המשוואה התהפכה, לסייע ליהדות התפוצות

מאות קהילות קטנות מצויות במשבר עמוק ברחבי העולם היהודי, שכן הן הולכות ונעלמות. זה קורה בגלל תהליכים שגדולים מאיתנו, אך גם בגלל הפיצול המשתק שכופה זה עשור ממשלת נתניהו

משה בן עטר
משה בן עטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אירוע בבית הכנסת פארק איסט בניו יורק. 80% קונסרבטיבים או רפורמים
אירוע בבית הכנסת פארק איסט בניו יורק. 80% קונסרבטיבים או רפורמיםקרדיט: Drew Angerer / AFP
משה בן עטר
משה בן עטר

מחר (רביעי) תתכנס בירושלים "ועידת יהדות, ישראל והעולם", פרי יוזמתם של עיתון "הארץ", הסוכנות היהודית והאוניברסיטה העברית. במרכז הוועידה תעמוד מטבע הדברים ההתרחקות הגוברת, הפערים התרבותיים הגדלים והמכנה המשותף הקטן בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם - זו שבישראל וזו שבארה"ב.

אחרי תקופת החילון וגל הלאומיות - העולם הגלובלי, כלכלת השוק החופשית, הליברליזם ו"הפרטת" המסגרת הקהילתית-משפחתית, הם התהליכים שניצבים בימינו במרכז שחיקת היהדות ומפרקים את זהותו הייחודית וציביונו כעם. ה"אני" ולא ה"קבוצה"/"עם" הוא הגורם המרכזי בהתנהלותם של בני האדם ומרכז הווייתם. זהו תהליך סוציולוגי גדול וקשה להתמודד איתו ממילא, אך הדבר הופך לבלתי אפשרי כשמדינת ישראל, והעם היהודי בכללותו, לא באמת רוצים לגעת בו. בכדי שניתן יהיה להאט במשהו את המגמה - עליהם להכיר קודם כל בתופעה וליצור לה משקל נגד.

מאות קהילות קטנות מצויות במשבר עמוק ברחבי העולם היהודי, שכן הן הולכות ונעלמות. לפני חודשים אחדים ביקרתי באתונה כנציג הקונגרס היהודי העולמי וגיליתי קהילה שעוברת שינויים דמוגרפיים עמוקים והדור הצעיר בה נעלם והולך. נישואי החוץ מגיעים ל-90%, יש אולי חתונה יהודית אחת בשנה ופעילויות יהודיות לא מצליחות לעורר התלהבות של ממש. בבית הספר היהודי שבו ביקרתי לומדים כ-100 ילדים שחלקם יהודים רק מצד אחד. בבית הספר היהודי בסלוניקי לומדים כ-30 ילדים, וכדי שהוא לא ייסגר הוחלט לפתוח את שעריו גם ללא יהודים. הנוסחה הזו מקובלת גם בקהילות יהודיות רבות אחרות.

ההתבוללות הופכת את אתגר השמירה על השרידות היהודית לקשה. חיזוק התודעה והשייכות לעם היהודי מתחילה כמובן בחינוך, אך ישראל אינה מוכנה להשקיע בתפוצות את המשאבים הדרושים לכך. יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, מתגאה באלפי צעירים יהודים שמבקרים מדי שנה בארץ הקודש, בשליחים שעוסקים בחיבור הקהילות לישראל, בלימוד עברית ובשיתופי פעולה, אך כל אלה הם בגדר טיפה בים. יהודי התפוצות השקיעו מיליארדי דולרים בחיזוק ישראל מאז הקמתה, הגיע הזמן שישראל - כמדינה מבוססת - תגיש סיוע אמיתי ליהודי התפוצות.

אירוע לזכר קורבנות הפיגוע בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, אשתקד. נזכרים בתפוצות רק באירוע אנטישמי
אירוע לזכר קורבנות הפיגוע בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, אשתקד. נזכרים בתפוצות רק באירוע אנטישמיצילום: דוברות התנועה המס

קחו לדוגמה את מערכת החינוך היהודית בארה"ב. מדוע שישראל לא תסייע ותעודד משפחות לחינוך יהודי באמצעות מערך תומך יחד עם אילי הון? מדוע לא פועלת ישראל להקמת מגביות או לעידוד פילנתרופים יהודיים לקחת חלק בסיוע לתפוצות? לגופים היהודיים העולמיים - החל מהקונגרס היהודי העולמי, הסוכנות היהודית ועד המוסדות בחו"ל, אין את הכלים להתמודד עם תהליכים שכאלה. הם עצמם נשענים ברובם על תרומות אילי הון ואינם מתיימרים להנהיג את העם היהודי. זהו תפקידה של ישראל.

