מה קורה כשהמורה מפסיק לחנך - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה קורה כשהמורה מפסיק לחנך

בישראל אין מחסור במשאבים עבור חינוך. ההשחתה בחברה נובעת במידה לא מבוטלת מהעובדה שהמערכת אינה מתמודדת באופן יסודי עם שאלות של מוסר וערכים. כשהמורה מפסיק לחנך ומעמדו נשחק, התוצאה היא אי שוויון והישגים נמוכים

תגובות
תלמידים בעת בחינה במתמטיקה
יאסר ואקד

בשנים האחרונות חל שיפור בהישגי התלמידים אבל הפערים בחינוך נמשכים. שנת הלימודים בפתח ולכן ראוי לחזור ולהזכיר את הדו"ח המקיף של בנק ישראל מלפני כמה חודשים (דין וחשבון 2017). יש בו נתונים מעודדים על מצב המשק והמלצה להימנע מהפחתת מסים, בין היתר כדי לטפל באי השוויון המדאיג בין המרכז לפריפריה במערכת החינוך.

הדו"ח הוא תמרור אזהרה נוסף המתריע על הצורך הדחוף לייעל את מערכת החינוך השחוקה והמאובנת, שבה הפער בין ההשקעה לבין התוצאות בפועל הולך וגדל. כל המבחנים הישראליים והבינלאומיים מוכיחים זאת. האוצר שקובע כיום את מדיניות החינוך יכול  לנצל את הגאות הכלכלית כדי לבצע את המהפכה הכוללת הנדרשת כדי להתמודד עם אתגרי העתיד.

המבקרים את הישגי החינוך נענים מיד בתגובה שהישגי ההייטק הישראלי נקבעו על ידי בוגרי המערכת הזאת, וזה נכון. אולם, ראוי להדגיש כי מצליחני ההייטק מהווים פחות מ-10% מהעובדים במשק והרוב המכריע מתמודד עם מציאות לא פשוטה בדרך להצלחה. מעבר לכך, תופעות ההשחתה והמתחים הקשים בחברה נובעים במידה לא מבוטלת מהעובדה שמערכת החינוך אינה מתמודדת באופן יסודי ושיטתי עם שאלות של מוסר וערכים חברתיים, דמוקרטיה, חובות וזכויות אזרח ואלימות. עובדה זו משפיעה על דרך ההתנהלות של אנשים בוגרים ועל יחסם לחוק ולערכים הבסיסיים של התנהלות אזרחית בריאה.

ההפרטות במערכת החינוך והמרוץ אחר בחינות הבגרות שחררו את מערכת החינוך מהתמודדות ישירה עם עיצוב נפשו של התלמיד. קבלני משנה וגורמי חוץ שפועלים בתוך בתי הספר החליפו את המורה המחנך ואת המנהל כדמויות חינוכיות בתוך בית הספר. בית הספר הפסיק לחנך ואת תוצאות המדיניות הזאת אנו רואים במלוא חומרתן בהתנהלות החברתית.

ממוצע הציונים במבחן פיזה 2015
מדעים – ישראל 467, OECD 493
קריאה – ישראל 479, OECD 493
מתמטיקה – ישראל 470, OECD 490
שיעור המצטיינים בישראל 
קריאה – 2006 – 5%, 2015 – 9%, 
מתמטיקה – 2006 – 6%, 2015 – 9%, 
מדעים – 2006 – 5%, 2015 – 6%.
שיעור המתקשים בישראל
קריאה – 2006 – 39%, 2015 – 27%, 
מתמטיקה - 2006 - 42%, 2015 – 32%, 
מדעים - 2006 – 36%, 2015 – 31%
תוצאות מבחן פיזה בישראל לפי נבחנים
ציון ממוצע – 
מדעים – דוברי ערבית 401, דוברי עברית 488
קריאה – דוברי ערבית 391, דוברי עברית 507
מתמטיקה – ערבית 391, עברית 495
מצטיינים בשלושת התחומים – 
דוברי עברית 4%, דוברי ערבית 0%
מתקשים בשלושת התחומים – 
דוברי עברית 12%, דוברי ערבית 45%

