כשגתה כתב את "ייסורי ורתר הצעיר" הוא לא ידע שיעורר גל התאבדויות בקרב קוראיו - היסטוריה גדולה, בקטנה - הבלוג של היסטוריה גדולה, בקטנה - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשגתה כתב את "ייסורי ורתר הצעיר" הוא לא ידע שיעורר גל התאבדויות בקרב קוראיו

כל יצירה מוצלחת יוצרת סביבה קהילה של מעריצים וגוררת אחריה גל של תגובות. אבל כשגתה הוציא לאור את הרומן הביוגרפי למחצה שלו, הוא קיבל תגובה קצת שונה משחשב - כזו שהסעירה את כל אירופה

תגובות
אלכסנדר פהלינג בדמותו של גתה מתוך "גתה הצעיר מאוהב". המחבר תמה על הבהלה שכן הרומן היה טקסט ביוגרפי למחצה
Senator Film Produktion

עודד פוירשטיין

לא מזמן שודרה בנטפליקס הסדרה "13 סיבות", במרכזה בחורה שנוטלת את חייה ומותירה לחבריה 13 קלטות בהן היא מסבירה מדוע עשתה זאת. הסדרה זכתה לשבחים רבים, אבל גם לביקורת מצד פסיכולוגים שפחדו שהסדרה מציגה "התאבדות נקמה" באופן חיובי, שיעודד צעירים במצבים דומים ליטול את חייהם. תאמינו או לא, זו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קרה.

ב-1774 יצא לאור הרומן "ייסורי ורתר הצעיר", מאת יוהן וולפגנג פון גתה. היום העלילה שלו נראית כמעט קלישאתית, אבל בזמנו הוא נחשב לחלוץ בתנועת "הסער והפרץ" הגרמנית, שהאדירה את חשיבות הרגשות הקיצוניים והאנטי-רציונליים. גיבור הסיפור, ורתר, היה בן דמותו של גתה: בחור צעיר, רגיש וחכם - אך חסר כיוון. יום אחד, ורתר מתאהב עד מעל הראש בלוטה, אך היא מאורסת לאדם בשם אלברט ואינה מסוגלת להחזיר לו אהבה. ורתר שוקע בדיכאון עמוק ומבין שהפתרון היחיד לבעייתו הוא מוות - ומשום שאינו מסוגל לרצוח אדם אחר, הוא שואל את אקדחיו של אלברט באמתלה כלשהי ויורה לעצמו בראש. סך הכל, סוף גרמני ראוי.

איור של לוטה וורתר מתוך הספר. עלילה כמעט קלישאתית

הרומן זכה להצלחה כבירה. גתה הפך לכוכב עולה בשמי אירופה, אבל תהילתו של יציר כפיו, ורתר, האפילה עליו אף יותר. בגרמניה ומערבה לה, מעריצי הספר אספו כלי מטבח מעוטרים בסצינות מהספר, או פורטרטים קטנים של ורתר ולוטה. נשים צעירות התבשמו באו-דה-ורתר וגברים חיקו את לבושו: מעיל כחול מעל ז'קט, מכנסיים צהובים ומגפי רכיבה גבוהים. אלא שבהמשך ההשראה האופנתית הפכה מעט אחרת, ושלילית הרבה יותר.

הסיפורים היו דומים זה לזה: גברים צעירים נתגלו בחדריהם ללא רוח חיים, לאחר שירו לעצמם ברקה - בדומה לגיבורם הספרותי, ורתר. לעתים, הם גם היו לבושים בתלבושת הכחולה-צהובה שלו. במקרים אחרים, נמצא עותק של הספר בכיס המעיל שלהם. כמעט בכל המקרים, הגיבור הטרגי של גתה הופיע במכתבים שהותירו אחריהם, לצד אזכור כזה או אחר לאהבה נכזבת, דיכאון קיומי, תסכול מעתידם המקצועי או כולם יחד.

לא ברור עד כמה השפיע הספר על שיעור ההתאבדויות בקרב גברים צעירים לאחר צאתו, וכיום הבהלה סביב "התאבדויות ורתר" נראית בעיקר כהגזמה מטעם רשויות דתיות כאלה ואחרות, שפחדו שהספר ישחית את הנוער ויצרו היסטריה סביב כמה מקרים בודדים. עם זאת, "התאבדויות ורתר" נתפסו כמגיפה באירופה: הספר נאסר לפרסום בערים רבות, וכמה מהן אף אסרו על גברים ללבוש את השילוב הכחול-צהוב שהפך מזוהה עם גיבור הספר. גתה עצמו תמה על העניין, שכן הרומן היה טקסט ביוגרפי למחצה, והוא הסביר שהכתיבה הייתה דרכו להתמודד עם מחשבותיו האובדניות, ולנווט את הצער שלו למקום בריא הרבה יותר מאשר קנה האקדח.

למרות המוניטין השלילי של הספר, "ייסורי ורתר הצעיר" נחשב עד היום לאחד מחלוצי הספרות הרומנטית האירופית. ההיסטריה סביבו, לעומת זאת, נתפסת כפניקה המוסרית הראשונה של אירופה. 200 שנה לאחר צאתו לאור, טבע הסוציולוג דיוויד פיליפס את המונח "אפקט ורתר" לתאר מקרים בהם התקשורת מעודדת העתקה של דפוסים התאבדותיים. הצגתו של מעשה ההתאבדות ב"13 סיבות" של נטפליקס וחשש הפסיכולוגים ממנו ממחיש עד כמה בעידן הטלוויזיה, האינטרנט והטלפונים החכמים - ורתר מרגיש קרוב מתמיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#