נדב גדליה
נדב גדליה
סקורסזה. צרכני קומיקס צעירים שומעים אותו ונעלביםצילום: Andrew Medichini / אי־פי
נדב גדליה
נדב גדליה

1. איך נפלו גיבורי הפילם בלוע הדיגיטל... צאו וראו, אפילו מרטין סקורסזה מפיץ את "האירי" בנטפליקס והעולם אפוף שתיקה. הרחובות לא זועמים על ירידת הדורות. תקוות הקולנוע הישן נגוזה. אימרו מעתה: מתישהו, זה לא ישתנה. השלב הבא יהיה הקרנת בינג' סטורי על מסכי ענק שמלפניהם נשב יחד. רק לא בדד. קינת גדליהו. עדיין לא דמעות אבל כואב. כשמרטין התגולל על סרטי מארוול וטען שהם "אינם קולנוע" נימוקו היה עימו, אך ההתמקדות היתה בכותרת שנתן: "זה לא קולנוע!"

2. מרטין, כמו אדמו"ר רוחני, שחרר פאשקעוויל סוער והפסיד את העברת המסר וביאור האבחנה הדקה אל הדור שלא ידע את "נהג מונית". צרכני קומיקס צעירים שומעים אותו ונעלבים. לא כיף להרגיש צופה טיפש בעיני במאי שהוא מה-זה מוערך. ציפורני האינטלנציה נשלפות להילחם על תדמית צרכן הקולנוע, והופלע'ך - עוד סרט חדש נוחת היישר מהיקום הקולנועי של מארוול.

אינסוף צופים דוחפים אצבע בעיניו הנוגות של מרטין ומעדיפים את הבדיון הנוצץ הזה על פני הקולנוע האנושי. "זה כן קולנוע!" הם צועקים לו במלוא גרונם, לא מנסים אפילו "לפתוח ספר" או לשבת לראות קולנוע מזווית שונה. זאת חוויית הקולנוע שלהם. קומיקס. הוא מהנה ואין בלתו. הם אפילו לא פרקו עול, הם גדלו עליו. לא מכירים משהו אחר. על אלה אני בוכה.

מתוך הסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף". קומיקס לא בא להאיר נקודת מבט חדשה על העולם
מתוך הסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף". קומיקס לא בא להאיר נקודת מבט חדשה על העולםצילום: Chuck Zlotnick / Marvel Studios

3. הדבר דומה לדתי מבית שהנחילו בו את הדת (לא משנה איזו דת) באור מסוים שלא האיר את חדרי לבו. לאדם שחווה חיים נטולי רעיון כלשהו ומצא עניין "רוחני" כלשהו להיאחז בו. אחרי שעזב את דרך ילדותו - הסיכוי שישוב לדבוק בה קלוש למדי. לבו מרגיש שהוא יודע היטב "מה מוכרים" בעולם שזנח. כמעט שאין צ'אנס למבט מזווית אחרת אחרי שהתקבע במוחנו ש"ככה זה שם".

כשחווית הקולנוע משתרשת ומתקבעת על צפייה לצרכי בידור בלבד - אנחנו בבעיה. נפש האדם זקוקה נואשות לוויטמינים שונים. גם חלבוני קומיקס מבדרים. גם. ולצדם, סרטים העשויים ביזע הרהורים שצפייה בהם גורמת לך להרגיש באמת. לחלץ מקרבייך את המנגנון האוטומטי הקלוקל ולהתחיל לחשוב קצת אחרת מהאופן בו חשבת אתמול. להתפתח כאדם, למעשה.

מרטין סקורסזה (במרכז) עם כוכבי הסרט "האירי", רוברט דה נירו ואל פצ'ינו
מרטין סקורסזה (במרכז) עם כוכבי הסרט "האירי", רוברט דה נירו ואל פצ'ינוצילום: Victoria Will / AP

4. מוצאה של הכותרת "מרטין סקורסזה: קומיקס זה לא קולנוע!" באבולוציית חדשות הסטוריז שאינה מתעמקת בתוכן שמלבד הקליק בייט. וזה כואב. עדיין לא דמעות אבל כואב. כי גם מרטין יסכים שסרט קומיקס הוא קולנוע מעצם הקרנתו על גבי אותו מסך, אבל מעבר לארבע המלים שנבחרו לכותרת - כך הוא הוסיף בציטוט חופשי: "קולנוע של בני אדם אמור להעביר תובנה, נקודת מבט על העולם". והרי זאת אפילו לא ביקורת. שכן ברור לכל בר בי רב דחד יומא שישנם הבדלים מהותיים-נפשיים בין ז'אנרים, ושקומיקס, לרוב, לא בא להאיר נקודת מבט חדשה על העולם.

על כן, הפתיעה השתיקה שנרשמה מהצד שחטף את שבט המוסר של מרטין. כמה חבל. אם היה לי כוח הייתי מכריז ואומר: תנו כבוד גדול לבדרנים. רק ככה הם יאפשרו לנו להגדיר אותם כבדרנים ואז יתרחש סדר קוסמי בעולם - סוף סוף נבחין בין אמנות לבידור ונדע מה אנחנו צורכים. רק אל תיתנו יד לקיצונים שמבקשים "סימון מוצרים". עד כאן, חברים.

נדב גדליה

נדב גדליה | |חזון גדליהו

שחקן קומי (מתיר עגונות), מרצה, קולנוען, כותב ומראיין בעיתונות הכתובה והמשודרת. בוגר לימודי קולנוע, תושב"ע ותלמוד. 

נשוי ואב. תימני במקור אך מתחזק תהליך הדחקה לשם היטמעות באוכלוסייה הישראלית.

לאתר של נדב גדליה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