במקביל, אי השוויון בחינוך הולך ומעמיק. בערים חזקות הישגי החינוך גבוהים יותר ובערים חלשות הדורשות העדפה מתקנת, המדינה והרשות המקומית משקיעות פחות, והדבר ניכר בהישגי התלמידים. ההשקעה במגזר הערבי נמוכה ביחס להשקעה במגזר היהודי, וההשקעה במגזר הדתי-לאומי גבוהה אף יותר מבמערכת החינוך הממלכתית. במקביל, מחצית מתלמידי ישראל, אלה הלומדים במערכות החינוך החרדית והערבית, אינם מקבלים חינוך לפי ערכי היסוד של המדינה. כשיגבר כוחם הדמוגרפי של המגזרים הללו, המתח החברתי יגבר וההתרסקות החברתית תהיה בלתי נמנעת.

ראש מכון "שורש" למחקרים חברתיים, פרופ' דן בן דוד, פרסם לאחרונה נתוני מחקר המצביעים על כך שמקור הבעיה בחינוך אינו מחסור במשאבים, ועובדה היא ששכר המורים עלה רק לאחרונה. הנושאים החשובים לטיפול הם מעמד המורה ואישיותו, איכות ההוראה ותהליך הכשרת המורים. כמו כן, יש לטפל במנגנון המסורבל והבלתי יעיל ובמחסור בשעות לימוד, בעיקר באזורים חלשים.

המגמות במבחנים הבינלאומיים מראות שיפור אבל לא במידה מספקת. ישראל ממוקמת במבחני פיז"ה מ-2015 במקום הלפני האחרון מקרב מדינות OECD. אמנם יש עלייה בשיעור הזכאים לבגרות, אבל יש פער ניכר בין האוכלוסיות החזקות והחלשות. ראוי להדגיש בהקשר זה כי ברוב מדינות אירופה שיעורי המס גבוהים יותר מאשר בישראל, לכן הפחתה נוספת של המס אינה הכרחית.

תלמיד בית ספר יסודי קורא בספר
גיל אליהו

אכן יש עלייה בשיעור ההשקעה בחינוך, בעיקר הודות להסכמי השכר של "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", אולם הרפורמות האלה לא שיפרו עד כה את כוח ההוראה. ייתכן שהעלאת השכר למורים החדשים תשנה את המגמה. כמו כן, על אף שמספר שעות ההוראה בישראל רב יותר מבמדינות OECD ההישגים  נמוכים יותר. שעות הוראה רבות מאוד מתבזבזות בשל איחורים ומערכת החינוך לא הקפידה לשפר את המצב. זאת ועוד, מחקרים רבים (למשל זה של יוסי שביט וכרמל בלנק ממרכז טאוב) מוכיחים שיש קשר בין משמעת, טיפוח סולידריות להישגים.

המערכת לא השכילה להתייעל מסיבות פוליטיות, מנהליות ואחרות. משרד החינוך מציג תמיד את הישגיו וזה מזכיר לי את הניתוח שעשה החוקר הגרמני לויד אולסון שקבע כי "אין תועלת בהחלטות טובות קטנות לנוכח תנע שלילי ועקומה יורדת". המערכת זקוקה למה שכינה הסוציולוג יוזף שומפטר "הרס יוצר", כלומר בניית תשתית חדשה כדי שתתאים למציאות הדורשת התמודדות מול חברה שסועה ומתפוררת. במקביל, יש צורך להכשיר את אזרחי המחר להיות בעלי חשיבה עצמאית ובוגרת, סקרנים ובטוחים בעצמם, ולהעניק להם את היכולת להעצים את עצמם ולהתמודד עם העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#