הסוציאל-דמוקרטיה צריכה לחשב מסלול מחדש

הבחירות הוכיחו שוב שהציבור אינו קונה, וחלקו גם כנראה לא מבין, מהי האלטרנטיבה למדיניות הכלכלית הקיימת. אין צורך להתפשר על הדרך, אבל ראוי לנסחה מחדש אל מול העולם הגלובלי

משה בן עטר
משה בן עטר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"הפגנת המיליון" בכיכר המדינה, המחאה החברתית, קיץ 2011
"הפגנת המיליון" בכיכר המדינה, המחאה החברתית, קיץ 2011קרדיט: ניר כפרי
משה בן עטר
משה בן עטר

כוחו של השמאל הכלכלי הצטמצם בבחירות האחרונות ונראה כי לסוציאל-דמוקרטיה אין קונים. קשה גם לבקר את המדיניות הכלכלית הנוכחית לאור העובדה שרוב האזרחים מרגישים טוב עם מצבם. לסוציאל-דמוקרטיה אין ביקוש בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, הגם שהיא נכונה וצודקת. מאידך, הצמיחה שהביא הקפיטליזם לישראל הוא נתון שקשה להתמודד איתו חרף ההרס החברתי, ההשחתה והפערים שהוא זורע. 

הציבור אינו מכיר את עקרונות הסוציאל-דמוקרטיה ולכן גם אינו מתחבר אליה. רבים בציבור, ובכלל זה יוצאי בריה"מ לשעבר, אינם עומדים על ההבדלים בינה לבין הסוציאליזם הישן והבורות הזו אינה משרתת את המבקשים שינוי. אלא שהעולם משתנה במהירות ונדרש מודל המאזן בין אחריות המדינה לרווחת תושביה לבין קיומו של משק חופשי משוחרר ממונופולים. במקומות שבהם הופר האיזון - השיטה הכלכלית קרסה. לכן, אין צורך להתפשר על הדרך, אבל ראוי לנסח מחדש את העקרונות הכלכליים אל מול העולם הגלובלי והדיגיטלי.

קשה לטפח את הסוציאל-דמוקרטיה בעולם של תחרות גלובלית, אך לקנאים לכלכלת השוק לא תהיה ברירה. הם יאלצו להפנים שנדרשים תיקונים חברתיים משמעותיים כדי לצמצם את הפערים המוגזמים שנפערו. אלה, מאיימים על היציבות החברתית, מטפחים לאומנות, שנאה ואלימות במקומות רבים בעולם. את המאבק יש למקד במונופולים כדי להבטיח שוק חופשי באמת, למנוע השתלטות של בעלי ההון על המשק ולפתח מנגנונים יצירתיים שירסנו את אי השוויון. המבחן הגדול ביותר של מנהיגים הוא האומץ להתעמת עם מוקדי הכוח ולהפסיק להיות נחמדים. המוסר וההוגנות החברתית צריכים לשמש מצפן למדיניות, והחברה האזרחית צריכה לגלות דומיננטיות בלתי מתפשרת ולתפקד כגוף לחץ של ממש מול המערכת הפוליטית. 

"הפערים המוגזמים מאיימים על היציבות החברתית ומטפחים לאומנות, שנאה ואלימות במקומות רבים בעולם"
"הפערים המוגזמים מאיימים על היציבות החברתית ומטפחים לאומנות, שנאה ואלימות במקומות רבים בעולם"צילום: חגי פריד

סין הנהיגה תמהיל של קפיטליזם וקומוניזם. סוד ההצלחה שלה טמון בכך שמצד אחד היא מקיימת תחרות חופשית ומצד שני למדינה יש כוח עצום להתערב היכן שהיא רואה את האינטרס הכללי. כשנוצר חוסר איזון בין טובת הפרט לטובת הכלל ובסופו של דבר הפרט מנצח - נוצר כאוס. למדינה יש הכוח ליצור את שביל הזהב ולהשכיל לאזן בין חירות לצדק חברתי. רק שילוב בין טובת הפרט לטובת הכלל יצור איזון נכון התורם ליציבות החברתית לצד צמיחה של המשק.

אסור להיצמד לקלישאות של הסוציאל-דמוקרטיה. צריך לדבר מחדש על עקרונות השיטה ולמצוא את הדרך שבה הציבור יוכל להזדהות ולהרגיש חלק מהם. החזון צריך להיות מתורגם באופן שהציבור ישתכנע שהוא אפשרי. ראוי להתמקד בבעיות נקודתיות ולהציע פתרונות קונקרטיים כמו: העלאת שכר המינימום וקצבאות הזקנה, אחריות ישירה של המדינה למערכת החינוך ולמערכת הבריאות. העשירים לא יוותרו על עוצמתם מרצונם. שינויים רדיקליים נעשים רק כשיש ריאקציה, אבל החוכמה היא לשנות את מאזן העוצמה בלי תוהו ובוהו.

מנגנון החשיבה העוסק בחזון הסוציאל-דמוקרטי אינו קיים למעשה. הדיון הציבורי נהרס, התקשורת השתלטה לגמרי על השיח ואין שיח מעמיק והזנה הדדית במפגש שבין האקדמיה לציבור. הראשונים טובעים במחקרים ואינם חשים את לב האזרחים, עושים הכללות שעומדות בסתירה למציאות או על בסיס סטטיסטיקות מזויפות בחלקן. עכשיו, לאחר שהחזון הסוציאל-דמוקרטי נדחה שוב בידי הציבור, זה הזמן לבחון מה פגום בו ולחשב אליו מסלול מחדש.

משה בן עטר

משה בן עטר | |המסע לישראל האחרת

איש חינוך ורוח, פובליציסט ואקטיביסט שמאחוריו עשרות מפעלים חברתיים. מחבר הספר "המסע לישראל האחרת" העוסק בחזון לישראל.

עסק רבות בטיפוח חשיבה אסטרטגית, הכשרת מנהיגות ודיאלוג בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כיהן כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, מנכ"ל כפר הנוער ע"ש יוענה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, ומנהל המרכז הרעיוני ע"ש ברל כצנלסון בבית ברל. כמו כן, שימש יועץ לאישים פוליטיים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