המזרח הפרוע הירושלמי - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המזרח הפרוע הירושלמי

מה אתה עושה כשאומרים לך שרעייתך נאנסה על ידי השכן כשהיית בעבודה?

תגובות
פלשתינאי רעול פנים מניף סכין .מחנה פליטים שועאפט
אי־פי

 מה אתה עושה במצב כזה?

האנס משתייך לחמולה החזקה בכפר והמשטרה לא מעזה להיכנס לשכונת מגוריך. אם אתה לא משתייך לחמולה חזקה ואין לך נשק, כדאי לך לשתוק ולעבור לסדר היום. זה מה שמתרחש בשטח ההפקר הירושלמי מאחורי החצר שלנו, במחנה הפליטים שועפאט. מעשים כאלה נעשו פעמים רבות. גזל, אונס, שוד וביזה מתרחשים שם בשעות היום והלילה באין מפריע על ידי החמולות החזקות שהקימו לווייתן טורף המשליט את מרותו. איש לא יעז להתלונן על העבריינים פן יבולע לו ולילדיו.

רבות דובר על שכונות ענאתא ועל מחנה הפליטים שועפאט, המתנהלים כמזרח ירושלמי פרוע. הבנייה הבלתי חוקית משגשגת שם ומסכנת מאוד את התושבים. הצפיפות נוראה, העוני רב, ומן ההכרח שיצמחו שם זנות וקנאות דתית.

האנסים אינם חוששים - אין שלטון שירתיע אותם. הם יודעים שמשטרת ישראל לא תיכנס לשכונה, ולכן תופעת אונס של ילדים ונשים הפכה לעניין שבשגרה. בענאתא ובשועפאט נפתחו תחנות רבות של מכירת סמים. המקום הפך עיר מקלט לעבריינים שבאים משטחי הרשות ומתגוררים במקום כדי לשרוד. תושבים יכולים להתחבר לרשת החשמל של מזרח ירושלים תמורת מאתיים שקל בלבד באמצעות גנגסטרים הפועלים במקום.

ילד בשועפאט המוזנחת
טלי מאייר

במקום שאין ריבון - החמולות הפרטיות שולטות ומשליטות את מרותן. כשראש משפחה של חמולה חזקה מחליט לבנות בית מול ביתך או בצמוד אליו עליך להשלים עם כך. כל ציוץ יעלה לך בחייך. החזק שולט. אין דין ואין דיין.

זה מתרחש בירושלים המאוחדת, העיר שחוברה לה יחדיו. בבירת ישראל לנצח נצחים של עם שחרת על דגלו להיות אור לגויים. בחצר האחורית שלנו אנחנו אוטמים את אוזנינו ועוצמים את עינינו. אנחנו לא רוצים להיכנס לשם וגם מונעים מאנשי הרשות להיכנס, ואחר כך טוענים שזאת ירושלים שבריבונותנו שלא תחולק לנצח...

כיצד ישראל הנאורה יכולה להחריש לנוכח עוולות אלה המתקיימות בשטחה? מדובר בשטח שאינו נשלט למעשה על ידי שום גורם, לא ישראל ולא הרשות הפלסטינאית - אבל ישראל היא הריבונית עליו. שירותי הניקיון והחינוך מופעלים על ידי קבלני משנה פרטיים שהם עצמם עבריינים. הביוב זורם ברחובות וכל דאלים גבר. הייתי אמור לבקר במקום השבוע בלוויית אנשי הרשות הפלסטינאית. חברי הפלסטינאים משכונת בית חנינה האיצו בי להימנע מכך. אתה מסכן את עצמך, אמרו לי. שמעתי לעצתם הפעם.

אישה עוברת ליד מקום ששורף זבל בשועפאט
אוליבייה פיטוסי

אני משוחח רבות עם תושבי המחנה המתגוררים מול ביתי. אני מודאג בנוגע לעתיד המקום הזה. כולם מתנערים מאחריות. חמולות של עבריינים וכמות עצומה של כלי נשק לצד עוני, חוסר תקווה והפקרות - זהו מתכון לפיצוץ בכל רגע נתון. טחו עינינו מלראות את הצעירים המנוכרים שמרכיבים חבית חומר נפץ שתבקע מזעקת המקום. העיקר שאצלנו הכול שקט - שייחנקו השכנים.

סביר להניח שכשהפיצוץ יבוא נאשים את הפלסטינאים בכל מה שקורה, ניכנס בהם ונעצור אותם - העיקר שישתקו. אנו מתעקשים שלא לטפל בבעיה כל עוד היא מקומית. רק כשהיא מציקה והופכת לקוץ בישבן אנו מפנימים שהקוץ ממאיר. אנו מאבדים שליטה על המציאות ולא עושים מאומה להיחלץ מהמצב. מי שאינו מונע פשע מעודד אותו למעשה. כשהפשע מתעצם הוא יוצא החוצה אל העיר הגדולה ופוגע בכולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות