שכרון הכוח החרדי: החילונים ממשיכים להתקפל - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכרון הכוח החרדי: החילונים ממשיכים להתקפל

דחיית הצעתה של הוועדה לפתרון משבר הגיור היא המשך הכניעה לאגרסיביות החרדית והיא מחייבת יצירת קיר ברזל חילוני לקראת הבחירות הבאות

תגובות

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, הגן לפני ימים אחדים בחירוף נפש על השוק האפור החרדי. לפי הפרסומים בדה-מרקר (7.6.18) הוא מתמרן כדי לעקר את הכוונה להטיל פיקוח על הפעילות העבריינית של מוסדות גמילות החסדים המתנהלת בחברה החרדית בהיקפים עצומים. השוק האפור החרדי הוא תופעה בלתי נשלטת – מדינה בתוך מדינה בחצר האחורית שלנו – הנמשכת במלוא עוצמתה. החוק להכנסת פיקוח על הגמ"חים מתעכב כבר שנה בשל התנגדות החרדים וזוהי חרפה למדינה המבקשת להיות מתוקנת ולהיאבק בקני השחיתות. בינתיים נקבע כי הגמ"חים יכולים להמשיך ולהתנהל בכסף מזומן באין מפריע.

בשנה האחרונה חלה החרפה ביחסי החילונים והחרדים. החרדים מקצינים את דרישותיהם משום שהם יכולים, והחילונים מתקפלים ומוותרים צעד אחר צעד. אנו מבקשים לשנות את התנהלותם של החרדים, אבל בינתיים הם משנים אותנו. הם משנים את החברה ואת ערכיה. אפשרנו להם להתבדל במוסדות האקדמיים, שהעדיפו את השיקול העסקי על הערכים, הסכמנו לתביעתם להימנע מלימודי ליבה שיאפשרו עתיד תעסוקתי לילדיהם, והנחנו משקולת כבדה על גב ילדינו שיצטרכו לפרנס אותם בעתיד. הקואליציות החילוניות ממשיכות לממן את משטר הקצבאות, המעודד רבים מהם שלא לצאת לעבודה. בד בבד, רובם המכריע ממשיכים להתחמק משוויון בנטל השירות הצבאי. גם הוועדה שפירסמה לאחרונה את מסקנותיה בעניין זה אינה משנה את המציאות.

משה גפני בדיון של ועדת הכספים בכנסת
אמיל סלמן

בכל הקשור ליציאה לעבודה, לימודים אקדמאים, והכשרה מקצועית אכן מסתמנת מגמה מעודדת. אבל נתוני מכון שורש מצביעים על כך שבשל הגידול המהיר של האוכלוסייה שיעור השינוי נמחק. החרדים שרויים במלחמת מאסף גדולה בתוכם, וכלכלנים וסוציולוגים מזהים זאת, אבל במקביל לשינויים החיוביים מעמיקות תופעות אחרות הנוגעות לכפייה הדתית ולרצון להכתיב את אורחות חייו של הציבור החילוני.

בנוסף, המדינה ממשיכה לקיים מערך כשרות מושחת ובלתי יעיל שמונע את הורדת יוקר המחיה. החרדים מונעים אפשרות של תחרות בשוק, ורק לאחרונה הוחלט להמשיך את המונופול של הרבנות הראשית בעניין זה. כמו כן, במשך שנים לא מצליחים לערוך שום רפורמה הנוגעת לצמצום מספר המשרות במועצות הדתיות ולצמצום מספר הרבנים, והמנגנון הולך ותופח באין מפריע. גם חוק המרכולים שצפוי להיכשל מייצר הרבה רעש וגורם תחושת ניכור עזה של הציבור החילוני כלפי הציבור החרדי.

סניף של רשת AM:PM בתל אביב
מוטי מילרוד

במשך שנים הכנסת אינה מצליחה לחוקק את חוק ברית הזוגיות שיאפשר נישואים אזרחיים. זאת ועוד, בימים האחרונים הגיש משה נסים את המלצותיו להקמת בתי דין מיוחדים עצמאים לגיור בהשתתפות נציגי הזרמים השונים בעם היהודי שיאפשרו הקלות בהתאם להלכה, אבל החרדים ממשיכים למנוע בכוחנות ואלימות גם רפורמה זו. גם סוגיית מתווה הכותל שחוללה קרע עמוק עם יהדות אמריקה לא נפתרה עד כה והגיע הזמן להפסיק להתקפל ולטפל בעניין בחריפות רבה, בלי התחשבות. החברה החרדית היא חברה שיש בתוכה הרבה אלימות כלפי נשים, חלשים וכל מי שמעז להתנהג אחרת מהנורמה המוכתבת.

