סופו של פיטר פן: בני המשפחה שעליהם מבוסס הספר האלמותי וסיפורם העצוב

החברות ארוכת השנים בין הסופר ג'.מ. ברי וילדי משפחת לואלין-דייויס היתה הבסיס לאחד מספרי הפנטזיה המצליחים ביותר בהיסטוריה, אך המציאות היתה שונה למדי

היסטוריה גדולה, בקטנה
היסטוריה גדולה, בקטנה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארתור לואלין דיוויס עם בניו: התינוק ניקולאס, ג'ק, פיטר, ג'ורג' ומייקל (מלפנים)
ארתור לואלין דיוויס עם בניו: התינוק ניקולאס, ג'ק, פיטר, ג'ורג' ומייקל (מלפנים). כינו את הספר "יצירת המופת הנוראית ההיא"
היסטוריה גדולה, בקטנה
היסטוריה גדולה, בקטנה

מיטל כהן

בוקר אביבי אחד ב-1897 טייל המחזאי ג'יימס מתיו ברי בגני קנזינגטון שבלונדון ופגש במקרה את שלושת ילדי משפחת לואלין-דייויס הקטנים: ג'ורג' בן הארבע, ג'ון בן השלוש והתינוק פיטר. המפגש הוליד חברות ארוכה ביניהם, ונתן השראה ל"פיטר פן" – אחד מספרי הילדים המפורסמים ביותר של תחילת המאה ה-20.

ג'יימס מתיו ברי
ג'יימס מתיו ברי, מחבר "פיטר פן". מפגש מקרי בגני קנזינגטון הפך אותו לדמות קבועה בחיי משפחת לואלין-דיוויסצילום: George Grantham Bain collection / Library of Congress

במשך כעשור היה "הדוד ג'ים" חלק בלתי נפרד ממשפחתם של ארתור וסילביה לואלין-דייויס, וחמשת ילדיהם – ג'ורג', ג'ון (שכונה "ג'ק") ופיטר, וכן מייקל וניקולאס שנולדו בהמשך. הוא יצא עמם לחופשות ונהג לספר להם סיפורים אודות פיראטים, אינדיאנים ופיות, אותם העלה על הכתב. במחזה המצליח ובספר שפורסם לאחר מכן, הפך ג'ורג' הבכור לאבי משפחת דארלינג, וג'ון ומייקל עפו לארץ לעולם-לא יחד עם פיטר, הילד שלא רצה להתבגר.

אך בחיים האמיתיים האידיליה המשפחתית בבית לואלין-דייוויס הגיעה לקצה תוך זמן קצר – הטרגדיות החלו להתרחש בזו אחר זו, והילדים נאלצו להתבגר הרבה יותר מהר. ב-1907 מת האב ארתור ממחלת הסרטן, ושלוש שנים לאחר מכן מתה גם האם סילביה מאותה מחלה. ברי אימץ את הילדים באופן רשמי, תמך בהם כלכלית ורגשית בשנים שלאחר הפיכתם ליתומים ודאג שילכו לבתי ספר טובים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייסו ג'ורג' ופיטר לצבא הבריטי ושירתו בחזית. ב-1915 הגיעה הבשורה הקשה: ג'ורג' בן ה-21 נהרג בשדה הקרב בבלגיה, מפגיעת כדור בראשו.

ברי בתפקיד קפטן הוק משחק עם מייקל בתפקיד פיטר פן, אוגוסט 1906
ברי בתפקיד קפטן הוק משחק עם מייקל בתפקיד פיטר פן, אוגוסט 1906צילום: (ככל הנראה) מאת סילביה לואלין-דייויס

שש שנים לאחר מכן, התרחשה טרגדיה נוספת: מייקל, שלמד באוניברסיטת אוקספורד, טבע בבריכה טבעית יחד עם חברו הטוב כמה שבועות לפני יום הולדתו ה-21. ברי, שהיה קרוב במיוחד למייקל והתכתב עמו באופן יומיומי, טען בדיעבד שמות בן-חסותו היה גם סופו שלו. הנסיבות המסתוריות של המוות העצימו את התחושות הקשות – הבריכה היתה ידועה כמקום מסוכן בו טבעו אנשים בעבר, ולא ברור מה חיפשו שם שני הצעירים. ברי ובני המשפחה סברו שהמוות היה למעשה התאבדות מתוכננת מראש, וסטודנט שלמד עם השניים טען שנים רבות לאחר מכן שמייקל וחברו היו למעשה בני זוג. בתקופה בה יחסים הומוסקסואליים נחשבו עבירה על החוק בבריטניה, ייתכן שלא ראו דרך לממש את אהבתם.

ידיעה בעיתון מ-1921 על מותו המסתורי של מייקל לואלין-דיוויס
ידיעה בעיתון מ-1921 על מותו המסתורי של מייקל לואלין-דיוויס

חייהם של ילדי המשפחה הנותרים לא היו קלים. ג'ק שירת בחיל הים, נישא וגידל ילדים, אך מת בגיל 65 ממחלת ריאות. פיטר, יותר מכולם, סבל מהפרסום שנכפה עליו בעקבות הצלחת הספר ולאורך חייו כינה אותו "יצירת המופת הנוראית ההיא". למרות סלידתו, ציפה לרשת את הזכויות ליצירה לאחר מותו של ברי ב-1937, והתאכזב כאשר התברר שהסופר העביר אותן לבית חולים לילדים בלונדון. עם הזמן פיתח התמכרות לאלכוהול וסבל גם הוא ממחלת ריאות. בשלב מסוים החליט לכתוב ספר על משפחתו וערך את המכתבים שהותירו. העיון מחדש במסמכים הקשורים למותו של מייקל כנראה היה קשה מדי – ב-5 באפריל 1960, פיטר בן ה-63 השליך את עצמו מתחת לגלגלי הרכבת התחתית בלונדון.

היסטוריה גדולה, בקטנה

היסטוריה גדולה, בקטנה | |היסטוריה גדולה, בקטנה

היסטוריה היא לא רק תאריכי קרבות ושמות של מלכים מתים. היסטוריה היא סיפור – ואם תשאלו אותנו – סיפור טוב, במידה שמספרים אותו נכון. "היסטוריה גדולה, בקטנה" הוא מיזם שהחל ביוני 2014 כמענה למשבר הגדול שמדעי הרוח בישראל (ובכלל) נקלעו אליו. אנחנו כאן כדי להוריד את ההיסטוריה ממגדל השן האקדמי ולהראות שיש בה מעבר לסטיגמה האפורה והמשעממת שהתחום אימץ לעצמו.

אל דף הפייסבוק שלנו

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