בלוגים

המסע לישראל האחרת / הבלוג של משה בן עטר

לא רוצה קילר - רוצה מנהיג עם לב אנושי

יש הטוענים כי כדי להצליח בזירה הפוליטית על מי שמייעד עצמו להנהגה לדרוך על אנשים, לא לספור ממטר ואף לוותר על ערכים. אין דבר מופרך מזה, יעידו על כך גדולי המנהיגים בהיסטוריה

עונת הבחירות בעיצומה והמפלגות מבקשות את אמון הציבור כדי להצעיד את ישראל קדימה. "קילר" הוא מושג שמטפחים עכשיו כטרנד למי שרוצה להנהיג. לאחרונה אף פורסם הספר "קילר אינסטינקט" ובו טוענים מחבריו איל ארד, משה גאון וארז יעקובי שאם המועמד אינו "קילר" - אין לו שום סיכוי להצליח. אם יש לך את זה - אתה ראוי, אם לא - דרכך לא תצלח.

אתה צריך רצח בעיניים. כלומר, אחרת לא תוכל לשרת את הציבור שלמענו נבחרת. ובמלים אחרות, אתה צריך לדרוך על כל מי שנקרה בדרכך, לא לספור אף אחד ממטר ולהילחם בחירוף נפש בכל אדם שמפריע לך להגיע ליעד הנכסף. לפעמים עליך לוותר על הערכים כדי להשיג את העוצמה הרצויה, להפסיק להיות צדיק כדי להיות פוליטיקאי מזן מעודכן. אינך צריך להיות מוביל ומקור השראה ולא לתת דוגמה אישית במעשיך.

נפוליאון בונפרטה בביקור ביפו בעת מסעו למצרים ב-1798-1799
ullstein bild via Getty Images
להמשך הפוסט

המטבח הפוליטי הישראלי מציג: תבשילים לטעמו של הבוחר

בבחירות הקרובות יופיעו שוב מפלגות קטנות וקיקיוניות עם מנהיג המשדר סימפטיה אישית ומופיע כאביר על הסוס הלבן. אסור להצביע להן. יש לאלץ את המפלגות הגדולות להשתבח

בבחירות הקרובות יופיעו שוב מפלגות קטנות וקיקיוניות עם מנהיג המשדר סימפטיה אישית ומופיע כאביר על הסוס הלבן. מפלגות ללא מוסדות דמוקרטיים המתנדפות כעלים ברוח, חסרות ממד רעיוני ופוליטי - סוג של דיקטטורה של איש אחד. אנשים אוהבים משהו חדש שעוד לא הפריע, אבל בדרך הם גורמים לאיבוד קולות וחוסר יציבות ממשלי ופוליטי.

יש תפריט מגוון במטבח הפוליטי הישראלי. עליך להגיד למלצר מה אתה רוצה והוא כבר ימצא את התבלין המתאים כדי להשביח את התבשיל ואז מיד תופיע המנה המבוקשת באריזה צבעונית עטורה - תוכנית כבקשתך. המצביעים למפלגות אלה הם מצביעי לוקסוס השוגים כל פעם מחדש. 

1
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

הסקרים הם סוג של אסטרולוגיה, יש לאסור אותם לפני בחירות

מתברר שיש דרכים עקלקלות לבנות סקרים כדי להשפיע על דעת הקהל. הסקר האינטרנטי הזול, למשל, הפך לטרנד שבו אפשר לפברק הכל. כל מפלגה או מועמד יכול להזמין סקר ולקבל בונוס

הסקרים הפכו לכלי שיווק מניפולטיבי בידי מפלגות וגופים אינטרסנטיים וראוי לאסור אותם בחוק לפחות חודש לפני הבחירות. אלה שמתפרסמים חדשות לבקרים משעשעים ומבשמים, אבל תמיד מטעים. כבר נאמר "מדבר סקר תרחק" או "סקרים טוב להריח אבל אסור לבלוע". הסקרים המליכו לא אחת את שמעון פרס, המפסידן הנצחי, אך הצביעו רק על הלך רוח רגעי של ההמון. הם משתנים ללא הרף, מפתיעים בכל פעם מחדש, יוצרים תדמיות ובונים תודעה.

אך מתברר שיש גם דרכים עקלקלות לבנות סקרים כדי להשפיע על דעת הקהל - סקרים באינטרנט או בטלפון הנייד. אפליקציית הסקרים החדשה של iPanel מציעה לכל אחד להצטרף. "שווה לך להשפיע", אומרת הפרסומת, "האם אתם רוצים להשפיע? עכשיו זו ההזדמנות שלכם!". האפליקציה מציעה למשתתפים לצבור נקודות על הצבעותיהם ולהמיר את הנקודות בתווי קנייה. אם יצליחו לצרף עוד חברים - ירוויחו נקודות נוספות.

1
להמשך הפוסט

נתניהו והליכוד מובילים לשפיכות דמים

ראש הממשלה הפך למקיאווליסט מסוכן לחברה שנוקט בכל אמצעי בלתי מוסרי לשימור עוצמתו. נתניהו לא למד דבר מההסתה לפני רצח רבין. הוא וחבריו שכחו את החוק מכיוון שלשיטתם הם החוק

את המאמר הזה אני כותב בכאב רב. ראש הממשלה בנימין נתניהו הפך למקיאווליסט מסוכן לחברה שנוקט בכל אמצעי בלתי מוסרי לשימור עוצמתו. התהליכים שהוא מוביל, בליווי החומה המקיפה אותו בליכוד, דוחפים לאלימות לקראת הבחירות ויכולים להסתיים בשפיכות דמים. הפעם זה רציני. ההסתות והדה-לגיטימציה נגד מערכת אכיפת החוק, ההשתלחויות ביועץ המשפטי לממשלה, בגורמי הפרקליטות, במשטרה ובכל מי שמעז להגן על המערכת השיפוטית, הפכו לדבר שבשגרה. המתח החברתי גובר, היציבות החברתית מתערערת והדבר עלול להסתיים באסון. 

נתניהו וחבריו יכולים לעצור את הסחף הזה ועליהם מוטלת האחריות הכבדה להנמיך את גובה הלהבות. זה הזמן להזהיר - הרשתות החברתיות והעיתונות מלאים דברי הסתה מכל הצדדים ואלה מגובים בדברי תוקפנות ושיסוי מצד חברי כנסת מהליכוד נגד כל מי שעומד בדרכם. השילוב בין חברה שהולכת ונעשית אלימה, מערכת בחירות יצרית וההכרעה הקרובה בתיקי נתניהו - הם שילוב קטלני הדוחף לפורענות. 

ראש הממשלה בביקור באוגדת עזה, בחודש שעבר
אילן אסייג
להמשך הפוסט

מפלגה איננה בית, היא פלטפורמה לביצוע

ציפי לבני הואשמה בכך שהחליפה כמה מפלגות, אולם מי שבוחן את דרך התנהלותה אינו יכול שלא להעריך את אומץ לבה ואמונתה גם אם אינו מקבל את דרכה

מפלגה אינה בית ולא מועדון חברים. התפישה הנשמעת כלפי ח"כ ציפי לבני שנטשה בית פוליטי בעבר וטענות הנשמעות כלפי אישים בימין ובשמאל ש"בית לא עוזבים", הינה מגוחכת, אנכרוניסטית ומוטעת מיסודה. מפלגה היא מסגרת להגשמת הרעיונות והשקפת העולם של חבריה. כשהיא עונה על החזון והדרך - יש טעם בקיומה, כשהיא סוטה מדרכה - אין בה תועלת.

בעידן הפוסט אידאולוגי, תועלתנות אישית הפכה לכוח שמניע חברות במפלגה ומרגע שהמניע בטל - בטלה גם החברות. לכן, מפלגות פסקו לייצג דרך והפכו למנגנון בחירה של מנהיגים. האידיאולוגיה מתה והרעב הפוליטי תפס את מקומה, הוא נעדר דרך אך מלא בעוצמה כוחנית. לפעמים אנו שומעים אנשים התוקפים בבוז אנשי ציבור העוברים ממפלגה למפלגה, אך יש להבחין בין העושה כך לתועלתו האישית, ויש כאלה רבים, לבין יחידי סגולה העושים זאת משום שאינם מוכנים לקבל את דרכה של המפלגה. 

אבי גבאי מודיע על פיצול המחנה הציוני והיפרדות "העבודה" מ"התנועה"
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

משה ליאון ושותפיו נכשלו כבר במבחן הראשון

ההתעלמות של ראש העיר ירושלים מתנועת "התעוררות", הגדולה במועצת העיר, עומדת בסתירה למציאות שבה החילוניים משלמים את רוב הארנונה ואחראים למרבית הפיתוח הכלכלי

ראש העיר ירושלים משה ליאון הרכיב קואליציה כשחצי מתושבי הבירה מחוצה לה. הוא הפך שבוי בידיהם של עסקני הציבור החרדי וקיצוני הימין מ"הבית היהודי" והחל את כהונתו ברגל שמאל. דחיקתו לשוליים של הציבור החילוני הגדול תוך התעלמות מסיעת "התעוררות" המונה שבעה מנדטים (הגדולה ביותר במועצת העיר), היא מחדל המעיד על קהות חושים פוליטי מקומם והיעדר אזון ראוי הדרוש ביחסים בין הציבור הדתי והחילוני.

עופר ברקוביץ' מייצג מחצית מתושבי ירושלים. קולו של הציבור החילוני צריך להישמע והשפעתו על אורחות חיינו צריכה להיות ברורה ומורגשת כדי לבלום נטייה לקעקע את האיזונים הדרושים לניהול עיר נאורה ומודרנית. את זה מסרב ליאון להפנים והוא מגביר את גובה הלהבות ומחמיר את היחסים החברתיים בעיר. אטימותו חוגגת.

משה ליאון בראש ישיבת מועצת העיר ירושלים הראשונה אחרי הבחירות
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

רק קואליציה ממלכתית-חילונית תציל את החרדים מעצמם

המפלגות החילוניות נושאות באחריות למצב החברה החרדית ולכך ששיעור הפונים ללימודים ולהכשרה מקצועית במגזר זה נמצא בירידה. אחריותן למנוע שח"כ גפני וחבריו יהיו שוב לשון מאזניים

הבחירות מתקרבות והן יכריעו באיזו מידה תמשיך ישראל להיות כבולה בידי המפלגות החרדיות. השפעתן של אלה על חיינו גדלה והולכת ומונעת את שינויי המגמה ההכרחיים בדרך לחברה נאורה ומתוקנת. בשבוע בו הוכרזו בחירות באמתלה של חוק הגיוס, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה חדה של 21% במספר תלמידי הישיבות והכוללים. ב-2017, כך לפי למ"ס, היו 114 אלף. 

לאורך כהונתה הגדילה ממשלת נתניהו את הקצבאות לתלמידי הישיבות, ובכך החמירה את מצבם והפכה אותם לאבן רחיים על ציבור משלמי המסים. במקביל, חלה האטה בכניסת החרדים לעבודה ולאקדמיה. מדובר במגמה הפוכה למה שהתרחש בישראל מאז 2013, אז קוצצו תקציבי הישיבות וירד גיל הפטור לחרדים משירות צבאי.

ישיבת חברון החרדית בירושלים
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

לא להציף שוב את פרשת ילדי תימן לכבוד הבחירות

פרשת חטיפת ילדי תימן צפויה לשמש את הימין במערכת הבחירות הקרובה כדי לקעקע את השמאל. ההסתה נגד מייסדי המדינה ובראשם בן גוריון הפכה לכלי פוליטי בידי עסקנים, כולל מהשמאל, ועליה להיפסק

לאחרונה אמר לי גורם בליכוד כי בכוונת המפלגה להציף את פרשת חטיפת ילדי תימן כדי לקעקע את תדמית השמאל לקראת הבחירות. החשש מהחרפת השיח ומהחמרת השיסוי דורשת ממנהיגי השמאל להיערך כדי להדוף את ההסתה שהיא שקרית בעיקרה.

היעלמות ילדי תימן היתה פשע נורא. הילדים נחטפו על ידי כנופיות שסחרו בילדים בראשית המדינה וועדות החקירה שהוקמו בעניין לא הובילו אל האשמים. מנגד, גורמים פוליטיים, בעיקר בימין הישראלי, רוקדים על הדם ומציפים את הנושא שוב ושוב כדי להסית נגד מנהיגי תנועת העבודה בעבר ובהווה. אף חומר החקירה שנאסף לא הוכיח קשר של מנהיגי המדינה אל החטיפה, ולמרות זאת הגורמים הללו הפכו את הנושא כלי להישרדות ולניגוח פוליטי. מצער שעסקני שמאל מזרחים משתפים פעולה עם עלילת הדם הזאת שמנוצלת כדי להבאיש את ריחם של מנהיגי העבודה שאבותיהם הקימו את המדינה, וזאת מתוך רצון ברור לדחות ככל האפשר את חזרתם האפשרית להנהגה.

מפגינים קוראים להכרה בפרשת ילדי תימן, בשנה שעברה בתל אביב
עופר וקנין
להמשך הפוסט

תיקי נתניהו: לא בהסדר טיעון

זו כבר לא רק המשטרה, כעת גם הפרקליטות ממליצה להעמיד את רה"מ לדין בגין שוחד. המריחה המשפטית של מנדלבליט והשתיקה של בכירי הליכוד חצו את כל הקווים

זו כבר לא המשטרה, כעת גם הפרקליטות אומרת חד-משמעית: יש להגיש כתב אישום חמור בשוחד והפרת אמונים בשלוש פרשיות שונות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. שוחד בתיקים 2000 ו-4000 ובתיק 1000 הנטייה היא להפרת אמונים. תיקי נתניהו דורשים הכרעה ברורה של בית המשפט ולא הסדר טיעון שיבשל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. עשיית צדק ושינוי הנורמות צריכות להיעשות בהיכל הצדק.

המדינה נשבתה בידי נתניהו ומשפחתו וזקוקה כעת לפדיון שבויים. די לנו. ראוי לתת לציבור מנוחה מהכפייה הבלתי רצונית שהוטלה עליו. "אין כלום" הפך ל"יש הרבה" ו"לא היה כלום" הפכו לעדי מדינה ושלוש המלצות לכתבי אישום. תחושת המיאוס מאובדן הבושה כבר עלתה על גדותיה. נקעה נפשו של הציבור מהעיסוק הבלתי פוסק, המעיק והמטריד בפרשיות נתניהו. נתניהו אינו יכול להמשיך בתפקידו.

