פמיניסטיות, בואו נצטרף למאבק הגז - ידועות בציבור - הבלוג של נגה כהן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פמיניסטיות, בואו נצטרף למאבק הגז

מאבק הגז הוא סוגיה אזרחית רחבה, עם השלכות מגדריות. זה הזמן לאחד כוחות

תגובות
דודו בכר

נראה שבתקופה הקרובה גובה מחירי המזון, החשמל ומוצרי הצריכה הכי בסיסיים שלנו יוכרע לרעתנו, באופן שלא יהיה ניתן לתיקון. כפי שמסתמן כרגע, "תמר" ו"לוויתן", שדות הגז הטבעי ששייכים לציבור הישראלי ומהווים את מקורות האנרגיה העיקריים של חברת החשמל והתעשייה, יישארו בבעלות מונופוליסטית פרטית וחסרת רגולציה של השותפות דלק, נובל אנרג'י, ישראמקו ואלון. הם, ובעיקר העומדים בראשם, יוכלו לקבוע את המחיר של הגז לפי ראות עיניהם, כלומר את המחיר של כל מוצר שאנחנו צורכות ואת מחיר החשמל שאנחנו משלמות. אם ננסה להתנגד להם, הם יוכלו לסגור את השאלטר על התעשייה הישראלית. כל זאת בחסות הממשלה בכלל ונתניהו בפרט, שמנסה לחתום הסכם מונופוליסטי ארוך טווח נעול סגור בזנ"ט.

מאבק של אזרחים הוא מאבק של נשים

לרוב הבלוג הזה עוסק בתופעות בהן נשים מדוכאות באופן ייחודי כי הן נשים או נקבות. אולם, מאבקים פמיניסטיים יכולים לכלול גם תופעות שבהן נשים נפגעות, לא בהכרח כי הן נשים, אלא כי הן מהוות חלק מקבוצה גדולה יותר שנפגעת. מאבק הגז נוגע לכל אזרחי המדינה, כיוון שמדובר במחירים שכולנו נשלם על כל מוצר שאנחנו צורכים, ובגודל תקציב המדינה שאמור לשרת אותנו ואת צרכינו. היות ונשים הן חלק מהאוכלוסייה, פגיעה בכולם היא בהכרח פגיעה בנו. כלומר, אם צפויה להתקבל החלטת ראש-ממשלה שתדרדר את איכות החיים של האזרחים והאזרחיות, שתצמצם את השירותים שהמדינה מספקת לנו ושתגביל את העצמאות הכלכלית שלנו, גם נשים ייפגעו. לכן, מאבק הגז הוא (גם) סוגיה פמיניסטית.

אחריות על צרכי משק הבית

לצד זה, יש למאבק הגז גם זוויות ראייה מגדריות. מונופול הגז קובע ויקבע את המחירים של המוצרים לבית. לרוב, האחריות על אספקת צורכי בני המשפחה היא אחריותן של הנשים. לפיכך, כל שינוי במחיריהם של מוצרים, שמשפיע ישירות על היכולת של משק הבית לצרוך דברים נוספים או אולי דווקא להפחיתם, משפיע על ההחלטות שנשים מקבלות. טענה זו תקפה גם במשפחות שחיות בזוגיות הטרו-סקסואליות, ובוודאי שהיא תקפה למשפחות חד-הוריות, שבראש 97% מהן עומדות נשים (נכון ל- 2013, לפי נתונים של הביטוח הלאומי).

