ישראל היא שתיפגע מצמצום הסיוע האמריקאי לאונר"א - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל היא שתיפגע מצמצום הסיוע האמריקאי לאונר"א

מי שחושב שהכבדת הנטל על הפלסטינים תידחף את מנהיגיהם לשבת אל שולחן הדיונים - טועה. לישראל צריך להיות אינטרס ברור: שהמצב הכלכלי שלהם ישתפר והמצב ההומניטרי לא יחמיר

תגובות
ילדות בבית ספר של אונר"א בעזה, במארס
Adel Hana/אי־פי

בצמצום הסיוע לאונר"א משדרת ארה"ב לפלסטינים שהם לא מעניינים אותה. היא נותנת מהלומה למאבק על "זכות השיבה", שהוא לב הטיעון הפלסטיני, ואינה מקבלת עוד את ההגדרה "פליט" שכן הם אינם מבקשי מקלט. הדבר ישפיע על היקף התמיכה שמקבלים הפלסטינים, יקבע שאין מקום עוד למחנות פליטים ובטווח הארוך - יחליש את המאבק הפלסטיני ויאותת להם כי עליהם להפנים שאין פליטים לנצח.

טראמפ לא רק אומר "אמריקה תחילה" - הוא גם עושה. במשך עשרות שנים מימנה ארה"ב ארגונים בינלאומיים: החל מנאט"ו, דרך ארגוני זכויות אדם וכלה בארגוני סיוע דוגמת אונר"א. עכשיו היא שואלת את עצמה מה יצא לה מזה ומבקשת לצמצם את הנטל שנפל עליה. השגרירה הנמרצת של ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, אינה מבינה מדוע צריך לממן את הפלסטינים ביותר ממיליארד דולר כשהם צועקים "מוות לאמריקה!!!"

סדרי העדיפויות של האמריקאים אינם נובעים רק מהצורך ללחוץ על הפלסטינים שיקבלו את עמדתם וייגשו לשולחן המשא ומתן, אלא מהצורך לחלוק את נטל מימון פעילויות האו"ם גם עם מדינות שרואות בארה"ב פרה חולבת שנותנת הרבה ודורשת מעט. כאילו השוטר של העולם צריך תמיד להיות הראשון שפותח את הארנק וכאילו ארה"ב חייבת לפלסטינים מתוקף היותה מעצמה. בממשלו של טראמפ זה נגמר. אין מתנות חינם. ארה"ב משקיעה בהתאם לאינטרסים שלה, לא רק במזרח התיכון אלא בעולם כולו.

אצלנו יש שמחה לאיד בקרב אנשי הימין ובקרב כל מי שאוהב שפועלים נגד הערבים. מדיניות זו זוכה לעידוד ודחיפה גם מצד ממשלת ישראל וגורמי ימין המקורבים לממשל בוושינגטון. זו השקפה שגויה, שכן קיצוץ מיידי חד-צדדי בלי אלטרנטיבות שיובילו לאופק חדש - עלול ללבות את האש, להגביר את התסכול ולדחוק את הפלסטינים למציאות של אין ברירה. לישראל לא צריך להיות אינטרס בכך.

בית ספר של אונר"א בבית חאנון
Momen Faiz / NurPhoto / AFP

צמצום הסיוע האמריקאי פירושו גם צמצום השפעתה של ארה"ב באזור הזה של העולם וכניסתם של מדינות וגורמים שלא בהכרח תואמים את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. צמצום נוכחותה של ארה"ב עלול להתגלות כחרב פיפיות ולפגוע בישראל עצמה. במדיניות הבינלאומית אין חלל ריק. רוסיה, ששולטת כיום בפועל בסוריה, עשויה להרחיב את השפעתה, כמותה גם איראן, שהיא גורם מתסיס, ומדינות האיחוד האירופי, שעמדתן בנושא הסכסוך עם הפלסטינים וכלפי מדיניות ממשלת נתניהו אינן נוחות לישראל.

אונר"א היתה צריכה להיסגר מזמן אך זה היה צריך להיעשות בתוכנית רב-שנתית ולא בצעד חפוז. העובדה שיש יותר מחמישה מיליון פליטים רשומים 70 שנה אחרי מלחמת העצמאות, היא בלתי נסבלת. אונר"א מתנהלת כמפעל תלותי. 70 שנה של מחדל עולמי במסגרתו התנערו מדינות ערב מאחריות לסייע לאחיהן, והעולם הזרים כספים כדי להמשיך במפעל צדקה שאינו מחלץ את הפלסטינים ממצבם. מעבר לכך, ברור לגמרי שהפלסטינים מנפחים את מספר הפליטים ויש לשים לכך סוף.  

מעמד הפליט צריך להשתנות והקשחת התנאים תצמצם את מספרם באופן דרסטי. רבים מהם כבר נקלטו במדינות ערב ושכחו שהם פליטים אחרי שנים כה רבות. ישראל היא דוגמה טובה לקליטה מוצלחת. רבים מפליטי מדינות ערב, שמקצתם גורשו, כמו יהודי מצרים, נקלטו כאן ואינם דורשים סיוע בינלאומי. העם היהודי ומדינת ישראל קלטו אותם.

טראמפ ועבאס בפגישתם בבית לחם, בשנה שעברה
Evan Vucci/אי־פי

נתניהו מבין היטב את ההשלכות לצמצום התקציב האמריקאי לאונר"א ושהדבר עלול לחזק את הכוחות הקיצוניים ולהגביר בעתיד את הטרור. לישראל צריך להיות אינטרס ברור שהמצב הכלכלי ביהודה ושומרון ישתפר והמצב ההומניטרי לא יחמיר. בהיעדר הסדרים מדיניים, חייבים לשפר את האווירה כדי להנמיך את גובה הלהבות. מי שחושב שהכבדת הנטל על הפלסטינים תידחף את מנהיגיהם לשבת אל שולחן הדיונים - טועה. ההיפך עלול להתרחש. הם ימתינו עד שהפריץ ימות. הכבוד הערבי לא יאפשר להם להתקפל בנסיבות אלה והם יסתפקו בינתיים בלחם ומים.

בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי בנובמבר יהיו סמן בולט להלכי הרוח וליחס אזרחי ארה"ב לממשל הנוכחי. הן אולי יהיו גם אות למה שצפוי להתרחש בבחירות לנשיאות בעוד כשנתיים. תוצאות מובהקות שיבטאו חוסר שביעות רצון מטראמפ עשויות לאותת למנהיגים הפלסטינים כי עליהם להמתין בסבלנות שהממשל יתחלף, מתוך ציפייה שהמציאות המדינית העתידית תיטיב עמם. חיכינו עשרות שנים, אומרים הפלסטינים, נמתין עוד מעט. ההיסטוריה מלמדת שהזמן פועל לרעתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#