קריקטוריה שבה נתניהו מבקש ממנדלבליט גבינה שוויצרית עם הרבה חורים
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

פתרון המדינה האחת הולך ומתהווה, היפרדות היא הכרח

נתניהו והימין המתנחלי יצרו, בהובלת הרבנים המשיחיים, מציאות שאנו מסרבים להפנים אבל היא כבר כמעט בלתי הפיכה. המתנחלים בדרך לניצחון בקרב, אבל לבסוף כולנו נפסיד במלחמה על צביון המדינה

מוחמד דחלאן, מהבולטים שבמנהיגים הפלסטינים ואחד המבקשים לרשת את אבו-מאזן, קרא לאחרונה ("ידיעות אחרונות", 12.12) להקמת מדינה אחת לישראלים ולפלסטינים - "ישראל הגדולה", שבירתה ירושלים ותהיה שייכת לשני העמים. הוא משקף את הטרנד החדש שהולך ותופס מקום בדעת הקהל הפלסטינית ואינו מאמין עוד בפתרון שתי המדינות. "אנחנו רוצים לחיות בשוויון כמוכם", אומרים לי פלסטינים רבים, "נחיה יחד בשותפות מלאה במדינה אחת לכולנו".

הידרדרות המצב הביטחוני ביהודה ושומרון בשבוע האחרון והחרפת המאבק הפלסטיני המזוין מזכירות לכולנו את הצורך הדחוף בהפרדה מהפלסטינים. בהיעדר יכולת ליישום הסדר קבע, כשהחמאס והג'יהאד האיסלאמי בולטים בשטח, זה היה צפוי.

נתניהו בביקור בצומת גבעת אסף בה נרצחו שני לוחמי נצח יהודה
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

אם יפזול ימינה, גנץ יבטיח את המשך שלטון נתניהו

הרמטכ"ל לשעבר מסרב להתחייב שלא ללכת לממשלת ימין ולכן עשוי להיות האיש שימסור לנתניהו שוב את השלטון. במקום זאת עליו לפעול להקמת חזית אלטרנטיבית ולהפסקת הפיצול במרכז-שמאל

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מסתמן כ"כוכב הנולד" של הבחירות הבאות לכנסת וכבר החל בהכנות להקמת מפלגה. הוא מסרב להתחייב שלא ללכת לממשלה בראשות נתניהו ולכן עשוי להיות האיש שימסור את השלטון מחדש לידי הימין. במצב שכזה, גנץ יצטרף כשר בכיר לממשלת הליכוד הבאה ונתניהו כדרכו ידאג לשרוף אותו בתוך זמן קצר. אז, תחלוף אפיזודת גנץ, ונתניהו יחזור לסורו ולשכרון הכוח המאפיין את התנהלותו.

הקמת מפלגה נוספת במרכז המפה הפוליטית במקום הקמת חזית ממלכתית לשינוי, תפצל את הכוח האלקטורלי ותבטיח את המשך שלטון נתניהו. מפלגה בראשות גנץ עשויה לגרוף לפי התחזיות 12-16 מנדטים (עד מועד הבחירות עקומת המנדטים תרד) ולהצטרף אחרי הבחירות לממשלה. תקוותם של רבים למהפך שלטוני ולשינוי הלכי הרוח והמדיניות יימוגו. התסכול בקרב רבים יגבר בהיעדר אופק ותקווה לשינוי השיח, הדרך והמדיניות הדרושה להצעיד את ישראל בדרך הנכונה.

גנץ בפרידה מחיל הים עם סיום תפקידו, ב-2014
דובר צה"ל
להמשך הפוסט

בגיל 96, שלמה הלל מבקש לעשות צדק עם גולדה מאיר

הלל הוא השריד החי האחרון מהממשלה שהובילה את מלחמת יום כיפור. בראיון הוא מנקה לחלוטין את ראש הממשלה וטוען כי ההיסטוריה רצחה את דמותה. ולמי מופנית האצבע המאשימה

שלמה הלל הוא אחד הגיבורים הגדולים שחיים אתנו. צנוע, ישר ונחבא אל הכלים. הוא האיש שחולל את העלייה הגדולה מעיראק, שהיתה הצלחה הרואית בהיסטוריה של הציונות. היום הוא כמעט בן 96. חכם, צלול, בעל זיכרון מדהים ויכולת ניתוח מפוכחת מאוד. הלל הוא השריד האחרון מממשלת גולדה, ובזמן מלחמת יום כיפור כיהן כשר המשטרה. פגשתי אותו כדי לקבל ממנו עדות חיה על מה שהתרחש בימים שקדמו למלחמה ובמהלכה, ועל תהליכי קבלת ההחלטות. דבריו שופכים אור בוהק וחד על המחדל המודיעיני הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

"הטענה שגולדה לא היתה ערה למה שהתרחש היא שקר מוחלט, אך משה דיין הוא האחראי הראשי לכל מה שהתרחש במלחמת יום כיפור", אומר הלל, "היתה ישיבה מכרעת שהתקיימה ביום שישי, ערב המלחמה. השתתפתי בה יחד עם אלופי המטה הכללי, ראש אמ"ן אלי זעירא, שר הביטחון משה דיין, השר ישראלי גלילי וכן השר חיים בר לב והרמטכ"ל דוד אלעזר. הישיבה לא היתה חוקית משום שלא התקיימה על פי כללי הפרוטוקול של ישיבות ממשלה, אבל התקבלה בה ההחלטה על פי הצעת השר גלילי להסמיך את גולדה להחליט על גיוס המילואים. יצאתי מודאג מאוד מהישיבה הזאת".

שלמה הלל בביתו
משה בן עטר
להמשך הפוסט

להתעלל בחייל דרוזי, כי גזענות זה בסדר

מקרה ההתעללות בחייל דרוזי בבסיס של חיל האוויר לפני כמה ימים מדגיש עד כמה הפסקנו להתבייש בגזענותנו ואת כישלון מערכת החינוך. היחידה שבה אירע המקרה צריכה לעבור חינוך מחדש

לפני ימים אחדים זה אירע שוב - התעללות בחייל דרוזי בבסיס של חיל האוויר. חבריו קיללו ולעגו לו, סירבו לגור איתו ואיימו עליו בנשק משום שבעינייהם הוא זר ומוזר. חיילות איימו עליו כי יתלוננו על הטרדה אם יעז להתלונן. ביטויי הגזענות כלפי הדרוזים צצים חדשות לבקרים, כבר לא מקוממים במיוחד ואינם משמשים כבר כנורה אדומה מהבהבת. הם מכתימים אותנו, נוסקים בעוצמם עד שהן יוצרים כתמים שחורים של בידול. זהו מטרד חולני של חברה שבעצמה היתה קורבן לגזענות, אבל מאז חלפו הרבה שנים והזיכרון מתעמעם במציאות החיים.

הפסקנו להתבייש בגזענותנו ובאלימות הגוברת המתלווה אליה. המקרה האחרון אינו מקרה בודד והוא משקף תופעה שמעמיקה, מתעצמת ומפלגת אותנו לחתכים. הצעירים הדרוזים עושים מאמצים כבירים להיות ישראלים גאים ופטריוטים ולהגיע לקדמת הבמה של ההצלחה הישראלית. כשהם נתקלים בגזענות ואפליה - הכישלון שלנו כחברה מהדהד ותחושת העלבון מחלחלת ומולידה ניכור וריאקציה. הפגיעה בתחושת השוויון על רקע חוק הלאום מוסיפה עוד שמן למדורה.

הפגנת הדרוזים בכיכר רבין נגד חוק הלאום, השנה
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

אלברט איינשטיין - פיזיקאי גדול, מבין קטן ביהדות

בית מכירות פומביות הציע מכתב של המדען הדגול למכירה תמורת יותר ממיליון דולר. אז מה אם לערכו הרוחני של הטקסט אין שום חשיבות וכל מה שחשוב בו הוא השם "איינשטיין"

ג'יימס בארון מהניו יורק טיימס פרסם בשבוע שעבר מכתב של אלברט איינשטיין מ-1954 שבו מצהיר המדען היהודי כי "אין אלוהים" וכי "התנ"ך הוא אוסף של אגדות פרימיטיביות ושום פרשנות לא תשנה את דעתי". המכתב הוצע למכירה בבית המכירות "כריסטי'ס" ותוכנו חולל סערה ברשתות החברתיות. איינשטיין טוען בו כי אף שהוא גאה להיות יהודי הוא "אינו חושב שהיהודים מכובדים יותר מאנשים אחרים ואינם טובים יותר מבני דתות אחרות. היהדות היא דת ילדותית וטפלה".

מדוע מעניין מישהו מה חשב איינשטיין על אלוהים ועל האמונה? מה הערך המוסף שיש לדעתו? איינשטיין היה גאון מופלג בפיזיקה ובמתמטיקה, אבל לדעת חוקרים רבים, ידיעותיו בנושאים אחרים היו בינוניות, שטחיות ורדודות. "הוא היה עם הארץ גמור", אומר פרופסור אליעזר שביד, אחד מחשובי הפילוסופים ומגדולי המחשבה היהודית בזמננו, "הוא לא ידע הרבה על היהדות, לא היתה לו השכלה יהודית, הוא השתייך למשפחה מתבוללת ודעותיו בנושא היו שטחיות".

אלברט איינשטיין. "שום פרשנות לא תשנה את דעתי"
AP
להמשך הפוסט

האם ישראל ערוכה למתקפת טילים מלבנון?

לפי ההערכות, חיזבאללה מכוון יותר מ-120 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, לעבר ישראל. ההרתעה הישראלית והיערכות העורף הם מרכיבים חשובים במבצע בגבול הצפון

המתיחות בצפון מעצימה בשבועות האחרונים. מרכז הכובד עובר מסוריה ללבנון והקמתם של מפעלים לפיתוח נשק איראני על אדמת האחרונה הוא איום חמור על הביטחון הלאומי. במקביל, החל צה"ל להרוס מנהרות שמובילות לשטח ישראל ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, שב להשמיע קולות המזכירים את הימים שלפני המערכה הכבדה ב-2006.

מה ששונה הוא שהפעם מכוונים לעבר ישראל יותר מ-120 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, המסוגלים להגיע לכל מקום ברחבי המדינה. השאלה החשובה ביותר המתבקשת בהתחשב בכך היא אם ישראל ומערכות ההגנה האזרחיות שלה ערוכות להתמודד עם התקפת פתע שתגרום לפגיעה הרת אסון באזרחים, תשתיות ומרכזי העצבים בליבה של המדינה.

טילים של חיזבאללה ב-2007 ולצדם הכיתוב "יותר מ-20 אלף". ההערכה היום היא יותר מ-120 אלף
Mohammed Zaatari / AP
להמשך הפוסט

כשהאספסוף שולט, המנהיגות חלשה

האופנה העכשווית של המנהיגות העולמית איבדה את זה. היא פועלת על פי מצבי רוח רגעיים של גיבורי תרבות בורים, צבועים ומתחסדים, מתלהמים ונבערים. המנהיגות בישראל אינה שונה בכך

המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד הזוג נתניהו בתיק 4000 (בזק-וואלה) מבליטה שוב את הנזק העצום שגורמים קשרי הון-שלטון לאמינותה של התקשורת. ההשחתה הזאת, הנעשית בשילוב עם מהפכת המידע, מובילה לערעור הסדר החברתי בכל העולם ולאיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה.

האמת הפכה לשקר והשקר לאמת. מידע רב שזורם אל הציבור אינו מוסמך ולציבור אין תמיד יכולת שיפוט אמינה שיכולה להכחיש את השקר. מחקרים מוסמכים מוצגים כשקר על ידי חובבנים ושרלטנים, ואילו אמיתות שהיינו משוכנעים שאין לערער עליהן נעשו פוסט-אמת. אנרכיית המידע מתעתעת בנו עד כי קשה להדיוטות להבחין בין מציאות לבדיה ובין האמת המוחלטת לשקר הוודאי. הכללים הופרו וחסר לנו מידע מהימן לגבש דעה, וכשאנו מגבשים דעה אנו נשענים על הערכות נטולות בסיס. אנו גוזרים מסקנות, ואלה הופכות לנחלת הכלל ומופצות ברשתות החברתיות כחומר קטלני.

בנימין נתניהו קורא עיתון
קובי גדעון / לע"מ
להמשך הפוסט

עליה יהודית לצרכים פוליטיים? רעיון שגוי ולא ישים

רוב העליה ופוטנציאל העליה מארה"ב הוא של אנשים המבקשים לחיות בחברה יהודית דתית. לכן, הרעיון שבאמצעות עליה ניתן לחולל מהפך ולשנות את דמותה הימנית של ישראל - מוטעה

הייאוש מהיכולת לסלק את שלטון הימין מביא את מור אלטשולר ("הארץ", 13.11) ודימיטרי שומסקי ("הארץ", 20.11) לקבוע במאמריהם כי יש להעלות לישראל את היהודים הנאורים מארה"ב כדי לדחוק את הימין הישראלי. הימין מסוכן לעתיד הדמוקרטיה וכדי לשנות את "דמותה האתנו-לאומנית" הגזענית של ישראל ולהפוך את החברה הישראלית לחברה דמוקרטית ליברלית, רצוי להעצימה ברזרבות אנושיות מערביות.

אפשר להבין את דאגתם את שני הפובליציסטים הנכבדים, אולם הם אינם נותנים את דעתם על אופייה של העליה המגיעה מארה"ב לישראל בזמן הזה. אילו בחנו את ההרכב הסוציולוגי ייתכן שהיו מוותרים על הצעתם. רוב העליה ופוטנציאל העליה מארה"ב לישראל הוא של אנשים המבקשים לחיות בחברה יהודית דתית ובנטייתם הפוליטית הם מצביעי ימין. לפי נתונים של הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, מארה"ב באים כ-2,000 עולים בשנה בממוצע וכמחציתם מתיישבים בהתנחלויות. ליהודים הליברלים החילונים יש חיים טובים מאוד בארה"ב והם לא יבואו לישראל.

