שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה בן עטר
משה בן עטר
טילים של חיזבאללה ב-2007 ולצדם הכיתוב "יותר מ-20 אלף". ההערכה היום היא יותר מ-120 אלף
טילים של חיזבאללה ב-2007 ולצדם הכיתוב "יותר מ-20 אלף". ההערכה היום היא יותר מ-120 אלףקרדיט: Mohammed Zaatari / AP
משה בן עטר
משה בן עטר

המתיחות בצפון מעצימה בשבועות האחרונים. מרכז הכובד עובר מסוריה ללבנון והקמתם של מפעלים לפיתוח נשק איראני על אדמת האחרונה הוא איום חמור על הביטחון הלאומי. במקביל, החל צה"ל להרוס מנהרות שמובילות לשטח ישראל ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, שב להשמיע קולות המזכירים את הימים שלפני המערכה הכבדה ב-2006.

מה ששונה הוא שהפעם מכוונים לעבר ישראל יותר מ-120 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, המסוגלים להגיע לכל מקום ברחבי המדינה. השאלה החשובה ביותר המתבקשת בהתחשב בכך היא אם ישראל ומערכות ההגנה האזרחיות שלה ערוכות להתמודד עם התקפת פתע שתגרום לפגיעה הרת אסון באזרחים, תשתיות ומרכזי העצבים בליבה של המדינה.

רא"ל איזנקוט בפעילות צה"ל לאורך הגבול עם לבנון
רא"ל איזנקוט בפעילות צה"ל לאורך הגבול עם לבנוןצילום: דובר צה"ל

המצב בצפון אינו יציב והמתיחות היתה צפויה. צריך לקוות שגורמי ההערכה והביקורת, כמו גם פיקוד העורף, עושים כל מה שניתן בעניין, אף שתמיד ניתן לעשות יותר. לאור ניסיון העבר צריך להיות מודאגים. הציבור נשען על פיקוד העורף ולזה אין תשובות לכל תרחיש מורכב. העורף אינו ממוגן ולכן להרתעה יש מרכיב חשוב ביצירת הביטחון.

הדבר החשוב ביותר לבדוק כרגע הוא את מוכנותה של מערכת הביטחון למכת פתע. קיימת סבירות להתקפת טילים מסיבית למרות שאי אפשר לדעת בדיוק מתי תתרחש. השמיים הכחולים יכולים להתחלף בעשן טילים ומטוסי הקרב במהירות. בניית הכוח של חיזבאללה, הניסיון שצבר בלחימה בסוריה ותהליך התעצמותו מאז מלחמת לבנון השנייה הם מחדל ישראלי. הניסיון גם מלמד שיש לקחת בערבון מוגבל הערכות מומחים ולשים לב להערכתו של ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') עמוס ידלין, כי לאיראן יש אינטרס להסלים המצב באזור. 

פעילות צה"ל נגד המנהרות על גדר המערכת
פעילות צה"ל נגד המנהרות על גדר המערכתצילום: גיל אליהו

ניסיון העבר מוכיח שלישראל יש עוצמה משותקת. צה"ל אינו יכול להשתמש בעוצמתו הרבה כדי להכריע מלחמה בשל המגבלות המדיניות שמתגברות ככל שזו נמשכת. לכן, המכה הראשונה צריכה להיות קשה ולהביא לקיצור המערכה. בנימין נתניהו כשר הביטחון נראה עסוק מאוד בימים האחרונים בפרשיות השחיתות ובמאבק במערכת אכיפת החוק. צריך לקוות שנותר לו זמן כדי לקיים מספיק הערכות מצב הנוגעות לעורף.

התקדמות להסדר אזורי הכרחית כדי לעקר את האפשרות להסלמה ולמלחמת כל בכל שאיראן מעוניינת בה. התקדמות להסדר עם הפלסטינים תפחית את המוטיבציה להסלמה בצפון בטווח הארוך. יש כיום קרקע פוריה לדיאלוג מדיני אולם הממשלה בהובלת נתניהו, הבית היהודי וגורמי ימין קיצוניים אינה מאפשרת התקדמות. המדינות הסוניות - ובראשן סעודיה ומצרים - מעוניינות בקידום שותפות אזורית אך היעדר התזוזה במסלול הפלסטיני מחליש את הסיכוי לשינוי המציאות האזורית מול האיום האיראני. תהליך שלום תוך שמירה על נכסים אסטרטגיים חשובים הוא חלק מחבילת הביטחון של ישראל.

משה בן עטר
משה בן עטר |המסע לישראל האחרת

משה בן עטר הולך במסע ארוך שמתחיל בשכונות ירושלים דרך תנועת הנוער הציוני, בוגר החינוך הצה"לי, עם הרבה אכפתיות חברתית ואהבת אנשים. יהודי-ציוני וישראלי המעמיד את האדם כמטרה ולא כאמצעי. מאמין בחברה צודקת ושוויונית, שואפת שלום ודמוקרטית המשתלבת במרחב.

כתיבתו ישירה, משוחררת מאינטרסים ולפעמים כואבת, אבל נעשית מעומק הלב והדאגה.

משה בן עטר יליד ירושלים נשוי ואב לשלושה בנים. איש חינוך, פעיל חברתי ויועץ לשרי ממשלה, איש ירושלים שמזה 35 שנים עוסק בחיים החברתיים והציבוריים. כיהן כ-17 שנים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל ומאחוריו עשרות יוזמות ומפעלים חברתיים וציבוריים העוסקים בנוער, הגשמה חברתית, ציונות והעם היהודי ועיצוב אסטרטגיה רבתי לישראל.

כיהן כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבו כ1000 עולים מחבר המדינות, יו"ר הפורום לאחריות אזרחית ויו"ר אגודת בני אברהם לדיאלוג בין תרבותי. חבר במספר הנהלות ציבוריות, יקיר עיר הכרמל ומכהן כיו"ר המועצה הציבורית היהודית-דרוזית. 

כיהן עד לאחרונה כמנהל המרכז הרעיוני לחינוך ומחקר בבית ברל.

בהשכלתו: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר-אילן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