לגיטימי לתת עצות לחברים אם אחר כך לא מתמודדים עם ההשלכות? - מחלק מוסר - הבלוג של יוענה גונן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לגיטימי לתת עצות לחברים אם אחר כך לא מתמודדים עם ההשלכות?

האם אני באמת יכולה לומר למישהי משהו קשה לגבי חיים שלה? ואם אני טועה? וחוץ מזה, היא בכלל לא חברה טובה שלי אז למה להיכנס לזה? מצד שני, אני היא זו שהיא בחרה לשאול! קשה, קשה

תגובות
"רוב האנשים שמבקשים עצה לא מצפים מהצד השני להציג פתרון ברור"
Getty Images IL

לפעמים קורה שחברים לא קרובים מאוד חולקים איתי את תנאי חייהם ומצוקותיהם. למרות שאני משתדלת לא להיות אוטומטית בעמדת "תזרקי אותו", יוצא שלפעמים אני מזהה מצבים מסוכנים, כמו בן זוג שאם הוא לא אלים ממש אז לכל הפחות הוא מסרס ממש. ואז אני בדילמה דו-שכבתית. השכבה הראשונה: באמת אני יכולה לומר למישהו משהו כל כך קשה לגבי חייו שלו? ואם אני טועה? למה מי אני? (תשובה אפשרית: אני היא מי שבחרו לשאול אותה, לשתף אותה). השכבה השנייה קשורה ליכולת שלי להיות שם ביום שאחרי. יש חברים וקרובי משפחה שאני מסוגלת או מחויבת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#