תפילת רבנים רפורמים ישראלים ואמריקאים בכותל המערבי
Sebastian Scheiner/אי־פי
להמשך הפוסט

נתניהו זקוק לפודל, מירי רגב נהנית מהג'וב

בכל פעם שראש הממשלה סופג ביקורת או נזקק לעזרה הוא נכנס לארון ושולח את שרת התרבות לקרב איגרוף. רגב יודעת נפש מנהיגה, איך אומר הפתגם הבדואי: "כלב השייח' הוא כמו השייח'"

בכל פעם שמישהו תוקף את בנימין נתניהו או מבקר את כוחנות ממשלתו, ראש הממשלה נכנס לארון ושולח את השרה מירי רגב לקרב איגרוף. רגב טובה בזה, אוהבת את זה ולא דופקת חשבון. היא גם תוקפת, גם מקבלת תקשורת וגם מגינה על ראש הממשלה, וזה יודע לפרגן ונותן לה להחליף אותו כשהוא נעדר מהארץ. כאשת תקשורת משופשפת, רגב יודעת שהעיקר הוא להיות בכותרות. הציבור שוכח, אבל השם "מירי רגב" נחרט בזיכרונו ונצרב בתודעתו. בכל פעם שהיא תוקפת - זה לא היא, זה נתניהו. 

הידידים של רגב עד היום הם האויבים הפוליטיים שלה מחר. קורבנותיה הנוכחיים הם שני פוליטיקאים שצריכים להיות "על הכוונת" של נתניהו במערכת הבחירות הבאה. הראשון הוא שר האוצר משה כחלון שיורד בסקרים ויש "לסייע לו" לרדת עוד עד ש"כולנו" תיעלם מהבמה הפוליטית. השני שצריך לספוג מנה טובה הוא אביגדור ליברמן, שהיה בפנים, תמך בכל החוקים ועכשיו רוצה למוטט את הקואליציה, ובעיקר - אינו תומך בחוק "נאמנות בתרבות" - הביבי של מירי. וכך, ליברמן "העביר כסף למחבלים" וכחלון בכלל "עובד בקרן החדשה"

"כל מי שמעז לתקוף, לבקר ולערער על מעמד נתניהו ראוי לחטוף מהר, חזק ומיד כדי שייבהל"
עמוס בידרמן
להמשך הפוסט

אבישי בן חיים - ש"סניק מורעל בשירות אריה דרעי

הכתב המוערך חצה את הגבול כשטען שחקירות שר הפנים וצמרת ש"ס הן "חלק ממהלך דיכוי אלים של תנועה מזרחית". אנושי לגלות סימפטיה למקור, אך במבחן האתיקה העיתונאית זה פשוט לא עובר

הכתב המוערך אבישי בן חיים חצה את הגבול. הוא מגן בחירוף נפש על חברו הנערץ השר אריה דרעי, וחרג מכללי האתיקה העיתונאית המקובלת כשקבע באופן נחרץ (מקור ראשון, 23 בנובמבר) שחקירות דרעי וצמרת ש"ס "הן חלק ממהלך דיכוי אלים של תנועה מזרחית".

כמזרחי, הייתי רוצה להאמין לבן חיים אבל לא לפני שדבריו אלה ילוו בעובדות מוצקות שאוכל להישען עליהן. עובדות כאלה לא נמצאו עד כה. לבן חיים קרה מה שקורה לעיתונאים רבים - הם הופכים שבויים בידי המקור שלהם, מגלים אליו סימפטיה ונעשים חברים טובים. זה אנושי, אולם ראוי שערוץ התקשורת המעסיק אותו יאפשר לו פסק זמן מסיקור דרעי כדי שיוכל להתנתק מההטיה הרגשית שהתפתחה אצלו, הטיה שהיא כאמור אנושית אבל אינה עומדת במבחן האתיקה העיתונאית.

אבישי בן חיים. הפך לשבוי בידי המקור
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

שטרנהל, אוניברסליות חייבת משהו שיאזן אותה

הגלובליזציה חידדה מאוד את הפער שבין קידוש ערכי השוויון, החרות והומניזם לבין צורכו של האדם בזהות יחודית ולאום. נראה שעמים אינם לומדים מההיסטוריה ובלי משבר - המטוטלת לא תשנה כיוון

פרופ' זאב שטרנהל טען במאמר שפרסם ב"הארץ" (16.11) כי אימוץ מדיניות ישראלית בדלנית שמתרחקת מהערכים הליברליים, מנוכרת לחזון העמים האוניברסלי של מוסר, שוויון, צדק וזכויות אדם, מעצימה את הלאומנות, השנאה, האנטישמיות ושלילת האחר. טיפוח הרעיונות הפרטיקולריים מביאים להסתגרות, אתניות ושבטיות, הוביל לאסונות בין העמים במאה העשרים והצמיח את הנאציזם והפאשיזם. אצלנו, הגישה מתבטאת בסדרת חוקים כמו "חוק הלאום" וחוק "הנאמנות בתרבות" ובפוליטיקה של הסתה ושיסוי שמדרדרת אותנו לתהומות ופוגעת באנושיות ובחירות האישית. שטרנהל מציע לישראל ללמוד מהניסיון של אירופה ולאמץ מדיניות אוניברסלית ברורה של שוויון, חרות והומניזם. 

זהו העיוורון האידיאולוגי של השמאל, שמבטל למעשה את הלאומיות. השמאל הליברלי טיפח במידה רבה את האינדיבידואליות והאוניברסליות ואת יישום זכויות היחיד על חשבון הכלל ומכך נובע אצלנו למשל גם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. בתפישתו, יש להציב את האדם במרכז על חשבון הלאומיות הקולקטיבית. קיומם של הניאו-נאציזם והפאשיזם וגם עליית הימין בעולם נובעים מטיפוח הגישה הפרטיקולרית, ולעומת זאת הגלובליזציה והחלשתה של הלאומיות הן הפתרון שיביא את אחוות העמים והן תורמות ליציבות העולמית.

מיצג בגרמניה
HENDRIK SCHMIDT / Picture-Allian
להמשך הפוסט

בנט ושקד דוחפים את ישראל למלחמה מיותרת בעזה

מאבקי ההרתעה ההדדית בין ראש הממשלה ליו"ר הבית היהודי החמיצו את העיקר. על אף שגורל הממשלה נחרץ, השורה התחתונה היא קבינט יותר לוחמני ואווירת בחירות מסוכנת

הם זורקים רפש, דורכים על נתניהו ותוקפים, אבל נשארים בממשלה. הפסקנו לנצח בביטחון אבל נישאר בממשלה, אומר נפתלי בנט. הם מבקרים חריפים אבל לא מוותרים על הג'ובים. הם רוצים את מנעמי השלטון, ההקצבות, הכסף להתנחלויות, את המשרדים הגדולים שהם חולשים עליהם, אבל הם לא מוכנים לעזוב את סיר הבשר - יש להם הרבה מה הפסיד. אנשים ישרים שאינם מוכנים לקבל את מדיניות נתניהו אינם צריכים להישאר בממשלתו. אבל הם, רוצים להיות בפנים ולהרגיש בלי. עשרות הרבנים המשפיעים שבלמו את פרישת "הבית היהודי" מהקואליציה זיהו את הטעות הטראגית שבנט עומד לעשות וצדקו בדאגתם לציונות הדתית.

הניתוח שעשה אתמול (שני) יוסי ורטר ("הארץ" 19.11) דומה לסקירה מאלפת של קרב איגרוף מתוקשר המונה הישגים וכישלונות פוליטיים. זה מעניין אבל נעדר ראיית עומק מרחבית על מה שעלול להתרחש בדרום. נאומיהם הלוחמניים של בנט ושקד מקרבים את סכנת המלחמה ודוחקים את נתניהו לצאת לקרב. זה רק עניין של זמן, שבועות או מעט יותר, שההתפרצות בעזה תתרחש ואז סכנת ההידרדרות למלחמה תהיה בסבירות גבוה. שניהם לא מוכנים לשאול את עצמם לאן היא תוביל, מה יהיה המחיר שישלמו לוחמי צה"ל ומה תהיה התוצאה הסופית. אחרי נאום הביקורת שהשמיעו צריך היה ראש הממשלה לפטרם לאלתר. במדינה מתוקנת זה היה מתרחש. אצלנו הכל מותר והדבר מוכיח שוב את רפיסותו של ראש הממשלה.

בנט ושקד בנאום שבו הודיעו כי אינם מתפטרים מהממשלה, אתמול
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

לקיים את הבחירות מהר ככל האפשר

קיצור פרק הזמן עד ליום הבוחר יביא לצמצום בזבוז הכספים והמשאבים וחשוב מכך - יאפשר להתמודד טוב יותר עם קמפיין שצפוי להיות עמוס בהשמצות ואלימות מילולית מסוכנת

הבחירות הכלליות צריכות להתקיים מהר ככל האפשר. אסור לדחותן למועד רחוק. מערכת הבחירות הבאה תהיה רווית השמצות, תעמיק את הקרע בעם והיא עשוייה להיות אלימה ומתוחה מאוד. לכן, ראוי לקצר את התמשכותה כדי להוריד את גובה הלהבות וכן כדי לחסוך בכסף ובמשאבים ציבוריים. ראוי ללמוד מן הניסיון של המדינות הליברליות באירופה, בהן נערכות הבחירות בתוך חודש וחצי עד חודשיים וההכרעה נופלת בזמן קצר. 

ניסיונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדחות את הבחירות לחודש מאי ולקיימם מיד בתום חגיגות יום העצמאות ה-71 נגוע בשחיתות ציבורית. נתניהו "יככב" באירועי יום הזכרון לשואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובחגיגות יום העצמאות ואולי גם "יום ירושלים" שנותנים לו במת בחירות מתוזמנת. אין לדבר הזה מקום בתקופה של מערכת בחירות, שכן הוא יוצר אפליה וחוסר שוויון מול המתחרים. אין ספק כי נתניהו ינצל אירועים ממלכתיים ומשאבים ציבוריים כדי לחזק את מעמדו ולצבור נקודות לקראת הכרעת הבוחר, וגם זה דבר פסול מעיקרו, בעיקר כשהבחירות מתקיימות ביוזמת הקואליציה.

החגים והמועדים לא הוגנים כלפי מתחריו של נתניהו
עמוס בידרמן
להמשך הפוסט

הברית הלא קדושה בין נתניהו ובנט לחמאס

ראש הממשלה ויו"ר הבית היהודי לא רוצים למוטט את השלטון בעזה מכיוון שכל עוד הוא שם - אין מו"מ ואין התקדמות מדינית. זהו תנאי הכרחי, לפי חזון הימין, להגשמת הציונות. חמאס מסייע לשניהם

המלחמה בין נפתלי בנט לאביגדור ליברמן על השליטה במשרד הביטחון לאחר הבחירות נמשכת במלוא עוצמתה. היא חסרת מעצורים ונטולת אדרה ממלכתית מחייבת. מדובר בשני שרים בכירים היושבים בקבינט המדיני-ביטחוני ומשמיצים אחד את רעהו. השבוע האשים ליברמן את בנט כי תמך בקבינט בהעברת הכספים לחמאס, בתגובה להאשמתו של בנט כי הכספים הם "דמי פרוטקשן" להשגת שקט מדומה וכי הדבר פוגע בהרתעה. זה לא הפריע לשני השרים המתלהמים, הדוחפים לצאת לקרב, לקבל את המתווה להפסקת אש כשידו של חמאס על העליונה.

האמת צריכה להאמר - בנט כמו נתניהו אינו מעוניין למוטט את שלטון חמאס בעזה. שניהם מעוניינים בהמשך שלטונם של איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר משום שהם משרתים היטב את השקפת העולם של הליכוד והבית היהודי. כל עוד חמאס ממשיך לשלוט ונמשך הנתק בין יהודה ושומרון לרצועת עזה - אין משא ומתן ואין התקדמות מדינית. כשאין התקדמות מדינית אפשר להמשיך במפעל ההתנחלויות ולמנוע את כינונה של המדינה הפלסטינית שהבית היהודי מתנגד נחרץ להתהוותה. לכן, על פי חזון הימין הישראלי, הברית הבלתי קדושה בין החמאס לנתניהו והבית היהודי הכרחית להמשך הגשמת הציונות. נתניהו לא רק מקדם את האג'נדה הזאת, הוא מוביל אותה בעצמו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, בתל אביב בנובמבר האחרון
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

ברקוביץ' לא ינצח בבחירות בירושלים

החילונים מוליכים עצמם שולל אם הם חושבים שעופר ברקוביץ' יכול לנצח בסיבוב השני מחר. בסוף, ההיגיון הדתי-חרדי-מזרחי ועמדת הרבנים הם שמנהלים את "הדמוקרטיה" בעיר והשפעתם על ליאון תהיה עצומה

הבחירות בירושלים מסמלות את האפליה על רקע דת, גזע ומין בעיר. בדרך כלל, מפלגות הרוב השולט הדתי-חרדי מדירות נשים, התושבים הערבים אינם חלק מהתהליך והשכונות הערביות מופלות לגמרי לרעה בחלוקת המשאבים. זאת ועוד, מנהיגים ופעילים ירושלמים קוראים להצביע למועמד דתי ומזרחי. הדבר צפוי להשפיע גם על תוצאות הסיבוב השני שיתקיים מחר (שלישי) ועל אופי ההתנהלות העיר.

החילונים בירושלים מוליכים את עצמם שולל. המצב מטעה משום שהרבנים אינם קוראים עיתונים, אינם עוקבים אחרי הרשתות החברתיות ואינם מושפעים מהאווירה בקרב הציבור החילוני. הם חיים בתוך העולם שלהם, עולם התורה, מקצתם בזים לכל דבר נאור ומגלים אתנוצנטריות כלפי העולם החילוני. אלה האישים שיחרצו את גורלה של העיר לשנים הקרובות. כל מי שנמצא בתוך העולם החילוני חי במציאות המתעתעת הזאת. נדמה לך שהעולם שאתה חי בתוכו הוא הקובע. אבל לא - ההכרעה נופלת על ידי רבנים והרוב הגדול נשמע לדבריהם כדין תורה שיש לכבד.

