אין הדתה במערכת החינוך הממלכתית - יש חילון - המסע לישראל האחרת - הארץ

אין הדתה במערכת החינוך הממלכתית - יש חילון

בוגרי החינוך החילוני מגלים בורות מדאיגה וחוסר הבנה בסיסי ביהדות. תחושת ההדתה משבשת את הרצון של הורים רבים לגלות את הפתיחות הנדרשת להתמודד עם הזהות היהודית. את זה צריך לשנות

משה בן עטר
משה בן עטר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שר החינוך לשעבר בנט עם פתיחת שנת הלימודים. הדתיים נכנסו לשדה פרוץ
משה בן עטר
משה בן עטר

לאחרונה פתחה קבוצת מחנכים ביוזמה להגן על החינוך הממלכתי כדי לשמור, לטענתה, על עצמאותו מפני התערבות זרה, דתית ולאומנית, ולדרוש שוויון אל מול הזרם הדתי שזוכה למשאבים רבים. יוזמות מהסוג הזה צצות חדשות לבקרים ויש לקוות שאין מדובר שוב בקבוצה של בטלנים, כמו אלה שכבר הצהירו על כוונה דומה אבל בפועל לא עשו דבר. במערכת החינוך הממלכתית אין כיום הדתה, יש חילון וחוסר רצון להתמודד עם הזהות היהודית. תחושת ההדתה משבשת את הרצון של הורים רבים לגלות את הפתיחות הנדרשת להתמודד עם עניין זה.

אסור שהיוזמה הזו תתפרש כרצון להשתחרר מאתגר ההתמודדות עם שאלת הזהות התרבותית והיהודית בבתי הספר הממלכתיים. נהפוך הוא, צריך להבהיר לזרם הדתי ולמטיפים בשער שאין להם מונופול על החינוך היהודי והזהות הישראלית החדשה. ערכי התרבות והמורשת ההיסטורית שייכים לכולם ועליהם להיות משולבים בהומניזם ובערכים כלל-אנושיים ופלורליסטיים החשובים לציבור החילוני ושלאורם הוא מתכוון לחנך בדרכו העצמאית. גורמים דתיים שלמקצתם יש אג'נדה דתית ואנשיהם מזוהים עם הפוליטיקה נכנסים לתוך בתי הספר משום שאין מורים חילונים ליהדות. הציבור החילוני לא השכיל ליצור אלטרנטיבה ואנשי הכיפות הסרוגות חדרו לשדה הפרוץ. הצעירים החילונים אינם הולכים ללמוד את מקצועות היהדות. בנוסף, בכמה מבתי הספר החילוניים יש התנגדות לחינוך לאומי ולערכים לאומיים והדבר גורר התנהגות שמובילה לריאקציה המטפחת לאומנות.

צריך לומר את האמת. בוגרי החינוך החילוני מגלים בורות מדאיגה וחוסר הבנה בסיסי ביהדות. הם אינם מכירים את ארון הספרים היהודי, את סידור התפילה ואת הערכים שהם אבן היסוד של המורשת התרבותית. רצינו לגדל אפיקורסים אבל גידלנו עמי ארצות, אמר ברל כצנלסון. זה מחדל משום שזה זמן רב שמערכת החינוך חדלה לעסוק בתחומים הללו באופן שיטתי. ההצעה להקים זרם עצמאי של החינוך הממלכתי צריכה לעסוק בכך מנקודת ראותו והשקפתו הרחבה.

חברי היוזמה בסמינר הקיבוצים, אתמול. מימין: עפרה ליבוביץ (באדום), ד"ר שני פייס, ארנון רוזמרין (בכחול), פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' דני בר־טל, ד"ר מוחמד עיסאווי, ד"ר ריקי טסלר (בצהוב) ומיכל שליו-רייכר

בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת כהונתם של שרי חינוך שבאו מהבית היהודי, הפך החינוך לזהות יהודית למונופול של המפלגה. עשרות עמותות המזוהות עם הזרם האורתודוקסי זכו לתקציבים שמנים מהמשרד וחדרו לתוך בתי הספר הממלכתיים באין מפריע כדי להחדיר אג'נדה ומסרים מובלעים. פעילות זו לוותה במסע יחסי ציבור כלפי הציבור החילוני שהוא המרוויח הגדול מכך. במקביל, זנחה מערכת החינוך את החינוך לפלורליזם, דמוקרטיה ומוסר חברתי, ורבים מן הבוגרים מאמצים סדר יום לוחמני ולאומני כלפי הסביבה. הדבר מעמיד בסכנה את מרקם היחסים בין האזרחים ואת אופייה של המדינה. את המגמה הזאת צריך להפוך. ועדת שנהר שהקים משרד החינוך המליצה עוד ב-1994 להכשיר מורים ליהדות בחינוך הממלכתי, אולם ההמלצות לא מומשו בפועל.

אנשי הימין הדתי מטיפים כל הזמן להימנע מלדבר על פוליטיקה בבית הספר ולהיזהר מלהחדיר תפישות בשעה שהם עצמם מטיבים לתת חינוך פוליטי לאומני לתלמידיהם ולבלום כל ביקורת ציבורית. הזרם החילוני צריך חינוך אידאולוגי ברוח הערכים הפרטיקולריים והאוניברסליים שהוא מאמין בהם. אין כל הבדל בין חינוך פוליטי לחינוך אידאולוגי - זה היינו הך. ראוי לחדש את זרם העובדים בחינוך שהגישה הממלכתית של בן-גוריון בלמה אותו. חינוך תנועתי אינו דבר פסול. הוא מחנך להגשמה ומניע אנשים לפעולה אזרחית ולמעורבות חברתית-לאומית. חשוב להפסיק לחשוש מלדבר על פוליטיקה בבתי הספר. מותר גם למורה, למחנך ולגורמי החינוך להביע את דעתם וליצור דיון מושכל, מפרה ומאוזן.

כדי שהציבור החילוני יוכל לעסוק בכך לפי השקפת עולמו, עליו להתמסר לכך. בראש ובראשונה, יש להכשיר מורים ולעודד צעירים חילונים ללמוד יהדות ולהכשיר עצמם להוראה בתחום זה בבתי הספר. אין די בהכרזה "אנו רוצים להילחם בהדתה" המדומה. בעשרות השנים הראשונות לקום המדינה בתי הספר החילונים הממלכתיים למדו תורה, משנה, מוסר יהודי ונכסי תרבות, ובוגריהם אינם בורים. כדי להתמודד עם הבורות הקיימת צריך לייצר תחליף ראוי.

משה בן עטר
משה בן עטר |המסע לישראל האחרת

משה בן עטר הולך במסע ארוך שמתחיל בשכונות ירושלים דרך תנועת הנוער הציוני, בוגר החינוך הצה"לי, עם הרבה אכפתיות חברתית ואהבת אנשים. יהודי-ציוני וישראלי המעמיד את האדם כמטרה ולא כאמצעי. מאמין בחברה צודקת ושוויונית, שואפת שלום ודמוקרטית המשתלבת במרחב.

כתיבתו ישירה, משוחררת מאינטרסים ולפעמים כואבת, אבל נעשית מעומק הלב והדאגה.

משה בן עטר יליד ירושלים נשוי ואב לשלושה בנים. איש חינוך, פעיל חברתי ויועץ לשרי ממשלה, איש ירושלים שמזה 35 שנים עוסק בחיים החברתיים והציבוריים. כיהן כ-17 שנים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל ומאחוריו עשרות יוזמות ומפעלים חברתיים וציבוריים העוסקים בנוער, הגשמה חברתית, ציונות והעם היהודי ועיצוב אסטרטגיה רבתי לישראל.

כיהן כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבו כ1000 עולים מחבר המדינות, יו"ר הפורום לאחריות אזרחית ויו"ר אגודת בני אברהם לדיאלוג בין תרבותי. חבר במספר הנהלות ציבוריות, יקיר עיר הכרמל ומכהן כיו"ר המועצה הציבורית היהודית-דרוזית. 

כיהן עד לאחרונה כמנהל המרכז הרעיוני לחינוך ומחקר בבית ברל.

בהשכלתו: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר-אילן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