תאגידי המים - הניחו לפוליטיקה - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תאגידי המים - הניחו לפוליטיקה

צריך לזכור שהתאגידים אינם קובעים את מחירי המים, כבר אין ניתוקי מים ואין כוונה להפריט את משק המים. אז אם כבר יש משהו שעובד – אל תקלקלו אותו

תגובות
כוס מים מתחת לברז

בשנים האחרונות נשמעת ביקורת ציבורית על אופן ניהולם של תאגידי המים. הביקורת מבטאת תסכול של אזרחים רבים הנובע מייקור המים, שירות צרכנים בלתי יעיל, עלויות תחזוקה, שכר בכירים גבוה והיעדר רגולציה מספקת של רשות המים.

מדובר במשאב ציבורי ולכל אזרח מוקנית זכות עליו אבל צריכתו יקרה. ההחלטה להקים תאגידי מים נבעה מהביקורת כלפי רשויות מקומיות שהפעילו את משק המים קודם להקמת התאגידים ב-2001. הרשויות לא טיפלו כראוי בתשתיות, ואת הכסף שגבו בעבור הטיפול העבירו לצרכים אחרים. המסקנה היתה שיש להקים תאגיד עצמאי שיפעל במקצועיות כמערכת כלכלית של משק סגור שתשתמש בהכנסות לטיפול במשק המים בלבד – צעד ראוי.

הפגנה נגד תאגידי המים. מפגין שותה כוס קולה -משל זול יותר מכוס מים
מוטי מילרוד

אלא שמאז עלו מחירי המים ב-40% והציבור נזעק. פוליטיקאים קראו להחזיר את המצב לקדמותו, ולהקים מחדש את מחלקות מהים ברשויות המקומיות. בינתיים ירדו המחירים ב-30%. רשות המים טוענת שהגורמים המשפיעים על מחירי המים הם עלויות אנרגיה רבות, הסכמים שנחתמו עם מכוני ההתפלה והצורך לשדרג תשתיות מאז הקמת התאגידים, ומציינת שבינתיים המחירים הולכים ויורדים. ובדיון שהתקיים לאחרונה במכון ון ליר בו נכחתי, סיפר זהר יינון, מנכ"ל חברת הגיחון – הגדולה בתאגידי המים, כי 70% מתשלומי המים של האזרחים מועברים לחברת מקורות, המוכרת את המים לתאגידים.

במחקרם של חוקרי מכון ון לי אייל טבת וגל טלית הם עוסקים בהשפעת הרגולציה של תאגידי המים והביוב על המחיר והשירות. המחקר תומך בצמצום תאגידי המים מ-56 ל-15 בלבד ובהגברת הרגולציה על משק המים שתבטיח הפחתת עלויות, שיפור השירות והוזלת המים. ראוי להזכיר כי הנתונים מראים שהשכר הממוצע בתאגידים העירוניים נמוך מהשכר המשולם ברשויות.

לפי נתוני המחקר, נראה כי על כל מקבל החלטות להרהר מחדש בתביעת פוליטיקאים לסגור את התאגידים, המוכיחים ניהול מקצועי יותר, שקיפות, אפקטיביות בניהול, הגברת השאיבה מהאקוופירים ומימון נכון של האספקה ושל משק המים. רשות המים טוענת שפחת המים ירד מ-14% ל-10.3%, ומביאה הוכחות לשקיפות ולשיפור השירות, ובכלל זה הודעות על חשש לנזילה וצריכה חריגה.

צינור מים נחשף בשל התייבשות הכנרת
גיל אליהו

אינני חסיד של הפרטות, וודאי שלא במשק המים, אבל התאגידים הם בבעלות ציבורית, וחברי הדירקטוריון מתמנים על ידי הרשות ולמעשה מדובר בחברות ניהול. ניסיונם של פוליטיקאים להחזיר את התאגידים לשליטה מלאה של המנגנון העירוני הוא מוטעה, ועלותו תהיה מיליארדי שקלים. זהו פתח להרחבת המינויים הפוליטיים במקום שנדרשת מקצועיות רבה. לכן, יש לצמצם במידה ניכרת את מספר התאגידים כדי לחסוך בכסף ובשכר, ולהגדיל את יעילות המערכות של משק המים אבל אין לבצע פירוק תאגידים, שעלול להחזיר אותנו לאחור.

ראוי להדגיש את טענת רשות המים כי רבים מניסיונותיה לצמצם את מספר התאגידים כשלו בשל התנגדות ראשי רשויות, אף על פי שהוצעו סכומי כסף גדולים לשם כך.

חשוב להגביר את הרגולציה על התאגידים ולטפל בחריגות שכר, שיפור תשתיות והשקעות. נתונים שהוצגו בדיון על ידי פרופ' אורי שמיר מהטכניון, העוסק במשק המים זה 52 שנה, מעלים שחל שיפור אדיר בניהול משק המים בישראל בעשרות השנים האחרונות, והדבר מפחית את הצורך בפירוק התאגידים. ראשי רשויות מקומיות רואים בשליטה במשק המים העירוני מקור כוח ומקור הכנסה נוסף ולכן צריך לעצור את ניסיונותיהם להחזיר לעצמם את השליטה.

למרות הביקורת יש להביט על השיפור הרב ועל הניהול המקצועי ולהימנע מצעדים פזיזים ופופוליסטיים שרווחו בשנים האחרונות במערכת הפוליטית ומפגיעה באופן ניהול זה. עוד צריך לזכור שהתאגידים אינם קובעים את מחירי המים, כבר אין ניתוקי מים ואין כוונה להפריט את משק המים. אם כבר יש משהו שעובד – אל תקלקלו אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#