משה ליאון ועופר ברקוביץ'. מגמת עזיבת החילונים תימשך
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הבחירות לרשויות המקומיות – סנונית המבשרת את בוא האביב

דפוסי ההצבעה מצביעים על רצון לשינוי והתנערות מסיאוב שלטוני ועל התייצבות של הדור החדש לצד אלטרנטיבה ראויה, כשזו קיימת. הלך רוח הזה ישפיע גם על הבחירות לכנסת

אנו נוהגים לומר שהבחירות לרשויות המקומיות אינן קשורות לבחירות לכנסת ויש לעשות הבחנה בין פינוי האשפה וצורכי החינוך המקומיים לבין החלטות הנוגעות לשלום ומלחמה. באמירה הזאת יש מידה לא מבוטלת של אמת, אבל לאור ניתוח מסוים של תוצאות הבחירות, אני מרשה לעצמי לחלוק הפעם במידת הזהירות הנדרשת על קביעה גורפת זו.

הבחירות לרשויות המקומיות מבשרות רצון לשינוי, התנערות מסיאוב ועייפות מן המנגנונים הקיימים, וזה חלק מהתהליך שהחברה עוברת. הישראלים משתוקקים להחליף ישן בחדש. זה חלק מהטרנד. תאוות הסיפוקים אינה פוסחת על הפוליטיקה. ביום הבחירות ביקרתי במטות רבים בכל מיני אזורים בארץ וחשתי בהצבעות המחאה. הבחירות לרשויות המקומיות הן טפטוף שעשוי להפוך למבול משום שכל שלטון זורח מגיעה שעתו לשקוע.

נבחרות בלוך וקליש
גיל כהן מגן; דוברות חיים בחיפה
להמשך הפוסט

ישראל השתגעה, והכל בגלל בן אדם אחד

מנדלבליט נוקט סחבת באמצעות איחוד תיקי החקירה נגד ראש הממשלה. פרק הזמן עד הבחירות יצמצם את יכולתו להמציא תירוצים נוספים. אם לא יסיים עבודתו - יש עילה לתבוע אותו בגין שיבוש חקירה

ישראל השתגעה - כל המערכת הפוליטית מגויסת כדי להבטיח את עתידו של בנימין נתניהו ומשבשת לשם כך את מערכות השלטון. בשום מדינה מתוקנת לא הולכים לבחירות לפי גחמה של אדם אחד. אם יחליט נתניהו יהיו בחירות ולא - לא יהיו. הכל תלוי בקצב התקדמות החקירות. הוא יודע שיש להכריז על בחירות לפני שתינתן המלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. המשבר התורן - חוק הגיוס - היה רק תירוץ. עכשיו, כשירד הנושא מסדר היום, צריך לחפש תירוץ חדש מדוע יש לפזר את הכנסת.

וייתכן שאין צורך בתירוץ. "אי אפשר למשול!", יאמר נתניהו לעם. ולאנשיו יאמר, הלחצים והתביעות גדלים, הבקשות הפופוליסטיות של שנת בחירות הן בלתי נסבלות. נמנע אותן ונגיד לעם שנחסוך כך מיליונים - ועל הדרך נזכה בעוד כמה דיווידנדים של מצביעים שיקבלו הוכחה שראש הממשלה שומר על הכסף הציבורי וזה ימצא חן בעיניהם.

נתניהו ומנדלבליט בפתח ישיבת הממשלה
מרק ישראל סלם
להמשך הפוסט

יגאל עמיר לא רצח את השלום, להיפרד מהפלסטינים זו מטרה

23 שנה אחרי רצח יצחק רבין ולקראת העצרת במוצ"ש בכיכר, ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שהפלסטינים היו אלה שהכשילו את תהליך אוסלו. השלום שאנו מייחלים לו אינו בפתח אך זה עדיין היעד שאליו צריך לחתור

בשבוע שעבר מלאו 23 שנים לרצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין וסוף השבוע יצויין ה-4 בנובמבר בעצרת בכיכר. ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שיגאל עמיר לא רצח את השלום ואת שגשוג האזור. רוצחי השלום היו המנהיגים הפלסטינים בראשות יאסר ערפאת שהמשיכו לגבות את הטרור הרצחני בעקבות הסכם אוסלו, לא השלימו עם קיומה של ישראל, נתנו חמצן בידי מתנגדי השלום הישראלים והרסו את אמון הישראלים בו. הנזק שנגרם בדעת הקהל קיים עד עצם היום הזה. יגאל עמיר הוא רוצח שפל ומתועב אבל לא הוא שינה את כיוון ההיסטוריה - הפלסטינים עשו זאת.

מחנה השלום הישראלי, שיש לו כוונות טובות, לא עשה חשבון נפש אמתי. הוא לא הסיק את הלקחים הממשיים מכישלון התהליך - שאי אפשר להשיג בבת אחת הסדר כולל בינינו לבין הפלסטינים. הפלסטינים אינם רוצים בכך באמת ואינם מסוגלים לכך. גם התרבות הפוליטית שלהם לא השתנתה. הם חושבים אחרת מאתנו. התנהלותם היתה לצנינים בעיני רבים משוחרי השלום, ואלה התפכחו מאז ואינם מוכנים ליפול בפח שהקיצונים הפלסטינים מבקשים לטמון למדינת ישראל.

משפחת רבין בטקס בהר הרצל בשבוע שעבר
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

ירושלים תבחר במשה ליאון, ואין בכך שום בשורה עבורה

כל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר יודע כי התלבטות הרוב לא היתה בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. ירושלים זקוקה לרפורמטור גדול וליאון אינו כזה

ראש העיר הבא של ירושלים יהיה משה ליאון. זה ברור לגמרי הן מניתוח תוצאות הסיבוב הראשון והן לכל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר, בעיקר הרבנים ואנשי הדת. המתלבטים הירושלמים מהזרם המסורתי, הדתי, הימני - זה שקובע את זהות ראש העיר - לא התלבטו בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. כעת, מרווח ההתלבטות הזה יצטמצם.

משה ליאון ייבחר משום שהוא חובש כיפה. הרבנים לא יוכלו להכריע אחרת. אדם ירא שמיים עדיף מבחינתם על חילוני ולכן סביר להניח שהם יחבקו את ליאון הקרוב אליהם יותר ברוחו, בהוויה שהוא משדר וברקע שממנו הוא בא. ראוי מבחינתם להעדיף אדם דתי על פני אדם שאינו דתי. בבתי הכנסת האשכנזים והספרדים תהיה לליאון עדיפות ברורה וגם אם היו חרדים שחצו את הקווים והצביעו למועמד חילוני - הרי שתופעה זו נמצאת בשוליים.

משה ליאון ורעייתו ביום הבחירות
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הרצח בפיטסבורג - פני האגואיזם החברתי של טראמפ

הניאו-ליברליזם הפרוע בארה"ב הוא קרקע פורייה לאנטישמיות. בעוד הנשיא מתעלם מתהליכים מסוכנים המתרחשים בהשראתו, החברה האמריקאית הפכה לכזו של שווים ושווים יותר. מכאן קצרה הדרך לתביעת העליונות הגזעית

עצוב לראות את מעשה הרצח של 11 מתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג. רוברט באוורס, לאומן מטורף החרד לעליונות הגזע הלבן והמשך תנועת המהגרים לארה"ב ובכלל זה ההגירה היהודית, ביצע מסע נקם הנובע משנאה ואנטישמיות.

ההתקפה הזו מסמנת נקודת מפנה בחיי הקהילה היהודית. לפי הליגה נגד השמצה, ב-2017 הוכפל במספר מקרי האנטישמיות בארה"ב וחלה עלייה של 59% במספר  המקרים בקמפוסים. האנטישמיות אינה צומחת בלי עשבים שוטים המתהווים בתוכה והיא מתפרצת כלפי כל מי ששונה ומאיים על ההגמוניות שהיא מטפחת. הפעם היהודים נפלו קורבן לטירוף המערכות שאוחז בארה"ב בשנים האחרונות. מדובר בגל מתעצם והולך של שנאה אשר מטפחים מנהיגים בכירים, מטיפים וניאו-נאצים, כדוגמת "קו-קלוקס-קלן". 

אנשי קהילת סקווירל היל מתכנסים להדלקת נרות לזכר קורבנות הירי, אתמול
AFP
להמשך הפוסט

אז מה אם הוא גנב קצת, העיקר שעשה דברים טובים

הבחירות לרשויות המקומיות הן מבחן מוסרי עבור המצביעים. עליהם לסמן לאנשי ציבור בשלטון המוניציפלי קו ברור: הורשעת? מעלת? ספגת קלון? לך הביתה

פרשיות שחיתות רבות שטרם נפלה בהן הכרעה עומדות ותלויות נגד ראשי רשויות מקומיות. ישנם מקרים שהיתה הרשעה, אבל זה לא מפריע למורשעים לנסות ולזכות שוב באמון הבוחר. הם יודעים שהציבור של היום סלחן יותר כלפי תופעות של גניבה, מעשים פסולים והרשעה עם קלון. נו, אז מה אם גנב קצת? בסופו של דבר הציבור קובע, ופני המנהיג כפני הציבור, ואם הציבור החליט לכופף את אמות המידה המוסריות - אין לערער על קביעתו. רשימת ראשי הרשויות הללו פורסמה בתקשורת וידועה לציבור.

נפגשתי לאחרונה עם תושבים רבים שמוכנים לסלוח לראשי עריהם או למועמדים לכהונה זו על פשעיהם הציבוריים. "לא נורא", אמרו לי, "אין בעיה שייקח קצת גם בשבילו, העיקר שיעשה למעננו..." הנורמות הללו חדרו עמוק לתודעת ציבורים רבים, והן מאיימות על המוסר החברתי, משמשות דוגמה רעה לילדינו ומשחירות את פני המדינה. מקומם לראות תמונות של מועמדים בעלי עבר מפוקפק המבקשים לייצג את האינטרסים שלנו ולדאוג שכספנו ילך לשיפור אזור מגורינו.

יצחק רוכברגר. רוצה להיבחר שוב
אילן אסייג
להמשך הפוסט

החוק להפללת הזנות - גול עצמי למאבק בהטרדות המיניות

הקשחת המאבק בזנאים אינה הדרך לבטא אמירה ערכית נכונה מכיוון שהיא רק תלבה הטרדות מיניות ומעשי אונס, זירה חשובה עוד יותר ביחסים בין המינים. אם המטרה היא לצמצם את הזנות יש לפעול במסגרות החינוך ולא במסגרות חוקיות

החוק להפללת לקוחות זנות עבר אמש (שני) בקריאה ראשונה בכנסת. חברות הכנסת שיזמו אותו מציינות כי מדובר באמירה ערכית וכי הן מבקשות להוציא אל מחוץ לחוק את ניצול גופה של האשה והשימוש בו לצרכיו של הגבר. לכן קובע החוק קנס של 1,500 שקל על גבר שניצל זונה וסכום זה יוכפל אם יצרו גבר עליו בשנית.

אלא שאליה וקוץ בה. מלחמה בזנות עשויה אולי להרתיע חלק מהגברים אבל היא רק תגביר את ההטרדות המיניות ומעשי האונס שהח"כיות מבקשות לצמצם. בכך הן למעשה מבקיעות גול עצמי למאבק בהטרדות המיניות, שהוא החמור ביותר ביחסי גברים-נשים במרחב הציבורי בכל העולם. אכן יש כאן אמירה ערכית, אבל לפעמים ראוי להקריב מערכת ערכים מסוימת לטובת מערכת ערכים הנעלים ממנה.

אישה יושבת בחדר מואר בתאורה אדומה אפלולית, דלת החדר פתוחה ומבעדה נראים גבר ואישה נוספת
גטי אימג`ס
להמשך הפוסט

לרעיונות גדולים, כמו היפרדות חד-צדדית, נדרש זמן להבשיל

העקרונות שהציג ב-1999 דן שיפטן להפרדה מושכלת מהפלסטינים זוכים כעת לתמיכת המכון למחקרי ביטחון לאומי. לנוכח הכאוס המדיני, הבחירות הקרובות צריכות לעסוק בהם

חלפו כמעט 20 שנה מאז פרסם המזרחן דן שיפטן את ספרו "כורח ההפרדה", שבו הציע לישראל ליזום הפרדה מושכלת, חד-צדדית, הנובעת מתוך הערכה שבעת הזאת אין סיכוי להשיג שלום עם הפלסטינים. לאחרונה הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי תוכנית מדינית חדשה המציעה לישראל הפרדה ביהודה ושומרון מתוך שליטה ביטחונית מוחלטת על כל השטח ובכלל זה בקעת הירדן.

כאשר הציג שיפטן את חזונו רוב המערכת הפוליטית עדיין האמינה שיש סיכוי להשיג הסכם קבע לשלום עם הפלסטינים. היום מתרחבת ההכרה שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר והשאיפה צריכה להתמקד בחתירה להסדרים זמניים חד-צדדיים. ההפרדה צריכה למנוע את כינונה של מדינה רב-לאומית בין הירדן לים. לעם נדרש זמן להבשיל לביצוע מהלכים מדיניים. שינוי של תרבות פוליטית וחברתית מתהווה עם הזמן לאחר התנסויות, התפתחויות, זרמי חשיבה חדשים הנובעים מכישלונות, לאחר שמוצו מהלכים שלא צלחו וכן חילופי דורות.

דן שיפטן
חגי פריד
להמשך הפוסט

אביגדור ליברמן - תפסיק לאיים ותחליף דיסקט

שר הביטחון הוא דברן חסר תקנה. דיבוריו, כמו גם אלה של נתניהו, משקפים את אזלת היד של הממשלה. במקום זאת, יש להפנים שתגובה צבאית נוספת היא חסרת תועלת ושראוי להחליף את כיוון החשיבה ולדבר עם חמאס

הוא שוב מאיים... הפעם הוא אומר שצריך להנחית מכה קשה על חמאס. שר הביטחון אביגדור ליברמן קם כל בוקר עם איום חדש-ישן. יותר מזה, הוא קורא לקבינט לקבל החלטה להכות. בינתיים הילדים בבאר שבע יישארו היום (רביעי) בבתים אחרי פגיעת הרקטה. כולנו מכירים את המשפט מהסרט "הטוב, הרע והמכוער": if you want to shoot - shoot, don't talk". חמאס כבר מזמן לא לוקח אותו ברצינות.

דברן חסר תקנה, ליברמן, בריון המלים ונעדר המעשים. התנהלותו בנוגע לנעשה בדרום מזכירה את זו של מנחם בגין, שעלה פעם אל דוכן הכנסת על רקע ביקורת על חוסר תפקוד הממשלה ואמר: "אני מבקש להודיע לכנסת כי הממשלה בישראל עומדת למשול...".

