווה במסע שקרי ומניפולטיבי נגדם ברשתות החברתיות כאילו היו בוגדים. המסע הזה מגיע מהליכוד, שחושש מאנשי ביטחון המערערים על "מר ביטחון", שכבר עשר שנים כושל בהבאת פתרון צבאי ומדיני לעזה אף על פי שהבטיח. גם ההתקפות נגד גנץ בתוך מפלגת העבודה, של יום טוב סמיה ואחרים, מפחיתות את הסיכויים שהרמטכ"ל לשעבר יצטרף למפלגת העבודה.

בני גנץ ואהוד ברק ב-2012. שני אנשים המאיימים היום על שלטון נתניהו
אריאל חרמוני / משרד הביטחון
להמשך הפוסט

משפחת גולדין נאבקת ומדינת ישראל צריכה להילחם בטרור

משפחת גולדין מצהירה שאינה רוצה להעלות את המחיר, אבל בסופו של דבר מעשיה יביאו לאותה תוצאה

ב-11 ביולי פורסמה מודעה גדולה בעיתונים וזו לשון כותרתה: "נשבעתי להחזיר את הבנים! – 4 שנים בלי הדר". המודעה, מטעם "מסדר הדר", קוראת להשתתף בעצרת תמיכה במשפחת גולדין להחזרתו של סגן הדר גולדין לישראל. מודעות ברוח זו ראיתי השבוע כשעברתי ליד בית ראש הממשלה. גם אם אין כוונת המשפחה להעלות את המחיר שיידרש תמורת השבויים והנעדרים, הרי זה מה שמתרחש בפועל. המאבק פוגע בכושר העמידה של ישראל. המסלול הזה מוביל לעסקת שליט מספר 2 גם אם אין אנו רוצים בכך.

ראוי להדגיש, מאבקה של משפחת גולדין למען בנה הוא מאבק לגיטימי. היא מצהירה שאין לה כוונה להעלות את המחיר שישראל תצטרך לשלם – שחרור טרוריסטים עם דם על הידיים. היא מבקשת להכביד את הלחץ על החמאס ועל תושבי הרצועה כדי לשחרר את חלקי גופת בנם ואת יתר השבויים והנעדרים. היא אינה רוצה בהתקפלות ובוויתור. אבל מתוך כוונה טהורה הפך המאבק הציבורי למאבק על המחיר.

לאה ושמחה גולדין, הוריו של סגן הדר גולדין, בבית המשפט העליון בירושלים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט