איך אמורה להיראות שרת משפטים? - ידועות בציבור - הבלוג של נגה כהן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך אמורה להיראות שרת משפטים?

התבטאויתיהם של פריצקי, גולן ופלדמן על ח"כ איילת שקד נובעים מתפיסת עולם שמפלה נשים, מעצם היותנו נשים, והביקורת על דבריהם הייתה מועטה מדי

תגובות

ביום שישי האחרון, עמדה בפני אולפן שישי של ערוץ 2 הזדמנות. בפאנל שנכחו בו (שוב) רק גברים, דני קושמרו שאל את אמנון אברמוביץ' האם הביקורת הרבה שסופגת איילת שקד על מינויה לשרת המשפטים קשור להיותה "אישה, צעירה, ואפילו נאה."

קושמרו ככל הנראה התייחס לכל או לחלק מההתבטאויות של שלושה גברים שמשפיעים על דעת הקהל בישראל נגד שקד: השר לשעבר יוסף פריצקי כתב בפייסבוק ששקד יכולה לככב בלוחות שנה שתלויים במוסכים ולאחר-מכן אמר שהיא יפה כמו נשות הרייך, העיתונאי מתי גולן כתב שצריך לנצל את המראה שלה לתפקיד שרת החוץ ועו"ד אביגדור פלדמן התראיין בגל"צ ואמר ששקד לא משדרת כריזמה או סמכותיות.

שאלות פמיניסטיות לא נזרקות לחלל האוויר בתכנית עם הרייטינג הכי גבוה בישראל לעתים קרובות. זו הייתה הזדמנות אדירה להציף סוגיות כמו הלגיטימציה לשפוט נשים למראה שלנו וכמו חוסר היכולת של נשים לחמוק מיחס מיזוגני, אפילו כשמדובר בנשים שהתאמצו, עבדו קשה ולא "התבכיינו", והגיעו לתפקידים הכי משפיעים בישראל, במרכז הכוח הפוליטי. אבל השאלה של קושמרו נותרה ללא מענה, וכך פוספסה הזדמנות לקידום רווחתן של נשים בישראל.

לא רק ערוץ 2 פספסו את ההזדמנות. נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי והאיש שעבד קשה כדי ששקד תהיה שרת משפטים, מילא פיו מים. באותו יום שבו היו כותרות על התבטאויות מיזוגניות כלפי שקד, נפתלי בנט העלה בפייסבוק תמונה של שקד עם עוגת יום הולדת ואיחל לה יום הולדת שמח. בימים שאחרי - דממה בנוגע לסוגיה.

הביקורת נגד ההתבטאויות הגיעה, כצפוי, מח"כיות פמיניסטיות, מיכל רוזין ואיילת נחמיאס-ורבין, שהפגינו סולידריות נשית והוכיחו במעשיהן שלא חייבות להיות באותו הצד של המפה הפוליטית כדי להיאבק יחד בשנאת נשים. זאת, מתוך הבנה ששאלות מגדריות הן עיוורות למפלגות. לצערנו, הסתבר שגם שותפות פוליטית עם אישה אינה ערובה לסולידריות כלפיה, כפי שעולה מחוסר תגובתו של בנט.

תומר אפלבאום

השקט היחסי התגובה לאמירות של פריצקי, גולן ופלדמן חושף שאנחנו עדיין מוכנים לקבל יחס מפלה כלפי נשים (הפתעה!), וההסברים הפתלתלים של השלושה לאמירותיהם ממחישים היטב את יסודות היחס המפלה כלפי נשים, וכן כלפי כל מה שנתפס כ"נשי".

כך, פריצקי הסביר שהלגיטימציה לדבריו, קרי לתת לשקד ציון על המראה שלה, נובעת מכך ששקד מופיעה במגזינים ובמופעי אופנה, שהיא אינה מתנזרת מהצגת הופעתה למצלמה ושהיא עמדה בפוזה של דוגמנות מול המצלמה.

אני לא יודעת אם מר פריצקי מודע לכך, אבל שקד אינה דוגמנית. גם אם הופיעה בפוזה של דוגמנית מול מצלמה, רוב זמנה הציבורי מוקדש לעבודה פוליטית. גם אם פריצקי התייחס למספר המצומצם של הצילומים בהם שקד נראית בפוזה של דוגמנית, הלגיטימציה לקשר ביניהם לבין תפקודה שאובה מתפיסת עולם שוביניסטית, לפיה מהרגע שהמראה של אישה נוכח במרחב הציבורי הוא גם שייך לציבור וגם הופך להיות כל מהותה.

שלא יהיה ספק, הצילומים הבודדים הללו הם רק תירוץ. באומרו ששקד אינה מתנזרת מהצגת הופעתה למצלמה, נחשפת הסיבה האמיתית שפריצקי מרשה לעצמו להתבטא: עצם הנוכחות שלה נותנת לו לגיטימציה. הפתרון שהוא רומז אליו הוא התנזרות, כלומר הסתרת הנשים. זוהי אמירה אירונית מפיו של שר לשעבר משינוי, אבל המיזוגניה, כפי שכבר כתבתי, חוצה מפלגות ואידיאולוגיות דתיות.

אחריו, גולן, שכנראה הבין שיש בעיה מסוימת בדבריו, שכן הוא הקדים ואמר שהוא יודע ששקד אינה אוהבת שמתייחסים למראה שלה ומעדיפה שידברו על מעשיה, הישגיה וחוכמתה, וציין שאין פה עניין של פמיניזם או שוביניזם (הערת סוגריים: פמיניזם ושוביניזם אינה הפכים, שוביניזם דוגל בעליונות גבריות, פמיניזם דוגל בשוויון מגדרי). לאחר הקדמה זו, הוא הסביר שהמראה של כל אדם הוא חלק מהאדם, מהאישיות שלו ומההתייחסות של אחרים אליו, והוסיף שהמראה של שקד נותן לה כוח והיא נהנית ממנו ונעזרת בו.

גולן טוען שלא ניתן לנתק מראה ממעשים. על כך יש לי לומר: מר גולן, הקרחת שלך גורמת לפרשנות שלך לעבור כלא אמינה. לאחר-מכן גולן יצא במודע נגד האופן שבו אישה ביקשה שישפטו אותה: על-פי מעשיה ולא על-פי המראה שלה. הדריסה ברוטלית של דרישתה של אישה, תהא זו שרה בכירה ותהא זו עובדת קבלן, נובעת מהתפיסה החשוכה שיש סדר בעולם, ושאין לאמירה של אף אישה מספיק חשיבות כדי לשנות אותו. בסדר הזה, מותר כאמור לכל גבר להעיר לכל אישה על המראה שלה.

הדובדבן שבקצפת של תפיסה זו מגיע באמצעות יצירת ניגוד בין מילותיה של האישה (אל תקראו לי יפה) למעשיה (היא עושה שימוש במראה שלה), כלומר הפיכתה לאישה מניפולטיבית וצבועה, שמבקשת משהו אחד אך פועלת באופן אחר בעזרת כוחותיה הנשיים, למקסום רווחיה. איזה מהלך מרשים של השטחת אדם שלמה לקטגוריה של אישה יפה וערמומית.

לבסוף, פלדמן, שהסביר ששר המשפטים חייב להיות כזה ש"האנשים שיושבים אותו חושבים שהוא סמכותי - שקד עם כל הכבוד, לא משדרת כריזמה או סמכות." כאן האפליה היא מעט יותר מתוחכמת, שכן פלדמן מציב קריטריונים ניטרליים-כביכול לשיפוט שר משפטים, בהם כל אחד תיאורטית יכול לעמוד: כריזמטיות וסמכותיות. הבעיה נעוצה בכך שמדובר בקריטריונים שנחשבים ל"גבריים".

זה לא שאין נשים כריזמטיות וסמכותיות, אלא שהתפיסה החברתית שלנו של מה נתפס ככריזמטי או סמכותי מיוחס יותר לגנרלים ופחות לנשים יפות או לגברים "חנונים" כמו בוז'י. כלומר, נשים מראש נדרשות להתאמץ יותר ולטשטש חלק מהתנהגותן או זהותן, כדי להתאים את עצמן למנעד הצר של קריטריונים "אובייקטיביים". כמו כן, הניסוח בלשון זכר לא תורמת לחשיבה על אישה כמתאימה לתפקיד.

שתיקת הביקורת הגברית נגד האמירות הללו היא מאכזבת, אך היא גם מסוכנת עבורם. בעולם הצרכני שאנחנו חיים בו, הלגיטימציה להחפיץ החלה לזלוג גם לעבר גברים. אין עדיין מה להשוות את מכבש הרידוד שנשים עוברות לזה של גברים, אך אנו רואות ורואים בצבוצים ראשונים של שיפוט גברים לפי המראה שלהם, ולראייה העיסוק המוגזם בתספורת של השר שטייניץ.

עדיין לא מאוחר: החפצתה של ח"כ שקד היא הזדמנות להציף את כל מה שפסול בלגיטימציה של גברים מסוימים לפתוח את הפה ולהביע את דעתם על המראה של נשים, כאילו העולם סובב סביבם. זו גם הזדמנות לנשים להעמיד במקום גברים שמעירים לנו על המראה שלנו, במסגרות שאינן הולמות. יש לנו מראה, אך הוא מאפיין אחד שלנו, ולא המהות שלנו.

---

מחפשות פוסטים ישנים יותר? כאן: http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#