ליברמן באוגדת עזה
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

פרשת לוסי אהריש - כשפוליטיקאים הופכים למכת מדינה

מימין ומשמאל עושים הון פוליטי מההקצנה תוך הזרמת אדרנלין רעיל לעורקי התקשורת והציבור. ההחלטה עם מי להתחתן היא עניין אישי שאין להתערב בו. באותה נשימה, זכותו של יהודי לשמור על ייחודו ולא להיות מואשם בגזענות

לוסי אהריש התחתנה עם יהודי. אין אפוטרופוס לאהבה, זה עניין אישי ואין להתערב בו, אך הפוליטיקאים משני צדי המתרס הביעו כל אחד עמדה הפוכה כדי להשיג עוד מעט פרסום מהאירוע. אין להתפלא על כך שכן הפוליטיקאים הפכו למכת העולם. אורן חזן ושלי יחימוביץ עלו בתגובותיהם על כל האחרים. היא כותבת לבייס שלה והוא כותב לבייס שלו. איך אמר לי חבר, זאת "בייסוקרטיה" של החברה. התגובות חיזקו את חזן והשיגו את מטרתן מעל למצופה. מרכז הליכוד כבר הוכיח שכשהוא אוהב משהו וחושש לדבר עליו מפאת הביקורת - הוא מסכים.

חזן אינו מפתיע בגסות הרוח שלו ומגלה בהתנהגותו סימנים פסיכופטיים. הוא פרסם הודעה פוגענית המאשימה את לוסי אהריש "שפיתתה נפש יהודי לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית" והזמין אותה להתגייר. חזן עולה על העצבים, הוא מתריס ומתסיס. הוא אוהב לחולל שערוריות. זהו הסגנון היום - מתייחסים אליך רק אם אתה מקים מהומה ואם אתה מרגיז ומקומם. באירוע זה, פוליטיקאים רבים קיבלו הזדמנות להגיב - זו היתה הרמה להנחתה. יש להם במה לחבוט ועוד קצת פרסומת לפני הפריימריס הצפויים וזו הזדמנות טובה לרצות את ציבור המצביעים שלהם ולתת להם את מה שהם אוהבים לשמוע.

אורן חזן ושלי יחימוביץ
מוטי מילרוד ואוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

מנהיגי המרכז-שמאל, התכנסו בחדר וצאו רק שיעלה עשן האחדות

אגו הוא המרכיב שמשבש את שיקול הדעת, מונע אחדות שורות והקמת מחנה שיוכל להפיל את שלטון נתניהו. כל אחד ממוביליו משוכנע שיש צורך בוויתור אישי עד שזה מגיע אליו. השעה ההיסטורית דוחקת, העם משתוקק לאחדות הזו

אגו הוא דבר חיובי בכל הקשור לשמירה על ביטחונו העצמי של מנהיג. ואולם לפעמים הוא חזק יותר מן התבונה הפוליטית, וכשמדובר בעתיד של מדינה צריך לדעת לדחוק אותו. במחנה המרכז-שמאל מתקשים להתגבר על האגו והוא צץ שוב ושוב בלא הרף. זוהי הסיבה לכך שאיחוד הכוחות נמנע, והשינוי הדרוש לחברה ולמדינה מבושש לבוא. זה שנים רבות שמנהיגי המחנות אינם מצליחים להתאחד כדי להביא שינוי לישראל. הם שקועים בעצמם ואינם מסוגלים לראות את המרחב הדורש עתיד אחר במחיר של ויתור אישי למען הכלל.

הכלל הראשון לאיחוד צריך להיות שלא פוסלים ולא מחרימים איש. הרבה מנהיגים אינטליגנטים מבינים זאת היטב כשמדברים על הצורך באיחוד כוחות ובאחדות פנימית. הצרה היא שכאשר נכנסים לפרטים ומתגלה הצורך בוויתורים הדדיים כדי לקשור את החוטים, פתאום מתגלים הפערים, השנאות והניכור, ופורצת ביקורת שאינה נותנת סיכוי ובולמת את יצירתה של כוורת רצויה בדרך לשינוי הכיוון של ההיסטוריה. המשותף בין כולם רב על המפריד. אפשר להשיג הסכמות מהר מכפי שחושבים. אך כל אחד מהמנהיגים תומך באחדות בתנאי שהוא יוביל את המחנה. וכן...  אסור לשכוח, בלי פלוני גס הרוח ובלי אלמוני שייזכר לו לדיראון עולם ויכוח מתריס מלפני שנים, אין סליחה ומחילה אלא בגלגול הבא. ובינתיים שוכחים את העיקר.

קריקטורה שבה יאיר לפיד מאיץ בתומכיו לא לענות לטלפונים ממטה גבאי
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

לא רוצה קילר - רוצה מנהיג עם לב אנושי

יש הטוענים כי כדי להצליח בזירה הפוליטית על מי שמייעד עצמו להנהגה לדרוך על אנשים, לא לספור ממטר ואף לוותר על ערכים. אין דבר מופרך מזה, יעידו על כך גדולי המנהיגים בהיסטוריה

עונת הבחירות בעיצומה והמפלגות מבקשות את אמון הציבור כדי להצעיד את ישראל קדימה. "קילר" הוא מושג שמטפחים עכשיו כטרנד למי שרוצה להנהיג. לאחרונה אף פורסם הספר "קילר אינסטינקט" ובו טוענים מחבריו איל ארד, משה גאון וארז יעקובי שאם המועמד אינו "קילר" - אין לו שום סיכוי להצליח. אם יש לך את זה - אתה ראוי, אם לא - דרכך לא תצלח.

אתה צריך רצח בעיניים. כלומר, אחרת לא תוכל לשרת את הציבור שלמענו נבחרת. ובמלים אחרות, אתה צריך לדרוך על כל מי שנקרה בדרכך, לא לספור אף אחד ממטר ולהילחם בחירוף נפש בכל אדם שמפריע לך להגיע ליעד הנכסף. לפעמים עליך לוותר על הערכים כדי להשיג את העוצמה הרצויה, להפסיק להיות צדיק כדי להיות פוליטיקאי מזן מעודכן. אינך צריך להיות מוביל ומקור השראה ולא לתת דוגמה אישית במעשיך.

נפוליאון בונפרטה בביקור ביפו בעת מסעו למצרים ב-1798-1799
ullstein bild via Getty Images
להמשך הפוסט

המטבח הפוליטי הישראלי מציג: תבשילים לטעמו של הבוחר

בבחירות הקרובות יופיעו שוב מפלגות קטנות וקיקיוניות עם מנהיג המשדר סימפטיה אישית ומופיע כאביר על הסוס הלבן. אסור להצביע להן. יש לאלץ את המפלגות הגדולות להשתבח

בבחירות הקרובות יופיעו שוב מפלגות קטנות וקיקיוניות עם מנהיג המשדר סימפטיה אישית ומופיע כאביר על הסוס הלבן. מפלגות ללא מוסדות דמוקרטיים המתנדפות כעלים ברוח, חסרות ממד רעיוני ופוליטי - סוג של דיקטטורה של איש אחד. אנשים אוהבים משהו חדש שעוד לא הפריע, אבל בדרך הם גורמים לאיבוד קולות וחוסר יציבות ממשלי ופוליטי.

יש תפריט מגוון במטבח הפוליטי הישראלי. עליך להגיד למלצר מה אתה רוצה והוא כבר ימצא את התבלין המתאים כדי להשביח את התבשיל ואז מיד תופיע המנה המבוקשת באריזה צבעונית עטורה - תוכנית כבקשתך. המצביעים למפלגות אלה הם מצביעי לוקסוס השוגים כל פעם מחדש. 

1
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

הסקרים הם סוג של אסטרולוגיה, יש לאסור אותם לפני בחירות

מתברר שיש דרכים עקלקלות לבנות סקרים כדי להשפיע על דעת הקהל. הסקר האינטרנטי הזול, למשל, הפך לטרנד שבו אפשר לפברק הכל. כל מפלגה או מועמד יכול להזמין סקר ולקבל בונוס

הסקרים הפכו לכלי שיווק מניפולטיבי בידי מפלגות וגופים אינטרסנטיים וראוי לאסור אותם בחוק לפחות חודש לפני הבחירות. אלה שמתפרסמים חדשות לבקרים משעשעים ומבשמים, אבל תמיד מטעים. כבר נאמר "מדבר סקר תרחק" או "סקרים טוב להריח אבל אסור לבלוע". הסקרים המליכו לא אחת את שמעון פרס, המפסידן הנצחי, אך הצביעו רק על הלך רוח רגעי של ההמון. הם משתנים ללא הרף, מפתיעים בכל פעם מחדש, יוצרים תדמיות ובונים תודעה.

אך מתברר שיש גם דרכים עקלקלות לבנות סקרים כדי להשפיע על דעת הקהל - סקרים באינטרנט או בטלפון הנייד. אפליקציית הסקרים החדשה של iPanel מציעה לכל אחד להצטרף. "שווה לך להשפיע", אומרת הפרסומת, "האם אתם רוצים להשפיע? עכשיו זו ההזדמנות שלכם!". האפליקציה מציעה למשתתפים לצבור נקודות על הצבעותיהם ולהמיר את הנקודות בתווי קנייה. אם יצליחו לצרף עוד חברים - ירוויחו נקודות נוספות.

1
להמשך הפוסט

נתניהו והליכוד מובילים לשפיכות דמים

ראש הממשלה הפך למקיאווליסט מסוכן לחברה שנוקט בכל אמצעי בלתי מוסרי לשימור עוצמתו. נתניהו לא למד דבר מההסתה לפני רצח רבין. הוא וחבריו שכחו את החוק מכיוון שלשיטתם הם החוק

את המאמר הזה אני כותב בכאב רב. ראש הממשלה בנימין נתניהו הפך למקיאווליסט מסוכן לחברה שנוקט בכל אמצעי בלתי מוסרי לשימור עוצמתו. התהליכים שהוא מוביל, בליווי החומה המקיפה אותו בליכוד, דוחפים לאלימות לקראת הבחירות ויכולים להסתיים בשפיכות דמים. הפעם זה רציני. ההסתות והדה-לגיטימציה נגד מערכת אכיפת החוק, ההשתלחויות ביועץ המשפטי לממשלה, בגורמי הפרקליטות, במשטרה ובכל מי שמעז להגן על המערכת השיפוטית, הפכו לדבר שבשגרה. המתח החברתי גובר, היציבות החברתית מתערערת והדבר עלול להסתיים באסון. 

נתניהו וחבריו יכולים לעצור את הסחף הזה ועליהם מוטלת האחריות הכבדה להנמיך את גובה הלהבות. זה הזמן להזהיר - הרשתות החברתיות והעיתונות מלאים דברי הסתה מכל הצדדים ואלה מגובים בדברי תוקפנות ושיסוי מצד חברי כנסת מהליכוד נגד כל מי שעומד בדרכם. השילוב בין חברה שהולכת ונעשית אלימה, מערכת בחירות יצרית וההכרעה הקרובה בתיקי נתניהו - הם שילוב קטלני הדוחף לפורענות. 

ראש הממשלה בביקור באוגדת עזה, בחודש שעבר
אילן אסייג
להמשך הפוסט

מפלגה איננה בית, היא פלטפורמה לביצוע

ציפי לבני הואשמה בכך שהחליפה כמה מפלגות, אולם מי שבוחן את דרך התנהלותה אינו יכול שלא להעריך את אומץ לבה ואמונתה גם אם אינו מקבל את דרכה

מפלגה אינה בית ולא מועדון חברים. התפישה הנשמעת כלפי ח"כ ציפי לבני שנטשה בית פוליטי בעבר וטענות הנשמעות כלפי אישים בימין ובשמאל ש"בית לא עוזבים", הינה מגוחכת, אנכרוניסטית ומוטעת מיסודה. מפלגה היא מסגרת להגשמת הרעיונות והשקפת העולם של חבריה. כשהיא עונה על החזון והדרך - יש טעם בקיומה, כשהיא סוטה מדרכה - אין בה תועלת.

בעידן הפוסט אידאולוגי, תועלתנות אישית הפכה לכוח שמניע חברות במפלגה ומרגע שהמניע בטל - בטלה גם החברות. לכן, מפלגות פסקו לייצג דרך והפכו למנגנון בחירה של מנהיגים. האידיאולוגיה מתה והרעב הפוליטי תפס את מקומה, הוא נעדר דרך אך מלא בעוצמה כוחנית. לפעמים אנו שומעים אנשים התוקפים בבוז אנשי ציבור העוברים ממפלגה למפלגה, אך יש להבחין בין העושה כך לתועלתו האישית, ויש כאלה רבים, לבין יחידי סגולה העושים זאת משום שאינם מוכנים לקבל את דרכה של המפלגה. 

אבי גבאי מודיע על פיצול המחנה הציוני והיפרדות "העבודה" מ"התנועה"
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

משה ליאון ושותפיו נכשלו כבר במבחן הראשון

ההתעלמות של ראש העיר ירושלים מתנועת "התעוררות", הגדולה במועצת העיר, עומדת בסתירה למציאות שבה החילוניים משלמים את רוב הארנונה ואחראים למרבית הפיתוח הכלכלי

ראש העיר ירושלים משה ליאון הרכיב קואליציה כשחצי מתושבי הבירה מחוצה לה. הוא הפך שבוי בידיהם של עסקני הציבור החרדי וקיצוני הימין מ"הבית היהודי" והחל את כהונתו ברגל שמאל. דחיקתו לשוליים של הציבור החילוני הגדול תוך התעלמות מסיעת "התעוררות" המונה שבעה מנדטים (הגדולה ביותר במועצת העיר), היא מחדל המעיד על קהות חושים פוליטי מקומם והיעדר אזון ראוי הדרוש ביחסים בין הציבור הדתי והחילוני.

עופר ברקוביץ' מייצג מחצית מתושבי ירושלים. קולו של הציבור החילוני צריך להישמע והשפעתו על אורחות חיינו צריכה להיות ברורה ומורגשת כדי לבלום נטייה לקעקע את האיזונים הדרושים לניהול עיר נאורה ומודרנית. את זה מסרב ליאון להפנים והוא מגביר את גובה הלהבות ומחמיר את היחסים החברתיים בעיר. אטימותו חוגגת.

משה ליאון בראש ישיבת מועצת העיר ירושלים הראשונה אחרי הבחירות
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

רק קואליציה ממלכתית-חילונית תציל את החרדים מעצמם

המפלגות החילוניות נושאות באחריות למצב החברה החרדית ולכך ששיעור הפונים ללימודים ולהכשרה מקצועית במגזר זה נמצא בירידה. אחריותן למנוע שח"כ גפני וחבריו יהיו שוב לשון מאזניים

הבחירות מתקרבות והן יכריעו באיזו מידה תמשיך ישראל להיות כבולה בידי המפלגות החרדיות. השפעתן של אלה על חיינו גדלה והולכת ומונעת את שינויי המגמה ההכרחיים בדרך לחברה נאורה ומתוקנת. בשבוע בו הוכרזו בחירות באמתלה של חוק הגיוס, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה חדה של 21% במספר תלמידי הישיבות והכוללים. ב-2017, כך לפי למ"ס, היו 114 אלף. 

לאורך כהונתה הגדילה ממשלת נתניהו את הקצבאות לתלמידי הישיבות, ובכך החמירה את מצבם והפכה אותם לאבן רחיים על ציבור משלמי המסים. במקביל, חלה האטה בכניסת החרדים לעבודה ולאקדמיה. מדובר במגמה הפוכה למה שהתרחש בישראל מאז 2013, אז קוצצו תקציבי הישיבות וירד גיל הפטור לחרדים משירות צבאי.

ישיבת חברון החרדית בירושלים
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

לא להציף שוב את פרשת ילדי תימן לכבוד הבחירות

פרשת חטיפת ילדי תימן צפויה לשמש את הימין במערכת הבחירות הקרובה כדי לקעקע את השמאל. ההסתה נגד מייסדי המדינה ובראשם בן גוריון הפכה לכלי פוליטי בידי עסקנים, כולל מהשמאל, ועליה להיפסק

לאחרונה אמר לי גורם בליכוד כי בכוונת המפלגה להציף את פרשת חטיפת ילדי תימן כדי לקעקע את תדמית השמאל לקראת הבחירות. החשש מהחרפת השיח ומהחמרת השיסוי דורשת ממנהיגי השמאל להיערך כדי להדוף את ההסתה שהיא שקרית בעיקרה.

היעלמות ילדי תימן היתה פשע נורא. הילדים נחטפו על ידי כנופיות שסחרו בילדים בראשית המדינה וועדות החקירה שהוקמו בעניין לא הובילו אל האשמים. מנגד, גורמים פוליטיים, בעיקר בימין הישראלי, רוקדים על הדם ומציפים את הנושא שוב ושוב כדי להסית נגד מנהיגי תנועת העבודה בעבר ובהווה. אף חומר החקירה שנאסף לא הוכיח קשר של מנהיגי המדינה אל החטיפה, ולמרות זאת הגורמים הללו הפכו את הנושא כלי להישרדות ולניגוח פוליטי. מצער שעסקני שמאל מזרחים משתפים פעולה עם עלילת הדם הזאת שמנוצלת כדי להבאיש את ריחם של מנהיגי העבודה שאבותיהם הקימו את המדינה, וזאת מתוך רצון ברור לדחות ככל האפשר את חזרתם האפשרית להנהגה.

מפגינים קוראים להכרה בפרשת ילדי תימן, בשנה שעברה בתל אביב
עופר וקנין
להמשך הפוסט

תיקי נתניהו: לא בהסדר טיעון

זו כבר לא רק המשטרה, כעת גם הפרקליטות ממליצה להעמיד את רה"מ לדין בגין שוחד. המריחה המשפטית של מנדלבליט והשתיקה של בכירי הליכוד חצו את כל הקווים

זו כבר לא המשטרה, כעת גם הפרקליטות אומרת חד-משמעית: יש להגיש כתב אישום חמור בשוחד והפרת אמונים בשלוש פרשיות שונות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. שוחד בתיקים 2000 ו-4000 ובתיק 1000 הנטייה היא להפרת אמונים. תיקי נתניהו דורשים הכרעה ברורה של בית המשפט ולא הסדר טיעון שיבשל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. עשיית צדק ושינוי הנורמות צריכות להיעשות בהיכל הצדק.

המדינה נשבתה בידי נתניהו ומשפחתו וזקוקה כעת לפדיון שבויים. די לנו. ראוי לתת לציבור מנוחה מהכפייה הבלתי רצונית שהוטלה עליו. "אין כלום" הפך ל"יש הרבה" ו"לא היה כלום" הפכו לעדי מדינה ושלוש המלצות לכתבי אישום. תחושת המיאוס מאובדן הבושה כבר עלתה על גדותיה. נקעה נפשו של הציבור מהעיסוק הבלתי פוסק, המעיק והמטריד בפרשיות נתניהו. נתניהו אינו יכול להמשיך בתפקידו.

קריקטוריה שבה נתניהו מבקש ממנדלבליט גבינה שוויצרית עם הרבה חורים
ערן וולקובסקי
להמשך הפוסט

פתרון המדינה האחת הולך ומתהווה, היפרדות היא הכרח

נתניהו והימין המתנחלי יצרו, בהובלת הרבנים המשיחיים, מציאות שאנו מסרבים להפנים אבל היא כבר כמעט בלתי הפיכה. המתנחלים בדרך לניצחון בקרב, אבל לבסוף כולנו נפסיד במלחמה על צביון המדינה

מוחמד דחלאן, מהבולטים שבמנהיגים הפלסטינים ואחד המבקשים לרשת את אבו-מאזן, קרא לאחרונה ("ידיעות אחרונות", 12.12) להקמת מדינה אחת לישראלים ולפלסטינים - "ישראל הגדולה", שבירתה ירושלים ותהיה שייכת לשני העמים. הוא משקף את הטרנד החדש שהולך ותופס מקום בדעת הקהל הפלסטינית ואינו מאמין עוד בפתרון שתי המדינות. "אנחנו רוצים לחיות בשוויון כמוכם", אומרים לי פלסטינים רבים, "נחיה יחד בשותפות מלאה במדינה אחת לכולנו".

הידרדרות המצב הביטחוני ביהודה ושומרון בשבוע האחרון והחרפת המאבק הפלסטיני המזוין מזכירות לכולנו את הצורך הדחוף בהפרדה מהפלסטינים. בהיעדר יכולת ליישום הסדר קבע, כשהחמאס והג'יהאד האיסלאמי בולטים בשטח, זה היה צפוי.

נתניהו בביקור בצומת גבעת אסף בה נרצחו שני לוחמי נצח יהודה
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

אם יפזול ימינה, גנץ יבטיח את המשך שלטון נתניהו

הרמטכ"ל לשעבר מסרב להתחייב שלא ללכת לממשלת ימין ולכן עשוי להיות האיש שימסור לנתניהו שוב את השלטון. במקום זאת עליו לפעול להקמת חזית אלטרנטיבית ולהפסקת הפיצול במרכז-שמאל

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מסתמן כ"כוכב הנולד" של הבחירות הבאות לכנסת וכבר החל בהכנות להקמת מפלגה. הוא מסרב להתחייב שלא ללכת לממשלה בראשות נתניהו ולכן עשוי להיות האיש שימסור את השלטון מחדש לידי הימין. במצב שכזה, גנץ יצטרף כשר בכיר לממשלת הליכוד הבאה ונתניהו כדרכו ידאג לשרוף אותו בתוך זמן קצר. אז, תחלוף אפיזודת גנץ, ונתניהו יחזור לסורו ולשכרון הכוח המאפיין את התנהלותו.

הקמת מפלגה נוספת במרכז המפה הפוליטית במקום הקמת חזית ממלכתית לשינוי, תפצל את הכוח האלקטורלי ותבטיח את המשך שלטון נתניהו. מפלגה בראשות גנץ עשויה לגרוף לפי התחזיות 12-16 מנדטים (עד מועד הבחירות עקומת המנדטים תרד) ולהצטרף אחרי הבחירות לממשלה. תקוותם של רבים למהפך שלטוני ולשינוי הלכי הרוח והמדיניות יימוגו. התסכול בקרב רבים יגבר בהיעדר אופק ותקווה לשינוי השיח, הדרך והמדיניות הדרושה להצעיד את ישראל בדרך הנכונה.

גנץ בפרידה מחיל הים עם סיום תפקידו, ב-2014
דובר צה"ל
להמשך הפוסט

בגיל 96, שלמה הלל מבקש לעשות צדק עם גולדה מאיר

הלל הוא השריד החי האחרון מהממשלה שהובילה את מלחמת יום כיפור. בראיון הוא מנקה לחלוטין את ראש הממשלה וטוען כי ההיסטוריה רצחה את דמותה. ולמי מופנית האצבע המאשימה

שלמה הלל הוא אחד הגיבורים הגדולים שחיים אתנו. צנוע, ישר ונחבא אל הכלים. הוא האיש שחולל את העלייה הגדולה מעיראק, שהיתה הצלחה הרואית בהיסטוריה של הציונות. היום הוא כמעט בן 96. חכם, צלול, בעל זיכרון מדהים ויכולת ניתוח מפוכחת מאוד. הלל הוא השריד האחרון מממשלת גולדה, ובזמן מלחמת יום כיפור כיהן כשר המשטרה. פגשתי אותו כדי לקבל ממנו עדות חיה על מה שהתרחש בימים שקדמו למלחמה ובמהלכה, ועל תהליכי קבלת ההחלטות. דבריו שופכים אור בוהק וחד על המחדל המודיעיני הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

"הטענה שגולדה לא היתה ערה למה שהתרחש היא שקר מוחלט, אך משה דיין הוא האחראי הראשי לכל מה שהתרחש במלחמת יום כיפור", אומר הלל, "היתה ישיבה מכרעת שהתקיימה ביום שישי, ערב המלחמה. השתתפתי בה יחד עם אלופי המטה הכללי, ראש אמ"ן אלי זעירא, שר הביטחון משה דיין, השר ישראלי גלילי וכן השר חיים בר לב והרמטכ"ל דוד אלעזר. הישיבה לא היתה חוקית משום שלא התקיימה על פי כללי הפרוטוקול של ישיבות ממשלה, אבל התקבלה בה ההחלטה על פי הצעת השר גלילי להסמיך את גולדה להחליט על גיוס המילואים. יצאתי מודאג מאוד מהישיבה הזאת".

שלמה הלל בביתו
משה בן עטר
להמשך הפוסט

להתעלל בחייל דרוזי, כי גזענות זה בסדר

מקרה ההתעללות בחייל דרוזי בבסיס של חיל האוויר לפני כמה ימים מדגיש עד כמה הפסקנו להתבייש בגזענותנו ואת כישלון מערכת החינוך. היחידה שבה אירע המקרה צריכה לעבור חינוך מחדש

לפני ימים אחדים זה אירע שוב - התעללות בחייל דרוזי בבסיס של חיל האוויר. חבריו קיללו ולעגו לו, סירבו לגור איתו ואיימו עליו בנשק משום שבעינייהם הוא זר ומוזר. חיילות איימו עליו כי יתלוננו על הטרדה אם יעז להתלונן. ביטויי הגזענות כלפי הדרוזים צצים חדשות לבקרים, כבר לא מקוממים במיוחד ואינם משמשים כבר כנורה אדומה מהבהבת. הם מכתימים אותנו, נוסקים בעוצמם עד שהן יוצרים כתמים שחורים של בידול. זהו מטרד חולני של חברה שבעצמה היתה קורבן לגזענות, אבל מאז חלפו הרבה שנים והזיכרון מתעמעם במציאות החיים.

הפסקנו להתבייש בגזענותנו ובאלימות הגוברת המתלווה אליה. המקרה האחרון אינו מקרה בודד והוא משקף תופעה שמעמיקה, מתעצמת ומפלגת אותנו לחתכים. הצעירים הדרוזים עושים מאמצים כבירים להיות ישראלים גאים ופטריוטים ולהגיע לקדמת הבמה של ההצלחה הישראלית. כשהם נתקלים בגזענות ואפליה - הכישלון שלנו כחברה מהדהד ותחושת העלבון מחלחלת ומולידה ניכור וריאקציה. הפגיעה בתחושת השוויון על רקע חוק הלאום מוסיפה עוד שמן למדורה.

הפגנת הדרוזים בכיכר רבין נגד חוק הלאום, השנה
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

אלברט איינשטיין - פיזיקאי גדול, מבין קטן ביהדות

בית מכירות פומביות הציע מכתב של המדען הדגול למכירה תמורת יותר ממיליון דולר. אז מה אם לערכו הרוחני של הטקסט אין שום חשיבות וכל מה שחשוב בו הוא השם "איינשטיין"

ג'יימס בארון מהניו יורק טיימס פרסם בשבוע שעבר מכתב של אלברט איינשטיין מ-1954 שבו מצהיר המדען היהודי כי "אין אלוהים" וכי "התנ"ך הוא אוסף של אגדות פרימיטיביות ושום פרשנות לא תשנה את דעתי". המכתב הוצע למכירה בבית המכירות "כריסטי'ס" ותוכנו חולל סערה ברשתות החברתיות. איינשטיין טוען בו כי אף שהוא גאה להיות יהודי הוא "אינו חושב שהיהודים מכובדים יותר מאנשים אחרים ואינם טובים יותר מבני דתות אחרות. היהדות היא דת ילדותית וטפלה".

מדוע מעניין מישהו מה חשב איינשטיין על אלוהים ועל האמונה? מה הערך המוסף שיש לדעתו? איינשטיין היה גאון מופלג בפיזיקה ובמתמטיקה, אבל לדעת חוקרים רבים, ידיעותיו בנושאים אחרים היו בינוניות, שטחיות ורדודות. "הוא היה עם הארץ גמור", אומר פרופסור אליעזר שביד, אחד מחשובי הפילוסופים ומגדולי המחשבה היהודית בזמננו, "הוא לא ידע הרבה על היהדות, לא היתה לו השכלה יהודית, הוא השתייך למשפחה מתבוללת ודעותיו בנושא היו שטחיות".

אלברט איינשטיין. "שום פרשנות לא תשנה את דעתי"
AP
להמשך הפוסט

האם ישראל ערוכה למתקפת טילים מלבנון?

לפי ההערכות, חיזבאללה מכוון יותר מ-120 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, לעבר ישראל. ההרתעה הישראלית והיערכות העורף הם מרכיבים חשובים במבצע בגבול הצפון

המתיחות בצפון מעצימה בשבועות האחרונים. מרכז הכובד עובר מסוריה ללבנון והקמתם של מפעלים לפיתוח נשק איראני על אדמת האחרונה הוא איום חמור על הביטחון הלאומי. במקביל, החל צה"ל להרוס מנהרות שמובילות לשטח ישראל ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, שב להשמיע קולות המזכירים את הימים שלפני המערכה הכבדה ב-2006.

מה ששונה הוא שהפעם מכוונים לעבר ישראל יותר מ-120 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, המסוגלים להגיע לכל מקום ברחבי המדינה. השאלה החשובה ביותר המתבקשת בהתחשב בכך היא אם ישראל ומערכות ההגנה האזרחיות שלה ערוכות להתמודד עם התקפת פתע שתגרום לפגיעה הרת אסון באזרחים, תשתיות ומרכזי העצבים בליבה של המדינה.

טילים של חיזבאללה ב-2007 ולצדם הכיתוב "יותר מ-20 אלף". ההערכה היום היא יותר מ-120 אלף
Mohammed Zaatari / AP
להמשך הפוסט

כשהאספסוף שולט, המנהיגות חלשה

האופנה העכשווית של המנהיגות העולמית איבדה את זה. היא פועלת על פי מצבי רוח רגעיים של גיבורי תרבות בורים, צבועים ומתחסדים, מתלהמים ונבערים. המנהיגות בישראל אינה שונה בכך

המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד הזוג נתניהו בתיק 4000 (בזק-וואלה) מבליטה שוב את הנזק העצום שגורמים קשרי הון-שלטון לאמינותה של התקשורת. ההשחתה הזאת, הנעשית בשילוב עם מהפכת המידע, מובילה לערעור הסדר החברתי בכל העולם ולאיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה.

האמת הפכה לשקר והשקר לאמת. מידע רב שזורם אל הציבור אינו מוסמך ולציבור אין תמיד יכולת שיפוט אמינה שיכולה להכחיש את השקר. מחקרים מוסמכים מוצגים כשקר על ידי חובבנים ושרלטנים, ואילו אמיתות שהיינו משוכנעים שאין לערער עליהן נעשו פוסט-אמת. אנרכיית המידע מתעתעת בנו עד כי קשה להדיוטות להבחין בין מציאות לבדיה ובין האמת המוחלטת לשקר הוודאי. הכללים הופרו וחסר לנו מידע מהימן לגבש דעה, וכשאנו מגבשים דעה אנו נשענים על הערכות נטולות בסיס. אנו גוזרים מסקנות, ואלה הופכות לנחלת הכלל ומופצות ברשתות החברתיות כחומר קטלני.

בנימין נתניהו קורא עיתון
קובי גדעון / לע"מ
להמשך הפוסט

עליה יהודית לצרכים פוליטיים? רעיון שגוי ולא ישים

רוב העליה ופוטנציאל העליה מארה"ב הוא של אנשים המבקשים לחיות בחברה יהודית דתית. לכן, הרעיון שבאמצעות עליה ניתן לחולל מהפך ולשנות את דמותה הימנית של ישראל - מוטעה

הייאוש מהיכולת לסלק את שלטון הימין מביא את מור אלטשולר ("הארץ", 13.11) ודימיטרי שומסקי ("הארץ", 20.11) לקבוע במאמריהם כי יש להעלות לישראל את היהודים הנאורים מארה"ב כדי לדחוק את הימין הישראלי. הימין מסוכן לעתיד הדמוקרטיה וכדי לשנות את "דמותה האתנו-לאומנית" הגזענית של ישראל ולהפוך את החברה הישראלית לחברה דמוקרטית ליברלית, רצוי להעצימה ברזרבות אנושיות מערביות.

אפשר להבין את דאגתם את שני הפובליציסטים הנכבדים, אולם הם אינם נותנים את דעתם על אופייה של העליה המגיעה מארה"ב לישראל בזמן הזה. אילו בחנו את ההרכב הסוציולוגי ייתכן שהיו מוותרים על הצעתם. רוב העליה ופוטנציאל העליה מארה"ב לישראל הוא של אנשים המבקשים לחיות בחברה יהודית דתית ובנטייתם הפוליטית הם מצביעי ימין. לפי נתונים של הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, מארה"ב באים כ-2,000 עולים בשנה בממוצע וכמחציתם מתיישבים בהתנחלויות. ליהודים הליברלים החילונים יש חיים טובים מאוד בארה"ב והם לא יבואו לישראל.

תפילת רבנים רפורמים ישראלים ואמריקאים בכותל המערבי
Sebastian Scheiner/אי־פי
להמשך הפוסט

נתניהו זקוק לפודל, מירי רגב נהנית מהג'וב

בכל פעם שראש הממשלה סופג ביקורת או נזקק לעזרה הוא נכנס לארון ושולח את שרת התרבות לקרב איגרוף. רגב יודעת נפש מנהיגה, איך אומר הפתגם הבדואי: "כלב השייח' הוא כמו השייח'"

בכל פעם שמישהו תוקף את בנימין נתניהו או מבקר את כוחנות ממשלתו, ראש הממשלה נכנס לארון ושולח את השרה מירי רגב לקרב איגרוף. רגב טובה בזה, אוהבת את זה ולא דופקת חשבון. היא גם תוקפת, גם מקבלת תקשורת וגם מגינה על ראש הממשלה, וזה יודע לפרגן ונותן לה להחליף אותו כשהוא נעדר מהארץ. כאשת תקשורת משופשפת, רגב יודעת שהעיקר הוא להיות בכותרות. הציבור שוכח, אבל השם "מירי רגב" נחרט בזיכרונו ונצרב בתודעתו. בכל פעם שהיא תוקפת - זה לא היא, זה נתניהו. 

הידידים של רגב עד היום הם האויבים הפוליטיים שלה מחר. קורבנותיה הנוכחיים הם שני פוליטיקאים שצריכים להיות "על הכוונת" של נתניהו במערכת הבחירות הבאה. הראשון הוא שר האוצר משה כחלון שיורד בסקרים ויש "לסייע לו" לרדת עוד עד ש"כולנו" תיעלם מהבמה הפוליטית. השני שצריך לספוג מנה טובה הוא אביגדור ליברמן, שהיה בפנים, תמך בכל החוקים ועכשיו רוצה למוטט את הקואליציה, ובעיקר - אינו תומך בחוק "נאמנות בתרבות" - הביבי של מירי. וכך, ליברמן "העביר כסף למחבלים" וכחלון בכלל "עובד בקרן החדשה"

"כל מי שמעז לתקוף, לבקר ולערער על מעמד נתניהו ראוי לחטוף מהר, חזק ומיד כדי שייבהל"
עמוס בידרמן
להמשך הפוסט

אבישי בן חיים - ש"סניק מורעל בשירות אריה דרעי

הכתב המוערך חצה את הגבול כשטען שחקירות שר הפנים וצמרת ש"ס הן "חלק ממהלך דיכוי אלים של תנועה מזרחית". אנושי לגלות סימפטיה למקור, אך במבחן האתיקה העיתונאית זה פשוט לא עובר

הכתב המוערך אבישי בן חיים חצה את הגבול. הוא מגן בחירוף נפש על חברו הנערץ השר אריה דרעי, וחרג מכללי האתיקה העיתונאית המקובלת כשקבע באופן נחרץ (מקור ראשון, 23 בנובמבר) שחקירות דרעי וצמרת ש"ס "הן חלק ממהלך דיכוי אלים של תנועה מזרחית".

כמזרחי, הייתי רוצה להאמין לבן חיים אבל לא לפני שדבריו אלה ילוו בעובדות מוצקות שאוכל להישען עליהן. עובדות כאלה לא נמצאו עד כה. לבן חיים קרה מה שקורה לעיתונאים רבים - הם הופכים שבויים בידי המקור שלהם, מגלים אליו סימפטיה ונעשים חברים טובים. זה אנושי, אולם ראוי שערוץ התקשורת המעסיק אותו יאפשר לו פסק זמן מסיקור דרעי כדי שיוכל להתנתק מההטיה הרגשית שהתפתחה אצלו, הטיה שהיא כאמור אנושית אבל אינה עומדת במבחן האתיקה העיתונאית.

אבישי בן חיים. הפך לשבוי בידי המקור
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

שטרנהל, אוניברסליות חייבת משהו שיאזן אותה

הגלובליזציה חידדה מאוד את הפער שבין קידוש ערכי השוויון, החרות והומניזם לבין צורכו של האדם בזהות יחודית ולאום. נראה שעמים אינם לומדים מההיסטוריה ובלי משבר - המטוטלת לא תשנה כיוון

פרופ' זאב שטרנהל טען במאמר שפרסם ב"הארץ" (16.11) כי אימוץ מדיניות ישראלית בדלנית שמתרחקת מהערכים הליברליים, מנוכרת לחזון העמים האוניברסלי של מוסר, שוויון, צדק וזכויות אדם, מעצימה את הלאומנות, השנאה, האנטישמיות ושלילת האחר. טיפוח הרעיונות הפרטיקולריים מביאים להסתגרות, אתניות ושבטיות, הוביל לאסונות בין העמים במאה העשרים והצמיח את הנאציזם והפאשיזם. אצלנו, הגישה מתבטאת בסדרת חוקים כמו "חוק הלאום" וחוק "הנאמנות בתרבות" ובפוליטיקה של הסתה ושיסוי שמדרדרת אותנו לתהומות ופוגעת באנושיות ובחירות האישית. שטרנהל מציע לישראל ללמוד מהניסיון של אירופה ולאמץ מדיניות אוניברסלית ברורה של שוויון, חרות והומניזם. 

זהו העיוורון האידיאולוגי של השמאל, שמבטל למעשה את הלאומיות. השמאל הליברלי טיפח במידה רבה את האינדיבידואליות והאוניברסליות ואת יישום זכויות היחיד על חשבון הכלל ומכך נובע אצלנו למשל גם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. בתפישתו, יש להציב את האדם במרכז על חשבון הלאומיות הקולקטיבית. קיומם של הניאו-נאציזם והפאשיזם וגם עליית הימין בעולם נובעים מטיפוח הגישה הפרטיקולרית, ולעומת זאת הגלובליזציה והחלשתה של הלאומיות הן הפתרון שיביא את אחוות העמים והן תורמות ליציבות העולמית.

מיצג בגרמניה
HENDRIK SCHMIDT / Picture-Allian
להמשך הפוסט

בנט ושקד דוחפים את ישראל למלחמה מיותרת בעזה

מאבקי ההרתעה ההדדית בין ראש הממשלה ליו"ר הבית היהודי החמיצו את העיקר. על אף שגורל הממשלה נחרץ, השורה התחתונה היא קבינט יותר לוחמני ואווירת בחירות מסוכנת

הם זורקים רפש, דורכים על נתניהו ותוקפים, אבל נשארים בממשלה. הפסקנו לנצח בביטחון אבל נישאר בממשלה, אומר נפתלי בנט. הם מבקרים חריפים אבל לא מוותרים על הג'ובים. הם רוצים את מנעמי השלטון, ההקצבות, הכסף להתנחלויות, את המשרדים הגדולים שהם חולשים עליהם, אבל הם לא מוכנים לעזוב את סיר הבשר - יש להם הרבה מה הפסיד. אנשים ישרים שאינם מוכנים לקבל את מדיניות נתניהו אינם צריכים להישאר בממשלתו. אבל הם, רוצים להיות בפנים ולהרגיש בלי. עשרות הרבנים המשפיעים שבלמו את פרישת "הבית היהודי" מהקואליציה זיהו את הטעות הטראגית שבנט עומד לעשות וצדקו בדאגתם לציונות הדתית.

הניתוח שעשה אתמול (שני) יוסי ורטר ("הארץ" 19.11) דומה לסקירה מאלפת של קרב איגרוף מתוקשר המונה הישגים וכישלונות פוליטיים. זה מעניין אבל נעדר ראיית עומק מרחבית על מה שעלול להתרחש בדרום. נאומיהם הלוחמניים של בנט ושקד מקרבים את סכנת המלחמה ודוחקים את נתניהו לצאת לקרב. זה רק עניין של זמן, שבועות או מעט יותר, שההתפרצות בעזה תתרחש ואז סכנת ההידרדרות למלחמה תהיה בסבירות גבוה. שניהם לא מוכנים לשאול את עצמם לאן היא תוביל, מה יהיה המחיר שישלמו לוחמי צה"ל ומה תהיה התוצאה הסופית. אחרי נאום הביקורת שהשמיעו צריך היה ראש הממשלה לפטרם לאלתר. במדינה מתוקנת זה היה מתרחש. אצלנו הכל מותר והדבר מוכיח שוב את רפיסותו של ראש הממשלה.

בנט ושקד בנאום שבו הודיעו כי אינם מתפטרים מהממשלה, אתמול
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

לקיים את הבחירות מהר ככל האפשר

קיצור פרק הזמן עד ליום הבוחר יביא לצמצום בזבוז הכספים והמשאבים וחשוב מכך - יאפשר להתמודד טוב יותר עם קמפיין שצפוי להיות עמוס בהשמצות ואלימות מילולית מסוכנת

הבחירות הכלליות צריכות להתקיים מהר ככל האפשר. אסור לדחותן למועד רחוק. מערכת הבחירות הבאה תהיה רווית השמצות, תעמיק את הקרע בעם והיא עשוייה להיות אלימה ומתוחה מאוד. לכן, ראוי לקצר את התמשכותה כדי להוריד את גובה הלהבות וכן כדי לחסוך בכסף ובמשאבים ציבוריים. ראוי ללמוד מן הניסיון של המדינות הליברליות באירופה, בהן נערכות הבחירות בתוך חודש וחצי עד חודשיים וההכרעה נופלת בזמן קצר. 

ניסיונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדחות את הבחירות לחודש מאי ולקיימם מיד בתום חגיגות יום העצמאות ה-71 נגוע בשחיתות ציבורית. נתניהו "יככב" באירועי יום הזכרון לשואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובחגיגות יום העצמאות ואולי גם "יום ירושלים" שנותנים לו במת בחירות מתוזמנת. אין לדבר הזה מקום בתקופה של מערכת בחירות, שכן הוא יוצר אפליה וחוסר שוויון מול המתחרים. אין ספק כי נתניהו ינצל אירועים ממלכתיים ומשאבים ציבוריים כדי לחזק את מעמדו ולצבור נקודות לקראת הכרעת הבוחר, וגם זה דבר פסול מעיקרו, בעיקר כשהבחירות מתקיימות ביוזמת הקואליציה.

