מערכת בחירות שעוסקת בהבלים - המסע לישראל האחרת - הבלוג של משה בן עטר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערכת בחירות שעוסקת בהבלים

העיסוק בטפל, בשטחי ובמיידי תוך דחיקת נושאי היסוד מעצבי העתיד לקרן זווית, משקפים את קריסת אבני היסוד של החברה הישראלית. והאזרחים? הם יודעים "לזרום" עד שהסכנה אורבת בפתח הבית

תגובות
"חזון הציונות עומד לטבוע בים באין מפריע. האזרחים מקבלים עירוי ומסרבים לחשוב על העתיד"
ערן וולקובסקי

מערכת הבחירות הזאת עוסקת בשוליים, בביב השופכין של חברה שהולכת ונעשית שטחית, גסה ובהמית. נושאי יסוד מעצבי עתיד נדחקים לקרן זווית, ואנו עוסקים בחקירות נתניהו, תדמיות, הפחדות, חדשות כזב והשמצות, ואין דיון של ממש בשום נושא שמציק באמת לאזרח. הטירוף המערכתי הזה אחז בנו והשיח האלים הפך לנגע רע. מערכת הבחירות מגיבה למי ששולט בשיח ואינה מייצרת דבר משל עצמה, אינה מתמודדת עם שאלות כמו לאן אנו הולכים וכיצד ייראה עתיד ילדינו.

האופנה הזאת מקובלת בכל העולם המערבי הנהנתן. זה שתאב לסיפוקים מידיים ומגיב רק כשמזיזים לו מעט את הגבינה ומאיימים לגרד את כיסו. אין כל דיון בעתיד השטחים, בסוגיות חברה וכלכלה, במערכת הבריאות הקורסת, בחינוך המתדרדר, בשחיתות הגואה ובסולידריות החברתית, שהיתה מאבני היסוד שלנו. את מי זה מעניין כשבכל שעה יוצרים דרמה על הבלים ומספקים אופיום להמונים? מדוע הדבר מתרחש? מה עובר עלינו? האם זה ניתן בכלל לתיקון? הפוליטיקה דומה מאוד למופע בידור, מעין תוכנית ריאליטי, עד שקשה כבר להבחין בין השניים.

אלא שהמערכה הזאת היא מערכה רצינית. אם תקום קואליציה ימנית נוספת אין עוד טעם להיאבק במה שעומד להתחולל - איחרנו את הרכבת משום שהמדינה הרב-לאומית כבר כאן ולא יהיה עוד טעם להשקיע אנרגיות במניעת קיומה. זה לא יעזור. נצטרך אז ללכת עם כיוון הרוח ולקוות שהתוצאה תהיה ורודה יותר מהתחזיות הנוראות שחזינו מאז מלחמת 1967. המחירים שישלמו ילדינו יהיו כבדים מנשוא. לא יהיה בכוחם של הנביאים, בעלי החזון והראייה האסטרטגית למנוע את הנורא מכול - קיומה של מדינה עם רוב ערבי הוא רק עניין של זמן.

אנו הולכים כסומים ומאבדים את השליטה בעתידנו. ראוי שכל תנועות השלום, השמאל הישראלי וגם העולם המערבי יעשו הערכה מחודשת. המסקנות יהיו ברורות - המדיניות צריכה להשתנות באופן בסיסי. לא יהיה עוד טעם לקדם הסדר המבוסס על שתי מדינות. העולם ילחץ ויטיל את כל כובד המשקל לטובת מתן שוויון זכויות אזרחי מלא לתושבים הפלסטינים החיים בין הירדן לים. יהיה זה המאבק הבינלאומי החשוב ביותר בעידן "הפוסט-פלסטיני". ישראל לא תוכל לסרב ואם תיאבק בכך סופה שתיכנע כשיבשילו התנאים הבינלאומיים לכופפה.

בכך היתה צריכה מערכת הבחירות הנוכחית לעסוק. במקום זאת היא עוסקת בטפל. החשוב אינו מציק אף שהמורסה יכולה לפקוע ממש למחרת הבחירות. בינתיים אפשר להמשיך בנשף המסכות ולחיות טוב, לתכנן את הנסיעה הבאה, לקנות בדיוטי פרי ולעקוב אחרי מסעדות גורמה. האזרחים מתלוננים רק כשממש מציק להם. הם יודעים "לזרום" עד שהסכנה אורבת בפתח הבית. המחאות בישראל משפיעות על השיח אבל הוכח שהן אינן משנות באמת את הדרך. אנו, האזרחים, נגררים אחרי התהליכים משום שפסקנו באמת להשפיע ולשנות את כיוון ההיסטוריה. יש ההוזים שאפשר לשבת בשטחים לנצח ומנגד יש מי שחושב על שלום עכשיו - שתי מטרות אלה בלתי ישימות. לכן אנו זקוקים להיפרדות יזומה. דווקא מפלגת העבודה מפתיעה בעניין זה ומובילה קו מדיני ברור.

היום אני אזרח מודאג. הרבה יותר מודאג מתמיד. אני רואה את החזון הגדול של הציונות עומד לטבוע בים באין מפריע. האזרחים מקבלים עירוי ומסרבים לחשוב על העתיד. אבל העתיד הזה יכריע את ההווה והעבר של דורות שחלמו להקים כאן מדינה ליהודים שהתכנסו ובאו מכל הארצות. המדינה הזאת כבר לא תהיה עוד יציר חלומם. היא תהיה רעה מן העבר, סובלת ממתיחויות פנימיות ולא באמת דמוקרטית. היא גם לא תהיה קוסמופוליטית כי הקיטוב אינו מתאחה בדור אחד. עוד יש לנו הזדמנות לשנות אבל איני משוכנע שאנו באמת רוצים. אם יתגלו סימני חיים ביום הבוחר נוכל עוד לשיר "התקווה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#