חקלאות ישראלית אינה רק עניין כלכלי

אנו מוכנים לדרוך על החקלאים רק בשם התחרותיות, לעקור מטע פורה, לייבא עגבניות מטורקיה כדי שהיבואנים ירוויחו מהר ולהצמיח עוד כמה טייקונים. אבל אי אפשר למדוד אותה רק במונחים של עלות - תועלת

משה בן עטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חממה בקיבוץ נירים
קיבוץ ניריםצילום: אילן אסייג
משה בן עטר

איני מכיר מדינה שפויה שאינה מגנה על החקלאות שלה. בשנים האחרונות מתנהל ציד מכשפות נגד החקלאים ולא נחסכה מילה שלא נאמרה בגנותם. האשמות כגון: הם שודדים את קרקעות המדינה, גונבי מים, מזהמים, מיליונרים מנותקים, חומדים ומה לא. אנחנו שוכחים שהם מספקים לנו את הסלט הטרי, את מוצרי החלב מן הטובים בעולם, שומרים על גבולות הארץ והופכים את המרחבים הפתוחים לעמק ירוק - לחמצן. הם הקשר הנפלא שלנו לאדמה. הם זורעים ונוטעים והופכים את האין ליש מאין. תהליכי העיור המואצים הולכים וסוגרים על ישראל ובהכרח מתחזקת חשיבות תחזוקת השטחים הפתוחים, היער הירוק והחקלאות.

חקלאות אינה רק עניין של כלכלה. היא הרבה מעבר לכך. היא יסוד בביטחוננו הלאומי. קחו את יישובי עוטף עזה המשמשים חגורת ביטחון לישראל ועוד מאות ישובים מן הבקעה וההר מזרעית ודובב שבגבול הלבנון ועד עין יהב ורביבים שמתפקדים כמערך בטחוני של התיישבות השומרת על נוכחות ישראלית שבלעדיה המרכז היה חשוף. חקלאות היא ציונות וביטחון, ריאות ירוקות, ומחסום להשתלטות בלתי חוקית על קרקעות המדינה -  היא סם חיינו. חקלאות אינה רק רווח והפסד ואי אפשר למדוד אותה רק במונחים של עלות - תועלת. חקלאות היא בנייה המסמלת את צמיחתה של ארץ ופריחתה של אומה, ערכיה ותרבותה שבעידן של מקסום רווחים וכלכלת שוק תחרותית נעלמו מהשיח הציוני.

יש הרבה אינטרסים וכסף המשחקים בחקלאות עד כי נדמה, כי ערכה נעלם מעינינו ואנו מוכנים להטביע אותה אל מול רווחיות זמנית בשוק הגלובלי ולאפשר ליבואנים בעלי אינטרסים להרוס את נשמת אפה של הציונות - להיאחז בקרקע וליצור גאווה ישראלית. אנו מוכנים לדרוך על החקלאים רק בשם התחרותיות, לעקור מטע פורה, לייבא עגבניות מטורקיה כדי שהיבואנים ירוויחו מהר והרבה ולהצמיח עוד כמה טייקונים שיספסרו בערך החקלאי ויקבעו עבורנו מהו האידיאל החברתי – העושר.

כישראלי בורגני המבקש לרכוש פירות וירקות במחיר מוזל בסופר או בשוק אני יודע שמחירם הגבוה אינו נובע מחמדנות החקלאי, אלא מרשעותם של רשתות השיווק וגוזרי הקופונים, מחוללי פערי התיווך היושבים על צאוורנו באין מפריע. יבואנים שהתמקמו בעורקי המערכת הפוליטית, מבקשים בשם התחרות החופשית ליבא אוניות עמוסות בתוצרת חקלאית ולהרוס את היבול המקומי ואת הגזע שאנו נהנים מפרותיו.

שדה חקלאי
שדה חקלאיצילום: אליהו הרשקוביץ

אפשר ללמוד ממדינות רבות בעולם כיצד הן מגינות על החקלאות. שוויץ למשל, מפצה את החקלאים המגינים על המדרונות מסחיפה המייפה את הארץ ומושכת תיירים מכל העולם. גם החקלאות הישראלית זוכה לשבחים בעולם ואולם זה לא הועיל לה והיא נרדפת בביתה שלה.

תחרות היא דבר בריא, אבל אל תמכרו לנו שהחקלאים הם המקור ליוקר המחייה. אנו הרי מכירים את הטריק – לאחר שתקרוס החקלאות ויבטלו מכסים, ידאגו היבואנים ליצור קרטל שימנע הורדת מחירים והמבנה הריכוזי של המשק יאפשר זאת. הבנקים עשו זאת וגם היבואנים יכולים. לפני שאתם מיבאים תעשו סדר בבית. טפלו בגוזרי הקופונים, המבנה הריכוזי של המשק, פערי מחירי המים בין האזורים השונים, רשתות השיווק וכל הגורמים שהשפילו את החקלאי ואילצו אותו למכור את תוצרתו במחירים מגוחחים כשהם חוגגים בדרך אל הבנק.

אני מוכן לשלם מעט יותר כדי שימשיכו לגדל עגבניות בערבה ולשתול זיתים בגליל. היבוא החופשי הוא דבר מועיל, אולם לא במחיר פגיעה אנושה ברווחיות החקלאי שתגרור לנטישת החקלאים שהפכו לזן נכחד.

החקלאים פועלים מתוך כאב אמיתי. בואו נזקוף את קומתם ונהיה גאים בתרומתם. בואו נצדיע להם.

משה בן עטר

משה בן עטר | |המסע לישראל האחרת

משה בן עטר הולך במסע ארוך שמתחיל בשכונות ירושלים דרך תנועת הנוער הציוני, בוגר החינוך הצה"לי, עם הרבה אכפתיות חברתית ואהבת אנשים. יהודי-ציוני וישראלי המעמיד את האדם כמטרה ולא כאמצעי. מאמין בחברה צודקת ושוויונית, שואפת שלום ודמוקרטית המשתלבת במרחב.

כתיבתו ישירה, משוחררת מאינטרסים ולפעמים כואבת, אבל נעשית מעומק הלב והדאגה.

משה בן עטר יליד ירושלים נשוי ואב לשלושה בנים. איש חינוך, פעיל חברתי ויועץ לשרי ממשלה, איש ירושלים שמזה 35 שנים עוסק בחיים החברתיים והציבוריים. כיהן כ-17 שנים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל ומאחוריו עשרות יוזמות ומפעלים חברתיים וציבוריים העוסקים בנוער, הגשמה חברתית, ציונות והעם היהודי ועיצוב אסטרטגיה רבתי לישראל.

כיהן כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבו כ1000 עולים מחבר המדינות, יו"ר הפורום לאחריות אזרחית ויו"ר אגודת בני אברהם לדיאלוג בין תרבותי. חבר במספר הנהלות ציבוריות, יקיר עיר הכרמל ומכהן כיו"ר המועצה הציבורית היהודית-דרוזית. 

כיהן עד לאחרונה כמנהל המרכז הרעיוני לחינוך ומחקר בבית ברל.

בהשכלתו: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר-אילן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