החגים והמועדים לא הוגנים כלפי מתחריו של נתניהו
עמוס בידרמן
להמשך הפוסט

הברית הלא קדושה בין נתניהו ובנט לחמאס

ראש הממשלה ויו"ר הבית היהודי לא רוצים למוטט את השלטון בעזה מכיוון שכל עוד הוא שם - אין מו"מ ואין התקדמות מדינית. זהו תנאי הכרחי, לפי חזון הימין, להגשמת הציונות. חמאס מסייע לשניהם

המלחמה בין נפתלי בנט לאביגדור ליברמן על השליטה במשרד הביטחון לאחר הבחירות נמשכת במלוא עוצמתה. היא חסרת מעצורים ונטולת אדרה ממלכתית מחייבת. מדובר בשני שרים בכירים היושבים בקבינט המדיני-ביטחוני ומשמיצים אחד את רעהו. השבוע האשים ליברמן את בנט כי תמך בקבינט בהעברת הכספים לחמאס, בתגובה להאשמתו של בנט כי הכספים הם "דמי פרוטקשן" להשגת שקט מדומה וכי הדבר פוגע בהרתעה. זה לא הפריע לשני השרים המתלהמים, הדוחפים לצאת לקרב, לקבל את המתווה להפסקת אש כשידו של חמאס על העליונה.

האמת צריכה להאמר - בנט כמו נתניהו אינו מעוניין למוטט את שלטון חמאס בעזה. שניהם מעוניינים בהמשך שלטונם של איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר משום שהם משרתים היטב את השקפת העולם של הליכוד והבית היהודי. כל עוד חמאס ממשיך לשלוט ונמשך הנתק בין יהודה ושומרון לרצועת עזה - אין משא ומתן ואין התקדמות מדינית. כשאין התקדמות מדינית אפשר להמשיך במפעל ההתנחלויות ולמנוע את כינונה של המדינה הפלסטינית שהבית היהודי מתנגד נחרץ להתהוותה. לכן, על פי חזון הימין הישראלי, הברית הבלתי קדושה בין החמאס לנתניהו והבית היהודי הכרחית להמשך הגשמת הציונות. נתניהו לא רק מקדם את האג'נדה הזאת, הוא מוביל אותה בעצמו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, בתל אביב בנובמבר האחרון
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

ברקוביץ' לא ינצח בבחירות בירושלים

החילונים מוליכים עצמם שולל אם הם חושבים שעופר ברקוביץ' יכול לנצח בסיבוב השני מחר. בסוף, ההיגיון הדתי-חרדי-מזרחי ועמדת הרבנים הם שמנהלים את "הדמוקרטיה" בעיר והשפעתם על ליאון תהיה עצומה

הבחירות בירושלים מסמלות את האפליה על רקע דת, גזע ומין בעיר. בדרך כלל, מפלגות הרוב השולט הדתי-חרדי מדירות נשים, התושבים הערבים אינם חלק מהתהליך והשכונות הערביות מופלות לגמרי לרעה בחלוקת המשאבים. זאת ועוד, מנהיגים ופעילים ירושלמים קוראים להצביע למועמד דתי ומזרחי. הדבר צפוי להשפיע גם על תוצאות הסיבוב השני שיתקיים מחר (שלישי) ועל אופי ההתנהלות העיר.

החילונים בירושלים מוליכים את עצמם שולל. המצב מטעה משום שהרבנים אינם קוראים עיתונים, אינם עוקבים אחרי הרשתות החברתיות ואינם מושפעים מהאווירה בקרב הציבור החילוני. הם חיים בתוך העולם שלהם, עולם התורה, מקצתם בזים לכל דבר נאור ומגלים אתנוצנטריות כלפי העולם החילוני. אלה האישים שיחרצו את גורלה של העיר לשנים הקרובות. כל מי שנמצא בתוך העולם החילוני חי במציאות המתעתעת הזאת. נדמה לך שהעולם שאתה חי בתוכו הוא הקובע. אבל לא - ההכרעה נופלת על ידי רבנים והרוב הגדול נשמע לדבריהם כדין תורה שיש לכבד.

משה ליאון ועופר ברקוביץ'. מגמת עזיבת החילונים תימשך
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הבחירות לרשויות המקומיות – סנונית המבשרת את בוא האביב

דפוסי ההצבעה מצביעים על רצון לשינוי והתנערות מסיאוב שלטוני ועל התייצבות של הדור החדש לצד אלטרנטיבה ראויה, כשזו קיימת. הלך רוח הזה ישפיע גם על הבחירות לכנסת

אנו נוהגים לומר שהבחירות לרשויות המקומיות אינן קשורות לבחירות לכנסת ויש לעשות הבחנה בין פינוי האשפה וצורכי החינוך המקומיים לבין החלטות הנוגעות לשלום ומלחמה. באמירה הזאת יש מידה לא מבוטלת של אמת, אבל לאור ניתוח מסוים של תוצאות הבחירות, אני מרשה לעצמי לחלוק הפעם במידת הזהירות הנדרשת על קביעה גורפת זו.

הבחירות לרשויות המקומיות מבשרות רצון לשינוי, התנערות מסיאוב ועייפות מן המנגנונים הקיימים, וזה חלק מהתהליך שהחברה עוברת. הישראלים משתוקקים להחליף ישן בחדש. זה חלק מהטרנד. תאוות הסיפוקים אינה פוסחת על הפוליטיקה. ביום הבחירות ביקרתי במטות רבים בכל מיני אזורים בארץ וחשתי בהצבעות המחאה. הבחירות לרשויות המקומיות הן טפטוף שעשוי להפוך למבול משום שכל שלטון זורח מגיעה שעתו לשקוע.

נבחרות בלוך וקליש
גיל כהן מגן; דוברות חיים בחיפה
להמשך הפוסט

ישראל השתגעה, והכל בגלל בן אדם אחד

מנדלבליט נוקט סחבת באמצעות איחוד תיקי החקירה נגד ראש הממשלה. פרק הזמן עד הבחירות יצמצם את יכולתו להמציא תירוצים נוספים. אם לא יסיים עבודתו - יש עילה לתבוע אותו בגין שיבוש חקירה

ישראל השתגעה - כל המערכת הפוליטית מגויסת כדי להבטיח את עתידו של בנימין נתניהו ומשבשת לשם כך את מערכות השלטון. בשום מדינה מתוקנת לא הולכים לבחירות לפי גחמה של אדם אחד. אם יחליט נתניהו יהיו בחירות ולא - לא יהיו. הכל תלוי בקצב התקדמות החקירות. הוא יודע שיש להכריז על בחירות לפני שתינתן המלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. המשבר התורן - חוק הגיוס - היה רק תירוץ. עכשיו, כשירד הנושא מסדר היום, צריך לחפש תירוץ חדש מדוע יש לפזר את הכנסת.

וייתכן שאין צורך בתירוץ. "אי אפשר למשול!", יאמר נתניהו לעם. ולאנשיו יאמר, הלחצים והתביעות גדלים, הבקשות הפופוליסטיות של שנת בחירות הן בלתי נסבלות. נמנע אותן ונגיד לעם שנחסוך כך מיליונים - ועל הדרך נזכה בעוד כמה דיווידנדים של מצביעים שיקבלו הוכחה שראש הממשלה שומר על הכסף הציבורי וזה ימצא חן בעיניהם.

נתניהו ומנדלבליט בפתח ישיבת הממשלה
מרק ישראל סלם
להמשך הפוסט

יגאל עמיר לא רצח את השלום, להיפרד מהפלסטינים זו מטרה

23 שנה אחרי רצח יצחק רבין ולקראת העצרת במוצ"ש בכיכר, ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שהפלסטינים היו אלה שהכשילו את תהליך אוסלו. השלום שאנו מייחלים לו אינו בפתח אך זה עדיין היעד שאליו צריך לחתור

בשבוע שעבר מלאו 23 שנים לרצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין וסוף השבוע יצויין ה-4 בנובמבר בעצרת בכיכר. ברור לגמרי עובדתית והיסטורית שיגאל עמיר לא רצח את השלום ואת שגשוג האזור. רוצחי השלום היו המנהיגים הפלסטינים בראשות יאסר ערפאת שהמשיכו לגבות את הטרור הרצחני בעקבות הסכם אוסלו, לא השלימו עם קיומה של ישראל, נתנו חמצן בידי מתנגדי השלום הישראלים והרסו את אמון הישראלים בו. הנזק שנגרם בדעת הקהל קיים עד עצם היום הזה. יגאל עמיר הוא רוצח שפל ומתועב אבל לא הוא שינה את כיוון ההיסטוריה - הפלסטינים עשו זאת.

מחנה השלום הישראלי, שיש לו כוונות טובות, לא עשה חשבון נפש אמתי. הוא לא הסיק את הלקחים הממשיים מכישלון התהליך - שאי אפשר להשיג בבת אחת הסדר כולל בינינו לבין הפלסטינים. הפלסטינים אינם רוצים בכך באמת ואינם מסוגלים לכך. גם התרבות הפוליטית שלהם לא השתנתה. הם חושבים אחרת מאתנו. התנהלותם היתה לצנינים בעיני רבים משוחרי השלום, ואלה התפכחו מאז ואינם מוכנים ליפול בפח שהקיצונים הפלסטינים מבקשים לטמון למדינת ישראל.

משפחת רבין בטקס בהר הרצל בשבוע שעבר
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

ירושלים תבחר במשה ליאון, ואין בכך שום בשורה עבורה

כל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר יודע כי התלבטות הרוב לא היתה בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. ירושלים זקוקה לרפורמטור גדול וליאון אינו כזה

ראש העיר הבא של ירושלים יהיה משה ליאון. זה ברור לגמרי הן מניתוח תוצאות הסיבוב הראשון והן לכל מי שמכיר את הלך הרוחות הירושלמי ואת עמדת פרנסי העיר, בעיקר הרבנים ואנשי הדת. המתלבטים הירושלמים מהזרם המסורתי, הדתי, הימני - זה שקובע את זהות ראש העיר - לא התלבטו בין ברקוביץ' לליאון אלא בין ליאון לאלקין. כעת, מרווח ההתלבטות הזה יצטמצם.

משה ליאון ייבחר משום שהוא חובש כיפה. הרבנים לא יוכלו להכריע אחרת. אדם ירא שמיים עדיף מבחינתם על חילוני ולכן סביר להניח שהם יחבקו את ליאון הקרוב אליהם יותר ברוחו, בהוויה שהוא משדר וברקע שממנו הוא בא. ראוי מבחינתם להעדיף אדם דתי על פני אדם שאינו דתי. בבתי הכנסת האשכנזים והספרדים תהיה לליאון עדיפות ברורה וגם אם היו חרדים שחצו את הקווים והצביעו למועמד חילוני - הרי שתופעה זו נמצאת בשוליים.

משה ליאון ורעייתו ביום הבחירות
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הרצח בפיטסבורג - פני האגואיזם החברתי של טראמפ

הניאו-ליברליזם הפרוע בארה"ב הוא קרקע פורייה לאנטישמיות. בעוד הנשיא מתעלם מתהליכים מסוכנים המתרחשים בהשראתו, החברה האמריקאית הפכה לכזו של שווים ושווים יותר. מכאן קצרה הדרך לתביעת העליונות הגזעית

עצוב לראות את מעשה הרצח של 11 מתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג. רוברט באוורס, לאומן מטורף החרד לעליונות הגזע הלבן והמשך תנועת המהגרים לארה"ב ובכלל זה ההגירה היהודית, ביצע מסע נקם הנובע משנאה ואנטישמיות.

ההתקפה הזו מסמנת נקודת מפנה בחיי הקהילה היהודית. לפי הליגה נגד השמצה, ב-2017 הוכפל במספר מקרי האנטישמיות בארה"ב וחלה עלייה של 59% במספר  המקרים בקמפוסים. האנטישמיות אינה צומחת בלי עשבים שוטים המתהווים בתוכה והיא מתפרצת כלפי כל מי ששונה ומאיים על ההגמוניות שהיא מטפחת. הפעם היהודים נפלו קורבן לטירוף המערכות שאוחז בארה"ב בשנים האחרונות. מדובר בגל מתעצם והולך של שנאה אשר מטפחים מנהיגים בכירים, מטיפים וניאו-נאצים, כדוגמת "קו-קלוקס-קלן". 

אנשי קהילת סקווירל היל מתכנסים להדלקת נרות לזכר קורבנות הירי, אתמול
AFP
להמשך הפוסט

אז מה אם הוא גנב קצת, העיקר שעשה דברים טובים

הבחירות לרשויות המקומיות הן מבחן מוסרי עבור המצביעים. עליהם לסמן לאנשי ציבור בשלטון המוניציפלי קו ברור: הורשעת? מעלת? ספגת קלון? לך הביתה

פרשיות שחיתות רבות שטרם נפלה בהן הכרעה עומדות ותלויות נגד ראשי רשויות מקומיות. ישנם מקרים שהיתה הרשעה, אבל זה לא מפריע למורשעים לנסות ולזכות שוב באמון הבוחר. הם יודעים שהציבור של היום סלחן יותר כלפי תופעות של גניבה, מעשים פסולים והרשעה עם קלון. נו, אז מה אם גנב קצת? בסופו של דבר הציבור קובע, ופני המנהיג כפני הציבור, ואם הציבור החליט לכופף את אמות המידה המוסריות - אין לערער על קביעתו. רשימת ראשי הרשויות הללו פורסמה בתקשורת וידועה לציבור.

נפגשתי לאחרונה עם תושבים רבים שמוכנים לסלוח לראשי עריהם או למועמדים לכהונה זו על פשעיהם הציבוריים. "לא נורא", אמרו לי, "אין בעיה שייקח קצת גם בשבילו, העיקר שיעשה למעננו..." הנורמות הללו חדרו עמוק לתודעת ציבורים רבים, והן מאיימות על המוסר החברתי, משמשות דוגמה רעה לילדינו ומשחירות את פני המדינה. מקומם לראות תמונות של מועמדים בעלי עבר מפוקפק המבקשים לייצג את האינטרסים שלנו ולדאוג שכספנו ילך לשיפור אזור מגורינו.

יצחק רוכברגר. רוצה להיבחר שוב
אילן אסייג
להמשך הפוסט