ממשלת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו לא עשתה בעשור האחרון דבר כדי להגביר את האחדות היהודית, לא בארץ ולא בעולם. נהפוך הוא. הכניעה לחרדים בסוגיית הגיור ומתווה הכותל רק הגבירו את השיסוי, השנאה והריחוק מהזרם הקונסרבטיבי והרפורמי. ישראל מושפעת יותר ויותר מהאורתודוקסיה הדתית, בעוד שיותר מ-80% מיהודי ארה"ב מגדירים עצמם קונסרבטיבים או רפורמים. אז אפשר לפעול יחד נגד האנטישמיות ולמען זכרון השואה, אבל בכל שאר הנושאים - מדובר בפיצול משתק.

יהודי ארה"ב אינם מחליטים להתבולל. הם עושים זאת כי תחושת השייכות שלהם נחלשת. ישראל מצדה מגלה חוסר עניין בתפוצות או במהות החיים היהודיים בניכר ועוסקת בכך רק כשמתרחש אירוע או פיגוע על רק אנטישמי. בנוסף, היא דוחה ומדירה יהודים רבים שרוצים להיות חלק מהעם ובמקום זאת עוסקת בבדיקת ציציותיהם. "זו מדיניות אנטי-ציונית", אמר לי הדמוגרף סרג'יו דלה פרגולה, "כשיהודי אינו יכול לחיות על פי דרכו הדבר מוביל לשנאה פנימית ולניכור. מנגד, כשיהודים מביאים כסף אנו לא בודקים למי הם שייכים. הצביעות חוגגת".

אל קהילת הישראלים שחיה בחו"ל, ישראל צריכה להתייחס כנכס אסטרטגי. עליה להשכיל לקבוע מדיניות שתקרב אותם, ובעיקר את ילדיהם, חזרה אליה. לדעת דלה פרגולה, מאז הקמת המדינה עזבו את ישראל יותר מחצי מיליון איש ואשה. הרצוג מדבר על כמיליון איש. הגברת הביקורים של ילדי ישראלים השוהים בחו"ל ועידודם להיות חלק מהקהילה היהודית המקומית - תגדיר את תחושת שייכותם. בהקשר זה ראוי גם לשקול לשפר את ההטבות שניתנות לישראלים חוזרים.

משה בן עטר

משה בן עטר | |המסע לישראל האחרת

משה בן עטר הולך במסע ארוך שמתחיל בשכונות ירושלים דרך תנועת הנוער הציוני, בוגר החינוך הצה"לי, עם הרבה אכפתיות חברתית ואהבת אנשים. יהודי-ציוני וישראלי המעמיד את האדם כמטרה ולא כאמצעי. מאמין בחברה צודקת ושוויונית, שואפת שלום ודמוקרטית המשתלבת במרחב.

כתיבתו ישירה, משוחררת מאינטרסים ולפעמים כואבת, אבל נעשית מעומק הלב והדאגה.

משה בן עטר יליד ירושלים נשוי ואב לשלושה בנים. איש חינוך, פעיל חברתי ויועץ לשרי ממשלה, איש ירושלים שמזה 35 שנים עוסק בחיים החברתיים והציבוריים. כיהן כ-17 שנים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל ומאחוריו עשרות יוזמות ומפעלים חברתיים וציבוריים העוסקים בנוער, הגשמה חברתית, ציונות והעם היהודי ועיצוב אסטרטגיה רבתי לישראל.

כיהן כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבו כ1000 עולים מחבר המדינות, יו"ר הפורום לאחריות אזרחית ויו"ר אגודת בני אברהם לדיאלוג בין תרבותי. חבר במספר הנהלות ציבוריות, יקיר עיר הכרמל ומכהן כיו"ר המועצה הציבורית היהודית-דרוזית. 

כיהן עד לאחרונה כמנהל המרכז הרעיוני לחינוך ומחקר בבית ברל.

בהשכלתו: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר-אילן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