הציבור החילוני מצטייר כציבור כנוע שנשבה בידי חבורה של חרדים אגרסיביים שמכתיבים את חייו ומנהיגיו מעלו בתפקידם להגן על זכותו לחיות בחופש וחירות לפי הבנתו. בתי הספר של החרדים מתנהלים ללא פיקוח של ממש, הרבנים קובעים הכול – אנחנו רק הכספומט. מי שמסתובב בשכונות החרדיות של ירושלים ובני ברק אינו יכול שלא להזדעזע מהזוהמה והלכלוך מעשה ידי אדם. אין חינוך סביבתי, אפשר לטנף את סביבת המגורים – העיקר שהבית יהיה נקי. גם אדם אוהב ומכבד מסורת ואין בו כל שנאה כלפיהם, כמוני, אינו יכול להתעלם מהמציאות העגומה המסכנת את עתיד החברה – איכות החיים שהם כופים עלינו מורידה את רמת החיים של כולם.

מתחם התחנה בירושלים
שירן גרנות

עכשיו הם מבקשים לסגור בשבת את מתחם התחנה בירושלים, מקום הבילוי הכמעט יחיד שנשאר פתוח בשבת לרווחת הציבור הירושלמי החילוני, והוא אינו מפריע לאיש. הם מבקשים לסגור גם את מתחם הבילויים בשוק מחנה יהודה , שנפתח ופורח בשנים האחרונות, ויעקב ליצמן מציב תנאי לכל מועמד לראשות העירייה – אם לא יתמוך בסגירתו לא יזכה בתמיכת הציבור החרדי.

תחת ממשלת הימין נכנעה ישראל לציבור החרדי לכל אורך הדרך. מתקבל הרושם שאין גבול – הכול מותר והכול אפשרי. ומה שמתסכל הוא שהאופוזיציה הראשית נמנעת מביקורת גלויה, נוקבת והכרחית על תביעות החרדים ואינה מתמודדת באמת עם סוגיות דת ומדינה ההכרחיות בעת הזאת. מפלגת העבודה טרם הפנימה שהמפלגות החרדיות והדתיות יצטרפו לקואליציה בראשותה רק אם לא תהיה להן ברירה. לכן הניסיונות להתחנף למפלגות הדתיות על חשבון האינטרסים החשובים של ציבור בוחריה היא מעילה באמון. אין ספק שהתרחקות המצביעים ממפלגת העבודה נובעת מן העובדה שבוחריה חשים כי אין היא מייצגת עוד את הצרכים הממשיים שלהם גם בתחום הדת והמדינה. גם מפלגת יש עתיד שהחלה דרכה בסיסמה "איפה הכסף?" בגדה בערכיה. הדברים אינם חדשים אבל הם מקוממים כל פעם מחדש ודורשים שינוי דרך.

הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולצאת למלחמה על עתידה של החברה האזרחית החילונית בישראל. די לכניעה ולסחטנות. הציבור החרדי מבין כנראה רק עמדה תקיפה וכוחנית – יש להציב גבולות לכוחנות ולאלימות שהוא מפעיל כלפי החברה החילונית, שמאפשרת לו רמת חיים וחופש ומניחה לו לכפות עליה את אמונתו. בתמרונים אין-ספור הם מצליחים שוב ושוב לעקר כל דבר שאינו מוצא חן בעיני רבניהם. העיקר שימשיכו להתנהל כרצונם ולדרדר את החברה על פי גחמותיהם. החרדים ומנהיגהם צריכים להפנים שלהתנהגותם תהיה ריאקציה.

הגיע הזמן להקים חזית חילונית ממלכתית מאוחדת, בלתי מתפשרת, שתהיה נחושה לעצור את הסחף ולהיאבק על העתיד – הוא כבר כאן. גם אדם מתון שמוכן להתחשב באורח החיים של החרדים מפנים במהלך השנים שהמשך הכניעה מוביל לעוד סחטנות, ועזות המצח הולכת ומעצימה. אסור לתת לחרדים להוסיף ולהיות לשון המאזניים בקואליציה הבאה. לקראת הבחירות הבאות דרוש קיר ברזל – זה הזמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#