ירידה במחירי המוצרים תאפשר לנשים לקנות יותר מוצרים למשק הבית, אבל עלייה במחיר תדרוש מהן לעשות שמיניות באוויר כדי להצליח לספק את אותם הצרכים עם פחות כסף. לחילופין, היא תגרום לכך שנשים ייאלצו לקנות מוצרי מזון זולים ועמידים יותר, כאלה שהם לרוב פחות מזינים ופחות בריאים. אופציות נוספות יכולות להיות ויתור על ביקורים עם הילדים אצל רופאות בגלל העלות של הנסיעות או התרופות, ויתור על לקיחת הילדה לאבחונים של קשב וריכוז, או הישארות בבית במקום לצאת לעבוד כדי לא לשלם למסגרת פרטית שתטפל בילדה שמתחת לגיל 3. את ההחלטות הללו: הדילמות היומיומיות מול המדפים בסופר, מול המורה או הגננת, מול הרופאה ומול הילדים יקבלו בעיקר נשים, אך כמובן שכל האמור כאן תקף גם למשפחות בהם האבות מעורבים ולוקחים חלק במשק הבית.

גודל התקציב וחלוקתו

זווית ראייה מגדרית נוספת נוגעת לגודל תקציב מדינה. מתווה הגז כיום כולל מיסוי הלוקה בחסר על הגז מהמאגרים שלא מועבר לשימוש ישראלי, אלא נמכר לייצוא. מתווה המיסוי כיום מעניק לחברות שמפיקות את הגז אפשרות להתחמק מתשלום המס באופן חוקי. זאת, כיוון שהמיסוי מתבסס על רווחיות עודפת, והוא מאפשר לחברות למכור את הגז לחברות הבת שלהן ברווחיות נמוכה עד אפסית, וכך להציג למדינה שאין רווחיות ולא לשלם מס. חברות הבת כמובן ימכרו את הגז החוצה ברווח אדיר, אבל זה כבר לא ייכלל במיסוי. החברות מנסות גם לעשות עוד כמה טריקים, כמו להחסיר עלויות של הנחת הצינור מהמס שהן אמורות לשלם. אם זה נשמע לכן כמו בעלי מקצוע שהבטיחו מחיר אחד וברגע האחרון הכניסו הוצאות לא צפויות והמחיר שולש, אתן לא טועות.

היעדר המיסוי מצמצם את תקציב המדינה, כלומר מצמצם את השירותים שהמדינה נותנת לכלל אזרחיה. מדינה שמספקת יותר שירותים לאזרחיה מיטיבה ספציפית עם נשים, כיוון שהיא משחררת אותנו מהחובה לטפל במשק הבית והילדים, באמצעות אספקת שירותי חינוך, בריאות ורווחה, ומאפשרת לנו לבחור אם להישאר לטפל במשק הבית, לצאת לעבוד או לשלב בין השניים. במעמדות הנמוכים יותר, רוב העניים הן עניות, ותקציב מדינה גדול יותר עוזר לצאת ממעגל העוני, באמצעות שירותים כמו דיור ציבורי, הכשרה והשמה תעסוקתית וקצבאות.

חפשו את האישה

לבסוף, עולה השאלה על מיקומן של נשים בקבלת החלטות בדיונים על הגז. שתי נשים בלבד היו או יהיו חלק משמעותי מתהליך קבלת החלטות על הגז. הראשונה היא יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש הכהן. עד לאחרונה, לפרקש הכהן הייתה יכולת לאזן את עלות החשמל. זאת, כיוון שיכלה לשלול חוזים של חברת החשמל. כלומר, היא יכלה לא לאשר את המחיר המונופוליסטי של הגז, שדלק, נובל אנרג'י, ישראמקו ואלון דרשו לשלם. באופן מפתיע, פרקש הכהן הורחקה מהדיונים על הרגולציה על מונופול הגז.

האישה השנייה היא איילת שקד. שקד מעורבת לא כיוון שיש כאן סוגיית מדיניות משפטית שדורשת הכרעה, אלא מתוקף ישיבתה כאישה יחידה בקבינט המדיני-בטחוני. בצעד כוחני, נתניהו העביר את הדיונים על התנאים של מונופול הגז לקבינט המדיני-בטחוני, כלומר להתנהלות סגורה וחשאית שאינה גלויה לאף אחד חוץ מאשר לחברי הקבינט.

בקבינט הזה יושבת כאמור רק אישה אחת, איילת שקד. אינטרסים נשיים לא בהכרח מגולמים גם כאשר יש 50% נשים בעמדות קבלת החלטות, אך הם בוודאות לא מגולמים כשזה לא המצב. ובכלל, עולות כמה התנהלויות ממשלתיות תמוהות סביב הגז, שמזכירים יותר אחוות גברים שדואגים אחד לשני במקום למדינה, ביניהם כחלון שמכריז שלא יטפל בסוגיית הגז כי הוא חבר של קובי מימון, מהבעלים של ישראמקו, או שטייניץ, שר האנרגיה, שיושב לפגישות של חמש שעות עם יצחק תשובה, הבעלים של דלק.

כמה כסף אנחנו מפסידות?

כיום הגז הוא כבר במחיר מונופול. דו"ח של מומחה אמריקאי, פרופ' ג'יימס סמית', מעלה שבהערכות השמרניות, במחיר המונופול של היום, משק בית מפסיד כל שנה 1,000 – 1,500 שקלים רק על תשלום חשבון חשמל, לעומת משק שמחיר הגז היה מחיר תחרותי. זאת, כיוון שעלות ההפקה של הגז היא בין חצי דולר לדולר ליחידה, אבל הוא נמכר למפעלים בישראל בעלות של 5.7 – 7 דולרים ליחידה. לשקלול ההפסד לא נכנסו העלויות הגבוהות יותר של מוצרי מזון ומוצרים נוספים, שמחירם עולה ביחס ישיר לעלות החשמל הנדרשת להפיק, לאחסן ולמכור אותם. המחיר הזה כמובן יכול לעלות, אם המונופול באמת יתבסס כארוך טווח, כפי שנתניהו רוצה. כמו כן, לחישוב לא נכנס גודל הפגיעה בתקציב המדינה, בגלל היעדר המיסוי.

בסופו של דבר, מדובר ככל הנראה באלפי שקלים בשנה (לפחות) שנלקחים ישירות מכל משק בית לכיסים פרטיים של בעלי המונופול. אלה אלפי שקלים בשנה שיכלו ללכת לטיפול רפואי טוב ומהיר יותר לילדים ולהורים המבוגרים, לכיתות קטנות יותר וליום לימודים איכותי וארוך, לאוכל איכותי יותר לבישול, לחוגים, להחלפת הריהוט הישן בבית, לרכב, וכמובן, לדירה.

תנו מקום לקול שלנו

כאשר נתניהו העביר את הדיונים כל הגז לקבינט המדיני-בטחוני, הוא הכפיף סוגיה כלכלית, שמשפיעה על כל האזרחים וכאמור יש לה השלכה אדירה על נשים - על ההחלטות היומיומיות, על היכולת שלהן למלא את תפקידן, על היכולת שלנו לקבל זכויות שוות ועל היכולת לצאת ממעגל העוני - למקום בטחוני. אם זה לא היה אמיתי, זו הייתה מטאפורה נפלאה לאופן שבו סוגיות חברתיות, ובכללן סוגיות נשיות, מועלמות בזעקות שבר "איראן איראן" (אפשר גם "דאע"ש דאע"ש" לשם הגיוון).

את הדיון על הגז ראוי לעשות בכנסת, באופן שיהיה שקוף לציבור ויאפשר לנשים להשמיע את קולן ואת הצרכים שלהן, הן באשר למחירים במשק והן באשר לשירותי המדינה להם אנחנו זקוקות. עד אז, ממליצה לעקוב אחרי אישה שלישית, ח"כ שלי יחימוביץ', ולתמוך במאבק שהיא מנהלת נגד טייקוני הגז, לטובת משקי הבית של כולנו.

כמו כן, במוצ"ש תיערך הפגנה נגד שוד הגז, פרטים כאן: https://www.facebook.com/events/472857752882122/

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#